בע"ה כד אייר התע"ב

מישל בן שושן

 

בחקתי אה

 

אם בחקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשתם אותם.

 

הא"ה מציב לא פחות מ42 פירושים שונים לפסוק הזה!! והוא ממספר אותם! כאילו חשוב לו המספר 42! אביא כמה חידושים שעניינו אותי במכלול הפירושים האלה:

1. "בחוקותי"= לימוד, עמל, עיסוק בתורה. לפי המדרש "תורת כוהנים", אי אפשר שהמילה הזאת תעביע על מצוות כי זה כתוב בהמשך הפסוק (ואת מצוותי תשמרו). העמל בתורה הוא מטרה עליונה שאיננה קשורה בהכרח ללימוד המצוות. היא גם לא קשורה להתעניינות כי יש הוראה ללמוד אפילו פעמיים שלוש או יותר את אותם הדברים! אז מה יכולה התכלית של לימוד ועיסוק בתורה??:
2. לימוד התורה דורש לנסות את כל הדרכים האפשריים ללימוד התורה, בתנאי אחד: שלא נגיע למסכנה הפוכה מההלכה:"בחוקתי תלכו..אבל.. מצוותי תשמרו"! כלומר יש כאן דרישה לפתיחות אין סופית ("ככל שידו של האדם משגת") בכל הכיוונים (בפשט, ברמז, בדרש ובסוד) ובכל הנתיבים המסתעפים מארבע הנהרות האלה היוצאים מגן עדן של התורה. (אין אדם יכול להגיד , אני אסתפק בנתיב אחד, כמו הפשט! אלא הוא חייב (זו לא רק רשות אלא חובה) ללכת בכל דרכי התורה האפשריים.
3. נראה לי שהא"ה דורש בעיקר "פתיחות" המחשבה וידיעת ה'. הוא מצטט את הרמב"ם שדורש לדעת את ה' בכל דרכי החיים הטבעיים "בכל דרכיה דעהו": בספורט, באכילה, בדיבור, בעבודה היום יומית…. ההליכה בכל נתיבי החיים מאפשרים לקרוא את התורה באופנים שונים :
4. יש ללמוד את התורה במצבים שונים: בהליכה (בלכתך בדרך), בישיבה, ביום ובלילה, לפני המעשה, ובמיוחד אחרי המעשה (כלומר שיש ערך לחכמה שמבוססת על נסיון מעשי :"מעשיו מרובים מחכמתו- חכמתו מתקיימת"). לכן, המצוות המעשיות, מאפשרות לימוד התורה יותר עשיר ומבוסס על עולם העשייה והניסיון של החיים.
5. לימוד התורה , לא רק דורש פתיחות, אלא הוא מזמין את האדם לפתיחות. הוא עושה אדם יותר פתוח לעולם ולהכרת הבורא!! זה אולי טעם המצוות !
6. יש למצוות כמה מטרות:
   1. הם מגבילים את חופש הפתיחות ללא גבולות של ההוראה הראשונה: המטרה היא אכן פתיחות אין סופית של לימוד התורה אבל, לפתיחות הזאת, יש מגבלות שיתנו עומק וכובד ללימוד: עולם המעשה של המצוות.
   2. הן מכניסות את האדם לעולם המעשה ומשם, האדם יוכל ללמוד יותר טוב את התורה! כלומר, עולם המעשה מזמין את האדם לחכמה מבוססת ועמידה.
   3. המצוות הן כמו ה48 דרכים שעל ידן נקנית התורה (פרקי אבות ו-ד). אין לגשת לתורה ללא הכנה, ללא עבודת המידות, צמצום, שמחה, יראה..והמצוות הן כאן לאפשר זאת!
   4. בשום שלב, אין הא"ה מתאר את לימוד התורה כאמצעי לעשיית המצוות אלא להיפך: המצוות הן האמצעי ללימוד התורה בצורה נכונה. המצוות הם כמו היראה שמאפשרת האהבה. האהבה היא העיקר אבל אהבה ללא יראה איננה מחזיקה את האדם ומוציאה אותו לתרבות רעה
7. המילה "בחקתי" כתובה בתורה בלי וו. כאילו היה כתוב "בחוקתי" בלשון יחיד. כאילו יש רק חוקה אחת והיא התורה שבכתב. אבל התורה שבעל פה, המסורת, מלמדת אותנו לקרוא את המילה הזאת "חוקותי"! ובלשון רבים, המילה הזאת מצביעה על קיום שתי תורות: תורה שבכתב ותורה שבעל פה!! אבל שתיהן קשורות כאחת "בחקתי"!
8. לע"ד: החידוש הזה מעניין מאוד מבחינה זו שאין התורה שבעל פה מסתמכת על דבר כתוב בתורה שבכתב: לא כתוב "בחוקותי" ברבים, דבר שהיה אומר: הנה כתוב בתורה שבכתב רמז לקיום התורה שבעל פה! אלא, התורה שבעל פה נתלית על מסורת של התורה שבעל פה עצמה!! זה נותן לתורה שבעל פה כוח עוד יותר גדול! לא צריך שהחידוש יהיה קשור בהכרח לכתוב!!
9. בחוקותי תלכו= החוקות הן חוקי הטבע ששם ה' בבריאתו. כך שיש להעמיק בהן ולחפש בהן את דרכי ה'!יש ללמוד מצורת עבודת כל הברואים את קונם וללכת בטבעיות בדרכי הבורא.
10. ועשיתם אותם: יש לאדם לעשות כל מה שביכולתו. וה' יגמור בעדו!

 

 

 

ונתתי גשמכם בעתם…

ה"וו" שבהתחלת הפסוק מוסיף את השכר של עולם הזה לשכר של העולם הבא שכבר רמוז בפסוק הראשון "אם בחוקתי תלכו .."

גשמכם= כאילו הגשם שייך לכם, בלי הרגשה שזה שלי ואני נותן לכם אותו במתנה! כי אז זו הרגשה פחות נעימה!

 

ונתתי שלום בארץ..

למה יש צורך בשלום אם כבר הובטח שהאויבים לא יציקו לנו עוד :"וישבתם לבטח בארצכם" בפסוק הקודם? הפסוק הזה מדבר על השלום בין חלקי עם ישראל פנימה!

 

ורדפתם את אויבכם

כל רשעי הגויים נקראים אויבי ה' ואויבי ישראל. בפסוק הזה, ה' מודיע לנו שכל אומות העולם הן סונאי ישראל בטבע!!!. זו קנאה ביסודה. וזו שנאה יסודית ואין לה תמורה!!!

 

פירוש על פי הרמז

הא"ה מוסיף ומפרש ארוכות את כל ההבטחות מ"ונתתי גשמכם בעתם .." ועד סופם כהכנה של האדם לעולם הבא. כל מה שיקרא לאדם אחרי המיתה.

 

ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה..(כו-יד)

"תשמעו" היא השמיעה לתורה. ומזה אפשר לעודד את פירוש המדרש בהתחלת הפרשה על "בחוקותי= עמל התורה".

כל מי שאיננו עושה את המצוות, זה נובע מאי הבנת התורה וכוונותיה. כי לימוד התורה מצילה מהיצר הרע.

אם ישראל היו עושים את כל העבירות שבעולם (אפילו עבודה זרה!) והיו לומדים את התורה לשמה, אז לא היו באים עליהם כל הגזרות ולא היה נחרב הבית!!!(דף תריב)

 

ואתכם אזרה בגויים והריקותי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם חרבה(כו-לג)

(תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיא עמוד א )

ת"ר: לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל – דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ – דומה כמי שאין לו אלוה, שנא': +ויקרא כ"ה+ לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים, וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל – כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר: +שמואל א' כ"ו+ כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים, וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל – כאילו עובד עבודת כוכבים. ר' זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר: +ירמיהו כ"ז+ בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה'. ורבי זירא? ההוא בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: +שיר השירים ב'+ השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו'. ורבי זירא?ההוא שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? השבעתי אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: ג' שבועות הללו למה?

1. אחת, שלא יעלו ישראל בחומה;
2. ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם;
3. ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.

 

וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק..

"הוידוי יועיל להקל מעליהם הגזרות הרעות אבל להשיבם לכנם צריך זכות אבות!!"

הגלות מצריכה שתי סיבות ביחד:

1. על שלא למדו תורה
2. על שלא שמרו השמיטות והארץ תצטרך לרצות את שבתותיה. ולכן הארץ תישאר שממה ללא עם אחר שיבוא לכבוש אותה!

אם היו לומדים התורה , אפילו אם לא היו שומרי שמיטות, היו גזרות אחרות אבל לא הגלות!

 

וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים..(כו-מה)

ה' יזכור לדור האחרון את זכות הדור הראשון שנכנס בברית באהבה רבה!