בראשית

בע"ה חי תשרי התשע"ב

מישל בן שושן

 

בראשית אה

 

 

 

  • בראשית הוא המאמר הראשון. והעיקרי!

ה' ברא את הכל, במאמר "בראשית". הוא ברא את כל החומרים וכל מה ש"יצא" מהחומרים האלה בעתיד. הוא ברא את כל מה שקיים בשמים וכל מה שקיים בארץ, ברגע קטן אחד, ולא במשך ששה ימים..

לכן כתוב "את" השמיים "ואת "  הארץ. "את" לרבות כל מה שיש במציאות בין בשמים , בין בארץ.

והכל נברא ברגע של "ביג באנג"! מרוכז מאוד, והא מתואר במילה "בראשית". כלומר כל דבר הקיים בעולם נברא ראשון, הכל נברא ב"ראשית". אין שום דבר שנברא לפני השני. הכל הוא "ראשית".

אחר כך, בששת ימי המעשה, שום דבר לא נברא! אלא ה' תיקן, סידר את כל החומרים שנבראו קודם לכן במאמר "בראשית". לכן קוראים להם "ימי המעשה" ולא "ימי הבריאה". הוא הבדיל בין דבר לדבר, הוא אפשר את "התפתחות" הבריאה בכיוונים שונים. הוא ביקש שהארץ "תוציא" עשב, עצים, ואפילו החיה והאדם. שהמים יזוזו הצידה כדי שתיראה היבשה….וכל המעשים האלה הם רק סדר ופיתוח מעשה הבריאה הראשוני שהתרחש

  • הערה: ב"בראשית"! בבראשית הבורא גם ברא את האש, למרות שלא מדברים על האש בכל ששת ימי המעשה!(מדברים על הרוח, הארץ, המים, שלושת היסודות , אבל לא על האש שהוא היסוד הרביעי!) והוא נתן לאדם בעצמו, במוצאי שבת, להוציא את האש מן הרעפים. האדם לא ברא את האש . הוא רק הוציא לפועל את האש שהיה טמון בבריאה מאז "בראשית".

 

  • השבת:
  • ויכולו השמים והארץ: מלשון "כלתה נפשי לאלוהים" כל הבריאה התאוותה לאור הבורא.
  • ויכל אלוהים: אז גם הבורא התאווה לתת משמעות ונפש לבריאה
  • ויכל אלוהים: מלשון הכללה: הבורא ברא , ביום השביעי משמעות לכל חלקי הבריאה. כך שהבריאה נהייתה מכלול.
  • וישבות ביום השביעי: היו ברואים שהוא לא הספיק לגמור את בריאתם (השדים והמזיקים שהתחיל לברוא בערב שבת בין השמשות) כאילו השבת "נכנסה " והבורא היה צריך להפסיק! זאת אומרת שהשבת היא בריאה שצמחה מעצם צורך הבריאה לקבל היכללות ונפש, ולא רק מרצון הבורא! כאילו הבורא לא שלט על היום השביעי! אלא שהשבת נכנסה באמצע מעשיו!!

וינפש: הבורא נתן נפש במעשי בראשית על ידי השבת

  • ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו

למה לברך לפני הקידוש? פשוט מאוד! הקדושה דורשת להתרחק ממעשה החול. להפסיק לעבוד, ואם הבריאה מפסיקה לעבוד אז היא לא יכולה להתקיים! לכן, הבורא "ברך" את הבריאה כדי להבטיח לה מחייה אפילו אם יקדש אותה! הוא הקדים תרופה לבעיה!

למה הוא ברך את יום השביעי ולמה הוא קידש אותו? התשובה נמצאת בפסוק עצמו: "כי בו שבת מכל מלאכתו"!! הבורא ברא את העולם כדי שיחזיק מעמד שישה ימים. כמו שכתוב בעשרת הדברות :,כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" לא כתוב "כי בשישה ימים ברא.." אלא כתוב שה' ברא שישה ימים. וזה הוא. הוא לא ברא יותר ימים!! כלומר, העולם היה אמור לחזור לתוהו ובוהו אחרי ששת הימים! לכן, הוא ברא את יום השביעי ו"ברך" אותו: כלומר, הוא נתן ליום השביעי את הכוח להשפיע כדי שיהיו עוד ימים אחרי יום השביעי!

"וינפש"= הוא נתן נפש לבריאה! זאת אומרת, שבששת ימי המעשה, הבורא נתן כוח בכל יום כדי שיוכל  יום זה להתקיים. אבל ביום השביעי, הוא נתן חיים לעולם, הוא נתן נפש לעולם כדי שיוכל להמשיך להתקיים עוד שישה ימים נוספים! וכן כל שבת נותנת חיים, "נפש" ,כדי שיבואו עוד שישה ימים אחריו!!

כך אפשר להבין את הפסוק: מכיוון שהוא "שבת" מכל מלאכתו, כלומר, הוא הפסיק לתחזק כל יום ויום ,אז הוא  ברא יום מיוחד , יום השביעי , שאותו ברך וקדש ונתן נפש וברכה כדי שהבריאה תוכל להמשיך לתפקד בלי שה' ישפיע מעצמו כל יום כמו שהוא עשה בכל יום מששת ימי המעשה! הבורא ממשיך "להשגיח" אבל הוא כבר לא בורא דברים חדשים והוא לא משנה את החוקים של הטבע והוא לא "מסדר" או "מתקן" את הבריאה כמו שהוא עשה בששת ימי המעשה!! השבת הוא המנוע, המצבר של חיות  העולם.

 

  • כשישראל מקדשים את השבת הוא נעשה שותף למעשי בראשית:

כשהאדם מקדש השבת, השבת מתקדשת. אם לא, אז אין השבת מתקדשת. וכהשבת מתקדשת, אז יכולים ששת הימים האחרים לבוא אחרי השבת. אם לא כן, העולם חוזר לתוהו ובוהו! ואז אין יותר בריאה!. יוצא מכאן שקידוש השבת על ידי האדם מעניק תוקף לשבת והשבת נותנת כוח לעולם שימשיך להתהוות בעוד שישה ימים! האדם הוא הופך שותף ממשי למעשה בראשית! הא"ה מוסיף: בכל דור מאז אדם הראשון, תמיד היה אדם אחד לפחות ששמר וקידש את השבת. וגם כשישראל היו במצרים קדשו את השבת!

 

 

  • מה היה חטא אדם הראשון?

האדם טען שהוא אכל את הפרי בשוגג כי הוא סמך על האישה שה' שם לו לעזר. האישה היא אחראית כי היא שליחת הבורא עצמו! ה' מעניש את האדם כי אין לו "לסמוך" על אדם אחר, אפילו אם הוא אדם גדול, ואפילו "שליח הבורא". האדם אחראי על מעשיו. עליו לחשוב ולהחליט ולקבל אחריות!!

(זה מאוד קרוב להסבר של המי השילוח בעניין זה. המי השילוח מעז להוסיף שאין האדם יכול להיחבא אחרי רב או אדם גדול אחר ולהתחמק מאחריותו במעשיו במחשבותיו!)

 

  • עץ החיים

למה מסוכן שאדם ייקח מעץ החיים אחרי חטא עץ הדעת??

חטא עץ הדעת גרמה לגופו להתעבות, להיות יותר מגושם. תיקון החטא יכול להחזיר, בסוף התיקון , לגוף ולנשמה שבתוכו, להיות קרובים לאור ולחזור למעלה שבה היה אדם לפני החטא.

המיתה היא לא עונש, אלא אפשרות שניתנה לנשמה לחזור למקורה. מה שהגוף איננו יכול להשיג בינתיים. זאת אומרת שהמיתה מאפשרת לפחות לנשמה להגיע בחזרה לאור שממנה היא באה. המיתה היא תיקון עבור הנשמה.

 

אבל אם האדם היה לוקח מעץ החיים, הוא היה "חי לעולם" ואי אפשר היה לנשמה לחזור למקורה! כלומר החיים הנצחיים המאולצים היו " תוקעים " את הנשמה עם הגוף, ללא שום תיקון!!

מניעת אכילה מעץ החיים היא "טובה" גדולה !

אכילה מעץ החיים לפני החטא, אין לה שום משמעות כי ממילא אדם היה אמור לחיות לעולם!

האכילה מעץ החיים אחרי החטא היא כמו "החייאה בעל כורחו"!  כמו החייאה מלאכותית! אילוץ לחיות בלי תיקון!

כביכול זה כמו לאכול פעמיים מעץ הדעת! כי אין הכרה בחטא, אין לקיחת אחריות על תוצאות החטא ואין צורך בתשובה! אין יותר צורך בתיקון! כי מבטלים את התיקון שהיא המיתה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.