וארא נה

בע"ה כב טבת התשע"ד

מישל בן שושן

 

וארא נה

 

למה הרעותה לעם?

למה ה' התחיל את הגאולה על ידי הרעת מצבם של היהודים במצרים?

הנ"ה מסביר שכל "התחדשות אינה באה אלא אחרי העדר".

מכאן שלדעתו, אין הגאולה ממצרים גאולה משעבוד פיזי בלבד. אלא, בעיקר שחרור מתפיסת עולם ישנה. הגאולה היא "התחדשות". כלומר, הקושי הגדול ביותר עבור מי שצריך "להיגאל" היא שישנה לעומק את ההרגלים שבהם הוא תפוס, משועבד.

גם לגבי "ביאת המשיח", הנ"ה מדבר על "התחדשות". לא על הפסקת סבל אלא , על מהלך שדורש מהאדם שינוי עקרוני בתפיסת עולמו!

כדי שתוכל להתרחש ה"התחדשות", האדם חייב לעבור "העדר". האדם חייב להרפות מהתפיסות הישנות שהוא מחזיק בהם! יש להרגיש חוסר, התבטלות, אובדן.

כדי להסכים לוותר על התפיסה הישנה, יש להרגיש ממש רע ! רק אחרי שמגיעים לתחתית החבית, אנו מוכנים להשתנות! או להתחיל לנגוע בדברים העמוקים החשובים שיש לשנות.

כך מסביר הנ"ה את הגמרא:"אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או דור שכולו חייב"

  • דור שכולו זכאי= דור שמוכן , על ידי הלימוד, שכלו, מסירות הנפש שלו, להשתנות לגמרי! להתחדש! זה דבר מאוד נדיר, אבל אי אפשר לשלול את האפשרות התיאורטית הזאת.
  • דור שכולו חייב= דור שיעבור טראומה כזה שירגיש שהכל הלך לאיבוד! שאין לו יותר על מה לסמוך. שהערכים שעליהם הוא חונך במשך עשרות שנים, כבר אינם רלוונטיים! לפי כל המימדים הישנים, הוא אכן נחשב ל"חייב", יחסית לחוקים החדשים שחלים בהתחדשות!

התהליך הזה הוא נכון בכל תחומי החיים של הפרט ושל הכלל. בגיל ההתבגרות למשל, הנער/ה עוברים משבר אדיר שמחייב לשלול את החוקים שעליהם התיחסו אליהם כאל ילדים כדי לבנות חוקים חדשים עבור המתבגרים שהם הופכים להיות. המשבר, הריקנות הרגעית היא ה"העדר" שיאפשר ההתחדשות.

היום, במדינת ישראל, מרגישים טוב מאוד את המשבר שבה נמצאת היהדות. יש חלק מהעם שאיננו רוצה להכיר בהתחדשות. הם אפילו סולדים ממנה והם מנסים להמשיך לחיות כאילו לא קרה דבר. בצד השני, רוב העם מרגיש אי התאמה בין היהדות של הגלות ליהדות שחייבים לקום בארץ המתחדשת.

 

לסכום: כדי לצאת ממצרים, ישראל חייבים לעבור משבר עמוק, בו ירגישו העדר. רק משם, הם יכולים לצאת להתחדשות. בדומה ליהודים שחיים עדיין היום בגלות, קשה מאוד לצאת ממצרים כי אנו תפוסים ב"מיצרים" של ההרגלים הישנים. ייתכן שהקושי לצאת לא נובע מהסירוב של פרעה אלא מהמוכנות של ישראל לעזוב את תרבות פרעה! ה"יד החזקה" שתידרש היא היד שתוציא את היהודים מהגלות. יש לפני כן, להוציא את הגלות מהיהודים. ולכן, הם ירגישו הרעה עד כדי כך שירצו שינוי!

האם ההרעה היתה רק פיזית? האם מדובר רק בחיפוש אחרי התבן כדי לבנות הלבנים? או שמה ההרעה היא הקושי העצום שמרגיש אדם שחייב לעבור שינוי ואיננו מוכן לעזוב את ההרגל הישן.

 

"אני ה'"

שם ה' הוא שם של התחדשות "יש מאין". כדי שיהיה "יש" צריך שיהיה "אין". כמות היש תלויה בכמות האין! ככל שאני מוכן להשתנות, כך השתנה! ככל שאני ארגיש רע עם המצב הקודם, אהיה מוכן להתחדש למצב חדש.

אפילו אם אדם לא עוזב לגמרי את ההרגלים ותפיסות עולם הישנות שלו, הוא יכול בכל זאת לעשות קצת מקום, להרפות קצת. וככל שירפה, כך יוכל לתפוס חדש!

כך גם כן בלימוד. אם אני לא שם בצד את כל מה שאני יודע, אין סיכוי שאני אוכל לשמוע דבר חדש.

בעצם, זו ירידה לצורך עליה!

אבל רוב הפסיכולוגים מסכימים בעובדה שאין האדם יוכל לעבור טיפול יעיל, אלא אם הוא מרגיש ממש בצורך. עד שלט מגיעים לתחתית, קשה להסכים להשתנות. ויציאת מצרים היא המוכנות להשתנות!!

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.