בע"ה יא אדר א התשע"ד

מישל בן שושן

 

כי תשא נה

 

לא היה סיכוי ללוחות הראשונים!

מיציאת מצרים ועד מתן תורה, רוב הדברים קראו ב "התעררותא דלעלא", כלומר מיוזמתו הבלעדית של האלוהים. הוא הוציא אותם ממצרים, קרע את הים, נתן את התורה..

כל דבר שאין האדם משתתף בקבלתו באופן פעיל, איננו מתקיים בידו!! בלשון הנ"ה:

"מה שניתן מצד טובת הנותן לבד, בלתי עבודת המקבל, לא מתקיים בידו"

לכן, ללא קשר עם עשיית העגל, מכיוון שהלוחות הראשונות נתנו ללא התערבות העם, לא היה להם סיכוי להתקיים!! ובלשון הנ"ה:

"הלוחות הראשונים לא נתקיימו בידם כי לא באו להם מצד עצמם, רק מצד השם יתברך"

אבל אחרי משבר חטא העגל ואחרי  שהם עשו תשובה, אז הלוחות השניות נחשבות כאילו הם רכשו אותם !

אם כן, טוב שהיה חטא העגל! או לפחות טוב שהיה הפיתוי לחטא העגל. אילו היה להם רק הפיתוי והיו עומדים בו , זה היה מספיק כדי להיחשב שהם עשו משהו מעצמם כדי לקבל הלוחות השניות. בלשון הנ"ה:

"זה היה מטובת השם יתברך שהביא אותם לידי הניסיון הגדול של מעשה העגל"

(אני מביא כאן הציטטות המדויקות כי קשה להאמין שדברים אלה נאמרו! זו תעוזה של פרשן גדול באמת!).

אם כן, לפי הנאות הדשא, גם ללא חטא העגל, לא היה סיכוי שהלוחות הראשונות יחזיקו מעמד!!

 

זה מסביר למה הלוחצות הראשונות היו כתובות על ידי ה' בעצמו על לוחות שהוא עשה בעצמו. סמל להתעוררות מלמעלה של כל המהלך.

הלוחות השניים היו כתובות באצבע אלוהים (כמו הראשונות) אבל על לוחות שמשה הכין מעצמו והעלה להר. סמל להשתתפות האדם בקבלת התורה.

לכן, הלוחות השניות היו גבוהות במעלתן על הראשונות כי היה בם השתתפות האדם. ויש לכן כך סיכוי להתקיים על ידם!!

 

כרת בשבת

בפרשה שלנו לומדים שמי שעובר על מצוות לא תעשה במזיד*, חייב ב"כרת".

מה הוא "כרת"? לא יודעים בדיוק. אבל זה נעשה על ידי האלוהים ולא על ידי בית דין אנושי. והפסוק נותן לנו הסבר ראשוני: "ונכרת הנפש ההיא מעמה" כלומר, יש ניתוק.

אם הניתוק מהקדושה היא התוצאה של עבירה, זה אומר, לפי הנ"ה, שקיום המצווה הוא עניין של חיבור. כך יהיה עבור כל המצוות שדינן כרת. כמו חמץ בפסח או חילול שבת.

כל המצוות החשובות האלה, עוזרות לאדם מישראל להתחבר אל עולם הקדושה. הניתוק ממנה, דומה לניתוק אחד מהחוטים החשובים שמקשרים את ישראל לקדושה.

אם כן, אפילו אם התורה איננה נותנת לנו מידע על "שכרן של מצוות", ניתן לנחש מה תכלית המצווה דרך צורת ה"ענישה" (או יותר נכון "תאור התוצאה" של העברה-שהוא לדעתי יותר נכון מהמושג "עונש")

כל "חיבור" עוזר לפרק את המסכים (הקליפות) שמפרידים בין האדם לקדושה.

 

*תזכורת הלכתית על עונשי עבירות שבת:

העובר על מצוות לא תעשה בשבת, עובר גם כן על מצוות עשה של שביתה.

העובר במזיד על מצווה מן התורה,ללא התראה ועדים- דינו כרת.

העובר במזיד על מצווה מן התורה ,בעדים והתראה- דינו סקילה.

העובר בשוגג על מצווה מן התורה – דינו קרבן חטאת קבועה.

העובר על איסורי מדברי סופרים (פטור אבל אסור), דינו מלקות.