ויצא הרב בן עזרא

3-12-06

 

ויצא בעד

הרב בן עזרא

 

אין פרשיות בפרשה!

מהרגע שיעקב יוצא לגלות עד שהוא חוזר, אין רווחים בטקסט של התורה. אין לא פרשיות פתוחות ולא סתומות. כאילו בגלות אין התקדמות, אין לתת רווח כדי להתבונן. כמו תעלה חשוכה שעוברים עד לגאולה.

 

ערבית רשות או חובה?

רבי שמעון בר יוחאי עמלה את הקושיה הזאת.מעניין לציין כי: כמו יעקב שתיקן תפילת ערבית,גם תקופתו היתה יציאה לגלות.

ננסה לברר קושיה זו:

אברהם תיקן תפילת שחרית. מתחילים בשחרית כי זה השלב הראשון של מהלך התפילה: האדם צריך "לעמוד". הוא צריך לקחת אחריות על עצמו, לדעת להתייצב מול הבורא. מצב העמידה זה מה שתיקן אברהם. זה תיקון ה"אני" העומד . זה קורא בהשכמת הבוקר.

יצחק תיקן תפילת מנחה: עניין השיחה. ("לשוח בשדה לפנות ערב") . השלב השני של מהלך התפילה הוא קושר השיחה, ההדברות עם הזולת. זה תיקון נושא ה"אתה" שעומד מולי. זה קורא כבר באמצע היום .

יעקב תיקן תפילת ערבית: זה עניין הרבה יותר עליון: יש בזה צד נבואי. יעקב מתפעל מאוד מהחלום, מתפעל מההתגלות, הוא נסער כולו. זה אפילו גורם מהפכה בתוכו (ראה פירוש המשך חכמה בפרשה זו). זה קורא בלילה. זה קורא ביציאה לגלות. אלה מצבים עדינים, אפילו מסוכנים. רק גדולים יכולים להניב תוצאות חיוביות ממצבים כאלה. זו המטרה של התפילה, לפגוש את הבורא. ? זה שלב ה"הוא". כך יש לנו:" אני"," אתה"," ו"הוא": אברהם יצחק ויעקב!

אבל האם זה מצב שאפשר לכפות על כל אדם או זה מצב שהאדם המוכן לפגישה מבצע מרצונו כשהוא מרגיש מוכנות זאת השאלה האמיתית! השלב החשוב ביותר צריך להיות רצוני לגמרי כדי להצליח. אז האם לכפות אותו או לא?

זה מזכיר לי חידוש שעליו חשבתי לפני כמה שנים על בסיס פירוש בעל ה"בית גנזי": תפילת שחרית היא כמו מצווה לחבק את אהובתו ביד ימין. תפילת מנחה, מצווה לחבק ביד שמאל. ואחר כך.. אתה אמור לדעת לבד מה לעשות!. כשה להגיד לך מה לעשות הלאה. אפילו , ובמיוחד בגלל שזה העיקר!, מה שקורא אחר כך זה תפילת ערבית! רשות או חובה?   זה העיקר אבל קשה לכפות אותו , הוא צריך לבוא מתוך הרצון הפנימי!.

 

לאה היא הראשונה שהודתה לה' בתורה!!

ודווקא בלידת יהודה!. הבן הרביעי!!

"ותעמוד מילדת" : הלידה הזאת, העמידה אותו על רגליה!

אם נסקור את סיפורי התורה מבראשית, היו 2בנים: קיין והבל. זה לא כל כך הצליח. 10 דורות, כדי להגיע לשלושה בנים, שם חם ויפת. כנען מנע את לידת הבן הרביעי מנח.

היו לנו שלושה אבות. ועכשיו, רק עכשיו מגיע הבן הרביעי: יהודה. יש להודות לה' על זה. מידת המלכות המצליח להשלים את התמונה. סימן לדוד המלך היוצא מיהודה שיהיה הרגל הרביעי של כיסא  המרכבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.