בע"ה יט' טבת התשע"א
מישל בן שושן
וארא מניטו
(1984)
שמות ה':
- ה': מידת הרחמים. המקיים ההבטחות.
- אלוהים: מידת הדין הקשה
- אדנ' : מידת הדין הרפה
- אל שדי= (יסוד). הבטחה בברכה בתולדות (אני אל שדי פרה ורבה).
אל הכל יכול כך שהוא יכול להבטיח כי הוא הכל יכול.
ראייה- הודעה
ושמי ה' לא הודעתי להם:ראייה אל האבות, הודעה אל הבנים.
- הודעתי הרבה יותר עמוק מאשר "וארא" (ההבטחה).כי הודעה זה קיום ההבטחה.
- וארא: הלה כתוב לא יראני האדם וחי! רש"י: וארא=אל האבות! רק אל האבות בהבטחה.(גור אריה – מהר"ל)
האבות הם היהודים בחו"ל. הבנים הם אלה שבאים לבנות הארץ. האבות חיים בהבטחה. הבנים חיים את ההגשמה. עד שאליהו הנביא יקרב את לב האבות עם האבות. ושבו בנים לגבולם.
"הבטחתים הבטחות ב"אל שדי". ושמי ה' לא הודעתי להם= הם לא הכירו אותי בהגשמה.
לאבות, רק הבטחתי והם לא שאלו שאלות. אבל לך אני מתחיל להגשים ואתה לא מאמין??
כל מי שמתחיל להתמודד עם ההגשמה, רואה את הקשאיים! זה הרבה יותר קשה להאמין! אבל אלה המאמינים רק בהבטחה, יכולים לפנטז על ההבטחה בלי גבולות!!
וזה הקושי לעלות לארץ היום! כי החרדים והיהודים בגולה, הם האבות! והם חיים עדיין ב"הבטחה" וקשה להם להבין שההגשמה היא קשה ומלאת ייסורי לידה!! הבנים הם המגשימים!!
לכן אמור לבני ישראל אני ה'..
לכן= תמיד המילה הזאת היא שבועה! קיום הבטחה
"אני ה'"= הייתם יכולים לחשוש שמה מידת הדין תעקב את הגאולה. לא, אני גואל אתכם מתוך מידת הרחמים, כך שאין תפיסה כאן למידת הדין!!
("ובירושלים עירך ברחמים תשוב" (נוסח אשכנז-חוו את גלות בבל)
"ותשכון בתוכה כאשר דברת"(נוסח ספרד-לא חוו את גלות בבל)
"תשוב": אנדרה נהר חשב בהתחלה, שמדובר בה' שצריך לשוב
אחר כך, חשב שצריך להגיד ליהודי האחר שישוב
ובסוף הבין שמדובר עליו! והוא בעצמו צריך לשוב! ואכן, הוא עלה לארץ!!
אנא, תחזור בשעת הרחמים, כדי שלא תצטרך לשוב כשיהי מידת הדין!)
(המשך הקלטת= פרשת בוא!!).
(1995)
"עתה תראה אשר אני אעשה.." וארא:
למה באמת יש הרעת תנאים?
כי יש תכנית של ארבע מאות שנה!
המצרים דורשים את מה שמגיע להם ממה שנשאר!
וגם ישראל מופתעים ודורשים להישאר עוד!! אבל במקום 400 שנה יישארו רק 210!
190שנים שחוסכים, צריכים לזרז את העינויים! לכן, מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה!! זו הפעם הראשונה שישראל חווה זאת! משה מופתע!!
"וידבר א' אל משה" דיבר איתו קשות אבל התורה לא מספרת מה הוא אמר לו..
"ויאמר אליו אני ה'" הגיע זמן קיום ההבטחות. ולכן זה מתחיל להיות קשה!!
זמן הלידה הוא הכי קשה. בגלל שזה הפעם הראשונה, משה מופתע ומתקומם!!
אמונת האבות (לשנה הבאה בירושלים)היא מושלמת וקלה. אבל אמונת הבנים היא ההגשמה, הרבה יותר קשה !! צריכים לעבור מההבטחה והגשמה!! היום, היהודים של חו"ל, "האבות", רוצים רק קבורה בארץ! (PLACE EN TERRE) זה החלק של השליה בלידה (PLACENTA)!!! יש פער בין הבנים והאבות שמתרחב.
הפסוק האחרון של הנביא האחרון , מלאכי: "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם"
בהתחלה , האבות צריכים לעשות תשובה. היהודים של הגלות יעשו תשובה תחילה. ואז, יוכלו הבנים לעשות תשובה ולקבל אותם!!
מוזר, שהאבות בחו"ל חושבים שהארץ היא ארץ "האבות"!!! אבל הם אלה האבות!! והארץ היא של הבנים!!
כשה"אבות" ממשיכים לחכות בזמן שההגשמה התחילה, זה אסון!! בזמן הבנים צריכים להפסיק להיות אב!!
שאלה "שאין לה תשובה עד היום"(לפי מניטו):
למה מתחילים לספור את ישראל ומפסיקים עם שבט לוי??. נראה כאילו מי שהעתיק את הפסוקים איבד דף אחד!! כי פוקדים את השבטים מראובן ועד לוי ומפסיקים פתאום ולא ממשיכים עם שאר השבטים!!
הערה מקדימה:
- "ויצוום .. את בני ישראל.. ואל פרעה .." יש שני קשיים:
1הקושי הראשון, החזק מכלם: לשכנע את בני ישראל! התינוק שמסרב לצאת מהבטן
2 הקושי השני: לשכנע את פרעה! האמה שלא רוצה להיפרד מהתינוק.
מתי סופרים את בני ישראל? "אלה ראשי בית אבותם .."
כדי שהשכינה תשרור על ישראל, חייב להיות מספר מינימאלי של אנשים בכל שבט ובכלל ישראל.
לכן, יש לספור כשחשוב שהשכינה תוכל לשרור ברגעים מיוחדים. חוץ מזה, אסור לספור.
וכשסופרים, מידת הדין שורה (האם הוא זוכה לשם שלו בתוך הכלל?)אז צריך לתת כופר נפש כי הוצאנו יחיד מתוך הכלל.ואז מונים את השבטים:
בני ראובן…..
בני שמעון….
בני לוי….הוא משה ואהרון…
למה מפסיקים כאן את פקידת ישראל? איפה שאר השבטים?
- אם זה היה כדי לייחס את משה ואהרון בייחוס של בני ישראל. היה אפשר לעשות זאת בלי לפרט ארוכות ולספור את ראובן ושמעון!
- הערה מקדימה:
אין מצוות לאבות. יש רק הבטחות, יש להם מידות.
אבל לבנים יהיו מצוות.כי הם עם.
כל אב היה ישראל בצורה מיוחדת. הבנים נכללים בתוך הכלל. כל מצווה היא בלשון "עתיד" ולא בלשון "ציווי"! למשל :לא תרצח. זה לא צו, זה תיאור העתיד! האבות שמעו את התורה כמידות. והבנים חייבים לקיים את המצוות כדי להגיע למידות של האבות!
המצווה הראשונה של קידוש החודש,קובעת ניסן ראש השנה, עבור הבנים. לאבות, ראש השנה היה תשרי. זה היה עבור כל הגויים. ניסן מתחיל השנה עבור ישראל בלבד. "לכם". לבני ישראל. עוברים מהאב לבן.
- לפני שהתורה תתחיל לצוות את המצווה הראשונה (החודש הזה..) חשוב ליצור קשר בין משה ואהרון שנותנים לנו המצוות, עם האבות!! אין התורה קשורה לישראל אלה בגלל שישראל הם בני האבות.
נסיון תשובה לע"ד: ייתכן שהתורה התחילה למנות את כל ילדי ישראל שיכולים להיות מנהיגים בעט הזאת: היא מתחילה בראובן הבכור ומונה את כל הילדים כדי לחפש אם יש משהוא שראוי להנהיג את העם, היא לא מוצאת וממשיכה עם שמעון , וכן עם לוי, עם כל פרטי הפרטים. בסוף, מוצאים שאהרון ומשה הם ראויים, הם המדברים, הם מסוגלים כי יש להם "כניסה" אצל פרעה (משה חונך בביתו) וגם אצל רוב העם (אהרון היה מאוד מקובל בעם, ולראייה הקשרים המשפחתיים שלו).
לכן, מהרגע שמוצאים אותם, מפסיקים לחפש!!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 