וארא אה

בע"ה כד טבת התשע"ב

מישל בן שושן

 

וארא אה

 

וידבר אלוהים אל משה- ויאמר אליו אני ה'.

החלק הראשון של הפסוק נראה מיותר. מה תוכן הדיבור? ה' מודיע למשה שיכול להיות שנעשה במשה רושם שה' הוא בעל הרחמים ורצונו לגאול את ישראל כי הוא מרחם עליהם..וזה גרם למשה לטעות ולכעוס בסוף הפרשה הקודמת: השליחות שלו לא הביא לגאולה אלא דווקא להרעת מצבם של ישראל! אכן, ה' הוא גם כן יכול לנקות בפעולות מכאיבות. ה' הוא האלוהים. הוא איננו רק בעל הרחמים , הוא גם דיין בעל מדת הגבורה .ואם ה' מציג את עצמו בפרשיות האלה, כלפי פרעה, כלפי ישראל, וכלפי משה עצמו, יש להדגיש את הדברים האלה כי הם עקרוניים! לכן, כתוב "וידבר( לשון קשה) אלוהים (בעל מידת הדין)- ויאמר(לשון רפה).. אני ה' (בעל הרחמים)".ה' הוא האלוהים! כמו בתפילה, במקום גילה שם תהיה רעדה!

 

וארא אל (..האבות )ושמי ה' לא נודעתי להם.

היה צריך לכתוב "שמי לא הודעתי להם". אבל , אומר הא"ה :" ה' ברוך הוא , הוא שמו ושמו הוא"!! כלומר, עבור האדם, שמו של ה' הוא היכולת להשיג את ה'. זאת ההגדרה של "שם ה'". עבור האדם, הצגת שם ה' היא הצגת ה' עצמו!. לכן, כשה' מודיע את שמו הוא מודיע את עצמו! ולכן כתוב "נודעתי"!

 

וארא….באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם

  1. ה' מודיע למשה שהוא גילה להם שתהיה גלות. עם זמן קצוב (400שנה). "אל שדי"= ששם קץ לגלות. אבל הוא לא הודיע להם שיש אפשרות לקצר את זמן הגלות על ידי מידת הרחמים! וזה מה שהוא עושה עכשיו למשה: קיצור הגלות בגלל הצעקה של העם ומידת הרחמים שלו.
  2. הסבר אחר: אל שדי= השם של ההבטחות. שם ה'= השם של הגשמת ההבטחות. האבות קבלו ממני רק הבטחות אבל לך אני מתגלה כאל המבצע .

 

וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל..

יש שלוש סיבות , בגללם ה' מוציא את ישראל עכשיו, קודם הזמן הקצוב:

  • ההבטחה לאבות (אבל זה לא מסביר קיצור הקץ)
  • תפילת ישראל
  • הרחמים של ה' לגבי הצער של ישראל (ללא קשר עם התפילות שלהם) והיא שמיעת הנאקה.

 

לכן אמור לבני ישראל…

  1. אני ה'
  2. והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים: הפסקת העינויים מצד המצרים, וזה קרה בהתחלת מכת דם)
  3. והצלתי אתכם מעבודתם: ישראל המשיכו לעבוד אחרי שנפסק העינוי והסבל! כנראה, ישראל היו מורגלים לעבוד ולא יכלו להפסיק. העבודה הפכה לטבע אצלם! וזה שיעבוד מסוג אחר שאנו יכולים לראות אותו עד היום ((WORKALCOHOLIC !
  4. וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים: זו היציאה הפיזית שקרתה בסוף המכות , כולל קריעת ים סוף.
  5. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוהים: מדובר על מתן תורה.
  6. וידעתם כי אני ה' אלוהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים: החלק הזה , איננו תלוי במעשה כל שהוא מצד האלוהים. כאן, מדובר על החלק של ישראל עצמם! האם דורשים מישראל "לדעת" את ה' לגמרי? ייתכן שלא! הנביאים אומרים שהארץ תתמלא "דעה את ה'" כמים לים מכסים, רק באחרית הימים!. יש לנו הרבה מצוות שבאות כדי ש"נדע" את ה'. למשל, חג הסוכות באה כדי ש"ידעו" דורותיכם ..כלומר, הידיעה השלמה שמורה לאחרית הימים. אבל, בינתיים יש מצוות ידיעה , שהוא תהליך שבבסיסו, הביטחון והאמונה בה'. מהרגע שישראל חטאו במרגלים, הם ניתקו הקשר הבסיסי הזה וה' החליט שלא להתקדם בשלב הבא שהוא :"והבאתי אתכם אל הארץ"! הדור דעה ששבר את הקשר הבסיסי על "הדעת האינטימית" עם הבורא, לא יזכה לשלב החמישי. רק הדורות הבאים יכנסו לארץ. וייתכן, לע"ד, שרק אז נוסדה מצוות הסוכה! כדי לתקן את חטא המרגלים! כדי להבטיח את המשך "התהליך של ידיעה התמידית"."למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". כשהאדם הכניס את כל היבול בביתו, המבחן האמיתי מתחיל: האם הוא יכיר את ה'? האם הוא ישב בצל האמונה או לא! זה המבחן של הידיעה!
  7. והבאתי אתכם אל הארץ..: כמו שהסברנו לעיל, יוצאי מצרים לא זכו לזה כי הם חטאו בשלב הקודם של הידיעה! לכן, רק הבנים "שידעו את ה'" יכנסו לארץ!! יש להעמיק בצורך הזה של הידיעה כדי להיכנס לארץ ישראל! לע"ד לא מדובר בכלל על ידיעת התורה או כל ידע אחר. אלא מדובר על הקשר האינטימי שמרגישים עם ההשתייכות לעם ישראל כדי למלא אחר הפרויקט האלוהי. הא"ה לא עושה הקבלה בין "וידעתם" למתן תורה! הוא עושה ההקבלה בין "ולקחתי אתכם לעם" עם מעמד הר סיני!

לסיכום: בהתחלה ה' מכריז "אני ה'"! אבל יש תהליך ארוך שישראל יחוו בהיסטוריה שאמור להביא אותם לידיעה יותר עמוקה ואינטימית. רק אז , יבינו באמת מה פירוש המילים הראשונות :"אני ה'"!. כאילו יש התגלות בסיסית, ואחריה היסטוריה ארוכה של חוויות ושל תגובה מצד האדם, ורק אחר כך באה ההתגלות העמוקה יותר של מה שנראה אלינו בהתחלה.

 

  • הא"ה מוסיף עוד מימד לכל השלבים האלה:

הם התרחשו במצרים. אבל הם גם יתרחשו לאורך כל ההיסטוריה! ארבע הגאולות יתרחשו אחרי כל גלות. ואכן יהיו ארבע גלויות! וכולן יבואו כדי "לעזור" לישראל לגלות את ה' עוד יותר. הא"ה עושה הקבלה בין ארבעת הגלויות  וארבעת אותיות שם ה'!! כלומר, כל גלות היא בעצם "התגלות"!! והגאולה ממנה היא ההצלחה של הגילוי שהיה טמון בגלות ההיא. וזאת, עד אחרית הימים, למה שקוראים "הגאולה השלמה"!!

 

אלה ראשי בית אבותם..ראובן,..שמעון..לוי..

למה הכתוב מונה את תולדות שלושת השבטים האלה עד משה ? כדי לייחס את משה ואהרון ליעקב! כי "אין מעמידים פרנס על ישראל אלא המיוחס עד יעקב"!. כאילו היה ספק בזה מצד ישראל עצמם!!

לע"ד: זה מזכיר לי את כל הפולמוס שקיים מצד החרדים על אודות מייסדי המדינה. אם על יחוסם כיהודים אם כשייכותם למסורת, כתנאי לגאולה עצמה!! כאילו אם בן-גוריון או הרצל הם חילונים, אז המדינה היא לא הגאולה!! והטענה הזאת, כנראה היתה קיימת כבר אז מצד העם!!

 

ויהי ביום דיבר ה' אל משה (ו-כח)

"ויהי " הוא לשון צער. מה הצער כאן בדיבור של ה' אל משה???

הא"ה מפתיע ואומר שאם משה לא היה זקוק לאהרון בשליחותו. כלומר אם הוא היה מצליח לעשות הכל לבד, כלומר אם היו למשה את התכונות שלו וגם אלה של אהרון ביחד, אזי הוא היה נכנס לארץ והיה בונה המקדש והוא היה המשיח והיינו מגיעים כבר אז ל"אחרית הימים"!!!

 

ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים…(ז-ד)

כאן, ה' מודיע למשה שאחרי תשע מכות שבהם תהיה התראה ונסיון שכנוע מצד משה, יבוא ה' בעצמו ("ידי") , בלי התראה ובלי התערבות משה, וישלח מכת בכורות(=ידי) וזאת תהיה האחרונה.

זה מסביר למה משה מסכים עם פרעה במכה התשיעית שהוא כבר לא יבוא אליו עוד! כי הוא ידע שאין צורך בכך מהפסוק הזה כבר!

 

ויצא משה ..ויצעק אל ה'..על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה (ח-ח)

ברורה סיבת תפילת משה! למה הפסוק מציין שזה בגלל "הצפרדעים אשר שם לפרעה"??

"מכאן שצריך לפרש תפילתו"!! ככל שמפרטים הבקשה, כך אנו יותר מודעים לפרטים של הבקשה, יותר מתחברים אל ההיענות בפרטים. יותר מאמינים שה' יכול להעתיר לבקשה. יותר אנו דברי אמת, ויותר יש סיכוי שה' יענה כי "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת"!!

 

ושמתי פדות בין עמי ובין עמך..(ח-ט)

כששני העמים יעמדו אחד על יד השני, שווה בשווה, גם אז, אני (ה') יבדיל בניהם. ללא קשר עם הזכויות של כל אחד. סתם כך!! מכאן, אומר הא"ה מצוות הנשך למשל,תהיה קשורה רק לישראל. "לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך"!! כך היה ההבדל מתבטא בפועל במצרים בכל מכה ומכה. וזה אחד הדברים שה' צריך ללמד למצרים וגם לישראל!!

 

בא אל פרעה (ט-א)

ה' אומר למשה שיכנס לתוך בית פרעה ללא שום בקשת רשות מפרעה או מעבדיו שומרי הסף. והיה נס גדול שאף אחד לא מנע את הכניסה למשה, אפילו לא האריות שהיו מוצבים שם.

 

ועתה שלח העז את מקנך..(ט-יט)

ה' נותן עצה למצרים כדי שלא ייפגעו החיות מהברד: שיכניסו אותם בבתים שלהם! למה באה עצה זו? כדי להראות לנו שהמכות לא באו כדי להרע סתם. כי אם להראות את כוחות ה.'

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.