סוכות לעד

29-09-09

 

סוכות לעד

 

הלולב

בכיפור אנו צריכים להרגיש שאנו חלק מעם ישראל

בסוכות, אנו מחויבים לעשות מעשה כדי לאחד את עם ישראל! והוא הלולב, האגודה האחת שמדברים עליה מראש השנה!

 

ארעיות הסוכה:

אנו צריכים ללמוד איך לחיות בבית שלנו:

לפעמים, רק בחוסר הדבר אנו מכירים בחיוניותו ובעיקרון המעמיד אותו!

  • רק במחלה אנו מרגישים את ערך הבריאות ומודים לאלוהים על הבריאות!
  • רק בגלות אנו מרגישים בערכה של ארץ ישראל! ולפעמים, ה' גולה אותנו אם לא הרגשנו בערכה כשהיינו בתוכה!
  • עלינו, בכל מצב, להרגיש את הבסיס שאנו עומדים עליו. לחזור לעיקרי הדברים. לא לשכוח שאנו חייבים לזכות בהם ושהם לא ניתנים מאליהם חינם.

היציאה אל דירת העראי, נותנת לנו אפשרות לחיות ללא ה"ביטחון המדומה" שנותנים לנו קירות הבית מבטון. זה מצבר של "אמונה", של ביטחון בעיקר ולא בטפל. אני לא "אני" בזכות הווילה או הפנטהאוז שלי, לא בזכות האוטו המפואר שלי, לא בזכות הכסף שלי.

 

השמחה:

אם השמחה שלי תלויה בחפצים מסביבי, בכסף, בבית, במעמד, אז השמחה שלי רופפת מאוד ולא מבוססת על דברים איתנים!

אם אני שמח בסוכה, אז זו שמחה אמיתית! השמחה הזו אינה תלויה בדבר. היא נצחית ועמוקה.

 

 

 

בע"ה טז תשרי התשע"ב

מישל בן שושן

 

סוכות לעד5

 

סוכה ולולב:

  • הסוכה היא נשית.

שתי דפנות וטפח, המידות המינימאליות עבור הדפנות , מסמלות, לפי האר"י ז"ל את הזרוע וכף היד. כי הסוכה היא כמו חיבוק.

חיבוק בין שני בני זוג. חיבוק בין ישראל וה'. חיבוק של האימה שמחבקת את הבן שחוזר לתוך חיקה.

החזרה לתוך הסוכה , לתוך הטבע, הטהרה, הפשטות, מחבקת את האדם ונותנת לו כוחות כדי שיוכל לפנות אל פני האחר. כדי שיוכל להיות "פנים מול פנים"!

  • לעומתה, הלולב הוא גברי.

מצוותו ביום, ולא בלילה כמו הסוכה. הוא מסמל כלי זיין. יש בו מצוות "קיחה" ומעשה. בניגוד לפאסיביות של צל הסוכה שנכנסים בתוכה, הלולב דורש מעשה אקטיבי

  • לכן יש מקומות לחבר בין שני ההפכים המשלימים האלה.

 

איך ראש השנה ויום כיפור יכולים להיות "זכר ליציאת מצרים"?

בקידוש וגם בעמידה מקדשים אותם בתוספת "זכר ליציאת מצרים"! למרות שאין קשר היסטורי בין ראש השנה או יום כיפור ליציאת מצרים! (חוץ ממדרש אחד שאומר שהפסיקו לעבוד בראש השנה!)

הבית גנזי אומר:

ביציאת מצריים שני דברים קרו:

  • יראה: פחדנו שמה המשחית יבוא על הבית לנגוף. שמא המכות יכו אותנו. פחדנו על ים סוף…נכנסה בנו "יראת ה'". מהיראה הזאת אנו חוגגים את ראש השנה ויום כיפור!
  • השמחה והאהבה: ביציאת מצרים שמחנו להיות משוחררים, שמחנו על ההצלה ועל הבחירה. ומזה אנו חוגגים את פסח סוכות ושבועות.

שתי  המערכות האלה נפגשות בסוכות:

  1. סוכות שייכת למערכת חגי תשרי:

מערכת של חגים אוניברסאליים. חגים של "ימים נוראים"

בפרשת אמור, יש שתי פעמים אזכור לחג הסוכות. הפעם השנייה, אחרי "אלה מועדי.." נראית דווקא שייכת לחגי תשרי כי יש בה המילה "שבתון" שאנו מוצאים בחגי תשרי.

 

  1. וגם היא שייכת לשלוש הרגלים

מערכת פסח שבועות וסוכות שהיא מיוחדת לעם ישראל.

חגים שבהם אנו שמחים וחוגגים את האהבה כלפי ה'.

 

סוכות היא חיבור הפכים! חיבור בין חגי תשרי לשלוש רגלים וחיבור כל המידות (שבעה אושפיזין) חיבור כל חלקי העם (לולב) חיבור בין אהבה ויראה, חיבור בין ישראל , עם מבודד שדואג רק להישרדותו בלי רצון לגייר אף אחד, לבין ישראל שהוא אור לגויים, מייצג את כל שבעים האומות ודואג להם עם בפרי החג….

 

 

הסכך עשוי מפסולת גורן ויקב

בראש השנה , אנו נפרדים מהפסולת שלנו, מהעבירות.

ביום כיפור, הזדונות הופכים לשגגות

אבל בסכות, בעבודה מתוך אהבה שמחה ומעשים, הזדונות יכולים להפוך לזכויות!! ה"פסולת" שלנו הופכת לנו אמצעי לקיים את המצווה ולגור תחת צילה!!

 

האם חגגו את חג הסוכות בבית ראשון

כנראה שחג הסוכות היתה חג של עליה לרגל והקרבת קורבנות בבית המקדש. שלמה המלך מביא קורבנות עבור חג הסוכות.

אבל, נראה שלא בנו סוכות ולא לקחו לולבים מחוץ למקדש!

בנחמיה , חגיגת חג הסוכות בירושלים , אחרי שיבת ציון, נראית כחגיגה ראשונה מסוגה מאז יהושוע בין נון! כך לפחות כתוב שם.

בנוסף , איך אפשר לבקש לעלות לרגל לבית המקדש וגם לבנות סוכה בחצר הבית?? אלה שתי מצוות סותרות , בפן המעשי.

נראה שרק בבית שני ובמיוחד אחרי הבית, בניית סוכות והישיבה בהם התחילו להיות מצוות מקוימות.

 

 

נענועי הלולב:

הלולב נראה כדבר שהיו לוקחים אותו רק בבית המקדש.

הלולב דומה לקרבן!

כמו הביכורים, (ולקחתם..) עיקר המצווה היא בבית המקדש.

נענועי הלולב דומים ל"הנפה" של הקרבנות או של הלחם, או של הביכורים.

 

ההנפה מביעה שני דברים:

אנו מתקרבים את ה' בהכרה שהוא מושל בכל רוחות העולם, כביכול אנו נותנים לו את הקרבן, ומציעים את המתנה לכל ארבעת הרוחות ומעלה מטה, כאילו אנו נותנים את הקרבן אליו. וכך, אנו מתחברים אליו במעשה .

מצד שני, הקרבן מכפר. זאת אומרת, שהקרבן מסיר את הרע.

 

כך מסבירים חכמנו במסכת סוכה את הנענועים של הלולב:

הפן החיובי: ממליכים על עצמנו את מלכות והשגחת ה' מסביבנו, בששת כיווני האוויר.

הפן השלילי: אנו מונעים מהרע לבוא עלינו. (נגד רוחות רעים וטללים לא טובים .

 

הלולב נראה מאוד קרוב לקרבן ועבודה במקדש.

 

הסבר חסידי לנענועים:

המצווה היבשה של הלולב היא הלקיחה ביד. מיד אחרי הלקיחה , אפשר להניח את הלולב. יצאנו ידי חובה. אבל על ידי הנענועים, אנו מביעים:

חיבוב המצווה

הבעת הרעיון שהמצווה היא אמצעי ולא מטרה בפני עצמה: על ידי המצווה, יש לי יכולת לעשות דברים נכונים: להרחיק הרע ולקרב הטוב. הנענועים מביעים העשייה שמעבר למצווה, מה שהמצווה מאפשרת לי לעשות אחרי קיום המצווה .

 

 

סוכות רעיונות

 

  1. בכסה ליום חגנו.

יום חגנו , הוא כנראה , חג הסוכות!

אם כן, אם החכמים מיחסים את יום "הכסה" לראש השנה, בגלל שבו הירח מכוסה, אז אפשר להסיק מזה שסוכות היא החג בפועל וראש השנה היתה בכוח. כאילו מגלים בסוכות משהיה מכוסה בראש השנה.  זה יסביר שסוכות מתרחש בשעה שהירח מלא!

 

  1. חגי תשרי – הרב אטון-
  • ראש השנה= תשובה (שיבה) אל החוק האלוהי, קבלת עול מלכות שמים.
  • יום כיפור=תשובה (חרטה וקבלה על הבא) בגלל התרחקות בין החוק והחיים עצמם
  • סוכות=החיים מלאי המשמעות.

 

  1. מלבד מנדרכם..(הכתב והקבלה ויקרא 23-38)

"בד"= מטה מעץ. כמו הבדים שמרימים את הארון. הענף נבדל מהעץ שממנו הו צמח.

"לבד"= מבודד (מהעץ..) (לא טוב היות האדם לבדו)

"לבד מ..= חוץ מ…

"מלבד"= בנוסף! כלומר הנה דבר דומה אבל לא עיקרי .

 

  1. פרי החג הולכים ופוחתים 13,12,11,10,9,8,7סה"כ 70
    1. רבנו בחיי במדבר כ"ט י"ג :דרשו בפרי החג, לימדה תורה דרך ארץ בקרבנות הללו, שאם יתארח אדם אצל חברו יום ראשון מקבלו יפה ומאכילו עופות,למחר מאכילו דגים, למחר מאכילו ירק, וכן פוחת והולך עד שמאכילו קטנית:
    2. מסכת סוכה נ"ה, ב: אמר רבי אלעזר הני שבעים פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות [. . . ] אמר רבי יוחנן אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו ואין יודעין מה שאבדו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר עליהן ועכשיו מי מכפר עליהן
    3. שפתי כהן במדבר כ"ט י"ג: ויום הראשון היו מקריבין שלושה עשר פרים לרמז שעתידין כולם לקרוא בשם ה' ולעבדו שכם אחד וליחדו, ולזה מתחיל בשלושה עשר בגימטריא אחד, ומתמעטים והולכים, למעט רוח גאותם וקישוי ערפם.

שמע ישראל: ה' (שהוא) אלוהינו (היום), (יהיה) אחד (גם עבור כל העמים באחרית הימים).(רש"י)

10=כלליות האומות בעולם

7= הריבוי והשוני

 

  1. הכבשים : כל יום 14! (כפול מהרגיל!) סה"כ:98

רבי יוסף בכור שור במדבר כ"ט י"ג:  והכבשים נכפל מניינם שכל המוספין שבעה, ובכאן י"ד שיעלו  לתשעים ושמונה לבטל קללות שבמשנה תורה.

הכבשים אינם פוחתים!! כדי לבטל את קללות כי תבוא!

 

  1. דירת עראי

האדם צריך להרגיש שהוא איננו שולט על הכל. אין השמירה מאת האלוהים "כשרה" אלא אם האדם לא משתמש בה כמגן. כי אז, הוא עובד עבודה זרה עם השמירה של האלוהים: הוא הופך השמירה לאמצעי! במקום זאת, האדם צריך באמת להרגיש בידי הבורא ולא להשתמש באלוהים לצרכיו!!

 

  1. זכר ליציאת מצרים

אנו אמורים לשחזר את ההרגשה של העם במדבר! זאת אומרת , להבין יותר טוב למה הם כל כך התקוממו נגד ה' למרות כל השמירות והניסים: ענני הכבוד הגינו עליהם. ולמרות זאת, הם היו צריכים לעבור ניסיונות קשים כדי שיבינו שאין ההגנה אמורה לשמש אותם אלא אם כן הם מרגישים בחולשתם וארעיותם מול הבורא!

 

 

 

בע"ה חי בתשרי התשע"ד

מישל בן שושן

 

סוכות לעד 8

 

על הכפילות בפרשת אמור על חג הסוכות

 

סדר החגים בפרשה  הוא

  1. אלה מועדי ה'…(כותרת מתחילה)
  2. פסח
  3. שבועות
  4. ראש השנה
  5. כיפור
  6. סוכות
  7. אלי מועדי ה'..(כותרת חותמת)

ואחר כך חוזרת התורה ואומרת

  1. "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי,…בסוכות תשבו…." למה לחזור על סוכות שנכלל כבר לעיל?

 

ועוד, למה התורה איננה מכלילה את ראש השנה ויום כיפור לתוך שלושת הרגלים? במקומות אחרים כתוב רק "שלוש רגלים" וכאן, היא כוללת את ר"ה יום כיפור וסוכות בתוך המועדים?

 

אני מציע פירוש זה:

קיימים שני מישורים: המישור האידיאלי והמישור האנושי. התורה תמיד מתארת את שני המישורים.

  • אדם הראשון קדמון ללא חטא שהיה אמור לחיות עד ין קץ.. והחטא (הבלתי נמנע?) ותיאור האדם אחרי החטא עם הצורך בתיקון החטא.
  • כמו כן, יש מתן תורה ראשון בשבועות, אידיאלי, עם לוחות ראשונים אידיאליים. אחר כך יש תיאור חטא העגל (הבלתי נמנע?) ואחר כך תיקון החטא הנורא עם מתן לוחות שניים, יותר אנושיים.
  • כך גם כן בחגים, נראה לי שיש מחזור אידיאלי של "פסח-שבועות- סוכות" שהם החגים האידיאליים

ויש את לקיחת בחשבון של אנושיות האדם, העובדה שהאדם חוטא, ואז יש צורך להכניס בתוך המחזור הזה את "חגי התיקון של החטא" שהן ראש השנה, יום כיפור וחלק מחג הסוכות.

 

לעניות דעתי, אין לראות בכל המערכות ה"לא אידיאליות" המתוארות בתורה, קטסטרופה שהיה אפשר למנוע אותה. להיפך! לדעתי, הבורא ברא את האדם איך שאנו מכירים אותו. אדם שחוטא, עם שחוטא, תורה שלידה עבודה זרה .. אבל תיאור המצבים האידיאליים חשוב כדי לעזור את האדם לשאוף לתיקון ולשיפור. לתת לו כיוון.

 

אם כן, סוכות שייכת לשתי המערכות גם יחדף היא סופה והכתרתה של המערכת הראשונה של שלוש רגלים

אבל היא גם הכתרתה ושיאה של המערכת  המתקנת את החטאים ראש השנה- כיפור וסוכות.

 

לכן, סוכות היא חג של כפילויות, של חיבורים.

נזכיר לצורך המחשה בלבד כמה נושאים הקשורים לסוכות שהם כפולים וחיבורים

  • ארבעת המינים של הלולב שמחברים בין כל אברי האדם
  • ארבעת המינים שמחברים בין כל חלקי העם (צדיקים- בנוניים- בעלי תורה ומצוות..וערבה)
  • 7 אושפיזין שאנו מארחים כל יום בסוכוה. יש לדעת להיכנס בסוכה של אברהם (איש החסד הגדול) ולהיכנס באותה הסוכה אבל כשיצחק (איש הדין הנורא) הוא האושפיז העיקרי. וכן הלאה שבעה ימים!
  • החיבור בין כל אומות העולם המיוצגים על ידי 70 פרי החג
  • הכפילות בקרבנות החג: בכל חג מקרבים 7 כבשים ואיל אחד. ובסוכות פשוט כפול: שני אילים ו14 כבשים!
  • חיבור בין מצוות הלולב (עבודה אישית אקטיבית של חידוש ויצירה)עם מצוות הסוכה (קבלת המסורת באופן פאסיבי)
  • כפילות מצוות הסוכה בפרשת אמור.

אם כן, סוכות היא חג החיבורים. היינו אולי מצטערים על זה שיש חטאים והמערכת איננה "אידיאלית", על שיש לנו לעבור את ר"ה וכיפור כדי להגיע לסוכות. אבל נראה לי שההיפך הוא הנכון.

ר"ה וכיפור עוזרים לנו להעמיק ולפתח את עניין הסוכה האידיאלית! כי האדם הוא במהותו אמביוולנטי. האדם הוא בעצמו כפול ועשוי מחלקים שונים. אם לא היינו לוקחים בחשבון את החלקים האפלים שלו, אם היינו מדלגים על ר"ה וכיפור, סוכות היה חג מסולף!

המסר של סוכות הוא מסר של לקיחת בחשבון את המצב האמיתי של האדם, של כל אדם, יהודי או גוי, ולהנחות אותו בדרך התיקון שהוא דרך החיבורים!

 

אנו מבינים עכשיו למה המטרה של סוכות היא "למען ידעו דורותיכם"

אין ידיעה אלא חיבור אמיתי!

ולמה סוכות היא חג העתיד (פסח הוא חג העבר- יצאנו כבר ממצרים- שבועות חג הווה- מקבלים את התורה כל יום). הפועל "ידעו" הוא בזמן העתיד.

 

סכות היא הפסח של הגויים (הרב שרקי)

"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"

איפה מצאנו שה' הושיב את ישראל בסוכות??

"ויסעו מרעמסס סוכותה.." התחנה הראשונה ביציאת מצרים היא ..סוכות! שם, כנראה אפו את הבצק שהוציאו ממצרים ואכלו את המצות! וזה מסביר מצוות אכילת כזית לחם בסוכות כמו שיש מצווה לאכול מצה בפסח.

אם כן ף למה אנו לא חוגגים את סוכות בפסח?

כי עם ישראל בלבד יצא ממצרים!

עם ישראל הוא לא מטרת בריאת האדם. המטרה היא שכל האנושות תכיר במלכות שמים. עם ישראל הוא האמצעי כדי להביא את האנושות כולה להכרה זו.

ישראל חוגג את פסח כי הוא יצא ממצרים אבל כל הגויים יחגגו את סוכות אחרי התיקון הכללי של ההיסטוריה. לכן, סוכות נדחה עד אחרי חגי תיקוני החטאים (ראש השמה ויום כיפור).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.