וארא מוש

בע"ה טבת התשעו

מישל בן שושן

 

וארא מוש

כותרת הסדרה "וארא"

כל הסדרה נקראת "וארא" כדי לסכם את הבעיה הכללית של ה':

הוא רוצה להנחיל לבני ישראל מסרים: מי הם, מי הוא, מה המשימות המוטלות עליהם…

כל הדברים שכבר רכשו אבות האומה, צריכים עכשיו לעבור אל כלל העם. זה לא פשוט , במיוחד שיש מולו עם של "עבדים" (ראה למטה). זה שונה לגמרי מכל מה שעבדו האבות כי הם היו יחידים, ויכלו להבין, ללמוד, להשיג, לקבל את הדיבור האישי של האלוהים כלפיהם. כאן, לא כולם אינטלקטואלים. יש כל מיני אנשים והתרבות שלהם היא התרבות המצרית.

לכן, הדרך שבחר בה ה' כדי להנחיל להם את המסרים החשובים האלה, היא דרך החוויה. זו הדרך היעילה ביותר. גם עבור אנשים שכליים, אין כמו חוויה כדי להפנים מסר.

אצל האבות, ההשגה של ה' על ידי בני האדם, היתה פרטית ומצומצמת. זה מסביר השם "שדי", שם הצמצום, כשהאלוהים מציג גבולות, אפילו להשגה של בני האדם כלפיו. עכשיו, הוא מבקש להוציא מן הכוח אל הפועל את מידתו של יעקב, מידת האמת, מידת הרחמים. (כמו שאומר רש"י: לא נגליתי באמיתות שחי)

לכן ה' מסביר למשה שעד עכשיו  העברת המסרים תתנהל בצורה שונה לגמרי מזו שהייתה נהוגה עד כה עם האבות. עכשיו, הכל יהיה בגדול, לעיני כל, באופן חווייתי, עבור כל סוגי בני האדם.

אם אנסה לסכם את כל הסדרה שלנו, הייתי מציע את תואר ה"מתורגמן" לה': איך לתרגם את המסרים החשובים באופן כזה שזה יחדור לתודעה של עם ישראל. הקשיים לכך רבים, ולכן העבודה רבה:

 

  1. לערער את היסוד שעליו בנויה האומה הישראלית במצרים:

בני ישראל במצרים הם מצרים לכל דבר. לפחות 210 שנים הם שם. אין להם שום טקסט דתי שאפשר להתיחס אליו. יש להם רק סיפורים מהאבות בעל פה. אבל הם נמצאים בתרבות מאוד כפייתית השעיקר בה הוא שכולם חייבים חשוב אותו הדבר: מצרים בנויה כמו פירמידה. יש בסיס שעליו כולם עומדים: האומה המצרית ובראשה פרעה והשליטים הקטנים יותר. הפרדיגמות חזקים ביותר ואי אפשר לחשוב אחרת. זה לא בא בחשבון. גם היום, אנו עדים למצבים דומים. למשל, יהודי ארצות הברית מרגישים ברמח אבריהם שהם אמריקנים. זו מולדתם. הם יכולים להיות אוהבי ישראל, לתרום המון כסף למדינת ישראל, אבל לא בא בחשבון שיעשו עלייה! (מלבד יחידי סגולה מעטים בנתיים). הם מרגישים בני האומה האמריקנית, לא פחות ממה שהרגישו יהודי מצרים.

לכן, הדרך היחידה שיש לה' כדי לערער את ההבנות הבסיסיות האלה, היא "לזעזע את היסוד המצרי עצמו" בלי שהיהודים ירגישו שפרעה הוא לא הכל יכול ושתרבות מצרים היא לא הדרך היחידה להיות בן אדם מודרני, היהודים לא יכולים לחשוב בכלל על יציאה ממצרים.

  • "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"

המו"ש מגדיר את המושג "קוצר רוח" באטימות השכל. הם פשוט לא יכולים לעלות על הדעת דבר כזה כי אין להם את האפשרות לראות את המצב במרחק, לקחת גובה על מצבם. הם שקועים בפרדיגמות של תרבות מצרים. זו ההגדרה הכי נכונה של מצבם כ"עבדים".

לכן, כל כך חשוב שבני ישראל יהיו נוכחים בזמן שה' מפיל על המצרים מכות. חשוב עבור היהודים עצמם, שפרעה "יעשה תשובה", שיגיד "אני ועמי הרשעים". לא איכפת לנו מפרעה בכלל, אבל עבור התודעה היהודית במצרים, חשוב מאוד להם להבין שהיסוד שחשבו אותו הכי בטוח בעולם מעורער. רק אז יש סיכוי שירצו לקבל על עצמם הזהות היהודית ולהתנתק ממצרים.

  • "וידבר משה אל ה' לאמר".

המילה "לאמר" מיותרת. למי יאמר ה' את דברי משה?. לפי המו"ש, אל פרעה עצמו! אפילו משה מבקש מה' לעשות משהו כדי שפרעה לא יסכים לשלח את עם ישראל מהר. משה הבין שהסירוב של פרעה הכרחי עבור החינוך של עם ישראל עצמו!!

זה מסביר את כל המהלך של חיזוק לב פרעה, ואת אריכות סיפור המכות, ונוכחות עם ישראל עד הסוף, במצרים, כדי שירגישו את החוויות של המכות, וההבדל בינם לבין המצרים.

 

  1. להבין מי הוא האלוהים
  • כבר ראינו בסוף הסדרה הקודמת, כשהמשימה הראשונה של משה נכשלה והשעבוד הוכבד: האלוהים שמבקש להוציא את ישראל איננו "כספומט". עד עכשיו, במודעות העולמית, אלוה זה מי שיכול לספק סחורה. מביאים לו קרבן, מרצים אותו, ואז הוא עושה את מבוקשנו. אם זה לא קורא, אז מביאים קרבן חשוב יותר. ואם זה לא מצליח, מחליפים אלוה. ה' רוצה שישראל יורידו את האופציות האלה מעליהם. אין לעבוד את ה' כדי שיספק סחורה. אין "תועלת" באמונה אל ה'.
  • אין תועלת להוציא את ישראל ממצרים אם זה רק כדי להחליף להם האלוהים. המטרה היא לצאת מכל עבדות, כולל העבדות הדתית!
  • דבר נוסף, שישראל יצטרכו להבין, זה שה' מלך העולם בכל התחומים. עשר המכות באות כדי להראות שהוא שולט בכל העולמות, בכל מימדי המציאות.
  • דבר נוסף, הוא שיש הבדל מהותי בין ישראל למצרים. שקיימת זהות ישראלית שיש לגלות מתחת ההווי שלהם.

אחרי שה' הסביר כמה דברים למשה בסדרת "שמות" הוא מרכז את המאמצים עכשיו כלפי עם ישראל עצמו. כל הסדרות של יציאת מצרים, מטרתן היא לחנך, להעביר מסרים, לדור ההוא ולדורות הבאים. כי המצב הזה של "משועבדים" לאידיאולוגיה, לפרדיגמות, זה דבר שלא יכלה מן העולם אחרי מצרים. הוא קשור לנפש האנושית. "למען תספר באזני בנך ובן בנך.."

 

מי הוא המתורגמן?

אמרנו שמטרת הסדרה היא לתרגם לבני ישראל את המסרים החשובים של הבורא.

אבל, זו הבעיה של כל אדם: איך לתרגם לעצמי ולאחרים את הרצון שלי, החלומות שלי, ההבנות שלי? כל אדם זקוק למתורגמן. הוא מתרגם לעצמו מה שליבו מרגיש. הוא מנסה לתרגם זאת במילים ולפעמים זה לא מספיק. יש תמיד פספוס בתרגום. אבל חייבים לעבור דרך תרגומים כדי להעביר המסרים הפנימיים ביותר.

"סוד ה' ליראיו"

המו"ש מסביר מה הוא סוד באמת. לא מדובר על סודות הקבלה או כתבי הארי זל. אלא על דברים שהאדם משיג והוא אינו יכול, פיזית, לבטא. זה כל כך עמוק, שאין מילים שיכולות להסביר זאת. לכן, קוראים לזה "סוד" לא בגלל שאסור להגיד אותו אלא בגלל שאי אפשר להגיד אותו.

משה מבין מייד הבעיה: הוא אמור לתרגם התכנית של ה' לכל העולם. הוא מרגיש קושי בזה.

אהרון יהיה המתורגמן של משה

אבל יש גמרא שרומזת שהמתורגמן הטוב ביותר הוא ה' בעצמו:

"המתורגמן לא יגביה את קולו מהקורא בתורה". כמו שכתוב "משה ידבר והאלוהים יעננו בקול" ה' הוא המתורגמן של משה. ר5ק ה' יכול להכניס ישירות את הסודות אל ליבם של ישראל! לתרגם את המסרים באופן שיכנוסו ישר ללב. על ידי חוויות או על ידי אמצעים אחרים. אבל האדם הוא מתורגמן לא מוצלח. בכל זאת זקוקים אנו כל הזמן למתורגמנים טובים!! המציאות היא, כנראה המתורגמן היעיל ביותר של רצון ה'!!

"אהרון ומשה"

יש שני פסוקים שקושרים בין אהרון ומשה ביחד, אבל בסדר הפוך.

כשמדובר על המשימה שלהם מול בני ישראל , כתוב "הוא אהרון ומשה" כי אהרון, בעל מידת החסד צריך להכיל, לכסות , את מידת הגבורה של משה. כדי לדבר ברוך אל העם.

אבל, כש הם מדברים את פרעה , כתוב "הוא משה ואהרון". כאן, מידת הגבורה גוברת, יש להיות תקיף מול פרעה ומשה גובר על אהרון המתון יותר

 

ויקח עמרם את יוכבד דודתו לאישה ותלד לו את אהרון ואת משה

למה התורה מספרת לנו שיוכבד היתה הדודה של עמרם(היא הבת של לוי , אחות קהת אבי עמרם), דבר שיהיה אסור במתן תורה כי הוא "רעיות" להתחתן עם הדודה??

יש לציין, שחתונה בן איש לאחייניתו, איננו עריות ומותר (ואפילו מומלץ). למה?

הזכר משפיע והנקבה מקבלת.

סדר הדברים הוא שהזכר חייב להיות מעל לנקבה, בסדר הדורות.

אבל, כאן, יש היפוך הסדר הזה (מה שיהיה אסור אחר כך). למה? כי ייוולד מהזיווג הזה, נותן התורה. והתורה אמורה לשבור החוקים של משפיע ומקבל: רב יכול ללמוד מהתלמיד וכל אחד חייב להקטין את עצמו כדי ללמוד. כלומר, נותן התורה, משה, היה חייב לבוא מ"שבירת הסדר ההיררכי". ובכלל, התורה מלמדת תמיד לשבור הפרדיגמות!! זו אבן היסוד של יציאת מצרים. אם כן, הזיווג הבלתי שגרתי הזה לא יוליד רק את "נותן התורה" אלא הוא יוליד את "הגואל מהשעבוד"!!

 

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.