בע"ה א אב התשע"ב

מישל בן שושן

מטות אה

 

וידבר ה' אל משה לאמר נקם את נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף אל עמיך

 

המדרש תנחומא מספר לנו דיאלוג מפתיע בין ה' למשה: משה לא רוצה למות! ה' מציע לו שיכול לדחות את זמן המיתה שלו: עליו לדחות את מלחמת מדיין! כי הוא חייב למות רק אחרי מלחמת מדיין!! אבל, לזה יהיה מחיר: ישראל לא יוכלו להיכנס עדיין לארץ כל עוד לא נהרגו חוטאי המדיינים!! משה בוחר למות מיד כדי שעם ישראל לא יינזקו מאיחור המלחמה נגד מדין.!!

המדרש "המציא" את הסיפור הזה כדי ללמד לנו כמה דברים:

• נקמת מדיין חייבת להיעשות על ידי משה עצמו
• משה איננו יוכל למות בלי נקמת מדיין
• נקמת מדיין מעקבת הכניסה לארץ

למה משה אחראי על נקמת מדיין?

1. כל העם נגועים בחטא הזנות אחרי בנות מדיין. לכן, החטא הזה יכול להוות מכשול במלחמה נגד מדיין! כי בשעת המלחמה, הקטרוגים מהחטאים הקודמים (ובמיוחד אלה הקשורים לאנשים שבהם נלחמים) יכולים לעורר את מידת הדין ולגרום להפסד או למוות במלחמה!. רק משה רבינו יכול לעזור בנושא: רק הוא פרש מאשתו (המדיינית) וביטל את היצר המיני! זכותו בלבד יכולה לעזור לישראל לנצח בלי פגע במלחמה נגד מדיין!
2. למשה יש בעיה: הוא לא השתתף בהצלה של עם ישראל אחרי הזנות של ישראל ואחרי מעשה זמרי. הוא היה לגמרי פסיבי. לולי פנחס, עם ישראל היה נכחד לגמרי! ומשה לא הורה לעשות מעשה, הוא לא התפלל, הוא לא עשה מעשה בעצמו! הפאסיביות הזאת , חוסר היוזמה הזאת, נחשבת , לפי הא"ה כחטא חמור עבור משה המנהיג. חטא דומה לזה , עיקב את כניסתו לארץ ישראל. אכן, לפי הא"ה, חטא משה בסיפור הכאת הסלע, נבע מחוסר יוזמת משה. אי לקיחת סיכון בכל שלבי הסיפור. (ראה קובץ חוקת אה). גם שם, ה' מונע את כניסת משה לארץ כי הוא היה יותר מידי "פאסיבי" ושומר חוק. הוא "הלך על בטוח"! משה חייב לתקן את הפגם הזה בנפשו אם הוא רוצה "להיאסף אל עמיו" במנוחה . לכן, עליו "למסור את נפשו" עבור נקמת מדיין. זה יהיה התיקון של משה!! הוא לא "מסר את נפשו" בסיפור הזנות אחרי בנות מדיין, אז התיקון הוא שימסור נפשו עכשיו!!.

איך משה מוסר את נפשו?

בזה שהוא בוחר לנהל מיד את מלחמת מדיין , דבר שיגרום לו למות מיד אחר כך! ולא לחכות עוד כמה שנים! זה פירוש המילים: "לאמור (כלומר לך תספר את כל הסיפור לבני ישראל כדי שיבינו שאתה מוסר את נפשך עבורם) "נקם נקמת מדיין"( אתה בעצמך, במסירות הנפש שלך (כי תמות מיד אחר כך), זה יהיה עצם הנקמה נגד מדיין!) אף על פי שמשה לא השתתף במלחמה בעצמו, הנקמה נחשבת "נקמת משה"! משה תכנן המלחמה. הוא מינה את פנחס וה12000 האנשים שיצאו לצבא. אבל הוא בפועל לא נלחם. ובכל זאת, המצווה היא "נקום (אתה משה בעצמך) נקמת מדיין". עצם הדיווח לישראל ("לאמר") ילמד את ישראל שמסירות הנפש של משה היא התיקון האמיתי על מלחמת מדיין. כמו שפנחס מסר את נפשו במעשה הקנאות שעשה, משה מוסר את נפשו עכשיו! ובוחר בפינחס לצאת למלחמה כדי להדגיש את עניין הקנאות ומסירות הנפש שהם עיקר ההתנגדות לתאוות הזנות והעבודה זרה!!

 

היחלצו מאיתכם אנשים לצבא

משה מבין את עיקר הדברים: הוא מסביר  לישראל את הקריטריונים הדרושים כדי לנצח במלחמה: צריך להיות נקי מכל הרהור בעניין נשות מדיין. רק מי שלא חטא , אפילו לא במחשבה, בסיפור בנות מדיין, יכול לצאת למלחמה בלי להינזק. "היחלצו מאתכם אנשים" הוא דורש כאילו "שימנו מתנדבים" אבל בעצם, ה"חלוצים" יהיו אלה שימסרו את נפשם על סמך הידיעה האישית שהם לא חטאו בליבם! כל מי שלא חטא בליבו יחזור ללא פגע מהמלחמה. ההיפך מסוכן מאוד. הבירור כאן מאוד חשוב: כל אחד צריך לבחון את עצמו בתוככי ליבו! לא לעשות הצגות! מבחן המלחמה מסוכן מאוד. כמו שמשה מסר את נפשו בתזמון המלחמה עכשיו, כך הו דורש לכל מי שיצא "חלוץ", למסור את נפשו אחרי בירור מעמיק ואמיתי!!

כל התהליך הזה הוא הלימוד העיקרי שמשה וישראל חייבים לעבור כדי לתקן את חטא הזנות אחרי בנות מדיין. רק אז ישראל יכולים להיכנס לארץ!!

משה שלח פינחס כדי שזכותו תגן על החיילים במקרה ויהיו כאלה שלא היו נקיים. ובאמת אף אחד לא מת במלחמה הזאת!

ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אישה ידעת איש

למה יש להרוג את כל המדיינים שהיו מעורבים בהשחתת עם ישראל?

הא"ה הסביר זאת כבר בפרשה הקודמת :צרור את המדיינים" יש למחוק את מקור התאווה כדי להיות בטוח שהתשובה אמיתית. כדי שלא נחזור לאותו הפיתוי. התשובה קשורה במעשה ההריגה!!

 

ומקנה רב היה לבני גד ובני ראובן

כי היו גיבורי כוח ובזזו יותר מכולם במלחמה! (אולי כי היו בכורים?)

 

 

ויבואו בני גד ובני ראובן ואמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר(לב-ב)

בני גד ובני ראובן היו צריכים להתייצב לפני שלושה מוקדי הכוח: משה (המלך), אלעזר(הכהן) ונשיאי העדה (השופטים) כי רק שילוב בן שלושת הכוחות האלה יכול להחליט בקשר לחלוקת הארץ!!

כל חלק מהארץ שנכבש על ידי אדם פרטי , אין לו קדושת הארץ!(הרמב"ם הלכות תרומות פרק א)חייבים כל העם להיות מיוצגים בכיבוש ובחלוקה כדי שהארץ תקבל את קדושתה!רק כיבוש רבים זוכה בקדושת הארץ.

 

 

האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה (לב-ו)

נכון שה' הוא הנלחם עבור ישראל, אבל כולם חייבים "להזדמן למלחמה"!! ולכן הוא דייק "ובואו למלחמה" ולא אמר "ילחמו" דווקא!! הביאה , ההתייצבות, היא העיקר!

 

ונכבשה הארץ לפני ה'

משה מציין שהעיקר הוא "לפני ה'" שכל המהלך שבני גד ובני ראובן הציעו בהתחלה היה לא נכון כי הם לא הציבו המהלך להיותו "לפני ה'". ולכן, הוא תיקן אותם והתנה שהכל צריך להיות בכוונה להיות "לפני ה'". רקאז יכולה לחול קדושה בארץ ההיא והם לא ייפגעו במלחמות ויוכלו לחזור לארצם בחיים. (יאיר בן מנשה מת במלחמה , אבל הוא לא היה בסיפור הזה שכלל רק בני גד ובני ראובן)

 

מקנכם וטפכם

בני גד הקדימו(זה סימן שחיבבו) את מקניהם(ממונם) לטפם ומשה תיקן אותן והקדים טפם למקניהם!