ויגש פצ

5-01-06

 

 

ויגש פצ

 

 

ויגש אליו יהודה

השאלה : מה קרה? הנה יהודה דיבר עם יוסף כבר בפסוקים שלפני כן, בסוף הפרשה הקודמת. יוסף ענה לו. ופתאום, המסורת קובעת שיש פרשה חדשה.  יש מרווח גדול. מחכים שבוע, וממשיכים ה"דו –שיח" בפרשה חדשה. ומתחילים במילה מפתיעה :" ויגש"! . הוא היה כבר עומד  מולו!  כמו ששואל הפרי צדיק :"מה עניין ההגשה כאן?"

תשובת הפרי צדיק:

עד לאירועים האחרונים, האחים לא מבינים את מכירת יוסף כחטא. להפך, אולי הם עשו מה שהיו חייבים לעשות, להיפטר מן ה"פסולת", כמו שישמעאל גורש, כמו שעשיו (אפילו שהיה בחיר אביו יצחק) נדחה. גם כאן, יוסף נדחה כדי לאפשר לאחים להוות עם ישראל.

כשהם ראו את צער יעקב, ייתכן שחשש עלה בדעתם, שמה טעו במעשיהם, אבל זה לא הכריע את שיקול דעתם, והם לא עשו שום דבר לחפש את יוסף במשך כל השנים האלה.

כשהרעב תקף אותם, אולי זה סימן שמשהו לא היה בסדר?, הם מחפשים אותו, לפי המדרש, במצרים , אבל עברו כבר 12 שנה!

כששמעון נלקח מהם, זה כבר מדליק אצלם נורה אדומה. אבל אם ה' רוצה לשלוח להם מסר, למה שמעון? אולי בגלל ששמעון בעל מידות של אכזריות וכעס. וזה נותן להם הרגשה שאולי במכירה, הם היו אכזרים מדי באופן, שבו הם מכרו אותו. ( "בהתחננו אלנו. ולא שמענו.."), והם "נענשים" על ידי ההשגחה האלוהית, מידה כנגד מידה . אבל עדיין כלום לגבי עצם החלטת מכירת יוסף.

עכשיו שבנימין נמצא אשם בגנבה וכולם אמורים להיות עבדים. יהודה חושב: "אשמת בנימין", פירוש שה' שולח לנו מסר: מדובר בעניין יוסף ,אחיו של בנימין. "כולם עבדים" פירושו שכל האחים אשמים במכירת יוסף. ויהודה אומר בפרוש:" האלוהים מצא את עוון עברך". עבורו ברור שכל האחים חייבים לשלם את המחיר כי כולם, באופן קולקטיבי צריכים לעבור "עונש-בירור-ייסורי תשובה" לגבי מכירת יוסף. ולכן יהודה והאחים מתעקשים לכולם יהיו עבדים ולא רק בנימין.

הבעיה הגדולה מופיעה כשהמלך (יוסף), שהוא שליח של ההשגחה בעיני יהודה, מסרב בתוקף  שכל האחים יהיו עבדים!. זה בדיוק הפסוק האחרון של הפרשה הקודמת. !!  : כל ההסברים של יהודה מתמוטטים!! לא,  כל מה שקרה, לא מגיע בגלל מכירת יוסף, כי הרי אין ההשגחה מעוניינת שכולנו נהיה עבדים! יהודה עושה חושבים. יש הפסקה בדו שיח. יהודה חוזר בו בהסבר שלו  על של מה שקורה.  והוא חושב על הסבר חדש:

לפי הפרי צדיק, יהודה מעלה בדעתו הסבר חדש על השתלשלות העניינים:

הרי ה' הבטיח לאברהם, בברית בין הבתרים ש"גר יהיה זרעך..". וההבטחה הזאת, רובצת על ראשם כמו חרב דמוקלס מאז.  יצחק, לא יצא מהארץ. אבל יעקב כן היה בחו"ל והיה שם עבורו "עינוי" אצל לבן. סימן שהשעבוד כבר התחיל עם יעקב. עוד לא הושלמו ארבע מאות השנים. וכשיעקב חזר מהגלות, ורצה לשבת בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף!. יוסף, הצדיק, מגלם בגלותו את הגלות שזרע אברהם אמור לחוות!!. מכירת יוסף, בעצם "עזרה "לתכנית האלוהית בגלות המובטחת!. רק מה, ממשיך יהודה במחשבותיו, ייתכן שאיפה שהוא נמצא, יוסף בטח ..מת! ואז משהו חייב לקחת על עצמו את תפקיד ה"גולה" התורן!. וזה בנימין אחיו של יוסף. ההשגחה רוצה אולי שהוא יישאר במצרים כדי להשלים את הבטחת ברית בין הבתרים. ( דרך אגב, כך מובן הקביעה החדשה של יהודה :"ואחיו מת.." על יוסף ,במקום "האחד איננו" שטען עד עכשיו! בטח יוסף מת עכשיו ונדרש מחליף, וזה בנימין!) ואז יהודה מציע להקדוש ברוך הוא, וגם ליוסף: תיקח אותי במקום בנימין!. אני מוכן להיות "עבד". (ואולי רק מוכנותי להיות עבד תספיק לבטל את הגזרה של הגלות "ועבדום ועינו אותם"!! הסבר הגיוני. ומשכנע למדי!!!

לכן, לפי הפרי צדיק, יהודה ניגש ליוסף בטענות חדשות לגמרי שמצדיקות פרשה חדשה .

המדרש  אומר שיהודה, כמו אביו במצב דומה, מתכונן לשלושה דברים: פיוס (אני עבדך), מלחמה ("ויגש"- "כמוך כפרעה",..) ותפילה.

מה היא התפילה של יהודה?

הפרי צדיק מנתח את כל הנאום של יהודה לשני אופנים אפשריים: הוא גם מדבר אל המך יוסף וגם , באותם המילים, מדבר להקדוש ברוך הוא.  הוא חוזר על המאורעות, כדי להראות אל השם, שכבר הוא מבין את פעולות ההשגחה, ושהו מוכן לעשות תשובה על כל מני חטאים. הוא בודק כל מני אופציות , והוא מוכן לחזור בו על הטעויות שלו ולשלם את המחיר. . זה מצב של הכנעה כלפי ה' שבעצם היא היא התפילה האמיתי, שממקמת את האדם בידי ה' והשגחתו בעולם. אולי התפילה הזאת, תמנע מה' לגרום למלחמה, אם מוכנותו מראש על בירור עצמי ותשובה , תחשוך המשבר הנגרם ממלחמה. (מטרת המלחמה היא בראיה זו, לגרום לאדם, על ידי משבר , לחזור בתשובה.)

(הפרי צדיק מוסיף, ששלושת הדברים האלה, פיוס, מוכנות למלחמה ותפילה הם שלושת הדברים שנצטרך לעבור באחרית הימים, לקראת ביאת המשיח.!)

 

למה יוסף נשבר?

בדיוק בסוף הנאום הזה של יהודה, יוסף "נשבר" :"ולא יכול יוסף להתאפק….אני יוסף אחיכם…". מה קרה?

יוסף מתואר על ידי הפרי צדיק כצדיק גדול. בעל יראת שמים ענקית. כמו שראינו בפרשת מקץ, כמעת אדם – על . ליוסף יש תכנית, הוא לא מפחד כי יש לו את הכישרונות הנדירים של צדיק.

הבעיה היא שלא כל אדם יכול כמוהו!. והתכניות היפות שלו נשברות מול המציאות האנושית!. וה"מציאות" האנושית, מתגלה מול עניו על ידי יהודה! כשיוסף רואה איך יהודה ניגש עם ההכנות שלו, מלא ספקות, מוכן להכיר בכישלונו, מלא אחריות כלפי אחיו, אז הוא "נשבר".ומתגלה אל אחיו. הוא מפסיק תכניתו להביא אותם לבירור אחר בירור. להעלות אותם למדרגת המצוינות והאידיאליות שלו.

אכן, יהודה, כמו שתיארנו אותו בהתחלת המאמר, הוא אדם מתלבט.

הוא "עובד" כל הזמן על כל מיני אפשרויות. אולי לא היינו צריכים למכור יוסף. או אולי מדובר על ברית בין הבתרים… הוא מתכונן לכמה תסריטים אפשריים. (מלחמה , פיוס, תפילה). הוא עניו מאוד כלפי הסבריו של המציאות. כמו שאומר הפרי צדיק, יש בשמו, אותיות ה' אבל עם אות "ד", האות של "דלית מגרמיה כלום", כמו דוד היוצא ממנו, הוא עובד כל הזמן על הזכות אפילו לחיות. יהודה הוא הטיפוס של האדם ה"קטן", האדם  העניו. היפוכו של יוסף. יהודה יכול לעזור להכניס את המידות המצויינות לתוך כלל העם.

לכן חייבים שני משיחים. אחד בן יוסף, ואחד בין יהודה. הפוכים ומשלימים זה את זה. יוסף , הבטוח בעצמו, יכול להרשות לעצמו לצאת לחו"ל, , כדי להיות אור לגויים, לפעול בעולם החומרי. הוא כבר מבורר. והודה לעומתו, הוא "חרד". הוא דואג לשמור על הזהות, להתחזק, לעבוד פנימה, ולא כלפי חוץ. לפתח את התוכן עוד ועוד. כי עדיין הוא לא מספיק צדיק ולא יהיה אף פעם. הוא בתהליך. הוא קרוב יותר אל עם. הוא בתחתית (הספירות) , הוא מתעסק במלכות!

 

לסיכום:

הפרי צדיק לא דורש משפט או אפילו מילה אחת. הוא דורש את חוסר המילים! הוא דורש את המרווח שקיים בין סוף הפרשה הקודמת לבין "ויגש ..". מה קרא במרווח?. יהודה חושב, מתלבט, בונה תיאוריות ומחריבן. הוא שותק, ושוב מדבר. הוא מתכונן לשלוש אפשרויות. יהודה הוא זה שכבר הודה :"צדקה ממני" לגבי תמר. הוא זה שיודע להודות. כשמו כן הוא.

ההודאה היא היכולת להכיר במציאות ולהתמודד איתה.

לעומתו, יוסף הוא בעל חלום. הוא רץ לכיוון מסויים. בצדקות אומנם, וזה נותן לו את התוקף למרוצתו. אבל הוא לבד . הוא מנסה לחולל מהפכות אצל אחיו. הוא מצליח במקצת. אבל רק במקצת. באמצע הוא נשבר. דווקא כשיהודה  בשיא הפגנת ייחודו כלפיו. במפגש עם המציאות.

שני הכיוונים ההפוכים האלה של יהודה ושל יוסף: זה שמוביל קדימה (יוסף), וזה שדואג להכניס תוכן ובירור אין סופי פנימה בתוכו ובתוך אחיו (יהודה), שניהם מלווים את הסטוריית ישראל עד לגאולה השלמה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.