בע"ה כה אייר התשע"ד
מישל בן שושן
נשא נה
שלושת משפחות הלווים
הן מייצגות את שלושת הדרכים להיות דתי, כלומר, מבחינת הנ"ה להתמודד עם היצר הרע:
- קהת= הם המובחרים מבין השלושה : הוא הופך היצר הרע ליצר טוב! "יקהת עמים"= אוסף העמים. קהת, אוסף הכל (כולל הרע) ומביא אותו לטוב ולקדושה.
- גרשון= הוא מתרחק מכל דבר שיכול להביא אותו לפיתוי היצר הרע. הוא כביכול "מגרש" את היצר הרע!
- מררי= הוא נלחם כל חייו עם היצר הרע. והוא ממרר לו את החיים. הוא לא כאן ולא כאן.ולכן חייו מרים. הוא הפחות משובח משלושת הבנים.
יברכך ה' וישמרך
כשבשר ודם נותן מתנה, היא זקוקה לשמירה. אדם אחר יכל לבוא לגנוב אותה. אבל הנתינה של ה' כוללת בתוכה את השמירה! כך היא הברכה: ממון שיש בו הסגולה להישמר!
מכיוון שה' (שם ה') הוא זה שנותן, אז הנתינה כוללת בתוכה השמירה. שם ה' הוא סמוי מהעין הרע. זה מאפשר לנתינה להיות בסגולת השמירה והברכה.
כפרת הנזיר
למה הנזיר חייב להביא שלושה קרבנות בתום תקופת נזרו?
- קרבן חטאת= על זה שהוסיף מצוות לא תעשה על עצמו והגביר האפשרות לעבור עליהן!
- עולה= כי הוא הרגיש מעל שאר כלל ישראל! הוא התנשא מעל כולם, כביכול, כדי להיות יותר קדוש
- שלמים= כתוב במסכת נדרים (כב-ב) "כל הנודר כאילו בנה במה". כלומר, הוא בנה לו דת משלו! הוא נבדל מהכלל. לכן הוא חייב להיכלל שוב בכלל ולעשות שלום עם שאר העם.
אם כן, הנ"ה קובע שעדיף שהנזיר לא היה נזיר!! אבל מה לעשות, יש אנשים שיש להם כמין הפרעה נפשית ורצון להיבדל כדי להיות קדושים! הלכות הנזירות באות כדי לתת לו מסגרת וללוות את הבן אדם הזה עד שמביאים אותו להיכלל בתוך הכלל, במצב "רגיל". ולא לחינם הוא עובר, על ידי הקרבנות האלה מעולם הקודש לעולם החול. אלה הקרבנות היחידים שכביכול "מורידים" במדרגה את האדם!בדרך כלל הקרבנות מעלים מהחול אל הקודש! אבל, בעצם, זו לא ירידה.
הקדושה האמיתית היא בתוך כלל ישראל. באכילת בשר, בשתיית יין ובחיים הרגילים.
אדם זה, חשב שכדי להיות קדוש עליו להינזר. אבל בסופו של תהליך, הוא יצא מהמצב הלא נכון של "קדוש" לעולם החול שבתוכו הוא יוכל להגיע לקדושה האמיתית!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 