פרה בי

בע"ה כ אדר

מישל בן שושן

פרה בי

מתוך פירושו של ה"בני יששכר"

"זאת חוקת התורה"

חוקה= אין להרהר אחריה. לכל מצווה יש צד של חוקה. צד של נאצלות. למרות הצדדים המובנים, ההגיונים שאנו יכולים להשיג, יש תמיד פן אחד של "חוקה" במצווה. למה? למה לא לתת לנו הסברים על כל דבר? כנראה שזה לטובתנו אבל איך ההעלמה הזאת מאיתנו היא לטובתנו?

 

בפרשת אמור, כשה' הודיע למשה על דיני הטומאה, משה שאל אותו איך ניתן לצאת ממצב של טומאה? ה' לא ענה לו! למה הוא לא ענה לו? כי הוא חיכה שישראל יעשו את העגל, ואחר כך שייתן להם את מצוות הפרה האדומה שתתקן את העגל ותאפשר להיטהר!

אם כן, ה' ידע שישראל יעשו את העגל!! ?

כן ולא!!

אצל בן אדם, אי אפשר שהוא "ידע" דבר ושהוא "לא ידע" אותו הדבר.

אבל אצל האלוהים זה כן אפשרי! ה' יכול גם לדעת וגם לא לדעת!

לאדם יש בחירה חופשית ,וה' לא יודע מה האדם יעשה ובו בזמן, ה' יודע מה יקרה!!!

הפרדוקס הזה רחב יותר

 

למשל, החסד ,הוא גם פרדוקס

אומרים שה' ברא את העולם על ידי מידת הדין ושהוא שיתף איתה את מידת הרחמים! איך יכולים לגור ביחד שתי מידות מנוגדות כאלה? או שיש דין או אין דין! הרחמים פועלים כאילו אין דין!

 

ה' דורש מהאדם להתנהג לפי הפרדוקס הזה:

כשהם שהוא רחום, כך תהיה רחום. כשה' מבקש מהאדם להיות מוסרי, הוא דורש ממנו לעשות דבר לא הגיוני מבחינתו.

למה שאדם ייתן צדקה לאחר?

מבחינה טבעית, יתכנו סיבות שנות. למשל,"היום אני נותן לו, מחר הוא ייתן לי". או, "נגדיל את שכר המינימום כדי שתהיה צמיחה כלכלית וכולם ייהנו ממנה". או "כי זה עושה אותי צדיק" או "כי זה נותן לי הרגשה טובה" או כי יש לי רגשי אשמה לגבי הכסף שרכשתי לא ביושר"….וכן כל מיני טיעונים שונים

אבל ה' מבקש מאיתנו לתת צדקה אפילו אם אין אף אחת מהסיבות האלה. סתם כי הוא ציווה לנו זאת.

אם כן, מה ידחוף אותי לתת צדקה במצב הזה (שאין לי סיבה הגיונית לתת)? רק הציווי. חוקת הציווי.

במה זה טוב לי?

זה מושך אותי לצאת ממצב של "אדם הטבעי" לקראת מצב של"אדם מוסרי"

 

מטרת בריאת האדם, היא לא בריאת עוד חייה משוכללת נוספת. מטרת בריאת האדם היא לדרוש מבריאה טבעית להתנהג בצורה לא טבעית! מוסרית.

 

מהרגע שתהיה סיבה הגיונית למצווה, היא נכנסת לעולם ההגיוני, הטבעי והיא חודלת להיות אך ורק מוסרית, אלוהית. הפעלת הצלם האלוהי באדם דורש ממנו להיות יותר מטבעי. להתנהג גם בצורה לא הגיונית, אגואיסטית, אגוצנטרית, טבעית.

 

ישנם חיות רבות שמוכנות לוותר על אוכל או על החיים שלהם כדי להעניק חיים לצאצאיהם. אבל הם לא עושים זאת בגלל מידת הרחמים. הם עושים זאת, כי זה רשום בתורשה שלהם. עבורם, זה הטבע עצמו.

 

כשאדם עושה אותו הדבר, הוא מקיים מצווה על טבעית. הוא נהיה מוסרי. כי לכתחילה יש לו את הבחירה לעשות זאת או לא. יכולת הבחירה מזכה אותו (במידה והוא כן יתנהג בגמילות חסדים). יש לאדם שעשה מצוות צדקה לשמה, מימד על טבעי שמתבטא אצלו. הוא מפעיל את הצלם אלוהים שבו.

אכן, האדם הזה מתנהג בצורה "לא הגיונית", "לא טבעית" אבל הדבר הפרדוקסאלי הזה מגלה את המיוחדות שיש לאדם על כל שאר הבריאה. הפרדוקס של מעשיו ובחירתו, קשורה ישירות לפרדוקס שתיארנו לעיל על האלוהים שיודע ולא יודע! אילו ה' היה מסביר לאדם את כל הסיבות של כל המצוות, אז זה היה מבטל את הזכות שלו להיות קשור לאלוהים! זה היה , כמובן מבטל את כוח הבחירה שלו והיה מוריד אותו למדרגת החיות האחרות.

 

לכן, הפרדוקס הזה הוא "חוקת התורה" כולה. לא רק של הפרה האדומה.

למה הוא נקשר דווקא לפרה האדומה? כי זה כלי הטהרה.

לכתחילה, אין כל דרך לתקן עיוות. בחוקי הטבע, אין מקום לתשובה. אין מקום לטהרה אחרי הטומאה. תהליך הטהרה הוא אל טבעי ובלתי הגיוני. הוא בא מעולם החסד והוא מנוגד לעולם הדין.

 

מצוות הפרה היא , בהגדרתה, חוקה אבסולוטית, לא כי אין לה טעמים, אלא כי הטעם העיקרי שלה הוא שהאדם חי בעולם הבחירה, בעולם של הספק, בעולם של האחריות וידיעה שלמה של כל דבר היה מבטל את המימד המיוחד שלו בעולם.

 

למה הפרה היא תיקון העגל?

לפי רבי משה הדרשן, המובא על ידי רש"י, הפרה באה כדי לנקות את "צואת בנה", העגל. איך זה קשור לעגל?

חטא העגל, הוא חטא האדם שמסרב להיות אדם בעל אחריות!

אדם שעובד העגל, זה אדם שרוצה להיות "טבעי" הגיוני  ואך ורק הגיוני. הוא עושה רק מה שהוא מבין ויודע בוודאות. הוא מחפש (וממציא) דרך סלולה ללא ספקות וצורך לבחור ולהחליט. הכל צריך להיות כפוי מלמעלה.

 

קבלת חוקת הפרה האדומה היא דורשת מהאדם להאמין. לא לדעת אלא להאמין.

 

האמונה היא השאיפה לראות באדם משהו אחר מאשר חייה טבעית.

אדם מאמין, הוא אדם שלוקח סיכונים ויכול לתרום מעצמו לטובת השני, לטובת רעיון ה"אנושיות".

 

למה קוראים פרשת פרה לפני חודש ניסן?

כי ניסן, בניגוד לתשרי הוא ראש השנה של היציאה מחוקי הטבע! בניסן נתחיל לצאת ממצרים, לצאת מהדטרמיניזם. מהמזלות. משעבוד האדם. בשביל זה, צריך להאמין. להאמין בפרדוקס של התורה ושל האדם הבוחר והאחראי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.