סוכות שם

30-09-09

מישל בן שושן

 

 

סוכות שם

 

 

 

ניסוך המים (קמ)

 

היה שער במקדש שקראו לו "שער המים". מחלוקת בגמרא על מקור השם הזה. יש אומרים שזה בגלל שעתידים המים הנובעים מתחת לאבן השתייה לצאת דרך השער הזה, באחרית הימים

ויש סוברים שהשער נקרא כך כי משם הכניסו את צלוחית המים שהעלו לנסך, בנוסף ליין, על המזבח בכל יום בסוכות.

השם משמואל מסביר שאין מחלוקת בניהם כי שניהם מדברים על אותו עניין: סוכות הוא מקדמה למה שיקרא באחרית הימים:

מה שיקרה באחרית הימים, זה מפגש בין העליונים והתחתונים. מפגש , סוף סוף, בין הדברים הנסתרים לדברים הנגלים. הכל יהיה ברור ולא יישאר ספק , אפילו אצל אומות העולם, אפילו בבריאה עצמה, ייפגשו כל ההפכים שעד כה נשארו רחוקים בגלל כובד הנעלם.

היציאה של המים שטמונים מתחת לאדמה, מתחת לאבן השתייה, המים שהבורא אילץ להישאר מתחת לאדמה וסתם אותם עם ה"פקק" שהיא אבן השתייה, המים האלה יצאו החוצה ויפגשו את העליונים! זה יהיה סימן אחרית הימים כי כל הנסתרות ותגלו ויפגשו כל הנעלמים עם הנגלים.

בסוכות, עניין זה קורא בזעיר אנפין:

כששני אנשים שהתרחקו הרבה זמן, נפגשים, נוצרת שמחה עצומה.

ולהפך גם כן, אם אדם בשמחה אמיתית, הוא לא חושש לפגוש אפילו אנשים שהוא לא קרוב אליהם בדרך כלל או אפילו שונאים!

כי השמחה מקרבת והקרבה משמחת.!

על המזבח, כל יום מקריבים מלח.

המלח הוא בא מהמים שנשארו הרבה זמן בשמש ויתאדו.

להקריב מלח כל יום, זה להפגיש  דברים "קרובים" ממילא! המים האלה שנוצר מהם המלח היו כבר בחוץ, מול השמש! זה לא מביא שמחה מיוחדת!

אבל, להביא מים ממעיין, שהיו מתחת מפני האדמה ולהעלות אותם על המזבח, זה כן מפגיש שי "רחוקים". ומזה נובעת השמחה של סוכות!! ומתוך השמחה של סוכות אפשר לקרב את הרחוקים!

ניסוך המים בסוכות, מסמל בזעיר אנפין את השמחה הגדולה שתהיה באחרית הימים, שאז ייפגשו בשמחה כל הרחוקים ויעשו כולם אגודה אחת!

שער הימים, נקרא כך בגלל שתי הסיבות גם יחד: בגלל שמשם מכניסים מים לניסוך המים על המזבח בסכות וגם בגלל שמשם יצאו המים המוסתרים מתחת לאדמה באחרית הימים!

 

 

 

חג האסיף(קלד)

 

הסוכה בעצמה היא אמורה לאסף את כל ישראל.

לא רק הלולב מאגד את כל חלקי העם,

גם הסוכה תכליתה לאסוף את כולם. כמו שכתוב במסכת סוכה כ"ז: "ראויים כל ישראל לשבת בסוכה אחת"!

ייתכן שהשבעה אושפיזין, המסמלים את כל המידות הנמצאות בישראל, את כל חלקי העם השונים, מרגילים אותנו , יום יום להתחבר עם כל חלקי העם.  מטרת החג היא לסמל את אחרית הימים ואת העתיד לבוא, בזעיר אנפין. אפשר להניח שאפילו כל גויי הארץ גם הם יכנסו בסוכה , כי הם "יעשו כולם אגודה אחת"!

 

 

 

לולב בשבת (קלה):

 

בשבת, אין שמחה. יש עונג, שהוא אושר פנימי, שלא מתבטא בהכרח בחיצוניות. העונג הוא השמחה הפנימית, שמתחילה בפנים.

הלולב, מטרתו להביא שמחה באברים החיצוניים של האדם. הלולב מטפל בחיצוניות. הוא מביא שמחה !

השבת פונה לצד היותר "קר", לשכל האדם.

הלולב, פונה יותר לצד החם, ללב האדם, להתלהבות החיצונית.

לכן מנענעים את הלולב. בכל 6 הקצבות!

השבת הוא בא מהמרכז, מהמספר שבע שהוא במרכז האדם. מרכז ששת הקצוות הפונות לכל עבר.

לכן, השמחה של סוכות, אם זה נופל בשבת, מתחילה מהפנימיות של האדם ויכולה לצאת לחוץ אבל עיקר העבודה מתחילה בפנים, בעונג.

אם היינו לוקחים את הלולב בשבת, השמחה הייתה מתחילה מבחוץ והייתה מפספסת את הפנימיות של האדם, קשה היה לבטא את העונג של השבת! לכן, לא לקחים לולב בשבת! אפילו אם יש מצוות שמחה בחג וגם בשבת. רק שאסור לפספס את מקור השמחה , שבשבת, היא הפנימיות.

  • במקדש, אפילו חיצוניות האדם היה לו ערך של פנימיות, ולכן היו לוקחים לולבים במקדש בשבת. כי שם הכל נבע מפנימיות כל הזמן. אז ללולב היה מקום אפילו בשבת, ללא חשש שנפספס העונג.

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.