וזאת הברכה שלה

בע"ה ה תשרי התשע"א

מישל בן שושן

 

וזאת הברכה שלה

 

"…ה', מסיני בא וזרח משעיר למו.."

 

השלה מסביר את המשמעות הסמלית של שתי האותיות א' וב' המרכיבות את המילה "בא":

האות א':

היא האות הראשונה של המילה "אור". ה' ברא אור גדול וגנז אותו. על האדם לדעת למצוא את האור הגנוז הזה דרך החיים הגשמיים בעולם הזה, דרך ה"חושך" היחסי השורר בעולמנו.

לכן, אות א' היא כל כך גבוה שהיא נגנזה. (הגניזה שלה מתבטאת גם בחוסר קול מיוחד בהתבטאות שלה!)

האוב ב':

בניגוד לאות כ', יש לאות ב' קוץ קטן בקו התחתון שלה היוצא ממנה ומצביע על האחוריים שלה,על מה שקדם לה. ומה שקודם לאות ב' , זה האות א'!! זאת אומרת, שמשמגלה לנו האות בית, נובע בעצם מהאות א' הגנוז! וזה מה שהאות ב' "אומרת" לנו על ידי הקוץ שלה!. האוב ב' היא האות שמתחילה את התורה במילה "בראשית". והמדרש המסביר למה היא זכתה לכבוד הזה, מתחיל עם אותיות ת', ש',… וכולן נפסלות במועמדותן לזכות ולהתחיל את התורה , כי כל אחת מתחילה מילת גנאי. המדרש מגיע כך לאות ב' שמתחילה את המילה "ברכה" וכך היא נבחרת!

המדרש היה יכול למצוא מילות גנאי שמתחילות בב' ! והוא לא עושה זאת. הוא גם היה יכול לשאול מה לגבי אות א'! והוא לא עושה זאת!

המדרש רוצה לקשר את אות ב' עם המילה ברכה. ומצד שני, הוא עושה כאילו אין אות א'!!

 

השלה מסביר:

  • אות א' היא אות התורה שבכתב! והתורה שבכתב היא הכוונה של הבורא. הסוד של הבריאה. דברים הנוגעים לאותו האור הגנוז.
  • אות ב' לעומתה, מסמלת את התורה שבעל פה: התורה שהאדם מגלה . כל מה שאפשר לאדם לגלות בעולם הזה, על ידי התבוננות בתורה שבכתב, על ידי חיפוש, לימוד, ועמל.

כדי לחיות, האדם איננו יכול להיות במחיצת אור גדול. אמת אבסולוטית. מצב שבו אין ספק והכל ברור כשמש. לכן, פעולת הבורא בגניזת האור הגדול הזה, אפשר בעצם לאדם לפעול כאדם. הוא העניק לאדם מרחב תמרון שהוא "החושך", שבו הוא יכול לפתח את מחשבתו, יצירתיותו, דמיונו, שיקול דעתו, רצונותיו, ייחודיותו….כל זה הם גילוי האור הגנוז!

החיפוש הזה אחרי האור הגנוז, הוא ..הברכה!! זה בדיוק עיסוקה של התורה שבעל פה.

מה שמשה קיבל מסיני (בנוסף לתורה שבכתב) זה הדרך הזאת לפעול כדי להשיג את התורה שבעל פה. והוא מסר אותה ליהושע וכן הלאה, דור אחרי דור. : כל מה שמקבלים מהדור הקודם מהווה בסיס, "תורה שבכתב" עבור הדור הבא. הדור הבא חייו ללכת ברכי התורה שבעל פה, ולעמול בחיפוש אחרי האור הגנוז, עוד יותר ממה שהתגלה עד כה.

 

בראשית- ואנכי

בעזרת ההגדרה הזאת (שהיא ממני בלבד ולא מהשלה) שלפיה:

  • התורה שבכתב היא מה שנתן על ידי הבורא וגם מה שהתגלה על ידי הדורות הקודמים.
  • והתורה שבעל פה היא כל מה שנדרש מהאדם שקיבל את התורה שבתכב, לפתח, לדרוש, לחדש, במילים אחרות..להחיות!

ניתן להבין ששני המושגים האלה הם יחסיים אחד לגבי השני:

כל ארבעת החומשים הם "תורה שבעל פה" יחסית לשני לוחות הברית שהם "תורה שבכתב"!

ארבעת החומשים הם "תורה שבכתב יחסית לספר דברים שהוא "תורה שבעל פה" (לפי ההסבר של ה"עמק דבר") כי הוא פירושו של משה לכל מה שהוא קבל לפני כן.

חמשת החומשים הם תורה שבכתב יחסית לשאר הנ"ך שהם מבחינת תורה שבעל פה.

כל התנ"ך הוא תורה שבכתב יחסית למשנה , לגמרא שהם התורה שבעל פה (דבר זה נקבע במסורה ובבתי הספר של היום)

אפשר להגיד היום שגם התלמוד הוא "תורה שבכתב" יחסית לכל הפירושים שנעשו עליו כולל רש"י, תוספות..

אפשר להגיד שכל מה שכבר כתוב ומודפס ומקובל על ידי כל עם ישראל, כולל רש"י ותוספות, הם התורה שבכתב  שעליו כל דורש ותלמיד מפתח את התורה שבעל פה שתימסר לדורות הבאים..

 

לכן, אות א' שמתחילה את לוחות הברית, היא מתחילה (וזה כבר הגדרת השל"ה עצמו) את התורה שבכתב! כי היא סמל התורה שבכתב!

והאות ב', מתחילה את התורה שבעל פה שהיא "בראשית ברא…"

 

אבל, יש תמיד קשר הדוק בין שתי התורות. התורה שבעל פה באה תמיד לפרש, לגלות את הסודות הטמונים..בתורה שבכתב. כך שהמסורת מתחדשת כל הזמן. וזו בדיוק הגדרת ה"ברכה"!!

 

כמו שאור הירח,(האות ב') מאיר בחידושו, ומצביע לנו על מקור האור שלו : השמש (אות א')!

 

חיבור שתי האותיות האלה, הא' והב', שתי התורות, מהווה את המילה שעליה התחלנו את המאמר: ה' מסיני…בא!

החיבור בניהם, מהווה בעצם את חיבור שתי התורות. האור הגנוז וגילויו. סך שתי האותיות מהווה מספר שלוש. המספר של מתן תורה! (בחודש השלישי, ביום השלישי….)

יש לשים לב לע"ד שיש שתי אפשרויות לחבר את אותיות א' וב':

  • אב= מהתורה שבכת לכיוון התורה שבעל פה: מהאב לבן! מהא' לב'
  • בא= מהתורה שבעל פה לכיוון התורה: המהלך שרק ה' יכול לעשות, לחבר את כל מה שלתלמיד עתיד לחדש למקור! לכן אולי כתוב "ה'..בא"!!

 

נסכם הכל בטבלא קצרה:

 

א' תורה שבכתב הנסתר אור הגנוז אנכי ה' אלוהך אור השמש איש זה (ספר התורה) תורת ה'
ב' תורה שבעל פה הנגלה הברכה בראשית ברא .. אור הלבנה אישה זאת (התורה אשר..) תורת משה-תורת האדם

 

 

 

 

בן- תלמיד חכם:

למה תלמידי חכמים אינם מולידים, בדרך כלל, בנים תלמידי חכמים??. הגמרא עונה (נדרים פא-א) בין שאר תשובות, "בגלל שלא ברכו בתורה תחילה"!!

התשובה הזאת ניתנת להרבה שאלות אחרות. ויש להבין מה פירוש האימרה הזאת:

השלה מסביר שהברכה לפני התורה , זה המרחק שיש לשמור מול התורה:

התלמיד חכם שרגיל לדרוש בתורה, שהוא עשה מדרשותיו , כמעט "מקצוע". הוא "מומחה לדרשות"!! עבורו, התורה היא חומר גלם שממנו הוא רגיל מדי לעבד. אין לו כבר את ההתלהבות, השאלות, הספקות,.. עבורו, התורה הופכת לכתב ישן, שהוא מכיר בעל פה. וזה מונע קריאה חדשה, מחודשת, נלהבת. לכן, הוא לא משאיר מקום לבן שלו כדי שזה יגלה דברים משלו. התורה הופכת למשא כבד, סגור, מעובד עד הסוף, שאין מה להוסיף עליו!

לבן, צריך מרחב תמרון, שדה בר שהוא יכול לעבוד באופן עצמאי. ללא קשר עם עבודת האב! אם האב תפס את כל המקום, הבן יפנה למחוזות אחרים!

הברכה לפני קריאת התורה, מסמלת את המרחק הדרוש לגבי התורה. יש לקרוא אותה כאילו היא נתנה לי מחדש היום!! הברכה היא ההתפעלות, השמחה האמיתית לגלות טקסט חדש לגמרי!

אם האב לא ידע להשאיר לבן את הרעננות הדרושה, להשאיר לו מרחב חידוש ופרשנות עצמית, אם הוא לא "ברך בתורה תחילה", אז, רוב הסיכויים שהבן לא ימצא את עצמו מספיק חפשי כדי לרצות להיות בעצמו "תלמיד חכם". זה כבר "נשרף" על ידי אביו!!

(בדרך כלל, נמצא בדור השלישי, נכד שכן ירצה לחזור למסורת הסבא, כי אין לו את העול הכפייתי שהיה על אביו!!

 

 

…"וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן…"

 

שעיר= עשיו

פארן= ישמעאל

המדרש מפרש הפסוק כך: ה' הקדים את מתן התורה לישראל, בהצעה לבני עשיו ולבני ישמעאל. שניהם סירבו מסיבות שונות. רק אז הוא הלך להציע אותה לישראל שקיבלוה ב"נעשה ונשמע".

השלה נותן שתי סיבות למהלך הזה של הקדוש ברוך הוא:

  • סיבה אחת: לטובת העמים האלה, ה' רצה שיהיה להם קשר כל שהוא עם התורה. ההצעה לתת להם התורה עשתה בהם רושם !! יש להם, מאז, קשר כל שהוא עם התורה. (ואכן, גם הנצרות וגם האיסלם מכירים בתורה בצורה זו או אחרת). וכל זאת למה? כדי שיהיה להם קל להתגייר לעם ישראל!!!
  • הסיבה השנייה: כדי שיהיה קל לישראל כשהם יגורו בארצות הנצרות והאיסלם: שם , יהיה להם על מה להתווכח עם הגויים האלה. הם יתנגדו לקריאה של הגויים, הם יתגוננו , הם יחלקו דעות שונות , הם יחדדו את קריאתם לעומת הקריאה של הנצרות והאיסלם.. כל העיסוק הזה (לפעמים מאוד אלים וקטלני) ישאיר אותם בסופו של דבר בחיק היהדות!! אם הם יגלו אצל גויים שאין להם שום קשר עם התורה, ההתבוללות תהיה קלה מאוד!!

 

 

 

"..וללוי אמר תומך ואורך לאיש חסידך.."

 

למה כתוב כאן "תומך ואורך" בסדר הזה, הפוך מהסדר הרגיל "אורים ותומים"?

  • אורים= האותיות שעל האבנים מעל לחושן היו נדלקות כדי להביע את תשובת ה' לשאלת האדם השואל באורים ותומים.
  • התומים= האותיות שנדלקו, היו מסתדרות והופכות למילים.

האותיות הן "הנגלה". הדברים שהאדם רואה. הם החומר גלם.

ה"סוד" הוא הכוונה שמאחורי האותיות האלה. המילה היא הסוד כי היא היא הכוונה!

לכן, עבור האדם, יש להתחיל לגלות את הגלוי ביותר, ומשם, ללכת לנסות את הכוונה שיש מאחורי הנגלה, לקראת הסוד הגנוז מאחוריו. האדם הולך מהנגלה אל הסוד. כלומר, מה"אורים" אל "התומים". ולכן האדם קורא להם "אורים ותומים".

אבל, לגבי ה', זה ההיפך: הוא מכיר את הסוד. והוא עושה פעולה כדי לגלות לנו אותו על ידי דברים גלוים. לגביו, הסוד קודם לנגלה. הוא קורא להם "תומים ואורים", בסדר הזה!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.