קרח גז

בע"ה א תמוז התשעה

מישל בן שושן

 

קרח גז

קרח-צדיק?

יהיה מאוד קל להגיד שקרח היה איש רשע, בעל תאווה, גאווה וכבוד מופרז. אבל על אדם כזה , התורה לא היתה מקדישה  פרשה שלמה. אם העניין כתוב בתורה, כנראה שהבעיה נוגעת לכל אחד בעל זמן.

לא לחינם אמרו חכמים ש"קרח" זה אותיות סופי תיבות "צדיק כתמר יפרח"! כלומר, קרח צודק, אבל לא לעת עתה, אלא לאחרית הימים. בסוף, קרח יהיה צודק(לכן , "סופי תיבות" דווקא). כעת, הוא לא צודק ,והוא אפילו מסוכן.

לא לחינם מזכירים את בני קרח כצדיקים שנכתבו עליהם שירי תהילים. ולא על שמם הפרטי אלא על היותם "בני קרח"! אם כן, אין לזלזל בכלל בקרח ובטענותיו. אסור לעשות לעצמנו חיים קלים. כי התורה באה רק כדי לעורר אותנו לעניינים עדינים שנוגעים לנו בכל זמן. אם כן מה הבעיות שמעלה פרשה זו?

 

הקומוניזם

ה"גלילי זהב" מתאר את הקומוניזם (הוא חווה את ראשיתו באירופה המזרחית בראשית המאה העשרים), כאידיאולוגיה מאוד חיובית. השוויון בין בני האדם, הפסקת העושק של הפועלים על ידי קומץ של אנשי הון עשירים, כל אלה הם האידיאלים של התורה עצמה.

אבל, יש תנאי הכרחי ליישום האידיאל הזה: העם חייב להיות בעל מידות מוסריות מאוד גבוהות כדי לחיות בשוג המשטר הזה. בלי מוסריות גבוה של כל החברה, אנשים רשעים יוכלו להשתמש באידיאולוגיה הזאת כדי לעשות את כל הפשעים היותר נתעבים בעולם.

במילים שלי, מרקס היה גאון ורעיונותיו מצוינים. אבל הוא מסוכן מאוד כל עוד החברה עדיין לא הגיעה למוסריות גבוה. כי עלול איש כמו סטלין להשתמש באידיאולוגיה הזאת ולעשות פשעים נגד האנושות ולרמוס את כבוד האדם וחירותו הבסיסית.  קרח היה דומה למרקס. לכן, יש למנוע ממנו להפיץ את תורתו בגלל סכנות הדיקטטורה של הקומוניסטים ופשעיהם. עדיין לא הגיע הזמן להפעיל אידיאולוגיה כזו.

"כל העדה כולם קדושים" זה האידיאל של אחרית הימים. אבל , בינתיים, זה מסוכן ביותר. מכאן, שרעיון נהדר חייב להיות נגנז כל עוד התנאים ליישומו לא בשלו כל צרכם!

לסיכום: שוויון בין בני האדם, הוא אידיאל. אבל אין לכפות אותו מלמעלה. הוא חייב לצמוח מרצונם החופשי של כל האזרחים שהגיעו למוסריות , ליראת שמים, לכבוד אמיתי לכל אדם אחר, להכרה שיש צלם אלוהים בכל אדם אחר. רק מלמטה, יהיה ניתן להגיע לשלטון שיבטל ההיררכיה. בינתיים, חשוב מאוד לשמור על ההיררכיה, כדי שהמכובדים והחכמים ובעלי המוסר הגבוה, יוכלו לחנך, לתת דוגמא אישית, להנהיג ולהנהיג סדר בחברה.

 

הדילמה של משה

קרח מביע את האידיאל שמשה חותר אליו: שוויון בין כולם ושכולם יהיהו קדושים. לכן, הוא לא יכול להתנגד לטענות קרח. יש רק בעיה אחת: זה עדיין לא הזמן להפעיל זאת. בנתיים, יש לעבור תהליכים ארוכים מאוד עד שנגיע לאחרית ההיסטוריה. קרח רוצה "משיח עכשיו"! זה מסוכן מאוד כי זה לא הזמן. כל מי שישמע את קרח לא יוכל להתנגד אליו כי הוא מביע את השאיפה האוניברסאלית. משה , מולו, מביע את הקושי של התהליך הארוך ליצירת התנאים עד שיום אחד נוכל להגיע לימות המשיח. הרבה דתות קמו ועשו נפשות על רעיון קרח. אבל, אנו רואים שאין העולם מתוקן עדיין. לכן משה "נופל על פניו". קשה לטעון דבר נגד קרח. כל מי שמתנגד לפופוליזם של הדמגוג, נראה פסימיסט ורשע! עד היום , רוב הפוליטיקאים משתמשים בטענות קורח כדי לחזר אחרי הבוחרים. מי יוכל להיבחר היום, אם הוא יגיד שהדרך ארוכה וקשה ושיהיה רע, ושאין בשורה לתווך הקצר? שיש עוד לעמול הרבה, ורק באחרית הימים יהיה טוב? קשה למשה לדבר! במיוחד כשהוא זה שהציע לצאת ממצרים!!

 

בוקר

הדבר היחיד שמשה מציע, זה לחקות למחרת בבוקר.

הבוקר שאחר השכרות:  הרעיון של קרח משכר. היין, השכרות, נותן הרגשה שהכל טוב ויפה . שכולם שווים, שאנו חיים בעולם אוטופי. בערך כמו איש מסומם. אחרי הלילה , קמים בבוקר יותר מפוקחים! לכן משה מציע , במקרה כזה, לתת לזמן לפעול ולפקח את עיני החולמים. "בוקר ויודע ה' את אשר לו..".

 

 

מחשבה מול מעשה

ניתן לנתח את הניגוד בין משה לקרח על ידי מחלוקת בגמרא:

 תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ז עמוד ב

תנו רבנן: מברכין ברכת חתנים בבית חתנים, ר' יהודה אומר: אף בבית האירוסין מברכין אותה. אמר אביי: וביהודה שנו, מפני שמתייחד עמה. תניא אידך: מברכין ברכת חתנים בבית חתנים, וברכת אירוסין בבית האירוסין.

ברכת האירוסין מאי מברך? רבין בר רב אדא ורבה בר רב אדא, תרוייהו משמיה דרב יהודה אמרי:

  • בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקדושין. רב אחא בריה דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה: בא"י מקדש ישראל על ידי חופה וקדושין. מאן דלא חתים, מידי דהוה אברכת פירות ואברכת מצות, ומאן דחתים, מידי דהוה אקידושא.

ת"ר: מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה. אמר רב יהודה: והוא, שבאו פנים חדשות. מאי מברך? אמר רב יהודה:

  1. בא"י אמ"ה שהכל ברא לכבודו;
  2. ויוצר האדם;
  3. ואשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בנין עדי עד, ברוך אתה ה' יוצר האדם;
  4. שוש תשיש ותגל העקרה, בקבוץ בניה לתוכה בשמחה, ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה;
  5. שמח תשמח ריעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם, ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה;
  6. ברוך אתה ה' אמ"ה, אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה, חדוה, אהבה ואחוה ושלום וריעות, מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם, בא"י משמח חתן עם הכלה.

לוי איקלע לבי רבי בהלוליה דר"ש בריה, בריך חמש.( שהכל ואשר יצר ושוש תשיש שמח תשמח אשר ברא)

רב אסי איקלע לבי רב אשי בהלוליה דמר בריה, בריך שית. (יוצר האדם הוסיף)

לימא בהא קמיפלגי,           דמ"ס: חדא יצירה הואי,

ומ"ס: שתי יצירות הואי!

לא, דכ"ע – חדא יצירה הואי,         מ"ס: בתר מחשבה אזלינן,

ומ"ס: בתר מעשה אזלינן;

כי הא דרב יהודה רמי, כתיב:       +בראשית א'+ ויברא אלהים את האדם בצלמו,

  • וכתיב: +בראשית ה+ זכר ונקבה בראם,

הא כיצד? בתחלה עלה במחשבה לבראות שנים, ולבסוף נברא אחד.

 

 

לסיכום:הבורא התכוון לברוא איש ואישה, שתי יצירות. אבל, למעשה, הוא ברא רק אחת וממנה פיצל את האיש והאישה. לכן, להלכה, אנו מברכים בשבע ברכות הנשואים, שתי ברכות "אשר יצר את האדם" ולא אחת כי אנו הולכים אחר הכוונה של הבורא ולא אחר המעשה של הבריאה.

מה משמעות המחלוקת?

משה הולך אחר המחשבה וקרח אחר המעשה!

למשל, בהר סיני, כל ישראל היו באמת קדושים. אבל, אחרי חטא העגל, הם חזרו לסורם. ואי אפשר להגיד ש"כל העדה כולם קדושים" כטענת קורח.

אבל, קרח טוען, שהמשכן והפרה האדומה באו כדי לכפר על חטא העגל. אם כן, עכשיו כולם חזרו להיות קדושים! משה טוען שלא! אכן המשכן והפרה הם מעשים , כלים, לכפרת חטא העגל, אבל חטא העגל הוא לא רק מעשה שיש לתקן ותו לא. אחרי חטא העגל יש רשעות מידות, יש יצר הער, יש מידות רעות. ייתכן שמעשים מסוימים יכפרו אבל כל עוד המידות שבתוך האדם לא תוקנו, אי אפשר להגיד שכולם קדושים.

קרח בעד ה"זבנג וגמרנו". הוא חושב ש"מעשה" יוכל לסדר את כל הבעיות. מעשה מתקן, יוכל להעביר את כל הבעיות מאחורינו ולהגיד שכולם נהיו קדושים.

משה יודע שלא כן הדבר. כי ה' מחפש את התיקון האמיתי, הארוך, הפנימי והעמוק של כל אדם. כל עוד התיקון הזה לא נעשה לעומק, אי אפשר להגיד שזהו, הגענו לטהרה הגדולה!

"ללכת לפי המחשבה" ולא "אחרי המעשה", זו דרישה גדולה מהאדם. כי התיקון יהיה ארוך ומיגע, אבל אמיתי ועמוק. אין להסתפק במעשה זה או אחר, חיצוני. יש לחתור אחרי תיקון עמוק וכולל.

נכון שההלכה, איננה יכולה לדרוש מכל אחד לפעול כל הזמן בטהרת המחשבה. היא מסתפקת במעשים. היא לא דורשת כוונות בעשיית המצוות. אבל, לאמתו של דבר, כן הכוונות חשובות וכן לתיקון המידות אנו חייבים לחתור. לכן ,ההיסטוריה כל כך ארוכה והחיים קשים כל כך!

 

בני ראובן

דתן ואבירם, הם בני ראובן. הם טוענים שראובן זכאי להיות בכור. למה? כי , למעשה, הוא הבכור!

למה יעקב דחה את בכורת ראובן? כי בשעה שיעקב הלך עם לאה, בליל החתונה, הוא חשב שהיא רחל. ראובן נולד מטעות! מהבדל בין המחשבה למעשה! יעקב חשב על רחל אבל היא לאה! מתי זה התגלה?… בבוקר!

"ויהי בבוקר והנה היא לאה". הבוקר, אותו הבוקר שמשה דורש לחקות לו עכשיו, היה הרגע שבו מתגלה הפער בין המחשבה למעשה!! ויעקב הכריע: המחשבה היא החשובה, ולכן, יוסף (בכור רחל) יהיה הבכור ולא ראובן! קרח ודתן ואבירם, טוענים שהמעשה חשוב וראובן זכאי לבכורה!

כל הסיפור של ראובן עם בלהה, מתבהר פתאום כשמסתכלים על לידתו כבעייתית מאוד בעיני יעקב. הוא הפרי של הפער בין המחשבה והמעשה!! מכאן, כל השתלשלות הבעיות הנוגעות אליו. עד לדתן ואבירם!

הקטורת

הקטרות היא סמל אחדות כל חלקי העם. אחד עשרה הסמנים, כולל החלבנה הרעה, הם כל חלקי עם ישראל. האחדות זו היא המטרה העליונה. היא האידיאל.

אבל, והאבל חשוב מאוד, יש לגשת לאחדות הזאת ביראה , רעדה, ובעיקר ענווה עצומה.

קל מאוד להשתמש ברעיון האחדות כד לקדם רעיונות אישיים. כדי להשתמש בה לצרכים לא כשרים.

לכן, רק מי שבאמת עניו מאוד, ועושה זאת אך ורק לשם שמים, יכול להשתמש בקטורת.

אהרון הכהן, התמנה רק כי הוא היה עניו מאוד.

מקריבים הקטורת אחרי הדלקת שתי נרות המנורה ולפני הדלקת חמשת הנרות האחרות. הדלקת המנורה היא חכמה מיוחדת שניתנת לאהרון: איך לעשות שלום בין כל הדעות השונות של העם ולכוון את כולן לאור גדול אחד. רק מי שיודע להדליק המנורה , יוכל להקטיר הקטורת.

אם כן, הקטורת היא כלי מאוד מסוכן. הוא יכול להציל מהמוות, לחבר בין החכמה והעושר, להפסיק מגפה. אבל, גדולת הכלי הזה, כסכנה הכרוכה בה: מי שמשתמש בקטורת לצורך הגברת האיגו שלו או לכבוד או להתלהבות אישית ולא כללית, מסכן את עצמו.

נדב ואביהו, התלהבו יתר על המידה והתעלו, לבדם, למדרגות עליונות. הקטורת היתה, אם כן, עבורם, כלי משחית כי הם ניתקו את עצמם ומעשיהם מכלל ישראל. הם נשרפו על ידם.

לכן, משה בוחר בכלי הזה כדי לעשות אבחנה בין אלה שיש להם כוונה אמיתית עבור כלל ישראל ובין אלה שלא.

כל העדה של קרח, בהקטרת הקטרות, יגלו אם הם ענווים מספיק, האם הם דואגים באמת לכל עם ישראל או רק לחלק ממנו, ולעצמם במיוחד.

ואכן, הקטורת שרפה אותם.

ואכן, הקטורת של אהרון, הצילה את שאר העם והפרידה בין החיים והמתים.

מסכנה: "האחדות" היא רעיון כל כך נשגב, שיש להשתמש בו אך ורק כשאנו מלאה ענווה  ויראת שמים אמיתית. אם לא, עדיף לא לגעת בזה!!

 

הארץ פצחה את פיה (לע"ד)

נראה לי שצורת המתת קרח, בבליעתו בתוך עמקי הארץ, מסמלת את העובדה שטענותיו צודקות אבל , אסור לתת להן, בנתיים, להתפרץ על פני האדמה. יש לשים אותן מתחת לשטיח בנתיים! לא להרוג את קרח, לא לשרוף אותו, אלא רק להכניס אותו מתחת לאדמה בנתיים. מה הוא עושה שם? המדרש טוען שהוא לא מת, הוא עדיין חי שם והוא צועק "משה אמת ותורתו אמת"! אם היו גונזים (מתחת לאדמה) את רעיון הקומוניזם, אולי היינו מצילים עשרות מיליוני הרוגים בגללו!

 

האם מלך זה טוב או רע?

קרח טוען שיש לבטל כל שלטון. אפילו אם נאמין לכוונותיו הטובות, עדיין אנו חייבים להיררכיה כל עוד לא הגענו למוסריות גבוה  ,כנ"ל. אם כן, בנתיים , טוב שיהיה מלך! למה שמואל מתנגד לבקשת העם לשים מלך?.

כי העם ביקש לשים "להם" מלך: להם-לצרכם! כדי שיתגאו במלך, כדי שישפיעו על המלך.

בניגוד לזה, התורה ממליצה לנו לשים "עלינו" מלך. כלומר להיות כפופים למרותו של מלך.

וכך ניתן לפטור הסתירה בין ספר דברים לספר שמואל בקשר למלכות. אם שמים "עלינו" מלך, זה טוב. אם שמים "לנו" מלך, זה רע!

מה יהיה באחרית הימים?

יהיו מלכים. אבל אחר כך, יפסיקו להיות מלכים וה' לבדו ימלוך. הנביאים נותנים זמן קצוב למלך המשיח. (ארבעים שנה או שבעים שנה או שלושה דורות) אבל המטרה היא לבטל כל צורך בהיררכיה ולהגיע למוסריות כזו שלא יהיה צורך במלך. יהיו בכל זאת "רועים", מנהיגים, אבל ללא מורה ותקיפות כמו המלכים. הם יעשו סדר ויהיו כולם עבור העם, משרתי העם באמת ולא עליו.

 

ויקח קרח

מה הוא לקח? את העובדה שהוא "בן יצהר בן קהת בן לוי" כלומר, הייחוס שלו. וכך, הוא טוען שאהרון איננו זכאי לכהונה כי הוא חטא בעגל. אבל, ה' ומשה טוענים נגדו שאהרון עשה העגל לשן שמים. ומכיוון שהמחשבה היא העיקר, אהרון נבחר . כלומר, הקריטריון העליון הוא מידת הענווה. ולא הייחוס של אהרון.

 

ושכנתי בתוכם

אכן, ה' יוכל לשכון, על ידי מעשה המשכן, בכל אחד ואחד מישראל. אבל, בצורה שונה. לפי העבודה והמוכנות של כל אחד! אין שוויון כי הכל תלוי בעבודת כל אחד. השכנת השכינה תלויה במוכנות כל אחד להשכין בתוכו את האלוהים! וזו היתה טעותו של קרח שחשב שכולם קדושים.

"קול ה' בכוח"= בכוחו של כל אחד , לפי כוחו של כל אחד ואחד!!

 

משה הרג מצרי

הרב מסביר שכל משעה מכיל צדדים חיוביים וצדדים פחות. "וירא כי אין איש", מסביר רש"י שמשה ראה שאין איש טוב שיצא מהמצרי ולכן הרשה לעצמו להרוג אותו. אבל, מי יכול להיות בטוח שאין איש? רק ה' יכול לדעת זאת. ולכן, משה התחייב בגלות במדיין!! ולכן, בנות יתרו אמרו "אי שמצרי הצילנו מיד הרועים" כאילו, אמרו שבזכות הריגת איש המצרי על ידי משה, משה הגיע אליהם לגלות!

"משה"= אותיות "שמה", שכתוב ברוצח בשוגג :"ושמתי מקום אשקר ינוס שמה"!!

אם כן, אין לגזור דינם של אנשים בקלות!

בני קרח למדו תורה בבני ברק. בני המן למדו תורה בבני ברק. בני סיסרא למדו תורה בבני ברק….

אין לשלול לגמרי שום אדם. יש טוב בכל אחד והטוב יתברר בהמשך!

"הקורא לחברו רשע, יורד עמו לחייו"!!

"אל תהי דן יחידי"- אל תדון את האדם כאילו הוא יחידי. יכול לצאת ממנו ילדים טובים!

 

זכור את יום השבת

למה אמרו חכמים שיש לזכור אותו על היין?

היין מצוין. אבל הוא משכר!, לכן יש מצווה לזכור לא להשתכר!!

 

רב לכם

קרח טען שמשה לקח לעצמו הרבה שררה."רב לכם" הוא אמר לאהרון ומשה.

אבל "הפוסל, במומו פוסל". לכן, משה השיב לו על אותו המטבע: "רב לכם בני לוי"

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.