בע"ה כב אלול התשע"ג

מישל בן שושן

 

ניצבים מי

 

הפרשה מדברת על ברית חדשה, "ברית המחשבה"

 

מה ההבדל בין שתי הבריתות?

בהר סיני, נכרתה ברית ראשונה. ברית שבה ה' כפה על ישראל את נוכחותו (התגלות) ונתן להם מצוות. לוחות הברית. אם היינו מצלמים את מה שקרה בהר סיני, עיקר תשומת הלב בצילום היה במה שמתרחש בשמים. ברקים, ערפל, ראש ההר בוער באש..למטה, העם די המום ממה שקורה. הוא די "פאסיבי".

לעומת זאת, בברית החדשה הזאת, בערבות מואב, לפני הכניסה לארץ, צילום של המאורע היה מראה עם שמתאסף ושבו כל אחד "ניצב", עומד. שום דבר מוזר איננו מורגש בשמים. בברית הזאת, כל ישראלי הוא הנושא הפעיל.

כאן, העם מתבקש להיות פעיל: להיות "נצבים". כלומר, לקחת אחריות על מעמדם כבני אדם עומדים, זקופים, בעלי בחירה ואחריות.

הברית הראשונה דרשה וצוותה מצוות מעשיות . זה הכרחי כדי לחנך אדם ללכת בדרך הנכונה . אבל זה לא מספיק!! העיקר הוא לראות את האדם מתייצב ועומד מול אלוהיו ומתקרב אליו. גם במחשבה!. הברית השנייה באה ומציבה את העיקר: המחשבה. הלב, הכוונה. האחריות של האדם. האם הוא מוכן לשדרג את כל המעשים שנצטווה עליהם בברית הראשונה למשהו הרבה יותר עמוק ומחייב מבחינתו בברית השנייה והעיקרית.

 

הסבר של רש"י

המי השילוח מבסס את כל הפירוש שלו על הפירוש של רש"י המפורסם :

"לעברך בברית"= "להיותך עובר" ולא "להעבירך"

כלומר, ה' לא מעוניין "להעביר" את האדם , בכפיה, בברית הזאת. בניגוד למה שקרה בהר סיני, כאן הכל תלוי ברצון החופשי של האדם. המבחן האמיתי בעבודת ה' הוא האם האדם ייכנס, מרצונו הטוב, בברית שדורשת יותר ממנו. מה היא דורשת יותר? הברית הראשונה הכתיבה לו מעשים. הברית הזאת מצפה ממנו עבודה עמוקה בלב, במחשבה, בכוונות. כי זה העיקר!! הברית הראשונה היתה חיונית כדי להגיע, אחרי התבגרות מסוימת של דור שלם וארבעים שנות מדבר, לברית השנייה העיקרית: שהאדם יהיה ניצב מול האחריות שלו ,שיעבוד על הפנימיות שלו, שינסה למצוא טעם במעשים, שיחפש מה הוא רצון ה' בכל רגע, מעבר לכל שלל המצוות שהוא כבר מקיים.

 

הנסתרות לה' א' והנגלות לנו ולבננו

הפסוק הזה מסיים את פרשת הברית השנייה של המחשבה.

הפסוק אומר בברור שיש שני תחומים: הנגלה והנסתר.

הברית הראשונה טפלה בנגלה, במעשים, בציווים, בכפיה. אפשר היה להיות יהודי טוב על ידי שמירת המצוות.

הברית השנייה דורשת יותר: המחשבות, הכוונות, האחריות. וכל זה אומנם נמצא בסתרי ליבו של האדם אבל זה מה שמעניין הכי הרבה את ה'! ורק הוא יכול לבחון אם האדם עושה עבודה פנימית כזו בכנות או לא!

 

למה יש צורך בברית חדשה?

עכשיו ברור: הברית השנייה היא העיקר אבל אי אפשר לכפות אותה. עיקרה הוא הכניסה אליה מרצון ומתוך אחריות. לכן, הברית הראשונה היתה הכרחית אבל לא עיקרית. היא מכינה את האדם לאפשרות להיכנס לברית השנייה. היא נותנת את הכלים כדי להיכנס לברית החדשה . רק אחרי שלב מסויים של התבגרות, אפשר לעבור מהשלב של הברית הראשונה לשלב של הברית השנייה.

במדבר זה לקח 39 שנה.

אבל בחיי כל אדם, שני השלבים האלה יכולים להתבצע כל פעם שהאדם מתבגר ומקבל נסיון חיים. אז, הוא משתמש בכלים שהוא רכש עד כה כדי לעבור שלב משמעותי יותר שדורש התערבות ואחריות אישית.

למשל, תלמיד ברפואה, יקבל במשך לימודיו המון מידע והדרכה. כל פעם הוא ישאל את המורה שלו או את הרופאים הבכרים ממנו על שאלות חשובות לגבי קבלת החלטות. זה "הברית הראשונה". קבלת מצוות.

אבל יש שלב שבו הוא יידרש לקחת אחריות ולהיפרד מהתמיכה היום יומית של המערכת ולקבל בעצמו החלטות גורליות. הוא נכנס אז לברית החדשה. הוא "ניצב" באחריות מול התפקיד שלו.