בע"ה ו אב התשע"ה

מישל בן שושן

 

דברים גז

"אלה" ממעיט את הראשונים

הספר מתחיל במילה "אלה". וכלל הוא שכל פעם שכתוב "אלה", זה כדי לפסול את הדברים הקודמים, או לפחות להמעיט אותם לגבי מה שבא אחר כך. אבל ספר דברים נכתב על ידי משה "מפי עצמו" בעוד שארבעת הספרים הקודמים, נכתבו מפי ה' שהיה מדבר ישירות מתוך גרונו של משה. הייתכן שמה שנכתב ישירות מהאלוהים יהיה פחות ממה שנכתב על ידי בן אדם, אפילו אם זה משה רבנו?

החכמים אומרים :"גדולים מעשה צדיקים ממעשה הקדוש ברוך הוא"

ועוד: "אשר ברא אלוהים לעשות- מלמד שהכל צריך תיקון על ידי האדם" אפילו מעשה הבריאה אינם מושלמים עד שהאדם משכלל אותם!

קובע ה"גלילי זהב": "כל דבר המשתכלל על ידי מעשה אדם חשוב יותר" ובכלל זה הדיבור. כלומר, כשאדם אומר תורה שבעל פה, מעצמו, אחרי שהוא קיבל לגמרי את כל התורה שבכתב, הוא חשוב יותר מהתורה שבכתב!

"נמצא, שלסדר דברים, יתרון מעלה על ארבעת הספרים הקודמים"!!! ובאמת, "אלה" מיעט את הראשונים.

 

בניגוד לכל דת אחרת, "דבר האלוהים" איננו סוף פסוק. להיפך. זה דורבן, כדי לעורר את האדם לחפש את רצון ה', להיות אכפתי על מצב האדם והעולם, להיות שותף לבורא, להיות יוזם ומחדש. בעצם המטרה של כל התורה שבכתב , זה שהאדם ייזום תורה שבעל פה! ושמפי עצמו יאמר דברים!!

 

ברצוני להסביר זאת על ידי משל: תלמיד לומד במשך 10 שנים רפואה. אחר כך, הוא עובר לתפקיד מעשי מול מטופלים. עדיין יש לו גיבוי של רופא בכיר מאחוריו. אבל מגיע זמן שהוא מקבל רשיון והוא רופא. עכשיו, כל הלימודים עם רופאים בכרים מעליו, נכנסים למבחן אמיתי: עד עכשיו, כל מה שהוא עשה, היה בפיקוח צמוד. הוא לא לקח סיכונים. אבל מעכשיו, הוא מקבל אחריות. לשלב הזה כולם עמלו. לשלב הזה כולם קיוו.

ה', מצווה , מחנך, על ידי התורה שבעל פה. עם השגחה צמודה. אבל, העיקר הוא שהאדם, בכוחות עצמו, אחרי שהוא קיבל את כל התורה, יתחיל להיות מדבר, מבין, מחדש, יוזם. זה המטרה העליונה: לא ליצור רובוטים אלא ליצור בני אדם אחראים, שותפים ויוצרים. אכפתיים.

 

משה רבנו קיבל את התואר הזה "רבנו" ולא "מלך", או נביא, או גואל או משיח. כי הגדולה של משה היתה להיות מורה אמיתי:

רב גדול או מורה אמיתי,  זה מי שאיננו מחפש "תלות" של התלמידים אליו. להיפך, הוא רוצה לחנך תלמידים שיהיו ,בכוחות עצמם, רבנים, מורים, בני אדם בוגרים. משה היה כזה, מורה גדול. רב גדול.

ה' לימד אותו להיות עצמאי. הוא אפילו דרש זאת ממנו :"ה' ציווה למשה שיכתוב ספר מעצמו" אומר הגלילי זהב. זו המטרה העליונה של ה' בעצמו!! ומשה, שלמד זאת, מכניס את הספר הזה בתוך התורה  כדי ללמד כל אחד מבני ישראל את דרך התורה שבעל פה. ספר דברים הוא התחלת התורה שבעל פה.

 

נבין עכשיו מדרש מעניין: עד שלא קיבל את התורה , משה היה ערל שפתיים ולא היה יכול לדבר בכוחות עצמו, אבל משקיבל התורה, נתרפא פיו והתחיל לדבר בכוחות עצמו"

המצב האולטימטיבי, הוא שהאדם ידבר בכוחות עצמו! אבל, יש קודם כל ללמוד את כול התורה שבכתב, כל מה שנאמר על ידי כל המסורת לפני. כל עוד אני לומד, אני "ערל שפתיים". אבל, בסוף ימיו, כשמשה כבר קבל את כל מה שהיה צריך לקבל, הוא התרפא ויכול , סוף סוף, לעשות נחת רוח לבוראו ולהתחיל לדבר בכוחות עצמו!!

 

 

בין פרן ובן טופל

• פראן= חטא המרגלים
• טופל= על שישראל זלזלו -טפלו- במן

קובע ה"גלילי זהב": "אין הבדל בין זלזול ארץ ישראל לזלזול המן. שניהם למעלה מן המזל. ומי שמקבל אותם, מגלה רצון לעמוד תחת השגחת הבורא, ישירות".

 

 

רב לכם שבת בהר הזה

משה מגלה שלישראל היה קושי רב לעזוב את הר סיני. וכן, בגלויות, קשה ללומדי התורה לעזוב את הישיבות שלהם ולעלות לארץ ישראל. כי ראשי הישיבות מפחדים לאבד את מעמדם. והם חושבים שהעיקר הוא לימוד התורה והם יודעים שבארץ ישראל יצטרכו לעבוד ולהילחם ולעסוק בדרך ארץ. "התורה מה יהיה עליה?" הם שואלים. הקדוש ברוך הוא עונה בעצמו שיש את יום השבת כדי ללמוד התורה. והתורה מתקיימת הרבה יותר דרך עבודת הארץ וההשתדלות ביישוב הארץ!!

 

הגלויות

הגלות הראשונה, אחרי חורבן הבית הראשון, ארך "רק" שבעים שנה. זמן קצוב מראש. אפילו שישראל חטאו בעוונות גדולים מאוד (שפיכות דמים- עודה זרה וגילוי עריות), הם ידעו לפחות שהם חוטאים! לכן התיקון קצר .

אבל הגלות השנייה שארכה עד ימינו אלה, היתה בלתי מוגבלת מראש כי ישראל חטאו בדבר הרבה יותרחמור: כל אחד חשב שהוא צודק ושהשני רשע גמור. לכן, יש מצווה לשנוא את השני שאיננו חושב כמוהו! על דבר כזה, אנו זקוקים לתיקון הרבה יותר ארוך וקשה!!

 

יודעי טוב ורע

יש הבדל מהותי בין דור יוצאי מצרים לדור באי הארץ:

"בניהם אשר לא ידעו טוב ורע" אלה באי הארץ. מה גדולתם?

אכילת עץ הדעת טוב ורע= הדעה שאנו שולטים על הטוב והרע! כלומר החטא של אדם הראשון באכילת עץ הדעת, היה בזה שהוא יכול להשתלת על הרע והטוב. הוא מכיר את כל הדרכים כדי לעשות רע ולהיראות טוב! הוא יודע לשחק עם הטוב והרע לטובתו.

הדור הנכנס לארץ הם "תמימים" יותר. אין להם את הידיעה של שליטה בטוב וברע!

הדור הקודם, היו לומדי תורה ומקיימי מצוות. וזה גרם להם להגזים בידיעות האלה. הרי הם מקראים "דור דעה" כמו עץ הדעת. והם הצליחו לשכנע אחרים ועצמם שהם עושים טוב אפילו כשהם עשו רע!!

הדור השני, היו טבעיים יותר. הם יודעים שזה טוב וזה רע נקודה אין להם רצון לשחק עם זה. אפילו אם הם עושים רע, הם יודעים שזה רע נקודה. אבל המשחק שמפריד בין "תוכו ובורו" היה זר להם וזה מה שאפשר להם להיכנס לארץ. (כמה דבר זה מדבר אלינו שאנו רואים את החלוצים הלא דתיים שמסרו את נפשם על הארץ והעם בעוד דתיים רבים מתחכמים ומוצאים כל מני תירוצים להצדיק סירוב עליה או השתמטות מצה"ל)

 

משה לא נכנס לארץ

"גם בי התאנף ה' בגללכם" משה מגלה לנו כאן, שעקב חטא המרגלים, ה' החליט שמשה לא ייכנס לארץ!! הרבה זמן לפני חטא הסלע.

הרב מגלה שאפילו הרבה יותר זמן, ה' החליט שמשה לא נכנס לארץ: כבר כשמשה אמר "למה הרעת לעם הזה" במצרים, בהתחלת הסיפור!!

אם כן, למה משה לא נכנס? האמת שמורה אצל ה' בעצמו. כמו שהוא יאמר בפרשת ואתחנן" אל תוסף דברכ אלי עוד בדבר הזה" כך, בלי סיבה מפורשת. אם כן, מה שכתוב בהכאת הסלע, "לא היה אלא אמתלא לפנים" כלומר סתם סיבה כדי להשתיק את העולם, כדי לשמור על כבודו של משה או כל מני סיבות אחרות שאינן אמיתיות באמת!

 

אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשיו

בני עשיו "יושבים" בהר שעיר בעוד שישראל "עוברים".  כאילו לעשיו ניתן העולם הזה והוא מרגיש טוב בו ומתנהג בחוקי הטבע. הוא פשוט יושב לו.   בעוד שהיהודים נראים רק "עוברים" בעולם הזה לקראת עולם הבא!!

האומנם החלוקה הזאת מחויבת המציאות? הרב עונה שלא, יעקב היה יכול לזכות גם בברכת עולם הזה בנוסף לעולם הבא. ואכן קרה. רק שישראל חטאו ולכן, אבדו את העולם הזה בנתיים!

 

אוכל בכסף תשברני

משה מציע לאדום ולעמים האחרים, שהם ישלמו עבור האכול והמים שישתו אם הם נותנים לעבור דרך ארצם.

השאלה פשוטה: הרי לא היו צריכים אוכל ומים כי היה להם מן ומי באר!

אלה שיש תמיד להיראות בפני הגויים כ"מסכנים" שאינם נהנים מנסים. כי "כשישראל נראים שבעים, הגויים מתגרים בהם יותר" זה נכון בחו"ל.

וכמו שאמרו חכמים "מי שרוצה להעשיר יצפין". לא רק שהוא צריך להתפלל כשפניו לכיוון השולחן בבית המקדש, בצד צפון, אלא "יצפין" מלשון צפון, מוסתר. יש להיזהר מהעין הרע!!!

אבל בארץ ישראל, עם ישראל , נאה לישראל להיות עשירים. אבל בהגבלות של העין הרע!!