בחוקותי אד

בע"ה כו אייר התשעה

מישל בן שושן

בחוקותי אד

מתוך שיעור בשבת של הרב דניאל אפשטיין

אם בחוקותי….

זו תפילה של הבורא!

הפרשה איננה מתחילה עם "וידבר ה' אל משה.." אין כאן מצווה או התראה

"אם"= הלוואי!! כלומר ה' מתפלל שהפרויקט שלו (האדם- עם ישראל- הבריאה) יצליחו.

 

ומה עיקר תפילה זו?

זה שישראל יבינו את "רוח" החוקים. רוח הדברים. כמו שאומר ה"נתיבות שלום" הרבי מסלונים.

עם "חוקים" יבשים, ניתן להרוס את האדם ואת העולם. בני האדם מומחים בשימוש לרעה בחוקים. אפילו בחוקי התורה, במצוות, בתורה עצמה, אפשר לסלף ואפשר לזייף ואפשר להשתמש בה לצורכי עצמו, לרעה.

מי יכול להיות אחראי על שמירת "רוח" הדברים?

ה' שואל את עצמו ואיננו יכול לענות! הוא רק יכול להתפלל!

הלוואי שלא תשתמשו בחוקי התורה לרעה!!

 

כל ספר ויקרא הוא בעצם מקור לתפילה.

הקורבנות הם מקור התפילות. הרה מדובר על "עבודה", עבודה בלב.

מצוות הטהרה והטומאה, וכל מה שכולל ספר ויקרא, כל המצוות, כל הניסיון להפוך אותנו (לשאוף להיות) קדושים. כל זה , מכיל בתוכו סכנה גדולה מאוד: שאנו נשתמש במצוות לרעה. כדי ליישב את כוחנו על הזולת, כדי להשטלת על האחרים, כדי לרכוש כבוד, כדי לעשות דברים איומים במסווה של "מצווה" או חוק. זה יכול לשעבד את האדם לחוקים שחושבים במקומו. האדם יכול להצדיק את חוסר מוסריותו או חוסר אחריותו במעשיו כשהוא יטען שהוא "רק משיים את החוק".

לכן, כל המצוות האלה מסכנות את הרוח שלהן עצמן!

לכן ה' מתפלל שאנו נלך, נתהלך, עם הקדוש ברוך הוא. בחיפוש אחר רצונו, אחרי רוחהדברים שיש מאחורי החוקים ולא להסתפק בקיום החוקים.

 

בקרי

הרבה קללות באות כי אנו מקיימים המצוות "בקרי"! כלומר, אנונצמדים לחוק "בקרירות". בלי לחפש את משמעות החוק ומה שמאחורי החוק. אנו מאבדים את רוח החוק.

בתוך ספר ויקרא פגשנו את האש: אש הקורבנות  ,  האש השורפת של נדב ואביהו!

וכאן, מזהירים אותנו מיתר קרירות!

צריך למצוא את הטמפרטורה הנכונה! לא יותר מדי קר ולא יותר מדי חם! הקצוות שורפות או מפקפיאות!

 

ויקרא

כמו שאנו מתחילים את התפילה שלנו ב"ה' שפתי תפתח", ה' מתחיל את ספר ויקרא עם "ויקרא אל משה

. האדם מקדים תפילתו בתפילה על התפילה.

ה' מקדים את ספר החוקים בתפילה, בקריאה אישית בקרבה אל האנושיות: ויקרא אל משה.

 

קדושים תהיו כי קדוש אני

המדרש שואל "האם יכול להיות שאנו נהיה קדושים כמו שה' הוא קדוש?" ועונה, לא, קדושתו עליונה מקדושת האדם. לכן, האדם צריך לדעת שיש קדושה אנושית. והקדושה האנושית עוברת דרך הדברים הקטנים מאוד של החיים. כשהוא עוסק מענייני העולם הפשוטים. כשהוא עושה קניות בשוק, כשהוא דואג לכבוד האנושי ב"בית כיסא" מכובד לכל אחד. שם, בדברים הקטנים והמעוטים לכאורה, נמצאת הקדושה האנושית האמיתית.

כשדוד המלך אומר בתהילים שבכל מקום שהיה הולך, היה מגיע לבית מדרש ולבית כנסת (חשבתי דכי ואשיבה רגלי אל עדותך), הוא מתאר איך הוא מוצא את ההליכה בדרכי ה' בכל ענייני העולם שלו. בשוק הוא מוצא בית מדרש במשא ומתן הוא מוצא בית כנסת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.