13-02-08
מישל בן שושן
תצווה העד
ואתה (משה!) תצווה ..ויקחו אלך שמן ..למאור.
למה שמן המנורה שייך למשה? הרי אהרון ידליק!
למה אין שם משה בכל הסדרה שלנו?
לפי הנציב, יש שתי בחינות שונות:
- הארון: מסמל את התורה שבכתב ואת התורה שהתקבלה בעל פה מאת ה'. וגם אפילו כל מה שאפשר להבין בעזרת הסברות ההלכתיות הנגזרות מחוקי הפרשנות הרגילה של התורה.
- המנורה: עם שבעת החכמות שלה: מסמלת את הכוח החידוש של האדם. למצוא דברים שלא נאמרו עד עכשיו. שלא התקבלו בקבלה. הנציב קורא לזה כוח "הפלפול", בזה שזו הכוח לחדש ממש.
- כוח הארון ניתן …לאהרון!: כי הוא יודע טוב מאוד לחנך, להורות, להסביר את ההלכה לעם. הוא יודע להסביר את מה שכבר התקבל וברור בתורה.
- כוח המנורה ניתן..למשה! : כי משה יכול להמציא, לחדש, לראות את המצב מרחוק ולהחליט על חידושים אפילו בהלכה. נכון, משה הוא לא האדם המתרגם והמעביר את דבר ה' בלבד., יש למשה כוח חידוש עצום.והוא עדיף על כוח התורה של אהרון.
לע"ד,נראה:שלא כתוב :"ויאמר ה'…." אלא :"ויאמר ה' אל משה לאמור".
נכון שה' דיבר עם משה, אבל הוא נתן לו מרחב תמרון עצום לגבי מה משה יגיד, איך הוא יגיד, מה לעשות. וזה הפירוש "לאמור"!
יש לנו ביד את "תורת משה". משה הוא המחדש ולא רק המעביר!
למשה כוח המנורה. יש לו לטפל בחומר התדלוק! השמן!
אבל התחזוקה של ההדלקה, העברת הרעיון והסברתם , ניתן לאהרון שידליק את המנורה.
מעניין לראות שילדי משה לא יצאו תלמידי חכמים. כי למשה יותר כוח ההמצאה, החיפוש, הספק, המצאת דרכים חדשות. וזה, קשה להעביר לילדים!. אבל , לאהרון הרבה יותר קל להעביר לילדיו את החוקים הברורים, הדברים הידועים והמקובלים. לכן כל הזמן מדובר על "בני אהרון" ולא על "בני משה". דרך אגב, משה הוא לא "מורנו" אלא "רבנו"! הוא הממציא רעיונות חדשים הוא אחראי על התכניות הוא הרב. אהרון לעומתו הוא המורה! לשניהם כוחות שונים ומשלימים!
פרשת תצווה היא הפרשה של אהרון. ומהרגע שיש לנו את השמן מאת משה, עוסקים רק באהרון בכל הסדרה!
בבית שני, כוח הפלפול התרבה. לכן , בזמנו , אירע נס חנוכה. כה בכסלו הוא תאריך מיוחד בלוח העברי מאז ומתמיד, ובו מוכן כוח הפלפול והחידוש .לכן המדרשים מתארכים את בניית המנורה בכ'ה בכסלו!
לכן מדובר בפרשת פקודי (לט-לז)על "נרות המערכה" היא המערכה של חנוכה, בכ'ה בכסלו!!
כפתור ופרח: החידוש וכוח המנורה מסומל על ידי כפתור ופרח: אולי כדי להסביר שהחידוש נמצא ככפתור, בכוח בתוך האדם, והוא מוציא אותו לפועל כפרח היוצא מן הכפתור שלו.
כשרבי טרפון היה שומע חידוש יפה ומשכנע היה אומר :"כפתור ופרח"!
בגדי אהרון לכבוד ולתפארת
הבגד עושה את הכהן! למה? הנציב מביא שתי סיבות:
- כדי שהכהנים ומי שרואה אותם ,יבינו שהכבוד הראוי להם נובע מהחלטת הבורא ולא מדעת הכהן הרוצה להתעלות מעל כולם
- כדי שהכהן עצמו יתנהג בצורה נאותה ומכובדת כשירגיש הבגדים והתפארת שבהם
פיתוחי חותם (כח-יא)
בנוסף לשם של השבט, היה גם ציור מיוחד לשבט, כמו "לוגו" שהיה חרוט על האבן בחושן ובכתפיים.! למה??
ושכנתי בתוך בני ישראל..(כט-מה עד מו)
אין עשיית המשכן גורמת את נוכחות ה'! אלא היא מאפשרת לבני ישראל להכיר , להרגיש, לדעת שה' בתוכם. אבל הוא בתוכם תמיד!
אפילו במצרים ה' היה נוכח בתוך בני ישראל. הוא לא היה צריך להוציא אותם כדי להיות להם לאלוהים. אלא שהם היו צריכים להבין זאת. ולכן הוא הוציא אותם ממצרים כדי שיתחילו להבין שהוא נמצא! ולכן כתוב שהוא " הוציא אותם ממצרים כדי להיות להם לאלוהים". כאן גם כן, המטרה היא שישראל יבינו שה' נמצא בתוכם אפילו ללא הימצאות המשכן!
המשכן הוא רק אמצעי שיכול להסביר להם זאת!
לא בטוח שישראל הבינו נכונה את מטרת המשכן והמקדש!
העיקר היא לא המקדש. המקדש הוא רק אמצעי להבנת המצאות ה' , בתוך בני ישראל!
מזבח הקטורת(ל-א)
למה הוא מתואר רק פה ולא בפרשת תרומה?
מזבח הקטורת מסמל את היחסים בין בני האדם. אומרים שהוא מכפר למשל על לשון הרע. שהוא מעלה את זיכרון גמילות החסדים.
בניגוד לכל שאר כלי המקדש הוא לא עוסק בתורה או בחכמה או במלכות או אפילו לא בעבודה. מזבח הקטורת הוא בתחום הגמילות חסדים, זאת אומרת בישרות ובטוב הלב, שבני האדם מגלים כלפי זולתם.
לכן , אומרים שמה שאפיין את משכן שילה היתה הקטורת: לא כוח התורה והחכמה! הכהנים היו בורים ועמי הארץ שם. ובכל זאת, משכן שלה התקיים בזכות זה שהעם התנהג יפה אחד עם השני. בזכות הגמ"ח!
לעומתו, המקדש שהיה בירושלים עמד על כוח התורה, הלימוד, המלכות, כל המימדים השכליים, האינטלקטואלים, המדיניים, הפולחניים, היו בולטים. שם הבליטו את מזבח החיצון והמנורה!
- הקטורת עצמה מסמלת את החיבור בין 11 סוגי האנשים הקיימים בעם!
- לקטורת יש גם מימד מיוחד: אין בה שיעור מן התורה: בניגוד לכל שאר הכלים, העבודה בה איננה תלויה בכמות מוגדרת של סמים! כך גמילות החסדים, אין להם שיעור. חכמינו כן נתנו בכל זאת שיעורים לקטורת , אבל התורה לא!
לכן נראה לי, מזבח הקטורת מופיע בפרשה שלנו: פרשת הכוהנים שהיו צריכים לטפל באנשים ולכפר על חטאתם. בגדי הכהנים גם הם היו מכפרים על מידות בני האדם. אהרון היה רודף שלום, מטפל בעם ובאנשים!
כמו שאר פרטי הפרשה שלנו
בע"ה ו אדר א' התשע"א
מישל בן שושן
תצווה לעד
למה ציווי בניית מזבח הקטורת מופיע רק בסוף פרשת תצווה ולא עם שאר הכלים בפרשת תרומה?
ה"אור החיים" הקדוש מעיר:
מזבח הקטורת הוא הכלי היחיד שנגנז על ידי שלמה המלך בבניין המקדש. אהרון בנה מזבח קטורת העשוי כולו מזהב (ולא כמו זה של משה שעשוי מעץ שיטים מצופה זהב). ולא השתמש בכלל בזה של משה! בניגוד לכל הכלים האחרים, ששלמה עשה אותם מחדש, אבל הוא השאיר אותם לשימוש עיקרי בבית המקדש, מזבח הקטורת נגנז על ידו!!
וזה היה כבר מרומז בתורה. על כל כלי נאמר: ועשה" (עבור משה) וגם "ועשו"(עבור הדורות הבאים, כמו שלמה בזמנו). מכוח זה, שלמה שינה כל מיני דברים בבניין המקדש, וזה היה "כשר"! הוא למשל, בניה שני כרובים נוספים, גדולים מאוד, שעמדו על הרצפה, בקודש הקדשים, וכיפו בכנפיהם על הארון ועל שני הכרובים "הקטנים" מעל לכפורת שבנה משה!!
נראה לעניות דעתי, לאור הפירוש הזה, שההוראה לבנות מזבח קטורת, נתנה מחוץ לסדרת הכלים אחרים, בסוף פרשת תצווה, כי זה כלי שכל דור , לפי מצב הדור שלו, צריך לבנות אותו מחדש!
מזבח הקטורת בא כדי לאגד את כל עם ישראל ביחד. הקטורת, היא סמל ערבוב כל סוגי האנשים המרכיבים את עם ישראל ביחד. כמו שאומר הזוהר, שהקטורת היא "קטורא דכולא", הקשר בין כולם.
העבודה המיוחדת לקשור את כל חלקי העם, היא , כנראה, עבודה שבכל דור צריך לחדש אותה בצורה שונה! ואי אפשר להשתמש בקשרים שהיו נכונים בדורות הקודמים . בכל דור צריך להמציא קשרים חדשים!!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 