בע"ה חי תמוז התשע"ד
מישל בן שושן
מטות נה
הנדרים והמטות
הנ"ה מסביר כך את הקשר שיש בין ההוראה אל "ראשי המטות" לבין מצוות השבועות והנדרים.
ההגדרה של נדר , תלויה באפשרות לבטל אותו. כלומר, אין נדר תקף אלא אם יש אפשרות לבטל אותו על ידי מומחה. אם לא היה כך, אז הנדר היה עובר על האיסור להוסיף מצוות על אלה שיש כבר בתורה. ההבדל המהותי בין נדר שאדם נודר עבור עצמו ובין מצוות התורה היא שהמצווה אי אפשר לבטל. בזמן שנדר אישי כן.
אם כן, הנדר תלוי בכוח שיש לדיין מומחה לבטל אותו. ראשי המטות הם הדיינים האלה.
אם כן, המרחב תמרון שניתן לאדם, לנדור נדרים על עצמו, תלויה בקיום של ראשי מטות!
זה נראה פרדוקס שמערכת היררכית (ראשי מטות)היא זאת שמאפשרת מרחב תמרון של החופש האישי.
מטות
למה נקראים ראשי השבטים "ראשי המטות"?
מטה, הוא מלשון הטיה. כי כל שבט, מטה לכיוון אחר.
הארי ז"ל אומר שלתפילה של כל שבט יש שער מיוחד בשמים. כאילו ההבדל בין השבטים הוא מהותי ולכל אחד שער משלו! כל שבט מטה את ההסתכלות על העולם מהצד שלו.
לכן, אולי, משתמשת התורה במילה "מטות", כאן, כשהצורך האישי, שמתבטא על ידי הנדר האישי,גדול מההכללה לקבוצות גדולות.
פנחס ויוסף
יש מדרשים שקושרים בין פנחס ליוסף:
אומרים שפנחס הוא מצאצאי יוסף מצד אימו.
אבל יש הרבה יותר קשרים מהותיים בין שניהם:
- יוסף נמכר על ידי מדינים. פנחס מנתק את הקשר בין ישראל ומדיין
- יוסף הוא זה ש"עמד" בפיתוי אשת פוטיפר. הוא גיבור הברית מילה. הוא שומר הברית . בקבלה, מידתו היא מידת היסוד ששורה בברית המילה. כמו כן, פנחס דקר את זמרי וכזבי באותו המקום. פנחס נמצא בכל ברית מילה. המדיינים מלו את עצמם (אמנם בלי פריעה) כי היו צאצאי אברהם אבינו.
- אותיות שמו של יוסף נמצא בשמו של פנחס.
אני מציע: יוסף נמכר פעמיים: הוא היה בשתי גלויות: הוא נמכר למדיינים והם מכרו אותו למצרים. לכן, הוא היה זקוק לשתי יציאות מהגלות. משה, הוציא אותו ממצרים ("וייקח משה את עצמות יוסף עימו"). ופינחס הוציא אותו מגלות מדיין. ולכן אולי המדרש מקשר ביניהם: "פנחס קינא את קנאת יוסף מהמדיינים שמכרו אותו"
- כשם שיוסף היה נמצא, בעיני האחים , בגבול המשפחה, כמעט מחוץ למשפחה, כך פנחס היה נחשב על ידי בני ישראל, כאדם זר, בין מדיינית. ובזכות מעשיהם, נכנסו בפרסום רב ,בדלת המרכזית למשפחה. הם אפילו קבלו בונוסים בכניסתם למשפחה(יוסף -שני שבטים, ופינחס-ברית שלום).
- יוסף ופינחס בחנו את הגבולות של הקשר עם הגויים. כמה לקחת מהם, כמה לתת להם, וכמה להתרחק מהם.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 