יום העצמאות 62 לעד

18-04-10

יום העצמאות 62 לעד

 

יום השואה ויום העצמאות

שמעתי , בהרבה נאומים ביום השואה, וכן בהתבטאויות של אנשים שונים בתקשורת, שמדינת ישראל היא "תשובה לשואה". במובן שמדינת ישראל קמה בגלל השואה, כתשובה "לבעיה היהודית". או כדי שלא תהיה עוד שואה לעולם.

נכון שהשואה "עזרה" בהרבה מובנים להקמת המדינה : בתגובת האומות, בעליה המסיבית..

אבל , הציונות קדמה לשואה.

העם היהודי ישב בארץ הזאת הרבה לפני השואה.

ממלכות ישראל במשך 1500שנים קדמו לגלות

מצוות יישוב הארץ קדמה לשואה!

אברהם נצטווה לעלות לארץ, לא כדי לפתור את האנטישמיות שהייתה באור כשדים!

בקיצור, אל לנו לצמצם את הקמת המדינה רק לפתרון מצוקת רדיפות ויצירת כוח צבאי מרתיע!

אם הרעיון הזה יישאר לבדו כבסיס להקמת המדינה, המדינה תהיה בצרות!

הישראלים אינם יכולים לבסס את זהותם על הרעיון הזה בלבד!

 

חייבים להכריז, ללמוד, לברר את התוכן החיובי שיש בחזרת העם על ארצו, ללא קשר לעובדה שהיו רדיפות שאילצו אותנו לעשות כן. כי באמת, היהודים תמיד חיו עם התקווה לעלות ארצה, בגלל האידיאל, בגלל המצווה האלוהית, בגלל המשיכה החיובית, המשימות הנשגבות שיש לעם על ארצו!

 

טוב שיום השואה איננו היום שלפני יום העצמאות! כי אם היה כך, קשה מאוד היה לשרש את הרעיון הפסול הקושר את מדינת ישראל לשואה בלבד.

 

אינני מבין ואינני מקבל בשלוות נפש את ההצמדה של יום הזיכרון לחללי צהל ליום העצמאות.הרגע בו אנו "עוזבים לנפשם" את המשפחות השכולות, כשהשמש שוקעת, ומתחילות החגיגות, תמיד גרם לי לאי נוחות מסוימת. הייתי מעדיף שיעברו כמה ימים בין שני הימים האלה. כדי לעקל, כדי לתת לזמן לעשות את שלו. אינני אוהב את "אילוץ" המשמעות שדוחפים לנו בהצמדה הזאת. כאילו זורקים עלינו מים קפואים מיד אחרי מים בוערים .אבל מכיוון שהעם בחר בזה, אני מכבד החלטתו ומכבד את שני הימים וגם צירופם. אבל מצאתי השנה סיבה לקבל זאת בפחות התמרמרות: העובדה שיום הזיכרון לחללי צהל ולא יום הזכרון לשואה מקדים את יום העצמאות, בגלל הסיבות שפירטתי לעיל!

 

מה אנו חוגגים?

לא את ראש ממשלתנו, לא את ממשלתנו, לא את מדיניותה, לא את תוכן החלטותיה. אלה עצם העובדה שיש לנו ממשלה.

לא את החלטות הצבא, לא את ביצועי הצבא, לא את מדיניות הביטחון שלנו, אלא את עצם זה שיש לנו צבא.

לא את שגשוג הכלכלי, לא את המדיניות הסוציאלית, לא את האי-טק, לא את יכולתנו להפריח את השממה, אלה העובדה שיש לנו אפשרות לגור על הארץ הזאת.

לא את ההחלטות של בית המשפט, לא את בג"ץ, אלא את העובדה שיש לנו מוסדות משפט כל שהם .לא שאנו שמחים מהטמפרמנט הישראלי, לא את שלוות החיים, המזג אוויר היפה, אלה עצם היותינו על הארץ שלנו.

אנו חוגגים את התחלתה הניסית של גאולתנו.

אנו מודים לאלוהים,

איננו גאים על ניצחונותינו במלחמות,

איננו גאים על השיגנו הכלכליים, החקלאיים והמדעיים.

איננו גאים על חכמתנו,

אנו גאים על המשימה ההיסטורית שנפלה בחלקנו.

 

דיינו:

אילו הצלנו ה' מהכחדה שלמה, ולא הביאנו לארץ ישראל …………….דיינו

אבל הוא הקים לנו מייד את ארצנו

אילו  הביאנו לארץ ישראל תחת שלטון זר………………………………..דיינו

אבל אנו בשלטון עצמי.

אילו הביא רק חלק מאיתנו,…………………………………………………….דיינו

אבל הוא מביא כל פעם, חלק אחר מעמנו מהתפוצות

אילו לא היה נותן לנו את ירושלים……………………………………………………..דיינו

אבל זכינו לכבוש את ירושלים

אילו ההינו מפוחדים, עלובים, עניים, נזקקים……………………………………………….דיינו

אבל הוא נתן לנו להרגיש גאווה, עושר, שגשוג, ובנייה לאין שיעור

אילו היו לנו הרבה צבאות, הרבה לשונות והרבה חלקות ארץ נפרדות,……………………………..דיינו

אבל הוא מאפשר אחדות הארץ, אחדות השפה, אחדות הרשויות

 

ההלל הוא על העתיד יותר מאשר על העבר

את ההלל אנו קוראים בראש חודש ולא בסוף החודש.

אנו לא מודים על מה שקרא, אנו מתמלאים שמחה על העתיד.

אנו מודים:

אנו מודים על העבר, בטח, כי אסור להיות כפויי טובה!

אבל אנו יותר מודים על ההזדמנות שה' נותן לנו לחדש, להתחיל עידן חדש, לנצל את היום המיוחד שמזמין אותנו לחשוב , להתעשר מכוחות חדשים, עבור שיפור העתיד.

כך ביום העצמאות: חייבים קודם כל להלל, להודות על הניסים שנעשו לנו. אבל זה לא כל הסיפור. אנו צריכים לשמוח על זה נשפל בחלקנו לחדש, לבנות ולנטוע לעתיד.

 

נדחה

השנה, יום העצמאות נדחה וחוגגים אותו ביום ו באייר.

למה נדחה? זה פחות חשוב! הוא נדחה בגלל סיבות קואליציוניות שיש אלה שחששו על חילול שבת כשבמוצאי שבת ייפול יום הזיכרון לחללי צהל…

העיקר הוא שהחגיגה ביום דחוי משמעותית עוד יותר! זה אומר שאנו מקבלים על עצמנו את החלטות הכלל. בדיוק כמו שיום טוב היה נקבע על ידי הרשויות האנושיות (בניגוד לשבת שנקבע על ידי האלוהים), ההרגשה הזו של קדושת יום חול על ידי החלטה אנושית, איבדנו אותה בגלל הקביעה של הלוח הנצחי ללא התחשבות של עדות או החלטות בית דין!

והנה ההרגשה הזו חוזרת אלנו ביום העצמאות הזה!

וזה מעניין כי זה בדיוק מה שאנו חוגגים: ההתעוררות מלמטה כלפי הגאולה.

"אשר תקראו אתם"!

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.