חיי שרה אה

בע"ה יט מרח שוון התשע"ב

מישל בן שושן

 

חיי שרה אה

 

 

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה

 

  1. "ויהיו" מורה על צער. שרה חייה פחות שנים ממה שהיה "קצוב" לה מלמעלה! אולי היא מתה מוקדם יותר בגלל הצער של עקידת יצחק.
  2. "שני חיי שרה" שנמצא בסוף הפסוק נראה מיותר! הוא דווקא מורה על חיים שלמים, ללא גרעון! האור החיים מסביר ששרה אמנם חייה פחות ממה שהוקצב לה אבל חייה היו כל כך מלאים כך שלא חסרו לה השנים "החסרות" כדי למלא את כל מה שיכלה לעשות בעולם הזה.
  3. "חיי שרה"= החיים היו שלה! היא לא העבירה את החיים. היא הובילה את החיים! כך שאלה היו החיים שהיא יצרה כל יום. היא לא "עברה את הזמן" אלה היא החיתה את הזמן!
  4. פירוש אחר על הפסוק הזה: האור החיים חוצה הפסוק לשניים: החלק הראשון הוא "ויהיו חיי שרה 100 שנה" כלומר, 100 השנים הראשונות שלה היו עבורה צער: 90 ללא ילדים ועוד 10 שנים כשיצחק חי ביחד עם ישמעאל! עד שהיא גירשה את ישמעאל!אבל אחר כך, "27 שנים, שני חיי שרה" היו שנים שמחות מאוד!

 

 

ותמת שרה בקריית ארבע היא חברון בארץ כנען..

 

למה הפסוק מציין את מקום מותה , ולמה הוא "תופס טרמפ" כדי לתת לנו עוד שם של המקום הזה?

  • קריית ארבע= מקום שבו קיימים ארבע יסודות שונים. (ארבע ענקים, או ארבעת יסודות הטבע, או כל חלוקה לארבע כיוונים של המציאות)
  • חברון= מלשון חיבור.
  • ארץ כנען= לפי הזוהר, זה כינוי לעולם הזה.

שרה נתנה תיקווה לחיבור הקצוות!! היא חייתה בקריית ארבע שהיא חברון.

מטרת ה' היתה להפיץ בכל העולם את הידיעה והאמונה באל אחד. אברהם היה אמור למלא תפקיד זה ולהביא ברכה לכל אומות העולם.אבל זה לא התאפשר. וה' החליט שהתפקיד הזה יעבור דרך "זרעו", לאורך היסטוריית עולם הזה, יהיה עם מיוחד שדרכו ה' יבצע את תכניתו האוניברסאלית.

שרה הבינה את זה לפני אברהם והיא זאת שאילצה אותו לקבל זאת.

נראה לכתחילה ששרה רצתה ליצור שושלת מבודדת, נבחרת, עם לבדד. היא מגרשת את ישמעאל. היא עומדת על זה שייוולד יצחק. אבל, בעצם, תפקיד העם הנבחר והמבודד הזה , יהיה להפיץ אור לגויים במשך ההיסטוריה כך שבאחרית הימים, "יהיה ה' אחד ושמו אחד", ויצחק יוכל באמת לצחוק! והכל יתחבר עבור כל בני האדם על האדמה.

לסיכום: שרה אפשרה את התקווה לחיבור אמיתי בסוף ההיסטוריה. בינתיים, נכון שמרגישים פיזור היסודות,(קריית ארבע) אבל, המטרה היא להביא לחיבור אמיתי וכולל (חברון).

מיתת שרה היתה יכולה לגרום למפעל הזה להתמוטט. אבל הפסוק מעיד שלמרות מיתתה, מורשתה תמשיך . וקריית ארבע תמשיך להיות חברון, בארץ כנען!

 

 

ויקום אברהם מעל פני מתו

 

מכאן לומדים שהמת צריך להיות מונח גבו כשפניו פונים למעלה. כי הנפש של המת עדיין מרחפת מעל הגווייה כל זמן שהוא לא קבור. לכן, הפסוק מדבר על "פני מתו" כאילו מדברים על הפנים של אדם חי!

 

 

וקיום השדה… ואחרי כן קבר אברהם…ויקום השדה (כד-יט)

 

למה כתוב פעמיים "ויקום השדה"? ובין שני הפסוקים מופיע הפסוק "ואחרי כן קבר אברהם .."?

לפי הלכות קניין , יהודי שקונה קרקע מגוי בארץ ישראל חייב לעבור שני שלבים:

  1. הקניין החוקי עם הכסף שהוא נותן לו בהסכמה. זה מפקיע את זכות הקרקע מהגוי שהיה בעל הקרקע, אבל זה לא מקנה עדיין אותו לישראל!! בעצם, במצב זה, כל אדם אכול לבוא לזכות בקרקע, היא כאילו הפקר!!
  2. השלב המשמעותי היא האחיזה בקרקע. בהתיישבות הפיזית. או, כמו במקרה שלנו, הקבורה במערה. היא זאת ש"הקימה" סופית את הקרקע לאברהם.

לכן, הפסוק הראשון מדבר על "ויקום שדה עפרון" כשלב ראשון בזכות מתן הכסף

ואחר כך, אברהם קבר את שרה

ורק אחר כך, כתוב "ויקום השדה לאברהם .." אחרי מעשה הקבורה, הקניין הוא סופי עבור ישראל!!

 

 

ואשביעך בה' .. אשר לא תיקח אישה מבנות הכנעני אשר אני יושב בקרבו..(כד-ג)

 

למה אברהם משביע באריכות את אליעזר?

כי אליעזר רצה להשיא את ביתו ליצחק. ואברהם לא רצה כי הוא "כנעני". ואף על פי שאליעזר היה בן ביתו של אברהם, "יושב ממש בקרבו", הוא לא יצא מכלל "ארור כנען"!! למרות ההבטחה שאברהם כן יכול לברך את כל משפחות האדמה! זה חותם על הכישלון של אברהם במשימתו הראשונית, להיות אור לגויים ואוניברסאלי מיד.

לע"ד: מעניין לראות אברהם לוקח על עצמו את התפקיד של שרה, דווקא אחרי מות שרה! היינו מצפים מאברהם לרצות כל אישה עבור בנו יצחק. כי הוא אוניברסאלי! ושרה היא זאת שעומדת ל היבדלות מעמים אחרים. היא זאת שדוחפת על יצירת "זרע" משפחתי בדלני!

כנראה ששרה אכן עשתה עבודה טובה וחינך טוב את אברהם! ומותה שרה הדגישה אצל אברהם את המורך למלא בעצמו את הפקיד שלה כי איננה עוד!

 

ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות…(כה-ו)

 

ומה הוא נתן לישמעאל? לפי פשט הפסוקים, הוא לא נתן לו כלום!! האור החיים מסביר זאת : הוא נתן את ישמעאל בקניין ליצחק! כי הגר היתה שפחת שרה והבן שלה הוא קנוי לאברהם. כמו עבד. וזרעו של יצחק, באחרית הימים, יוכלו להגשים את הקניין הזה "ויכיר הנקנה לקוניו"!!!

 

ואלה ימי חיי אברהם אשר חי

 

גם אברהם, כמו שרה , לא חי את כל השנים שהוקצבו לו מלמעלה! כי הוא לא רצה לראות ברשעות עשיו. לכן כתוב "אשר חי" כלומר לא השנים שהוא היה צריך לחיות, אלא הנה רק אלה שהוא באמת חי!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.