אמור לעד5

בע"ה י אייר התשעה

מישל בן שושן

 

אמור לעד5

 

האם , עבור התורה, בעל חייב להתאבל על אשתו?

שאלה זו מפתיעה! בטח שכן!הרי חכמים אמרו שאובדן הבן זוג הוא הדבר הכי כואב . "אין האישה מתה אלה לבעלה"! ובכל זאת, אם נעיין בהלכה, האבל עבור אשתו, הוא רק "מדרבנן" ולא מדאורייתא. אני מציע עיון בנושא:

 

בפרשת אמור, מצווה על הכהן להיטמא למת רק עבור קרוביו. מכאן לומדים החכמים מי הם הקרובים שעליהם יש להתאבל.

 

וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו:

(ב) כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו:

(ג) וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא:

 

אם כן, יש כאן רשימה מפורטת של "קרובים" שעליהם כהן יכול להיטמא. יש שישה קרובים ברורים:

אם אב בן בת אח ואחות בתולה

מה עם אשתו?

  • רש"י מסביר שהמילים "שארו "=אשתו (כי אם לשארו – אין שארו אלא אשתו)

אבל זו לא הדעה של כל המפרשים!

  • אונקלוס  אלהין לקריביה דקריב ליה .שארו= הקרובים לו
  • יונתן בן עוזיאל: אֱלָהֵן לְאִנְתְּתָא דִקְרִיבָא לְגוּפֵיהּ = אשתו שקרובה לגופו!
  • הרמב"ם:( הלכות אבל פרק ב הלכה א) :אלו שאדם חייב להתאבל עליהן דין תורה, אמו ואביו בנו ובתו ואחיו ואחותו מאביו, ומדבריהם שיתאבל האיש על אשתו הנשואה, וכן האשה על בעלה, ומתאבל על אחיו ועל אחותו א שהן מאמו.

אם כן, יש שתי דרכים לפרש הפסוק:

  1. יש כלל ופרט: "כי אם לשארו הקרוב אליו"= הכלל. ואחר כך יש פירוט הכלל הזה:"אימו אביו…." בלי אשתו!
  2. אשתו היא הראשונה ברשימה והיא מכונה "שארו הקרוב אליו"

במקרה הראשון, אין להתאבל עבור אשתו לפי התורה (דעת הרמב"ם) אלא רק מדברבנן.

במקרה השני, כן יש להתאבל עבור אשתו מדין תורה (רש"י)

 

אבל נראה לי שההסבר של אלו שמתרגמים "שארו"= אשתו , קשה בעיני.

נבחן את המילה הזאת בשאר הציטוטים בתורה:

 ויקרא פרק יח   (ו) אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְקֹוָק: 

ויקרא פרק יח (יב) עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא: 

ויקרא פרק יח (יג) עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא: ס

ויקרא פרק יח (יז) עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא:

ויקרא פרק כ (יט) וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ:

ויקרא פרק כה(מט) אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל:

במדבר פרק כז (יא) וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה:  

 

בכל המקרים האלה," שאר" הוא קרוב אבל לא אשתו. אם כן, איך להבין את הקביעה שמביא רש"י ש"אין שאר אלא אשתו"?? אולי הוא לומד מה"כלל ופרט" שיש דבר נוסף שיש בכלל שאיננו מפורט ברשימה ואז הוא לומד שזו האישה .אולי כי האישה היא הקרובה ביותר אל האדם עד כדי כך שמובן מאליו שיש להתאבל עליה כ"קרובה" אל גופו ממש. אבל זה לא הכרחי. אולי באמת התורה איננה מבקשת מהאדם להתאבל על אישתו!!!

 

האם האופציה האחרונה הזאת (שהיא ההלכה למעשה לפי הרמב"ם בין השאר) יכולה להתיישב עם מה שאנו יודעים על היחסים בין איש לאשתו בתורה??

 

אמת היא שאנו משליכים הרבה פעמים את ההשקפה שלנו על פסוקי התורה ומדביקים דעות שמתאימות לנו למילים של התורה. למשל, אנו מרבים לצטת, תחת החופות , את הפסוק הבא:

למשל, בראשית פרק ב   עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד

אנו , היום, מתארים זאת כ"אהבה" הבלתי מעורערת בין איש ואישתו שעושים זוג אחד חזק ו"בית נאמן בישראל". אבל , נזכור שעבור התורה, מותר לשאת הרבה נשים בבת אחת. אבותינו עשו כן ואין איסור "לקחת הרבה נשים" . איך אנו מיישבים זאת עם ההשקפה שלאחר תקנת רבנו גרשום? האם ה"בשר אחד" זה לא רק הולדת ילדים? האם מדובר על הבגרות המינית שמבדילה את האדם מן הקשר אל הוריו ומנחה אותו לקשר עם בת זוגתו? האם אנו לא מדביקים השקפתנו היום (וגם זו של התלמוד לפני אלפיים שנה) על פסוקים שנכתבו לפני שלושת אלפים שנה?

 

נקרא עוד מקור:

בראשית פרק ז   מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ:

 

עבור הבהמות, זכר ונקבה נקראים גם כן "איש ואשתו".  האם אין כאן חומר להמעיט ברעיון הרומנטי שיש לנו בקשר ל"משפחה הדו הורית" של ימינו? האם אין לנו כאן ראייה שעבור התורה ,איש ואישתו" זה תיאור ביולוגי טבעי, בהמי גרידה?

 

מצאתי 112 מקורות בתורה שמזכירים את המונחים "אשתו". היחסים בן בעל לאשתו, בין אב לביתו, הסיפורים של האבות, מציירים תמונה של חברה שונה מזו שאנו רגילים אליה היום. האישה היא רכוש ה"בעל". הבת היא רכוש האב. השפחה רשות האדון. האם ניתן תכנות את הבית של יעקב אבינו כ"בית נאמן בישראל", במובן שאנו מבינים אותו היום, כשאנו יודעים שהיו לו ארבע נשים במקביל?

 

 

לכן, אני מציע שלא נזדעזע מהרעיון שאכן התורה נתנה בתקופה מסויימת. עם ערכים ויחסי אנוש שהיו קיימים בתקופה זו. אבל אין  התורה בטלה בגלל שהדברים השתנו. יש להכיר בזאת שלא רק זה השתנה אלה הרבה דברים אחרים השתנו. לא מקובל יותר לקנות "עבדים". או להתחתן עם הרבה נשים או למכור הבנות או להתיחס לאישה כאל קניין . זה לא נורא. יש המון דברים ללמוד מהתורה למרות הדברים האלה.

חכמנו לא היססו להסביר פסוקים שלמים בצורה שונה מהפשט שלהם כשהערכים השתנו.:

"עין תחת עין", לעניות דעתי, אכן, נכתב בתקופה שהיו מסמים עין באמת תחת עין! הרי כתוב במפורש "כאשר יינתן מום..כן יינתן בו! "חבורה תחת חבורה" אבל מהרגע שהדבר נראה לנו בלתי מוסרי, יש לשנות ולהגיד שהתורה דברה רק על ממון. זו גדולתם של החכמים.  והם לא הוכרזו כ"רפורמים" או אפיקורסים"! להיפך!

הזוהר מתאר את "פנימיות התורה" שהיא נצחית (הכוונה לרצון הבורא, לכוונת הבריאה, לכללים העמוקים ביותר) בצד "חיצוניות התורה" שהיא התורה שמקבלת צורות שונות לפי הזמן שבה היא ניתנת. אם נתנה לעם ישראל במדבר, אז היא מקבלת את הצורה, המצוות, הערכים, ההנחיות, שמתאימות לעם ישראל במדבר.

דרך התורה הגלויה שלנו, אנו שואבים את פנימיות התורה וחכמנו יכולים להנחות אותנו , במשך הדורות ושינויי התקופות.

 

מה מדרבן רש"י שהולך בעקבות המדרש,לאלץ הפסוק כדי שהאישה תיכלל בקרובי האדם שיש להתאבל עליה?

בשבילו , "לא יעלה הדעת" שהתורה לא מתייחסת לאשתו של האדם כאל הקרוב אליו ביותר!

ובכל זאת, הרמב"ם מקבל את העובדה שזה לא מה שכתוב בתורה!! החכמים, גם לפני ,וגם אחרי תקנת רבנו גרשון , לא יכלו גם הם לקבל שהתורה איננה מונה את אשתו של אדם כ"קרוב" והכניסה את אשתו אל רשימת הקרובים.

האם התורה עצמה החשיבה אשתו של אדם כ"קרוב"? זה יישאר שאלה. אבל , לדעתי, יש ללמוד לחיות עם השאלות האלה ולא לזרוק הכל בגלל שזה לא מתאים לנו!

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.