האזינו אה

בע"ה כח אלול התשע"א

מישל בן שושן

 

האזינו אה

 

"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי"

 

בניגוד למה שאומר הספרי,(שמשה היה קרוב לשמים ורחוק מהארץ, לכן הוא משתמש במילה ,להאזין כלפי השמים), הא"ה אומר שמשה היה קרוב לארץ ורחוק מהשמים! זה כבר לא המשה שעלה השמיים, אלא משה שירד ונמצא קרוב מאוד לעמו, על הארץ!

לכן, משה מתייצב כמו כל בן אדם, קרוב לארץ ורחוק מהשמיים:

הוא צריך לצוות (האזינו!) לשמים הרחוקים שיטו אזנם וישמעו דבריו הקשים (ואדברה) כי הם צריכים להזדעזע ממה שבן אדם על הארץ יגיד להם!

 

לעומתם, הארץ קרובה מאוד, אין צריך לצוות לה (ותשמע) ומשה לא מדבר אליה קשות אלה במילים רכות (אמרי פי). השמיעה היא טבעית ללא מאמץ גדול.

 

במישור אחר, השמים והארץ הם הרוחניות והגשמיות שיש בכל אדם:

אחרי שמצליחים לשכנע , בקושי, את הרוחניות שלו, הגוף יכול בקלות לשמוע לעצות התורה

 

במישור אחר, השמים הם המנהיגים של העם. יש קושי לשכנע אותם בצדקת הדרך. אבל אחרי שהם ישתכנעו, קל יותר לעם (הארץ) ללכת בדרכם

 

ועוד דרש:

אם אתם "תאזינו", את תגיעו להיות "שמים".

 

                     " יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"

 

לקחי=התורה שבכתב שמשה לקח בידיו, הם לוחות הברית. הם עשיות מאבן: חומר קשה שיכול לערוף ראשים!!

אמרתי= התורה שבעל פה, הרבה יותר מתאים לכל אדם ואדם. כשמפרטים את קושי התורה שבכתב לפרטים ולהסברים, זה יותר קל לקבל אותם, כטל שנוזל. ולא כמטר שעורף בחוזקה.

 

"ומות בהר אשר אתה עולה שמה והאסף אל עמיך.."

 

יש בפסוק הזה שלושה הסברים על מות משה כעשיו:

 

מות= נא להסכים שאני אקח ממך את נשמתך! כי ה' מבקש רשות מהצדיקים להמית אותם!

 

בהר= חשוב שמשה ייקבר מול בית פעור. כי פעור הוא מסמל העבודה הזרה הנמוכה ביותר המתייחסת לתאוות הבהמיות ביותר של האדם. יש, בעבודת פעור העלאת על נס של הדברים הפסולים שהאדם מוציא מגופו . עבודת פעור היא אולי האללה (הפיכה לאליל) של כל מה שלא חשוב, כל מה שהאדם צריך, להיפך להיפרד ממנו כי הוא בלתי חשוב!

משה הוא איש האלוהים שהצליח להגיע לקצה השני: וויתור על הגשמיות כדי לעלות לשמים.

משה יגן על ישראל בפני עבודת פעור היושב מולם!

 

אשר אתה עולה שמה= ה' מבטיח למש שאחרי מותו הוא יצליח להשיג עוד יותר דברים מאלה שהשיג בחייו. מותו תהיה , עבורו, עליה בהשגותיו!

 

האסף אל עמך= המת פוגש את הקרובים אליו שמתו לפניו ושבאים לקבל את פניו אחרי מותו.

מי הם "עמך"? יכול להיות שהם הצדיקים שמתו לפניו

אבל הא"ה מסביר ש"עמיך" הם מתי הבדבר: משה התעקש להוציא את הערב ר ב. משה התעקש להשאיר בחיים את חוטאי עגל הזהב. הם אלה שבסוף חטאו בחטא המרגלים ומתו במדבר. על משה להמשיך במשימתו ולדאוג להם עד שיוכל להכניס אותם לעולם הבא! אחריות המנהיג לא נפסקת במותו אלא ממשיכה גם אחרי מותו!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.