נח לעד

בע"ה ו חשוון התשע"ב

מישל בן שושן

 

נח לעד3

 

נסתי למצוא חוט מקשר בין מאורעות מרכזיים בפרשיות:

 

  1. רצח הבל
  2. תיבת נוח
  3. ברכת הבנים
  4. איסור אכילת אבר מן החי
  5. מגדל בבל
  6. ברכת אברם
  7. בניית עם ישראל

 

אני עושה זאת,דרך עניין מרכזי אחד: איך להיות ביחד ולהמשיך להיות שונה אחד מן השני?

 

  1. הבל וקין היו כל כך שונים והמפגש בניהם הוליד רצח. מכאן, מצוות כמו איסור שעטנז.
  2. מטרת נוח היתה להפריד בין הניצים. כדי לאפשר לעולם להתקיים ושלא יהיה רצח. לכן שמו נקרא "נוח", כלומר מנוחה , כמו השבת. מנוחה מהעבודה להפגיש בין אחים. לכן גם התיבה נעשתה בצורת "קינים", כלומר תאים מפרידים. נוח ידע להאכיל, לפי המדרש, כל חיה לפי צורכה. הוא התמחה בטיפול ייחודי ואישי לכל בריה. הכל כדי למנוע חיכוכים בין הבריות.
  3. הוא יתחיל ללכת בכיוון השני (הגשת האחים ביניהם) כשהוא מברך אותם: הוא יוצר קשר בין כנען, חם ויפת. שניים אחראים על השלישי (כנען) .ויפת ישכון באוהלי שם.
  4. איסור אכילת אבר התלוש מן החי מטפל גם הוא בבעיה הזאת: אין להפריד אבר מהמכלול. יש לכבד את הגוף השלם החי. יש לכבד את גוף החברה כחברה אחידה ולא להתנתק מהציבור.
  5. מגדל בבל הוא הליכה לקיצוניות השנייה! כולם שווים, כולם גרים במקום אחד, כולם מדברים שפה אחת, לכולם מחשבה אחת ופרויקט אחד. ה' איננו אוהב את האחידות הזאת. אחדות כן אחידות לא! ולכן הוא מפזר את כולם כדי שלכל אחד תהיה הזדמנות לפתח את עצמו.
  6. אברם: הוא אחראי על כל האנושות: ונברכו בך כל משפחות האדמה! יש לו תפקיד אוניברסאלי. מידת החסד שלו פתוחה לכל באי עולם. כל גר ישתייך אליו.
  7. אבל זה כנראה לא מצליח. והתכנית משתנה לכיוון בנית עם שמייצג את כל האנושות (שבעים נפש) ושיהיה בכל זאת עם אחד (שמע ישראל ה' א' ה' אחד! יהיה התפקיד שלו)

 

לסיכום:

כמו מטוטלת שפונה , מצד אל צד,אל שני קיצוניות (להיות ביחד- להיות עצמאי), התורה מנסה ליישב את הבעיה בתיאור מצבים קיצוניים שבהם כל דרך, כשהיא לבדה, מובילה לכישלון. ובכל זאת, נראית איזו שהיא התקדמות בתהליך הזה. כבר לא נהרגים, מתחילים לדבר . אבל כל שאר ספר בראשית יעסוק בהדברות הזאת בין האחים שהתחילו להרוג את האח היוצא דופן (כי הוא רוצה דווקא לאחד את כולם) לשלום ושגשוג ביניהם ביצירת עם ישראל!

 

 

בע"ה ב מרח שוון התשע"ד

מישל בן שושן

 

נח לעד5

 

ההשוואה בן נוח , אברהם ומשה

  1. כתוב "יש מרבותינו שפרשוהו לשבח ויש שדרשוהו לגנאי". יש לשים לב שאלה שדרשו לגנאי אינם נקראים "רבותינו"!
  2. לנוח ניתנה "תיבה" ולאברהם "מילה". שתי מילים נרדפות אבל בכל זאת שונות במשמעותם:
    1. תיבת נוח:
      1. המידות של התיבה מזכירות את שם ה' :

יXה=50 =רוחב התיבה. המימד האופקי. בין איש ואישה שם "יה" בניהם.

הXו = 30 גובה התיבה. המימד האנכי בין האדם לבורא.

יXוXה= 300= אורך התיבה כולה. כיוון ההליכה היא לקראת ה'.

  1. נוח מסתגר בתוך קופסה. הוא מציל את עצמו בלבד. נוח המציא את הדרך להפסיק ללכת לכל כיוון ולאבד את המוסר בישיבה במנוחה, כמו בשבת. אבל הוא לא פרסם זאת לשאר העולם. כי קשה להיות נגד פרופגנדה ולהפיץ רעיון!נוח מאפשר הישרדות האנושיות.אבל הוא לא הציל את האנושות בת זמנו. קשה היה לנוח לצאת מן התיבה!
  1. מילת אברהם:

ברית המילה היא הקביעה הפיזית בתוך גוף היהודי, כדי להזכיר לו שהוא "חסר".ומהחוסר הזה הוא חייב לפנות אל האחר . או הבת זוג שלו תשלים אותו (פיזית), או שהחוסר שלו יפנה אותו לקראת הזולת, ו/או לקראת האל. כלומר, היהודי שמל את עצמו "פונה אל האחר". כך, יהיה אפשר לקבוע בזרעו של אברהם, את מה שהוא כבר מצא מעצמו: הצורך לפנות אל העולם החיצוני. לא להסתפק בהצלה עצמית אלא לנסות לפנות אל האחר כדי להראות לו את הדרך או כדי לדאוג לו.

  1. אם כן, אנוש (בנו של שת) התחיל לקרוא בשם ה'. ("אז הוחל לקרוא בשם ה'"). נוח המשיך את הקריאה בשם, בשם ה' המתגלם בתיבה (שהיא המילה האולטימטיבית), תיבת שם ה'. אבל זה היה עדיין להצלת נפשו בלבד. אברהם יצליח להתקדם עוד יותר ולקרוא בשם ה' אל עבר כל משפחות האדמה. הוא יהיה אב זרע שמל את עצמו כדי לנסות ולהעביר את מסר הפניה אל הזולת על ידי ברית המילה.
  2. משה רבנו, אומרים המקובלים, היה גלגולו של נוח: גם משה היה כמו נוח: טוב לעצמו וסגור בתוך תיבה (תיבת משה). גם הוא לא רצה ללכת להציל את העם. (שלח נא ביד תשלח). אבל ה' יצליח לשכנע אותו לצאת מן התיבה שלו ולדאוג לכל העם. משה יצליח את המשימה ויקרא בשם ה' כדי להציל את עמו מכליה.

 

השינוי שחל אצל נוח (מאת הרב בני לאו)

לפני כניסתו לתיבה, נוח הוא צייתן. הוא מתהלך אחרי האלוהים (את האלוהים התהלך נוח). אומרים לו לבנות , הוא בונה, אומרים לו להיכנס , הוא נכנס.

אבל, אחרי המבול, נוח מתחיל להתבגר. הוא לא רוצה לצאת מן התיבה. וה' צריך לגעור בו כדי שיצא. יש שתי דוגמאות לסירוב פקודה מצד נוח אחרי המבול:

  1. היה אסור לקיים יחסי מין בתיבה. הפסוקים ברורים: ה' מצווה שייכנסו לתיבה: נוח- בניו- ורק אחר כך אשת נו ונשי בניו. כך ההפרדה בין המינים ברורה. אבל בסוף המבול, ה' מצווה להם לצאת: נוח ואשתו ובניו ונשותיהם. כלומר, מעכשיו, יש להתחיל שוב ולקיים יחסי מין. אבל מה שקורא הוא שנוח יוצא עם בניו ואחר כך נשי בניו יוצאים עם אשת נוח! כלומר, הם יוצאים כמו שנכנסו ולא כמו שמצווה ! מול החורבן, אין להם חשק להמשיך ליצור חיים! למרות ציווי הבורא
  2. הפסוק הראשון שבו כתוב שה' "מדבר"- בלשון קשה- הוא הפסוק "וידבר אלוהים לנוח צא אתה מן התיבה" כלומר, ה' צריך להשתמש במידת הדין ובלשון קשה כדי לשכנע את נוח לצאת מן התיבה!
  3. משתי הדוגמאות האלה רואים שחל שינוי אצל נוח: הוא מוכן לסרב לצו ה'! זה כבר סימן להתבגרות שמבשר את האפשרות לקבלת אחריות על מעשיו! הוא הופך מ"ילד קטן" ל"ילד גדול"! ומכאן, האפשרות שיצא ממנו אדם כמו אברהם שידע ללכת לפני ה', בקבלת אחריות יחד עם הבעת עמדה שונה ומוכנות לשיתוף פעולה עם הבורא.

 

 

מגדל בבל:

בכל מקום שיש רצון לאחדות, יש סכנה לאחידות! כוונת האחדות היתה כינה אצל בני שם בבניית המגדל. אבל הם נפלו מהר מאוד באחידות. האחדות היא הדרך שראו לנכון להינצל מטעויות דור המבול. אבל הם בנו עיר ומגדל בצורה אחידה. זו נטייה טבעית אצל כל בין אדם. הוא מרגיש הרבה יותר בטוח כשכולם דומים, חושבים, מתלבשים בצורה זהה. גם האלוהים מתחיל להיות "בהישג יד". כלומר, ניתן להכניס אותו לתוך תבנית מוכרת. העבודה הזרה מתחילה כששוללים המרחק האין סופי בין האדם לבין האלוהים. כשיש אשליה שאני יודע מה חושב האלוהים, מה הוא רוצה בדיוק, איך אני יכול לקבל ממנו את מה שאני צריך, אז המרחק ביני לבינו נהיה אנושי. נוגעים בשמים! זו היה טעות אנשי בבל. ונראה לי שאנו לא יצאנו לגמרי מטעות זו עד היום, בכל הדתות.

פיזור האוכלוסין ושינוי השפות הם לא עונשים אלה דרכי תיקון החטא.

אברהם היה , כנראה מבוני המגדל. לפי חשבונות הרב יעקב מידן הוא היה בין 48 שנה. עבורו, השמש הוא נמרוד. ואחרי כשלול הפרויקט, הוא הבין את טעות אנשי המגדל ומשם הוא יצא לדרך שונה.

רק בסוף ספר בראשית נוכל לגעת בניסיון אחדות בלי אחידות

אבל זו המשימה הכי קשה שעם ישראל מנסה להתמודד איתה ולהראות שעל ידי דווקא ריבוי הדעות והשבטים ניתן בכל זאת ליצור עם אחד. אחדות מתוך פירוד ולא אחדות מתוך אחידות!

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.