05-10-08

מישל בן שושן

 

וילך בעד4

הרב דוד בן עזרא

 

 

שבת שובה

לשני שבתות בשנה בלבד נתן שם על פי ההפטרה: שבת הגדול ושבת שובה.

כי שתי השבתות האלה קודמות לשני מאורעים קרדינלים לעם ישראל:

פסח= לידת עם ישראל

יום כיפור= אפשרות ל"אפס את החשבונות" והתחיל מחדש בתפקיד!

 

*משה ויהושוע

ממעיטים בדרך כלל בתפקידו ואישיותו של יהושוע. נכון שהוא ה"ירח" ששואב את אורו מה"שמש" משה. אבל יש ליהושוע דבר שאין למשה:

(לירח יש יתרון על פי השמש: אפשר להסתכל עליו! הוא לא מסנוור!)

יהושוע הצליח להכניס את עם ישראל לארץ כנען, לעסוק בדברים ה"חשוכים", הארציים, ובאותו מהלך גם להעביר את התורה של משה.

נדירים מאוד המנהיגים שיכולים לשלב את ההנהגה הצבאית, המדינית והרוחנית ביחד. הוא לא רק ממשיך את השושלת של המסורת הרוחנית (משה-יהושע –זקנים-נביאים) אלא הוא מחדש בהנהגת העם ביישוב הארץ , בגשמיות.

 

***על כי אין אלוהי בקרבי מצאוני כל הרעות האלה..

הדבר הכי שלילי ומדכא נאמר למשה בפרשה שלנו: ביום מותו, ה' מבשר לו שמייד אחרי מותו, עם ישראל (העם שהוליד, חינך, נשא בחיקו) יעזוב את כל מה שמשה לימד ויעבוד אלוהים אחרים!

לע"ד:

ה"בשורה" הרעה הזו היא לא בהכרח שלילית!! היא רק מצביעה על התהליך הטבעי של עזיבת דרכו של משה (הדרך הניסית, הדרך של דת של חוץ לארץ,דרך של עם הדומה למלאכים במדבר) כדי שיוכלו לקבל עליהם דרך יותר ארצית, גשמית, אנושית, טבעית.

בין שתי הדרכים האלה, כנראה, חייבת להיות תקופה ארוכה של "עזיבה". הריסת השלב הקודם, לפני שבונים שלב חדש. כמו שהמתבגר מתקומם נגד הוריו ומורד בהם בתקופה מסוימת, כך העם חייב לעבור תקופת משבר עמוקה של עזיבת הדרך! לפני שהוא יעבור לבגרות בבחינה חדשה לגמרי!

ובחזרה לרב בן עזרא:

הפסוקים מתארים עזיבת דרכם של ישראל וכתוצאה מכך , יש הסתרה של ההשגחה האלוהית.  ההסתרה יכולה להביא לתהליך של "תשובה" של העם שיאמר "על כי אין אלוהי בקרבי מצאוני כל הרעות האלה…".

מה שמפתיע מאוד, שהפסוק הבא , במקום לתאר את הסליחה של הקדוש ברוך הוא אחרי שישראל עשו תשובה, הוא אומר:

"אני אסתר אסתיר פני ביום ההוא.." כאילו , אחרי התשובה של העם, ה' מעניש אותם עוד יותר בהסתרה כפולה!!

 

 

 

 

 

הרב סקר את כל המפרשים שעסקו בשאלה הזאת.

יוצא מהפירושים האלה : כי ישראל עשו תשובה רגעית (ביום ההוא) ללא תוצאות מרחיקות לכת בקשר לקבלת אחריות והחלטה על שינוי התנהגות לעתיד.

 

הרב בן עזרא מציע פירוש על ידי ניתוח המילה "אלוהי". כאילו שלישראל יש  תפיסה ברורה ואישית על האלהות.

כמו שהחסידים נוטים לחשוב, עניין העבודה זרה יכול להתבטא אפילו על ידי אנשים "דתיים"! איך?

העבודה הזרה היא עבודה , וזה יכול להיות אפילו עשיית מצווה!

אבל ה"זרות" שבעבודה, נובעת מהקיבעון של האדם.

"לא תעשה לך פסל", "מסכה"= אל תקבע את הדברים!

להקדוש ברוך הוא, כמו לאדם, יש "פנים" , ברבים. שימת מסכה על הפנים, מקבעת את האחר בפן אחד והורגת את האפשרות של החיים של האחר , שינוי רצונו, התפתחות הקשר בינו לביני.

אם אדם מקיים מצווה בדיוק בצורה בה קיים אותה אתמול, אז הוא עובד עבודה זרה! כי אין לעבודה הזאת חיות, התחדשות, התלהבות, חשיבה מחדש על "מה ה' דורש ממני היום, ברגע זה?"

לכן, הרב מסביר שיכולים ישראל לעשות "תשובה" מהסוג שהפסוק מתאר. אבל היא תשובה שטחית , מסולפת, שמשתמשת בעבודה זרה בעשיית המצוות! ועל זה, ה' יסתיר פניו עוד יותר עד שישראל יבינו שה"מציאות" של "אלוהי", האלוהים שהאדם יצר בתדמית, בתמונה, איננה עוד, אפילו הפסל שישראל עלולים לעשות מהאלהות המסולפת, תלך וירגישו חלל של הסתרה עוד יותר ומשם יוכלו להבין סוף סוף מה בעצם נדרש מהם: יבינו מה הוא באמת האיסור של העבודה הזרה!!

 

 

*מה ההבדל בין "אלוהים אחרים" לעבודה זרה"?

"אלוהים אחרים" זה מושג שנמצא בתנ"ך. הוא מתאר עבודת אלילים בסיסית. על זה התפללו אנשי כנסת הגדולה בשיבת ציון , שיעקר יצר הרע של "אלוהים אחרים" ואכן נעקר היצר הרע מהאדם. (אבל באותה הזדמנות, נעקר גם כוח ההתלהבות הדתית הטובה- המדרש מתאר זאת כאריה מאש שעלה , מהמזבח השמיימה, באותו היום !)

מה נשאר?

נשארה ה"עבודה זרה" !

ללא אלוהים אחרים, ללא פסלים ללא אלילים, אבל נשארה האפשרות לעוות את העבודה בעבודה זרה. לכן, החכמים, משתמשים במונח הזה במקום המקור שהיה "אלוהים אחרים".

וההגדרה של העבודה זרה, מתוארת בסעיף הקודם, כזיוף העבודה כשהאדם מקבע את עצמו, מקבע את רוחו, דעותיו, רצון הבורא, התורה, ההתלהבות, החיות האמיתי בעבודתו..