בע"ה ח סיוון התשע"ג

מישל בן שושן

 

שבועות נה

מתוך ספר "נאות הדשא" הרבי מסוכטשוב (אביו של השם משמואל)

 

למה לא קוראים לחג הזה חג מתן תורה, בתורה עצמה?

 

כל הימים הטובים של התורה הם מבחינת "אור חוזר". כלומר, ההתעוררות מלמטה.

שבת הוא ראש המועדים (אלה מועדי…שבת..)

בבריאה, ה' האיר את העולם באורו ובשבת, הבריאה החזירה לו את האור. או , יותר נכון , האדם החזיר לקדוש ברוך הוא את האור. האדם ממליך את ה' בשבת.ה' , הוא רק "וינפש".

וכן בכל מועד

בפסח יצאו ישראל ממצרים ובכל שנה יוצאים לחרות.

בסוכות יוצאים מהבית ויושבים בסוכה וניצבים תחת הצל של האמונה בה'.

בראש השנה עומדים לדין, עושים תשובה.

..

 

אבל בשבועות, לא עשינו כלום!

הכל נעשה על ידי ה'. הוא זה ש"ירד על הר סיני" כדי לתת לנו את התורה

אבל אנחנו, אפילו לא "קיבלנו" כלום. רק היינו פאסיביים מתחת להר.

ה' "נתן" לנו את התורה. אבל עדיין לא "קבלנו" אותה.

את קבלת התורה אנו חוגגים רק בשמחת תורה (או בפורים כשמקיימים את מה שקבלנו).

לכן, אי אפשר לקרוא לחג הזה בשם הפעולה שה' עשה.

ולכן לא קוראים לחג הזה "מתן תורה". (מלבד בתפילות ובקידוש)

 

אבל אנו כן עשינו משהוא בחג הזה: התכוננו ליום הזה!

ספרנו שבעה שבועות !

זאת הפעולה שעשינו! ולכם כך נקרא החג הזה בתורה!

 

נראה לי להוסיף:

ה' נתן לנו את התורה שבכתב.

החלק שלנו הוא התורה שבעל פה! ואיך מבטאים את החלק שלנו בחג הזה? בזה שהתורה שבכתב נותנת לנו לפלפל בפסוקים ולדרוש ולמצוא שהיום הזה הוא בעצם מתן תורה!

כי הרי התורה לא אמרה לנו מתי להתחיל לספור את שבעת השבועות: היא אמרה רק "מהחל חרמש בקמה" ורק "ממחרת השבת" והחכמים הם אלה שהסיקו מזה שמדובר ביום המחרת של ראשון של פסח.

וכן, בשום מקום לא כתוב בתורה תאריך חג השבועות. אבל החכמים הם אלה שהסיקו שהתורה נתנה ב6 או ב7 בסיוון ולכן, 50 ימים אחרי העומר נופל בתאריך זה!

 

כלומר, כל העניין ששבועות הוא מתן תורה נובע מהתורה שבעל פה ולא מהתורה שבכתב.

זה בדיוק מה שאנו זקוקים לו : להדגיש בחג את החלק האנושי בחג! ההתעוררות מלמטה!

 

ולכן, התורה שבכתב לא מציינת את שבועות כחג מתן תורה

אבל בתפילות ובקידוש, בחלק שלנו, בני האדם, כן מציינים שזה "מתן תורתנו" (בהדגשה על ה"נו"!)

 

הקשר בין שבועות לשבת:

בשבת ניתנה התורה (לכולי עלמא , בגמרא)

בשבת אוכלים שני לחמים המזכירים את שני לוחות הברית (לפי הזוהר)

גם שבועות ( קרבן שני הלחם)

בשבת מזכירים את מתן תורה בתפילה (ישמח משה במתנת חלקו…)

וגם בשבועות (זמן מתן תורתנו)