עקב לעד2

בע"ה יז אב התשע"ג

מישל בן שושן

 

עקב לעד2

 

  1. ושמתם את דברי אלה על לבבכם..

רש"י במקום משווה את עשיית המצוות בגלות ל"ציוּנים"' כדי שלא יישכחו המצוות בזמן בגלות. רש"י קושר הפסוק עם קודמו (ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה). עבורו, צורך בקיום המצוות לא היה מובן מאליו בלי הפסוק הזה שמצווה אותנו להמשיך בקיום המצוות בגלות! ה"ציוּן" מזכיר את הקבר! "אין לשכוח" ,אבל אין בו חיים!

מכאן, שיש להבדיל בין היהדות של הגלות שמטרתה העיקרי הוא לשמור על הזיקה ליהדות ולארץ ישראל לבין היהדות שצריכה להתפתח בארץ ישראל. כי התורה תצא מציוֹן ולא מציוּן!

 

  1. הרגלים בסדרה

שלושה פעמים רמוזים הרגליים בסדרה:

  • בהתחלה (והיא הכותרת) : והיה עקב תשמעון
  • בעליה השביעית (ארץ מצרים-אשר השקית ברגליך כגן הירק)
  • ובסוף, "כל המקום אשר תדרוך כף רגליכם בו לכם יהיה,.

בעניין העקב, המדרש , מצוטט על ידי רש"י,אומר שזה רמז למצוות שהאדם "דש בעקביו". קראתי אצל ה"נאות הדשה" שלא מדובר על מצוות "קלות" אלא על מצוות שהאדם לא שם לב אליהם בכלל. דברים שדורכים עליהם כי לא שמנו לב שהם קיימים.

מכאן, שההנחיה היא לשים לב לדברים שאנו לא רגישים אליהם! כלומר, יש לפתח רגישות לנושאים מסוימים.  העקב, נראה לי, הוא החלק "הדורס", בגסות, באלימות. זה החלק ה"דש". בזלזול ובהתנשאות.

בניגוד אליו,"כף הרגל" הוא הרבה יותר רגיש ועדין. (הענוגה שלא..כף רגלה..).

מכאן, הפירוש של ה"מי השילוח" לוקח עוד יותר משמעות, כשזוכרים את העקב של התחלת הפרשה!

כל דבר שאתם תפתחו רגישות אליו, לא תשתלטו עליו בגסות ובעקשנות, יהי שלכם!

לגבי הרגלים שמשקים, לא מצאתי עדיין הסבר מספק. איך משקים עם הרגלים? אולי על ידי "מי הרגלים"?!! המפרשים חלוקים בקשר להשוואה בין החקלאות המצרית לזו של ארץ ישראל

  • האם היא יותר טובה? ואז נסביר שקל מאוד להשקות השדות במצרים, אנו זקוקים רק לפעולה מועטה, על ידי הרגליים ,בקלות, בזלזול מסויים (בניגוד לפעולה שדורשת את הידיים או את כל הגוף)
  • האם היא יותר קשה? כי המים נובעים מהנילוס וקשה מאוד להעלות אותם כדי להשקות המקומות הגבוהים! המים נשארים בגובה הרגליים. בניגוד למים של ארץ ישראל יורדים מהשמים אל ההרים ואל הגבעות וחוסכת מאיתנו עבודת ההשקיה בגובה.

בשתי האופציות, ארץ ישראל שונה כי חייבים להתפלל כדי לקבל מים ובמצרים, הימים נמצאים בשפע ובגלל זה, שוכחים להתפלל אל ה' וליחס לו את השפע!

 

  1. הסתירות (לכאורה) בסדרת עקב

 

ואכלת ושבעת וברכת (ח-י) פן תאכל ושבעת(ח-י)
בתים מלאים..אשר לא בנית..(ו-ו) ובתים טובים תבנה (ח-יא)
אל תאמר..בצדקתי הביאני ה'..וברשעת הגויים (ט-ד) כי ברשעת הגויים..ה' מורישם מפניך(ט-ה)
ויקח קרח..ודתן ואבירם ואשר עשה לדתן ואבירם- (לא מוזכר קרח)
ונשל ה'.א. את הגויים מעט מעט(ז-כב) והאבדת את שמם(ז-כד)
ויענך וירעיבך(ז-ג) ויאכילך את המן(ז-ג)

נראה לי שהסתירות באות כדי שנרגיש שהעיקר היא הכוונת הלב. המילה "לב" חוזרת הרבה פעמים על עצמה. גם המושג "לשמוע", במובן "להבין, לעומק". כלומר, אין להסתפק במעשה החיצוני אלה בכוונה העמוקה שלו. מותר לאכול וליהנות,מצווה לבנות ולנטוע, מותר להפעיל את הכוח ועוצם היד. יש רק לזכור את ה'! אותה הפעולה יכולה להיות מגונה או חיובית, הכל תלוי בכוונת העושה אותה! ניתן ליהנות מהמן וניתן להגיש שזה עינוי גדול! אם יושבים על הארץ על הגאווה שאנו עם נבחר ואין לנו לעשות כלום כדי לזכות בישיבה הזאת, אז ה' יגרש אותנו מכאן! הוא יכול אפילו לדחות על הסף את בחירתנו מבן הגוים בזכותנו! הוא יישך אותה רק על פי רשעת הגויים וההבטחה לאבות! כדי להוציא מאיתנו את הגאווה (במידה והיא פוטרת אותנו מלפעול כדי לזכות שוב ושוב בבחירה הזאת!)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.