2-11-08
מישל בן שושן
לך לך שמ
1 אם מחוט ועד סרוך נעל
אברהם מסרב לקחת שום דבר (אפילו לא חוט או סרוך נעל) מהשלל של המלחמה שבה השתתף להצלת לוט.
המדרשים (תנחומא , רבה, והאגדה במסכת חולין) אומרים :
שבזכות החוט והשרוך הזה, ה' נתן כשכר לישראל כמה דברים. ובניהם:
-חוט הסקרה שמסובב את המזבח
– המשכן שמכוסה בחוטים ועורות
– חוט תכלת של התפילין
– נעל החליצה!
-הרצועות של התפילין
-…
השם משמואל מסביר מה הקשר בין כל המצוות האלה והחשבתם ל"שכר"! ועוד ,מה הקשר של השכר הזה, עם המשפט הזה שאמר אברהם למלך סדום! חוץ ,כמובן ,מהמילים "חוט, נעל, וסרוך"..
- המזבח:
הוא סמל החסדים , כי ה' מכפר לישראל, על ידי הקורבנות.
והחסד צריך שמירה!!
יש קטרוגים בעולם ! וכל טובה הנעשית מתוך חסד, היא עלולה להינזק על ידי הקטרוגים. "למה יש לו ולי אין!". "למה להם ולא לנו?!"….
לכן, כמו שצריך להתגונן מהעין הרע (מדת הדין של הקטרוגים) כך ה' נתן לנו כלי , חוט הסיקרא, בצבע הארגמן, המזכיר את מדת הדין, כדי להגן עלינו מפני הקטרוגים. (יש לציין כי עדיין "חוט אדום" מסמל אצל כמה אנשים , סגולה או הצלה מעיין הרע..)
אברהם יסד את מדת החסד. הוא היה סמל החסד המופרז!, לכן הוא היה צריך להגן על המידה הזאת, בקיצוניות, ולא לקבל, למשל כסף מהשלל , שהיה מגיע לו על פי דין. אבל, עבור אדם כמו אברהם, הקטרוגים היו רבים יותר עליו , ויש לו להפריז בכיוון ההפוך ולא לקבל שום דבר פן יאמרו שהוא עשה מה שהוא עשה כדי להתעשר וכל הפצת מידת החסד שלו היתה יורדת לטמיון.
כשם שאברהם, למען מידת החסד, וויתר על השלל, כך ה' נותן לישראל אפשרות להתגונן נגן הקטרוגים על החסדים הנעשים להם על ידי המזבח.
- המשכן
הוא היה "רצוף אהבה". וכן האהבה המופרזת יכולה להזיק! לכן, יש להגן על האהבה, או לפחות לנתב אותה במקומות הנכונים
- חוט תכלת של הציצית
שלושת החוטים הלבנים הם סמל לחסד. וכמו שמבואר לעיל, כל חסד זקוק לשמירה. אך השמירה הזאת, שונה מחברתה (שהיתה עם הארגמן, סמל לדין). היא נשמרת על ידי החוט מתכלת, הדומה לים שמזכיר הרקיע, השמים, כיסא הכבוד.
רש"י אומר שכשהקדוש ברוך הוא מסתכל על כיסא הכבוד, זה מזכיר לו את הרקיע , שמזכיר לו את השמים, שמזכירים לו את הים, שמזכירים לו את התכלת, החוט, שמזכיר לו את בני ישראל!
אנו רגילים לזיכרון בכיוון ההפוך: וראיתם אותו וזכרתם.."
כאן, ה"קשר" , ה"חוט" מקשר בינינו לבין ה' אבל לא פחות את ה' לעם ישראל.
התכלת מקשרת.
הקשר הנכון בין האדם לבוראו, מציב את החסד , ואת האהבה, במקום הנכון כך שאין הם מופרזים או מעוררים קטרוג.
נמצא שיש 2 אפשרויות להגן על החסדים: הדין (הארגמן) או הקשר עם ה' (התכלת).
- החליצה.
כדי שהמת יוכל לנוח על משכבו בשלום בעולם העליון, הוא צריך להתנתק מהחשבונות שיש לו עם העולם הזה. לכל אדם, יש "חשבונות" עם העולם הזה: מעשים שלא סיים אותם, דברים שגרמו לנזקים, … ובכל זאת, הוא נפטר מן העולם הזה, כשהוא קשור לחשבונות האלה.
איך הוא יכול להינתק מהחשבונות האלה? למשל כשהוא משאיר ילדים הגונים שימשיכו לטפל בחשבונות האלה!
אבל מי שמת ללא בנים, יש לו בעיה!
אחיו, יכול להוליד במקומו ילד שימשיך לטפל , בשם המת, בחשבונות שלו.
אבל, אם אין אחיו רוצה ליבם את אשת אחיו, אז, סמלית, האישה חולצת מרגליו את נעלו:
הנעל הוא מסמל הקשר בין העולמות העליונים והתחתונים. (במיוחד הרצועות של הנעל). כשהאישה חולצת הנעל מעל האח (שהוא עד כאן במקום בעלה המת, היא מבטלת הקשר של המת עם העולם הזה! והנה שהמת יכול לנוח על משכבו בשלום אפילו ללא ילדים בעולם הזה!
הנה שהחליצה היא "שכר" שנותן ה' לבני האדם כדי להיפטר מהחשבונות!!
וזאת, בזכות שאברהם וויתר על החשבונות שלו!!
2 גילוי האלהות על ידי אברהם
אברהם מיוחד בזה שהוא הראשון ש"גילה" את האלוהים. והוא הסמל של "התשובה מאהבה".
עברו של אברהם, עובד עבודה זרה, דווקא עזר לו מאוד, לגלות, דרך השלילה את ה'. "לולא עוונותיו והתהום שהגיע אליו בגללם, הוא לא היה מגיע למדרגתו"! כנראה שהדרך שעושה אדם מתחתית המדרגה עד לגילוי האמת היא כל כך אמיתי, מקורית, יסודית, עד שהוא נדחף לשיאים שאדם רגיל לא היה מגיע אליהם.
במדרש , אברהם נמשל ל"טל" ועוונותיו הם שעוזרים לו ל"פרוח".
מה הטל עולה מלמעלה, מהלחלוחית שיש בעלה, כך אברהם עשה עבודה עצומה מהתחתית שבו נמצא ועברו ועוונותיו הם שעזרו לו לעלות מעלה מעלה! זו באמת תשובה מאהבה. מהלך של גר צדק, מהלך של אדם הפורץ גדרות, המחדש, הנלהב והאוהב.
השאלה של אברהם במדרש :"מי בעל הבירה הדולקת?" מראה שלאברהם, איכפת מאוד.
ובדיוק עקב האיכפתיות הזאת, ה' מתגלה אליו: "הציץ עליו בעל הבירה" –"עליו"= "תראה את עצמך אברהם! איך יש בך תמיהה ואכפתיות, זה סימן שהאיכפתיות, האחריות קיימת בעולם, ומשהוא ברא אותה, משהוא שאיכפת לו גם כן, וזה אני, הבורא!"
"לך לך"= לך אל עצמך, ותגלה שכמו אתה מכליל גם עבר של עובד עבודה זרה, וגם עתיד של צדיק, כך העולם מכיל דבר והיפוכו, והכל אחד! גם אני, ה' האלוהים, בעל כוחות רבים ונפרדים, הוא בעצם אחד.
ה' מציע לאברהם למצוא בעצם את רוב התשובות לשאלות שלו בעצמו הוא!. "לך לך".
השם משמואל מפתח את הרעיון החסידי החדשני ביותר שהוא: כל דבר בעולם, אפילו מה שנאה רע מאוד, מגיע ממקור אחד, ולכן אין סיבה שלא יוכל לשמש לטובה. על האדם, לא לזרוק את הרע שבו, לא להכחיש את היצר שלו, אלא לקחת כל דבר אל הטוב ולהפוך זדונות לזכויות.
- אברהם "ההולך"
יש מצב של קבלת עול מלכות שמיים. זה דורש רציניות, מחשבה, יראה.. וזה דורש לעמוד, להתייצב.
אבל יש מהלך הפוך של הליכה, של יצירתיות, של התלהבות, וזה מה שנדרש מאברהם : לך!
אחרי שהוא גילה את בוראו, בעמידה, הוא עכשיו צריך ללכת.
קריאת שמע, במיוחד הפסוק הראשון הוא קבלת עול מלכות שמים. ולכן, אסור לאומרו בהליכה. אבל כבר בפסוק השני, "ואהבת" אפשר ללכת!
- עגלה משולשת.(דף קז)
בברית הבתרים, אברהם מתבקש להתעסק עם כל מני בהמות. המדרשים משווים את הבהמות האלה לכל קורבנות המקדש בעתיד. חוץ מקרבן מוסף של שבת!!למה?
אברהם שואל את ה' "במה אדע כי ארשנה?" = אני לא רואה איך יתאפשר לעם ישראל להמשיך לחיות בארצו, כי הנה יהיו כנגדו קיטרוגים אין ספור מעמי הארץ שלא יאפשרו לזכות בישיבה בטוחה בארץ.
עצם קיום עם ישראל, התוסס, הפורה, המפריע לשאננות העולם, מולידה קטרוגים מכל כיוון!
אחד הפתרונות שנותן לו ה' , בברית בין הביתרים, אלה הקורבנות! שיקריבו ישראל!. כל הקרבנות (אפילו העולות, השלמים..) הם כפרה על כל הקטרוגים על ישראל. והם אלה שמאפשרים את ישיבת העם על ארצו. (במידה ולא יגזימו בעוונות- והעוונות הן אלה שנותנים כוח לגויים לקטרג על ישראל!).
אבל מוסף של שבת, אינו קשור למערכת הכפרה. הוא עוסק רק בקירוב האהבה בין ישראל וה'. בשבת, עובדים במישור אחר לגמרי ואין כפרה בשבת. לכן, לא כלל קורבן שבת בברית בין הביתרים!
5 ותדעל
ארבע המלכים "אמרפל, אריוך, כדרלעומר ותדעל" הם סמל לארבע הגלויות של ישראל.
רבי יוחנן טוען ששמו של האחרון הוא לא "תדעל" אלא "ותדעל", כאילו ה"וו" בשורש שמו. למה?
כי , כמו שמסביר המהר"ל, כל המלכויות האלה מפוזרות לגמרי ואין להם קשר בניהם. לכן,אין "וו" החיבור ביניהם!
- קרירות וההתלהבות(קיג)
שורש הרע, הוא הקרירות של האדם!
כל הגלויות נמשכות רק בגלל שישראל לא נלהבים!
אברהם זוכה לצאת מן הגלות כי הוא מתלהב, הוא פורץ גדר, הוא מחדש. הוא עובד מתוך אהבה ותשוקה.
לפי ה"שם משמואל" זו הסיבה שבגללה החסידות קמה והיא מפתח אחד לגאולה!, ההתלהבות!
- מארצך ממולדתך ומבית אביך(קיג)
כדי לחדש, להשתנות, אדם צריך לעבור שלושה שלבים:
1לצאת מן העבר,
- לגלות ולהתחזק בדרך החדש ,
- וללכת בה.
כך יש לנו גם כן, במעמד הר סיני שלושה ימי הגבלה,וכן שלושה חודשים מיציאת מצרים למתן תורה(בחודש השלישי) ,שלוש הדחות בטהרה…
ולכן אברהם צריך שלושה שלבי עזיבה :ארצך, מולדתך ובית אביך.
7 לידת יצחק
אברהם , מידת החסד, נדרש להוליד את יצחק מתוך מידת הדין דווקא!
שרה, ממידת הדין, מתבקשת להוליד את יצחק מתוך מידת החסד.
כל הורה חייב להתחבר למידה ההפוכה משלו, למידה של בן הזוג כדי להוליד בן הראוי להוסיף טעם בתולדות.
לכן, הברית מילה, נעשתה על ידי מידת הדין: זאת אומרת, שאברהם לא ביצע את המילה מתוך אהבה, חסד, ללא ציווי ה'. אלא הוא חיכה לצו האלוהי, ממדת הדין , כדי שתעשה במידת הדין.
כך, יצחק היה ממוזג, גם ממדת הדין וממדת החסד!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 