חיי שרה שמ

19-11-08

מישל בן שושן

חיי שרה שמ

 

 

  1. קבורת שרה במערת המכפלה:

דרשה צמר ופשטים(רח)

אברהם, לפי התנחומא הספיד את שרה באומרו את כל שיר "אשת חיל"! כל פסוק באשת חיל מתאים לדמותה של שרה. בין השאר , יש את הפסוק "דרשה צמר ופשטים" : מדובר על הרצון של שרה להפריד בין יצחק וישמעאל: יצחק הוא המשכו של הבל (שניהם מאוד רוחניים, "מרחפים", מתאימים לעולם הבא …גמטרית הבל 37 הוא הגיל שבו יצחק נעקד..) וישמעאל, הוא המשכו של קיין (רובה קשת, מצרי מאימו= מידת היעילות )

המפגש בין שני האחים קין והבל הביא אסון של רצח. לכן, יש מצווה להפריד בין הצמר (שהביא הבל כקרבן) לפשטן (שהביא קין ) באיסור השעטנז. שרה מרגישה שמתנהל אותו קרב בין יצחק וישמעאל ודורשה להפריד בניהם!

 

אברהם ושרה (רי)

אברהם הוא השכל ושרה הלב. אברהם הנשמה ושרה הגוף.

מאברהם ירשנו את הידיעה של הימצאות הבורא

משרה ירשנו את הדבקות בו, התשוקה .

הרבה פעמים, מה שנדרש מאברהם, היה מנוגד לשכלו, והוא כופף את עצמו, את שכלו, ועבד את ה' ב"תמימות".ובזכות כפיפת שכלו זכה להכיר עוד יותר את בוראו! (בזכות שמשה הסתיר פניו, זכה ל"תמונת ה' יביט"!)

שרה מצדה , לא נמשכה לחומריות ! ובזכות זה היתה נביאה יותר גדולה מאברהם! והיתה לה תשוקה ואהבת אלוהים עוד יותר.

כנגד אברהם ושרה אומרים "והאר ענינו בתורתך (כמו אברהם) ודבק לבנו במצוותך (כמו שרה). כל אחד התחיל במידה אחת ופעל להשגת המידה ההפוכה שהיתה קיימת בבן זוג!

אבל ,שרה היא זאת שהניעה את החיבור. ולכן היא זאת שזכתה להיקבר ראשונה במערת המכפלה בחברון, מקום החיבורים וכפילות המידות.

 

זממה שדה ותקחהו(ריב)

שרה היא זאת שחיברה בין העולמות! היא בחרה במערת המכפלה . זה מקום החיבורים בין העולמות: עולם הזה ועולם הבא, הדין והחסד, השכל והלב..שם קבורים הזוגות (באשר הם זוגות- הפכים מחוברים). האבות והאמהות פעלו כל אחד בתחומו בכיון חיבור הניגודים והמידות. (ואם המדרש מביא שגם אדם וחווה היו קבורים שם, זה לא בגלל שהם "ייסדו" מידות מסויימות, אלה בגלל שהם, פיזית חיו גם בגן עדן וגם מחוצה לו! אז הם חיברו בעל כורחם בין העולמות!)

  • בקשר לחיבור שמים וארץ, השם משמואל מביא חידוש מהרי"ם: השמים , שמים (כבר) לה', והארץ, נתן לבני האדם כדי שיחברו אותה לשמים!
  • (רכז) : מערת המכפלה היא חיבור מלמטה כלפי מעלה בזמן שהמקדש  ששם מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו, החיבור בשני הכיוונים! לכן כתוב על שרה "ותיקחו" שהיא פעולה של העלאה, הגבהה, כלפי מעלה

 

ויבוא אברהם לספוד לשרה(רלג)

מהיכן הוא בא? מקבורתו של תרח! או יש אומרים מהר המוריה. שתי הדיעות מורות על זה שאברהם התעסק במידת הדין . בין בקבורת אביו , בין בעקידה. וכך, אברהם איש החסד, עסק בדין, ויכול להתעסק במערת המכפלה שהיא עושה חיבורים בין המידות. והוא יכול לספוד לשרה שהיא , עוד יותר ממנו חיברה בין המידות!

 

בכל, מכל, כל (רכז)

אברהם התברך בכל, יצחק מכל ויעקב "כל".

"כל" מסמל את החיבור בין כל העולמות. הברכה הגדולה ביותר שינתנה לשלושת האבות, שהם הצליחו להשיג את האחדות הקיימת בין העולמות. ומהרגע שאברהם השיג את החיבור הזה על ידי קניית שדה המכפלה וקבורת שרה בתוכה, אז, הוא השיג את ה"כל": וה' ברך את אברהם בכל"!

 

 

  1. עניין שליחות אליעזר

עשרה גמלים(רח),(רלה).

הרבה מדובר על "גמלים" בסיפור של אליעזר. הגמל , הוא חציו כשר(מעלה גרה) וחציו לא כשר(לא שסוע דכא) . יש בו בלבול, עירבוב.

בהשוואת ארבעת החיות האסורות עם ארבעת הגלויות, הגמל מקביל לגלות בבל. בבל- כי בלל ה' את שפתם- מסמל הערבוב בין הטוב והרע.

זה בדיוק מה שאליעזר צריך לעשות: להוציא רבקה מחיק משפחתה. לבן הוא אדם מעורב מאוד : יש בו רע גדול בפנים וחיצוניותו מאוד "לבנה". במשפחת תרח, יש טוב ורע מעורבב. וצריכים להתמודד עם העירבוב הזה ולהוציא שושנה בין החוחים- רבקה. לכן, אליעזר לוקח איתו גמלים . והמדרש מוסיף שהם היו זמומים כדי שלא יגזלו אוכל בדרך. זאת אומרת, שאברהם כבר הצליח ל"טפל" בערבוב הזה בין הטוב והרע, כשהוא חוסם את פי הגמלים שלא יעשו רע. הוא הצליח לברר הטוב מן הרע.

 

ועשה חסד עם אדוני(ריג)

למה אליעזר זקוק למידת החסד של אברהם כדי להצליח בדרכו?

נראה כי אליעזר צריך לעבור את המחסום של הצביעות של לבן. להסכים לעבור התחבולות שהוא יטמין לו, שהוא ישחק את המשחק. וזה דורש הרבה וויתורים מצד הדין! עם איש כזה , יצחק לא היה מתחיל לדבר בכלל! איש "עקרונות", לא יתלכלך עם הרמאות של משפחת לבן. אבל אם חייבים להיכנס שם כדי להוציא משם רבקה, חייבים להשתמש במידת החסד של אברהם. לא חסד ממש (לא אברהם נסע לשם!) אלא "שימוש הסחד" למטרת טקטיקה בלבד. ועוד בעיקר: להוציא יקר מזולל , זה דבר כל כך קשה שחייבים סיעתה דשמייא רבה!!

 

אל תשיב את בני שמה (ריג)

אברהם לא רוצה שיצחק ילך לארם כי הוא יודע שיצחק הוא "עולה תמימה" הוא טהור. אין לו את הכוחות להתמודד עם לבן!

אבל "את בן בני אתה כן יכול להביא שמה"! יעקב , הוא המומחה בבירור המידות, בחיבור המידות, בשילוב המידות, הוא יכול להתמודד עם לבן. ולא רק זה , אלא שהוא "חייב" להתמודד עם לבן! כי זה מה שילמד אותו טוב מאוד לעשות את מה שהוא נולד לעשות: חיבור המידות חסד ודין.

 

הטוב מן הרע(ריג)

ככל שדבר טוב, הוא זקוק להגנה יותר גדולה. וההגנה רוב הזמן, זה ההפך מהדבר עצמו!! לכן, נמצא בתוך החושך הגמור את האור הגדול ביותר. רק אצל לבן נמצא את הצדקות הטובות ביותר! כי שם, יש טוב מכוסה בהרבה רע.  הקושי להומיא הטוב מן הרע , זה הקושי לחדש!, הקושי להמציא, ליזום, הקושי להכיר את עצמו, הקושי לחיות בסיכונים.

ועם ישראל אמורים להתמודד עם הקושי הענק הזה בהסטוריה שלהם.

ולכן, הם יכולים להיראות כאנשים מוזרים, לא ישרים (יעקב הגונב את לב לבן והגונב את לב עשיו…) אבל זו תוצאה מההתמודדות הכינה עם שילוב המידות וההפרדה בינהם כשצריך!!

נראה לי: שהסיבה שבגללה יש קטרוגים נגד הדברים הטובים, ויש להגן עליהם מאוד מהחיצוניות, זה בגלל שהבורא הפיץ בעולם את אמיתות הימצאו באין ספור אמיתות קטנות. וכל "אמת " קטנה, צריכה להתקיים כשלעצמה. אבל עצם המצאות אמת אחרת על ידה מהווה סכנה להישרדותה!! אמת אחת מקטרגת על קיום האמת השנייה!!

כמו שמידת החסד מתנגדת להימצאות מדת הדין. כמו שהצבע האדום יתנגד להמצאות הצבע הכחול! כמו שהמצאות דג מחייב אכילת דג אחר! לכן, כל דבר חשוב מאוד ועקרוני, זקוק לשמירה יתירה.

ועם ישראל, המורכב מכל המרכיבים האלה חייב לעשות את הבלתי אפשרי: ללמוד לחיות ביחד ולהעיד, כך  על אחדות הבריאה ואחדות הבורא!!!

 

ואברהם זקן בא במימים(ריד)

זקן= שלוש הספירות העליונות- רב חסד

ימים= שבעה התחתונות-שבעה ימי בראשית.

אברהם זקוק לכולן כדי למצוא זיווג לבנו!

 

 

מה' יצא הדבר(רטו)

לבן נראה אדם צדיק מאוד במיוחד כשהוא מדבר לפני אביו בתואל (שרצה לפוצץ את העסקה) ומסכים מיד!

אם כך, למה אומרים בהגדה של פסח שהוא רצה לעקור את הכל?

כי עדיין לבן היה טוב, עוד לא התבררו ממנו לאה ורחל!

רק אחרי שרחל ולאה יעזבו אותו, יישאר ממנו רק רע והוא ירצה באמת לעקור את כל עם ישראל מהשורש. אבל כאן, יש בו עדיין טוב!

 

האהלה שרה אימו(רטו)

כל זמן ששרה היתה חיה היה נר דלוק וברכה בעיסה וענן קשור על האוהל. משנפטרה , הלכו כולם. אבל כשנכנסה רבקה, חזרו כולם

 

באוהל שרה היה במשכן היה בשבת, להיות מופרש מ לעבוד ה' בכל
נר דלוק נר מערבי ברכו בנר תאווה לבבך
ברכה בעיסה לחם הפנים

חמים כל הזמן

ברכו ביציאה קנאה מאודך
ענן קשור באוהל ענן ה' על המשכן ברכו במאור פניו-דבקות כבוד נפשך

 

 

 

תשב הנערה אתנו ימים או עשור (רכה)

ברגע האחרון, לבן ואם רבקה מסרבים לתת את רבקה ומשנים את דעתם!

ה' עשה זאת כדי שלא יהיו להם שום זכות בזיווג יצחק ורבקה! שלא יאמרו שבזכותם הם התחתנו! להיפך, הרי הם סרבו לתת אותה ובכוח הוציאו אותה בסוף!! לכן העיקוב הזה היה לטובת ישראל שלא יהיו טענות לגויים באחרית הימים שבזכותם ישראל קיים!!

 

שליחות אליעזר (רכח)

האריכות של הסיפור קשור בקושי הדבר: איך להוציא שושנה מבין החוחים! איך לברר את הטוב (רבקה) מקליפות הרע (בתואל ולבן) המסובבים אותו. כי כל דבר הסמוי מן העין , מוגן מפני כוחות הטומאה, שהן פועלות בחיצוניות.

אבל כשכוח רע מכוסה בלבוש טוב, אז הוא הכי גרוע שיש. קוראים לו "צביעות", חנופה"," שקר".

לבן הוא בעל מידות טובות ורעות מעורבבות. אבל , חיצוניותו מראה רק טוב, לבן. וזה מאוד קשה למי שמתעסק איתו. השם משמואל משווה את הלובן של לבן ללובן של נגע הצרעת. נגע הצרעת הוא סימן שמשהוא רע קרא בפנים, בתוך הבן אדם. ורק כהן, בעל חסד, מומחה בבירור הדברים האלה , מוסמך לאבחן ולטפל בזה. לכן אליזר ישתמש בכוחות החסד של אברהם כדי לטפל בלבן!. אברהם היה אז הכהן. (מלכי צדק מינה אותו אותו כהן אחריו). לכן הוא זה ששולח את אליעזר לחפש אישה ליצחק, ולא יצחק עצמו!. יצחק הוא לא כהן בכלל! הוא יסד את מידת הדין.

 

 

יש שזיווגו הולך אליו ויש שהוא הולך לזיווגו (מי השילוח) (ולד)

יש אנשים שיש להם "מזל" ! ואין הם צריכים להתאמץ , הברכה באה אליהם! וזה למשל יצחק, שהוא רואה פתאום אישתו המגיעה אליו!

אבל יש אנשים כמו יעקוב שהוא צריך לבקש, להתאמץ, לעבוד קשה כדי לקבל את מבוקשו! ובלי זה, הוא לא יגיע אליו!!

יצחק הוא בין העולם הבא

ואנו בני יעקב!!!

 

צאתכם שלום(רלו)

שני פירושים יש לעובדה ששולחים את המלאכים אחרי כניסת השבת:

  1. אחרי שמקבלים את המלאכים של השבת, שולחים את המלאכים של ימי החול שליוו אותנו ממוצאי השבת שעברה עד הלום.
  2. המלאכים "העליונים" שמביאים את הנשמה היתרה בשבת אל האדם, צריכים לשהות קצת עם האדם עד שיחזור מבית הכנסת ויכנס בביטחה את השבת, ואז הם מוסרים את האדם למלאכים יותר "תחתוניים" שילוו את האדם למשך שאר השבת. והמלאכים העליונים חוזרים למקומם. כך יש זמן ממוצע של שהיית מלאכים עליונים ותחתונים ביחד אצל האדם (בדומה למצב שבו העובר שוהה במעי אימו, שאז הוא בין שני העולמות ושני סוגי המלאכים שומרים עליו) עד שהאדם תופס פיקוד על הנשמה היתרה ומאפשר למלאכים העליונים לחזור השמימה! כי כל זמן שמלאכי עליון נמצאים למטה, אין האדם יכול להיכנס בשבת במלואו. (בדומה לשלוחי האב , כל זמן שהם עדיין נמצאים יחד עם שלוחי הבעל, אין הקידושים תופסים כי הבת עדיין ברשות אביה כל זמן ששלוחי האב כאן(כתובות מח עמוד ב))

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.