שמיני אה

בע"ה טז ניסן התשע"ב

מישל בן שושן

 

שמיני אה

 

ויהי ביום השמיני

ויהי הוא לשון של צער. מה הוא הצער כאן בחנוכת המשכן?

יכול להיות שזה מיתת בני אהרון, אבל זה עדיין לא קרה!

הא"ה מציע שזה הצער של משה שראה שנלקחה ממנו הכהונה ומבניו ונתנה לאהרון בגלל הסירוב שלו בסנה! אבל משה התגבר על הצער הזה ומינה את אהרון ובניו בזריזות ובשמחה!

 

ויאמר אל אהרון קח לך עגל..לחטאת..

לפני שהשכינה תרד , יש לעשות שני דברים שמעקבים חנוכת המשכן:

כפרת חטא אהרון

וכפרת חטא העם

בחטא העגל.

נכון, אהרון לא עשה שום דבר במזיד, וכוונותיו היו טובות כשהוא ביקש "להרוויח זמן", אבל בכל זאת, הוא היה במוקד העניין . יש לו חלק במעשה העגל והוא חייב להביא עגל (על שם החטא) לחטאת.

אהרון גם חייב לדבר אל העם(ואל בני ישראל תדבר לאמור) כדי שגם הם יביאו חטאת. עבור עצמם. לכן, אהרון , בעצמו צריך לצוות לבני ישראל (ולא משה כמו תמיד) כי אהרון גרם על ידי הפה שלו לחטא העגל (כשהוא ביקש מישראל להביא זהב) אז הפה שלו בעצמו צריך לתקן זאת כשהפה שלו יהיה מקור לכפרת חטאם."הפה שאסר הוא הפה שהתיר". וכן כל איבר שחטא חייב לעבור מעשה חיובי שיתקן אותו!!

 

עגל לחטאת

איך יכול להיות שדורשים מהכהן להסיר את בגדי הזהב שלו כשהוא נכנס בקודש הקודשים, בטענה ש"אין קטגור נעשה סנגור" כלומר, שאסור לבוא עם דהב כי זה יזכיר את חטא עגל הזהב, בזמן שמבקשים כפרה.

ועכשיו, דורשים מאהרון להביא "עגל לחטאת"?? הרי אין קטגור נעשה סנגור!!

אלא שיש כמה סוגי כפרות! כמו אצל בני אדם, יכולים לסלוח על חטא של אדם אחר, אבל צלקת נשארת ואם החטא חוזר על עצמו, זוכרים את החטא הראשון שכביכול "סלחנו" לו! כלומר, יש הרבה סוגי כפרות. לפעמים, לא מוחקים לגמרי את החטא אלא מכסים אותו כדי להמשיך לחיות!

אבל בקודש הקדשים, דורשים כפרה שלמה , בלי פשרות! לכן אנו יותר מקפידים שם

אבל, בחוץ, מסתפקים בכפרה פחות מלאה וזה מספיק בדרך כלל! לכן, אפשר להזכיר את חטא העגל בהבאת "עגל" ולא טוענים שם ש"אין קטגור נעשה סנגור"! דווקא יש להזכיר החטא כדי לכפר עליו במצב הזה!

ויאמר משה זה הדבר אשר ציווה ה'  תעשו וירא אליכם כבוד ה'.

הפסוק הזה בעייתי מאוד:

עד עכשיו משה ציווה וישראל ואהרון עשו כל מה שהוא ביקש.

אחר כך בא הפסק הזה.

ואחריו יש פסוק שמתחיל ב"ויאמר משה….קרב…"

השאלה היא מה משמעות הפסוק שלנו? מה פירוש "זה הדבר"? רש"י טוען שזה קשור להמשך הפסוק הבא. אבל זה לא הגיוני כי כתוב שוב "ויאמר משה.."

הפירוש של הא"ה פשוט ויפה:

כשישראל הקריבו את קרבנם, כתוב :"ויעמדו לפני ה'". זה, לא ציווה להם משה! ובכל זאת הם הגיעו למצב הזה של "לפני ה'". וזה המצב הגבוה ביותר שיכול להגיע אליו האדם. להיות מול ה', להרגיש נוכחות ה, והיות כנה עם עצמי ולהתייצב מול ה'. כל הקרבנות וכל עבודות המשכן, מטרתן להגיע לזה. וזה דבר לא מובטח לכתחילה. אבל כשישראל הגיעו למצב אמיתי ומחייב כזה "לפני ה'", אז משה הכריז: כל הכבוד! זה בדיוק מה שה' רוצה! זה בדיוק הדבר אשר ה' מצפה לו בכל סיפור הקרבנות!! ואם תדעו לשחזר מצב זה, אני מבטיח לכם שירא אליכם כבוד ה', ולא חשוב אם תהיו במשכן עם קרבנות או סתם בתפילה מול קיר ריק!

 

 

וכפר בעדך ובעד העם

אין הכפרה של אהרון תתקבל אלא אם כפרת העם תתקבל. וכן להיפך! כמו שה' לא דיבר עם משה במשך 38 שנה , לא בגלל שמשה חטא, אלא בגלל שה' היה ברוגז עם העם וה' מדבר עם משה רק עבור העם ובזכות העם. לי עם ישראל, אין למשה שוב חשיבות!! וכן אהרון, בלי העם הוא לא שווה הרבה!!

 

ויקרב אהרון..

עקר הקרבן הוא בכוונת המקריב.

כשאדם חוטא הוא נהיה כמו בהמה! ולכן, הוא צריך להקריב בהמה! הוא מקריב את הבהמה שהוא יכול להשתוות אליה!! והחלק הבהמי שלו משתתף בצער של שחיטת הבהמה וכך נעשה לו משפט ונתכפר חטאו.

יש גם מובן של "קרבה" בקרבן. הקרבן מקרב את ההתרחקות של האדם.

 

וישא אהרון את ידיו ויברך את העם, וירד מעשות את החטאת.

כלומר, הא"ה טוען שאהרון בירך את העם כשהוא היה עדיין על המזבח! (בניגוד למדרש ולרש"י שחושבים ההיפך). ומכיוון שהפסוק אומר שאהרון ירד מעשות החטאת, סימן שברכת הכוהנים היא בכלל החטאת!!

כלומר, ברכת אהרון היא מבחינת כפרת חטאו!! כי הוא מוסיף ברכה לעם, אחרי שהוא הביא עליהם קללה בחטא העגל!!

למה כתוב שאהרון "ירד"? כי אהרון עשה כל מה שהתבקש לעשות ועדיין אש ה' לא ירדה על המזבח! אהרון מאוד התבייש. חטאו, כנראה מעקב את ירידת השכינה על המשכן! לכן הוא ניסה לברך את העם כדי שזה יעזור לירידת האש וגם זה לא עזר!! אז הוא "ירד" כלומר הוא ה רגיש פחיתות גדולה ובושה!!

 

ויבוא משה ואהרון..ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם.

אהרון הלך לקרוא למשה! הוא לבד , לא מצליח להוריד את השכינה!!

ואכן, רק אחרי שמשה בא איתו, ושניהם ביחד (ויבוא= לשון יחיד, כלומר שניהם באו כאחד), רק אז, כשמידת הדין של משה הצטרפה למידת הרחמים של הכהן, רק אז , כששניהם ברכו את העם, רק אז נראה כבוד ה' אל העם, סוף סוף!

 

 

ויאמר משה אל אהרון הוא הדבר אשר דיבר ה' לאמור בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד.(י-ג)

כדי לנחם את אחיו על מות נדב ואביהו, משה מספר לאהרון שה' כבר אמר לו בהר סיני שמשהו גדול מאוד יצטרך למות כדי לקדש את המשכן!!! משה חשב מי זה יכול להיות? או משה או אהרון? עד כה, משה לא פרסם את הדבר הזה. רק עכשיו, משה אומר זאת לאהרון! או בגלל שהוא שכח או בגלל שה' אמר לו לא לפרסם זאת. אבל עכשיו, ברור הדבר! ומיתת שני בני אהרון מראה ששניהם היו גדולים מאוד , אולי עוד יותר ממשה ואהרון עצמם. הם היו "אצילי בני ישראל" שאחזו את האלוהים ואכלו וישתו, בהר סיני! וזה מה שהרגיע את אהרון.

לדעת הא"ה, אין כאן חטא שעברו עליו בני אהרון (אולי רק עניין האש שלקחו מחוץ למזבח!) אלא זו גזרה מה' שרצה שישראל יראו למה יכולה להביא התקרבות והתלהבות יתר. כדי שיבינו ישראל שבית המקדש דורש הרבה יראה ואפילו פחד. וזו הקדושה של המשכן שעליה מתו נדב ואביהו!!!!

בעצם, איפה כבר אמר ה' למשה דבר זה? כשהוא אמר לו :"ונקדש בכבודי"(שמות כ"ט)! הכל היה רמוז בשתי המילים האלה:

"ונקדש"= בקרובי אקדש

"בכבודי"= ועל פני כל העם אכבד

 

 

ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא וגירה לא יגר

באחרית הימים, יחזור החזיר ויהיה כשר!

אבל איך הוא יהיה כשר? האם חוקי הכשרות ישתנו? לא! אלא שהחזיר יחזור להיות "מעלה גרה" זאת אומרת שהחזיר הוא זה שישתנה ולא חוקי הכשרות!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.