עקב גז

בע"ה כא אב התשעה

מישל בן שושן

 

עקב גז

והיה עקב תשמעון

לפעמים, הפסוקים מדברים אל היחיד ולפעמים אל הכלל, בלשון רבים. לפעמים, בפסוק אחד יש רבים ויחיד. כאן, הפסוק מדבר אל הרבים, אל כלל האומה:"תשמעון", בלשון רבים. כשהתורה מדברת ליחיד, היא בעצם מדברת עליו כחלק מאומה שלמה . בתור זה, הוא מחויב במצוות. היהודי איננו מחויב לקיים מצוות כי ה' מצווה אותו ישירות. אלא הוא מקיים מצוות כי ה' ציוה אל האומה ומתוך שייכות היחיד אל הכלל, הוא מחויב במצוות!! כלומר, היהדות איננה דת של יחידים. היא קודם כל שייכת לאומה . היחיד יכול להיות "דתי" רק מתוך שייכות ונאמנות לכלל האומה.

 

שכר ועונש

מחלוקת ידועה: " האם יש שכר בעולם הזה"? אנו מכירים את הקביעה "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא". כלומר, אין שכר בעולם הזה למצוות. אם כן, מה פירוש כל הדברים היפים שהתורה מתארת כאן ובמקומות אחרים, בעקבות שמירת המצוות. כמו שהשמים יתנו טלם והארץ תיתן את יבולה , וה' יברך פרי האדמה ופרי בטן האישה…?

הרב מציע להבין כך:

יש שכר בעולם הזה לכלל האומה: כלומר, כשהאומה כולה זוכה, אז יש ברכה בעולם הזה לכל עם ישראל. אבל , עבור יחידים, אין שכר בעולם הזה: כלומר, יחיד שמקיים מצוות, בניתוק לכלל האומה, כשהאומה בכללותה רשעה והוא איננו פועל לשיקומה , אז אין ליחיד הזה שכר בעולם הזה. אפילו כשהתורה מתארת שכר בעולם הזה בלשון יחיד, היא מתכוונת ליחידים שנמצאים בכלל האומה, שפועלים עבור האומה, בתוך האומה, ומתוך צדקות האומה, כל יחיד מתברך בעולם הזה בשכר.

 

ואכלת ושבעת וברכת

ההלכה קובעת, שיש לברך ברכת המזון אפילו אחרי אכילת כזית או כביצה. כלומר, כמות מינימאלית של לחם. האם זה לא סותר את הפסוק שלנו? הרי כתוב שאנו נברך אחרי שנשבע. מה היא אם כן השביעה?

השביעה איננה דבר כמותי.

"ואכלתם לחמכם לשובע"= כשתוכלו לחם, תרגישו שאתם שבעים!

בארץ ישראל במיוחד, דרושה מהאדם ליהנות ולשבוע "איכותית" כשהוא מרגיש אושר וברכה בעובדה שהוא אוכל, בטיב האוכל, בברכה שיש באוכל, ולא כשהוא זולל ומחפש רק את הכמות. יש שביעה גשמית שהקיבה מרגישה "שאי אפשר לאכול יותר" כי הבטן מלאה עד אפס מקום. אבל לא על השביעה הזו מדברת התורה בכל מקום. כי אם על האושר מאיכות האכילה, מטעם האכילה.

ולא רק על אכילת מזון מדובר על שביעה אלא על כל הנאה. ארץ ישראל דורשת מהאדם להבין שהאושר איננו נמצא בכמות או במה שנראה או במה שנמדד. ההנאה מסוג אחר ממלאה את נפש האדם באושר רב יותר.

על השביעה הזו, היהודי מברך.

ולכן, ה' מבטיח שהוא יתנהג עם עם ישראל מעבר לשורת הדין. כי הם מברכים אפילו על כזית או כביצה.

כלומר, אם היהודי מבין מה הוא היחס האמיתי שלו עם האושר וההנאה, אז הבורא מתנהג איתו (עם כלל ישראל) באופן בלתי הגיוני וסלחני. אם היהודי עושה חשבונות קטנים, אז כך ינהגו איתו מהשמים . ואם הוא מתנהג במישור אחר, כך יקבל מהשמים את הברכה "עד בלי דאי" (ללא גבולות)

 

 

אל תאמר בלבבך בצדקתי הביאני..(דברים פרק ט פסוקים ד-ה)

הפסוק הזה תמוה מאוד. הוא ארוך, ולכן נחלק אותו לארבעה חלקים: שני חלקים הראשונים מתארים את מה שאסור לחשוב כי זה לא נכון. שני החלקים האחרונים מתארים את מה שכן נכון ואיך צריך לחשוב:

 

  • אסור לחשוב ( אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְך ָ בַּהֲדֹף יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר):

 

  1. בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְקֹוָק לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת
  2. וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְקֹוָק מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ:

 

  • אבל,  הנה מה שיש ,כן לחשוב:   (  לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם)

 

  1. כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ
  2. וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב:

 

ה' נתן את הארץ לעם ישראל, ללא קשר עם עשיית מצוות מצדם. זו נתינה לאבות. יש על זה ברית, על זה ה' לא חוזר בו אף פעם.

אבל, השהייה על הארץ , מותנית בעשיית מצוות ובצדקת העם היושב בה. אם העם יתנהג לא יפה, יש אפשרות שהוא יצא לגלות, אפילו לזמן ארוך מאוד. כדי לתקן את העיוותים שהיו בשהייתו על הארץ. אבל, הקשר שלו עם הארץ הוא בל ינותק. תמיד יישאר ולכן, בסופו של דבר עם ישראל יחזור על ארצו.

לא כן העמים האחרים שהיו כאן. הם היו כאן על תנאי. כל זמן שהתנהגו יפה או לא יותר מדי רע, כל עוד לא היה "שלם עוון האמורי", הם נשארו כאן. אבל, ברגע שהם סרחו , הם נזרקו אחת ולתמיד.

לכן, אל תאמר בלבבך שאם אתה צדיק אתה נכנס ואם אתה רשע אתה לא , כמו שאר העמים. אלא, נכון שאם אתה צדיק אתה נכנס ואם אתה רשע אתה יוצא אבל תחזור כי היציאה של עם ישראל מהארץ היא לא לצמיתות!! וזה כל ההבדל. בשתי האמירות הראשונות, הלא נכונות, חושבים שהכל תלוי במעשים.זה לא נכון

הנתינה של הארץ לעם ישראל היא בלתי תלויה. רק שלפעמים, יהיה צורך בהשהיית הנוכחות לזמן מוגבל כדי לתקן כמה דברים. אבל הארץ תישאר תמיד לזרע האבות בזכות הברית ו השבועה שנתנה להם

 

 מה ה' שואל מעמך? "כי אם ליראה אותו.."

הרב מסביר:  "  הקדוש ברוך הוא שואל מעמך מה שאין בידו!!!"

הכל בידי שמים. הוא יכול הכל, אבל, דבר אחד ה' איננו יכול: להכתיב לך מה שאתה רוצה, מה שאתה אוהב. מה הוא הרצון שלך.

כמו ביחס בין בני אדם, יש תמיד דבר שנשאר אצל האדם, זה הרצון שלו שאי אפשר להכתיב לו או להכריח אותו. זה אומנם, דבר קטן אבל זה מה שעשוה את האדם יצור מיוחד. ה' ברא את היצור הזה כך!! הוא שם בו את כוח הרצון. והוא גאה בבריאה שלו.

כל מה שה' יעשה, יצווה, לא יכול לשנות את רצון האדם! זה מזכיר את הקביעה בהלכה :"מכין אותו עד שיאמר "רוצה אני""!! ואם הוא לא יאמר, אז הוא לא אמר!! ואנו בבעיה!!

כלומר, כל עולם הציווי, איננו בא אלא כדי לנסות להשפיע על עולם הרשות.

אבל ה' מכבד את עולם הרשות, הבחירה של האדם. כמו שהאדם חייב לכבד את הבחירה והרצון של האדם האחר, או של אשתו למשל.

יראת ה', היא הדבר שאין ביד הבורא. וכל מה שהבורא עושה ומצווה בא כדי לשכנע את האדם לירא אותו!! יראת הרוממות, לא יראת העונש. יראה שקשורה באהבה והערצה וקשר אמיתי.

עבור משה זה היה דבר פשוט (מילה זוטרטא היא) כי הוא היה מאוד קשור אל האלוהים. אבל עבור שאר בני האדם, זה הדבר הקשה ביותר! זה כל המטרה של הבריאה. וזה , לכל הפחות ,מלמד אותנו על סוג הקשר שלנו עם הזולת, אם לא עם הבורא עצמו!!

 

הן לה' השמים..

הרב מסביר את הפסוק הזה שקושר בין בריאת השמים והעובדה שה' בחר בעם ישראל:

נכון שיש השפעה של השמים, המזלות, הכוכבים, על בני האדם. כן יש השפעה של המזלות על בני האדם!! אבל, רק בגלל דבר אחד, ה' בחר בישראל: כי הם מבינים שאפשר לפעול בניגוד למזלות. הם יכולים "לצאת מהאיסטגנינות", לצאת מהמזל, לצאת מה"מכתוב", לצאת מחוקי האסטרולוגיה. זה מה שנדרש מאברהם ומהאבות. וזו הייחודיות של עם ישראל.

זו הסיבה העיקרית, הרבה יותר משמירת מצוות: הבחירה החופשית, לחיות מחוץ לקביעת המזלות. לחשוב מחוץ לקופסה. לצאת מהדרכים הסדורים. להיות פורה בעשייה ,בחכמה וביוזמה.

 

ארץ ישראל

היא איננה כארץ מצרים שאפשר להשקות אותה בקלות. ארץ ישראל היא ארץ שאין בה מים . יש בה הרים וגבעות שקשה לעשות בה חקלאות .

למה? כי ה' רוצה שאנו נתפלל אליו כל הזמן על הגשם! כדי שהיושבים בארץ הזו ירגישו בקושי לזכות בקיומם. וכך, ירגישו בהשגחת ה' עליה ועליהם!!

יש לארץ ישראל דרישות מהעם היושב בה. היא דורשת הרבה. לכן היא נראית קשה. אין האדם החי בה יכול להישען ולהירדם בבטחה. הארץ דורשת ממנו מוסריות, עבודה, תפילה, אמונה, כל הזמן.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.