בע"ה ט מרח שוון התשעא

מישל בן שושן

עקידת יצחק

מאת הפירוש של הרב הראשי לצרפת גיל ברנהים

מתוך לימוד איתו ושיעור ב"אקדם"

ה' ניסה את אברהם:

הנסיון הוא לא כדי "לדעת" האם אברהם מאמין או לא! הוא בא כדי להעלות את אברהם במדרגה.  כמו שמעלים על נס , בגובה.

 

ויאמר אליו : אברהם!

ולא פעמיים "אברהם אברהם" כמו שהמלאך יקרא  לו בסוף הסיפור!!

ויאמר אליו= ה' אמר. כדי שאברהם ישמע. אבל זה לא אומר שאברהם שומע מה שהוא צריך לשמוע!! המילה "אליו" מצביעה על רצון ה' שאברהם ישמע משהוא. והוא אומר משהוא "אליו". האם הדבר הגיע באמת לאברהם או עדיין לא?. "אליו" הוא כמו "לקראת". כאילו משהוא נשלח אליו. הבעיה היא :האם הוא קיבל את מה שנשלח אליו? איך הוא קיבל? מה הוא קיבל?

 

ויאמר: הנני:

מיד , אברהם עונה! כמו ציות של אדם מאוד מאמין: יש סכנה בציות כל כך מהיר: החופזה לציית יכולה להטעות! יכול להיות שלא ישמע נכון! החיפזון הוא מן הסטן!!

 

קח נא

אין "נא" אלה לשון בקשה! הנסיון הוא מתנה , הזדמנות הניתנת לך כדי שתוכל להתעלות!

 

 את בנך

את זה שאתה חושב שהוא "שלך". הוא רכושך! את זה אתה צריך אולי להקריב.לפחות "לקחת" אותו ממך! להיפרד ממנו

 

את יחידך

אתה והוא עושים יחידה אחת. אתה לא מאפשר לו להיות עצמאי! את זה אולי אתה צריך להקריב!

 

אשר אהבת

לפעמים אהבה מופרזת מקלקלת. את זה גם כן צריך אולי להקריב.

 

ולך לך

"לטובתך והנאתך" אמר לנו רש"י על אותן המילים בהתחלת הפרשה! כלומר , מטרת הנסיון היא לא לטובת האל. כדי שהאל ידע את אברהם מאמין או לא! הנסיון הוא לטובת אברהם עצמו: כדי להגדיל אותו, לשפר אותו! זה ישנה באברהם משהו, לטובתו. נכון שזה ישנה גם ביצחק משהוא!! אבל , המטרה העיקרית היא אברהם!! (וזה יאפשר ליצחק את השינוי בו. אבל השינוי ביצחק עובר דרך השינוי באברהם!!)

 

אל ארץ המוריה

ולא "הר המוריה"!! עדיין ה' לא אומר במפורש את מקום העקדה.  "ארץ" היא כיוון הליכה אבל זה נשאר מאוד לא מדויק. מעניין ששם הארץ הזאת, (כמו שמה של הארץ שאליה הוא התבקש לנסוע אליה בהתחלת פרשת "לך לך" היא "הארץ אשר אראך") מורה על דבר שיש להבינו בהמשך. דבר שיש לראות בעתיד. דבר שיש לגלות אותו בהמשך (ואולי כל הזמן!)

 

והעלהו ..לעולה, על..

שלוש פעמים כתוב השורש "על". המטרה היא "עלייה". המילה "עולה" מוכרת במשמעותה של הקרבת קרבן עולה. אבל בל נשכח שיש אפשרות אחרת, יותר ראשונית של המילה: "לעלות !" פשוטו כמשמעו!! שהבן שלך לא יהיה "בן מסוג נמוך, כמו שעד כה הבנים היו כלפי אביהם(ראה חם כלפי נוח!) כלפי סיפור ה"תולדות". "בן" במלוא מובן המילה. משהוא "עליון" , בעל משמעות גבוה. בעל תפקיד גבוה.

אברהם מבין, כנראה מיד שיש להקריב, להרוג את בנו. וראינו לעיל משמעויות נכונות למובן הזה (להקריב את החלק הלא טוב שיש ביחסים בין אב לבן. אבל אברהם כנראה עדיין לא מבין את המשמעות הפשוטה של העלייה אל ההר, פשוט כדי להעלות את יצחק גבוה יותר!

 

אחד ההרים אשר אומר אליך

שוב אין דיוק על מקום העקידה! כאילו המקום תלוי בהשגת אברהם את אמירת ה' אליו!!

הנביא חייב לשמוע שוב ושוב את דבר ה' כדי לנסות ולהבין נכונה את מה שנאמר לו. אם יש לו פירוש מיידי, יכול להיות שבהמשך, יש לעשות עבודת זכרון על אותו המאמר שהוא שמע, ולנסות להבין אותו שוב ושוב , באופן מחודש, כי לא בטוח שהוא שמע את מה שהיה צריך לשמוע בפעם הראשונה!

בעצם, הכל (גם חיי יצחק!) תלוי במה שאברהם יבין ממה שה' אמר. וזה מה שאומר לו ה'!! הכל יהיה תלוי בהבנה שלך של מה שאני אומר!!

 

ויקח את שני נעריו איתו ואת יצחק בנו

הוא כנראה (ראה למטה הצעתי שהתקבלה על ידי הרב) לא יודע איזה מן השלושה הוא צריך להקריב

האם זה אליעזר "בן משק בתי"

האם זה ישמעאל בנו

או את יצחק

כי הרי ה' ציווה לו לקחת את בנו את יחידו, את יצחק. "את" משמש בלשון עם, ההבנה ששלושתם או אחד מהם הוא נושא הצו יתברר בהמשך הדרך

ואכן, אחרי שלושה ימים, אברהם מחליט שזה יצחק שצריך לקחת והוא משאיר את שני נעריו, את שתי האופציות האחרות למטה מן ההר.

אולי בעזרת הדו שיח בן יצחק לבן אברהם במשך שלושת הימים האלה שמסופר עליו בתורה עצמה.

 

וירא את המקום מרחוק

עדיין אין הדבר מדוייק עבורו! זה עדיין רחוק!

 

עצי העולה..

כל התיאור של המעשים והחפצים מורה לקורא שאברהם הבין בברור שהוא צריך לשחוט את בנו!

 

המאכלת:

ולא הסכין! יש ב"מאכלת" עניין האכילה. האכילה היא הפעולה על ידה האדם מכלה דבר מסויים כדי להשתמש לצורכו. ייתכן שיש ביחס של האב כלפי הבן, ניצול של מעמדו כדי "לאכול" את בנו! לגרום לבן לשמש אך ורק את צרכי האב, לפי ראות עניו של האב. אפילו אם לכתחילה הכל נעשה מאהבה!

 

וילכו שניהם יחדיו

האם "שניהם" או האם "יחדיו"? בנתים, אין הבדל בין שני המוסגים השונים! הם גם שני אנשים אבל הם עושים כאילו אדם אחד!! (חידושי הרים). הם עושים יחידה אחת. בדיוק מה שה' בקש מאברהם להקריב! "את יחידך".

המשפט הזה יחזור על עצמו לפני העקידה.

אבל, אחרי העקידה, יהיה כתוב או "וילכו שניהם" או "וילכו יחדיו", ביחד,. אבל לא את שניהם בבת אחת. כאילו העקידה גרמה להם הפרדה מסוימת. כל אחד לחוד ושניהם ביחד. נשברה "היחידה" . ובכל זאת הם יכולים להמשיך יחדיו!

 

ויאמר יצחק…: אבי ויאמר :הנני! בני!

אפשר להבין את "הנני בני" כ"פליטת פה פסיכולוגית" כאילו אברהם הוא הבן!! הנני בני. הנה אני בני!! אם התורה מביאה לנו בפרטות את המילים האלה , הם כנראה לא "סתם שיחת חולין" אלה מרכז העניין! איפה הבן איפה האב. מי מרגיש אב , ומי מרגיש בן?

 

איה השה..?

אברהם ויצחק מדברים על הקרבת "שה". בהמה צעירה מאוד. בניגוד ל"איל" שבסוף אברהם יקריב. כאילו בהתחלה חושבים להקריב את ה"בן" ובסוף יתברר שיקריבו את ה"בא"!!

 

 

 

ויאמר אברהם אלוהים יראה לו השה

"יראה לו" עדיין יש דברים לא ברורים. אברהם מחכה אולי להסברים נוספים מאת ה'. יש לו להמשיך ולעיין במה שנאמר לו בהתחלה על ידי ה'. מה ה' באמת רוצה? האם זה יהיה שה?

 

לעולה בני

לפי טעמי המקרא,שמקשרים את שני המילים יחד. ולא "יראה לו השה -לעולה, בני" כי אם "יראה לו השה, לעולה -בני" אפשר לפרש שכאן אברהם רומז שיצחק הוא יהיה הקרבן! (לע"ד)

 

ויבואו אל המקום אשר אמר לו האלוהים

איפה ומתי אמר לו?? הרי לא כתוב שה' הראה את המקום לאברהם! "אשר אמר לו" כנראה במאמר הראשון בהתחלת הדרך! (המדרש כן אומר שהראה לו המקום על ידי רמזים כמו ענן קשור על ההר..) מדובר שוב בנסיון של אברהם להבין את מה שנאמר לו בהתחלה. הרי ה' איננו מדבר כל משך העקידה. (אפילו אחר כך, זה מלאך שיגיד לו מה לא לעשות). אבל אברהם חושב שהוא מצא את המקום המדובר עליו. סימן שהכל תלוי במה שהנביא מבין מדבר ה', גם אחרי שהוא נתן כבר פירוש אחד וגם אם הספק תפס אותו בשבל מסוים, עבודת הזכרון  מאלצת אותו לחזור שוב ושוב על מה שנאמר לו ולנסות להבין. אפילו אם לא הגיע לאברהם שום מידע חדש לגבי המקום, החידוש בא מהבנת אברהם, היכולת שלו לשמוע, להבין שוב ושוב.

ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים

"מן השמים"! כמו שאומרים היום, משהוא עוזר לו לתקן את האי הבנה של אברהם!! עד לרגע זה, אברהם המשיך לפעול כאילו הוא התבקש להרוג את יצחק. אבל יש גבול! ה' לא יכול לתת לו לטעות עד כדי כך ולעשות מעשה בלתי הפיך!!

למה ה' בעצמו לא מדבר? אלה מלאך? נראה לי שזה כדי להשאיר זכות לאברהם בכל זאת. ה' לא שבר את כללי המשחק. עדיין אברהם צריך להבין בעצמו את מה שהתבקש לעשות. אם ה' ידבר אליו כדי להגיד לו להפסיק, הנסיון יפסיק גם הוא!! המבחן ייגמר!!

כל המבחן עד כה, וזה עוד ימשיך, זה שאברהם צריך להבין לבד!!

המלאך, זה אמצעי אמצעי! בין הבנת אברהם לדבר ה' מפורש!! עדיין יש לאברהם להאמין שהמלאך נותן לו עכשיו את הפירוש הנכון של דבר ה'!! הזכות של אברהם כאן היא ההסכמה עם המלאך שהפירוש של המלאך נכון.

 

אל תשלח ידך אל הנער..

אבל הוא עדיין לא מבטיח לאברהם שום שכר עד כה. כי הנסיון עדיין לא גמור!!

זה שאברהם לא הבין נכונה את המשימה, זה גם לא נורא. אבל עדיין אברהם צריך להבין דברים אחרים חשובים הרבה יותר:

 

כי ירא אלוהים אתה

לא הבנתה את המשימה והיית מוכן לשחוט את יצחק כי אתה עובד את ה' ביראה גדולה. והיראה , לפעמים מעוורת! הפחד מעוור. לא הקשבת מספיק אל דבר ה'!! בגלל היראה. אתה מאמין גדול מאוד. אבל אולי זה סנוור אותך!!

 

וישא אברהם את עניו

כאן אברהם מתחיל להבין!! הוא רואה דבר שלא ראה עד כה. סוף סוף הוא מבין. נשיאת העניים היא סמל להבנה גבוה ,חדשה!!

 

והנה איל!

לא כתוב "וירא איל" אלה "וירא , והנה איל"!! מסתבר שלא היה מדובר מלכתחילה על שה אלה על איל!! לא היה מדובר לשחוט את הבן, היה מדובר דווקא לשחוט דברים מסויימים אצל האב!! האיל הוא הזקן, השה הוא הצעיר בבהמות!!

כדי לתת לבן לחיות את חיו שלו, אתה צריך לתת לו מקום! לזוז הצידה!! לא לכפות עליו את הראות שלך!! אתה זקן! הזקנים רוצים לכפות על הצעירים את האמת שלהם.!!

אברהם, יצליח עם הקרבת האיל, להיות "צעיר בראש"! לא לכפות על בנו יצחק את האמת שלו. ואכן, יצחק יוכל לפתח מידה שונה לגמרי מאביו!! בזכות מעשה אברהם, יצחק יהיה בן ראוי להיות בעצמו אב!! זה היה מטרת העקידה!! רק אחרי הקרבת האיל נגמר הנסיון .

 

 

למה קוראים פרשה זו בראש השנה?

כי בראש השנה , אנו צריכים לחזור להיות "אדם חדש"

כלומר בלי חובות ישנים

אבל גם בלי זכויות!!

האדם שנשען על זכויותיו הישנים, מרשה לעצמו לסתות מן הדרך! להפסיק לעבוד ולהשתפר, להתקדם כל הזמן!

הקרבת האיל בעקידת יצחק, היא היכולת להיות מוכן להפסיק להישען על הזכויות. שהבן צריך לעשות את חייו בלי להישען על הזכויות של הוריו. שההורים לא יכפו על הבן את הזכויות שלהם. לתת לבן לבנות לעצמו זכויות משלו!!

הקרבת האיל היה הראש השנה של אברהם!!