בע"ה יח תשרי התשע"ד

מישל בן שושן

 

סוכות נה

מתוך הספר "נאות הדשא"

 

סוכת המלאכים

כשאברהם ביקש מהמלאכים לשבת "תחת העץ", הוא בעצם הכניס אותם תחת הסוכה !

אמר הקב"ה לאברהם … אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך וכו' (תהלים קה) פרש ענן למסך הרי במדבר, בארץ מנין, (ויקרא כג) בסוכות תשבו שבעת ימים, לע"ל מנין שנא' (ישעיה ד) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, (בראשית רבה פרשה מח )

אבל יש הבדל עצום בין שתי הסוכות הללו:

הסוכה של המלאכים היא צץ מחובר לקרקע, בעוד שאסור שהסכך של הסוכה של בני האדם יהיה מחובר לקרקע! איך המדרש קישר בין שני הדברים?

 

"להיות מחובר", פירושו להיות מחובר לקדושה. איך האדם יכול להיות מוגן בפני המחשבות הפסולות, איך הוא יכול להיות מוגן בפני ה"חיצוניים"? הוא יהיה מוגן על ידי עשיית מצוות. או על ידי לימוד התורה. אבל זה לא מספיק! הרי הוא לא עוסק במצוות ובתורה כל הזמן! אם נניח שהוא אכן מחובר לקדושה בזמן עשיית מצווה, מה יהיה כשהוא איננו מחובר? מה קורה בכל שאר העיסוקים שלו. מי יגן עליו? התשובה היא פשוטה: הישיבה בסוכה במשך 7 ימים תגן עליו כל השנה! איך זה יכול להיות?

ואכן, למדו אותנו החכמים ש"כל העוסק במצווה פטור מן הסוכה".כי עשיית המצווה מקשרת אותו כבר לקדושה והוא לא זקוק ברגע זה לחיבור את הקדושה נוסף.

כשאדם נכנס אל הסוכה, הוא מכריז בזאת שהוא זקוק להגנה. הוא מודה שהוא איננו יכול כל הזמן לקחת אחריות על עצמו ולהיות מחובר אל הקדושה באופן אקטיבי ומודע! בסך הכל האדם הוא רק אדם ואסור לו להשלות את עצמו שהוא מלאך. אכן, רוב הזמן, האדם איננו מחובר לקדושה, ורב הזמן הוא זקוק להגנה מאת הקדוש ברוך הוא! במידה והאדם חושב  כך. אם הוא עושה את המאמץ להיות מספיק עניו כדי לבקש עזרה מה' ולמסור את הגנתו בידי ה', אז ה' יגן עליו במשך כל השנה!

כשהאדם בונה לו סוכה מצומח "שאיננו מחובר" לקרקע, הוא מודה שהוא בעצמו איננו יכול להתחבר כל הזמן לקדושה. והכניסה הפסיבית ומסירת הגנתו וחיבורו לקדושה על ידי הקדוש ברוך הוא, היא מעשה של אמונה גדולה ששכרו הוא הגנת ה'!

אבל המלאכים הם כל הזמן מחוברים לקדושה! הם לא חוטאים. אם כן איזה סוג של סוכה הם צריכים? הם זקוקים לסוכה שתזכיר להם שיש להם לא לגלוש לתחום של האחר! לא של מלאך אחר (הרי כל מלאך יש לו תפקיד אחד בלבד ואסור לו לטפל בעניינים שאינם מתחומו), ואולי גם של בני האדם כשזה לא תפקידם המפורש!

נראה לי להוסיף, שאברהם אבינו הכניס את המלאכים בתוך הסוכה המתאימה להם (סוכה מחוברת לקרקע ולקדושה) כדי להזכיר להם שהוא, אברהם, לוקח על עצמו את התפקדי שלו כבן אדם ואין להם המלאכים לגלוש לתחומו יותר מדי. אם האדם מקבל על עצמו את האחריות, הוא מבקש בזאת מהמלאך לא להיכנס בתחום שלא שייך לו, ולתת לו, לאברהם לקחת אחריות על עצמו!!

אם כן, הסוכה באה כדי להזכיר לכל מי שנכנס בה את גבולות אחריותו.

• האדם נזכר שהוא לא כל יכול. והוא מבקש שמן השמים יגנו עליו בזמן שהוא לא עסוק במצוות.בזמן שהוא "איננו מחובר"
• ומזכירים למלאך שהוא גם כן צריך להסתפק בתחומו ולא לגלוש לתחום חברו (כולל בני האדם), אפילו כ"שהוא מחובר" לקדושה ופועל מתוקף תפקידו!

 

הקשר בין הסוכה והלולב

יכול להזכיר את הדו משמעות של הפסוק:"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם":

פירוש הפסוק שה' ישכון בתוך עם ישראל, במשכן שנמצא בתוך מחנה ישראל. הסוכה היא כמו מקדש קטן שבו נכנס האדם ופוגש שם את השכינה.

אבל פירוש אחר אומר שה' ישכול בתוך כל אחד מישראל. בתוך גופו , בתוך ליבו של כל יהודי. "ושכנתי בתוכם" בתוך כל אחד מהם. וזה נרמז על ידי הלולב דווקא. כל הלולב הוא אישי. הוא מחבר בין כל אברי הגוף של האדם. בתור זה, הלולב מאפשר לאדם לקבל בתוכו את השכינה!

לסיכום, על ידי הסוכה, אנו פוגשים את השכינה מחוצה לנו, במקום שנראה לעין, כמו המשכן עצמו שבנוי באמצע המחנה. אבל על ידי הלולב, אנו פוגשים את השכינה בתוכנו, המקדש הפנימי של האדם.