פקודי מוש

בע"ה כ אדר א התשעו

מישל בן שושן

 

פקודי מוש

אלה פקודי המשכן משכן העדות, אשר פוקד על פי משה..

 

אלה..פוסל את הראשונים

לא כתוב "ואלה", שהיה יכול לחבר בין כל מה שנכתב עד כה להמשך הטבעי, הפרשה שלנו. זה מאוד מוזר שמתחילים הפרשה שלנו, שהיא המשך טבעי לסיפור בניין המשכן, על ידי "אלה" שהוא אמור "לפסול" כל מה שקדם. מה זה פוסל ?ולמה יש לפסול?

לפי המוש, הפסוק הזה מדבר על תפקיד התורה עצמה. למה כתב משה את כל מלאכת המשכן, עם כל פרטיה והחזרות (7 פעמים!)  והדקדוקים?. זו השאלה שמעניינת, לפי המוש, את התחלת הפרשה שלנו. נראה בהמשך איך הוא מגיע למסכנה הזו. אבל, אם מדובר על הצורך לכתוב לדורות הבאים דברים שקרו בעבר , יש להבין שהמטרה היא הדור הקורא את התורה ולא הדור שחי בזמן התורה. המטרה העליונה היא לעורר אצל הקורא את האירועים הישנים האלה, עניין רב בהבנת טעם החיים שלו היום.

אם כן, הסיפור המרכזי הוא : איך ללמוד את התורה? איך להמשיך את העבודה של משה שכתב את התורה? איך לתת משמעות למה שנכתב בתורה? איך להתעורר על ידי הלימוד?

התשובה נמצאת במילה הראשונה: "אלה"- פוסל את הראשונים:

כדי להיכנס ללימוד, יש לשים בצד (לפסול- לרגע) כל מה שלמדנו עד כה. כדי שנהיה פתוחים ללמוד מחדש, ללמוד דברים חדשים, למצוא כוחות בעצמנו להתעורר לגילויים חדשים. אם לא "פוסלים" את הראשונים, הדברים שיש לנו כבר בראש , אז אנו עלולים להיות "תקועים" במה שאנו כבר יודעים וחושבים. האוייב הגדול ביותר לפתיחות המחשבה זה הידע הקדום!! לכן החכמים (כולל המוש) מדברים על "חזרה בתשובה לפני הלימוד". החזרה בתשובה היא החזרה לשאלות!, להרגיש שאני לא יודע כלום. שאני נקי מכל דעה קדומה, להיות מוכן לפתוח דף חדש! בלי זה, אין לימוד אמיתי!!

לכן, יש לפסול כל מה שקדם כדי לגשת ללימוד, לשמוע אדם אחר, לקרוא פסוקים (כאילו זו הפעם הראשונה), לחשוב, לגשת אל האחר. כל זה דורש לשים בצד המסכים ,האידיאולוגיות , והפרדיגמות הישנות.

 

משכן העדות

למה  בפסוק הראשון בפרשה כתוב פעמיים המילה "משכן"?

"אלה פקודי המשכן משכן העדות"

היה יותר קל להגיד: אלה פקודי משכן העדות!

יש מדרש (שמות רבה נא ב) שאפילו הציע שמשה בנה שני משכנים!

משכן אחד מכל הכסף שהביאו, ומיכוון שנותר עוד כסף, ה' הציע לו לבנות ממנו עד משכן אחר, לעדות. המשכן השני הזה היה מיועד לדיבור עם ה'. גודלו היה כמו קודש הקדשים וייתכן שהיה בו ארון עם לוחות (הראשונים השבורים?או השניים?).  המדרש זה מאוד מוזר והמוש איננו מקבל אותו כפשוטו. אלא מפרש אותו כך:

משה אכן בנה משכן אחד

אבל הוא "כתב בתורה" את כל מה שנעשה בבניין המשכן. והכתיבה בתורה היא "עדות" למשכן הראשון. והוא "משכן העדות"!! המוש שם לב שכל מה שקשור לתורה נקרא "עדות". לוחות העדות, ארון העדות, משכן העדות, כשמדובר על הכתיבה של מעשה המשכן בתורה.

 

זה מאלץ אותנו לחשוב על משמעות הכתיבה של התורה:

קרו דברים בעבר. אבל מה המשמעות לכתוב את מה שקרה?? מה התועלת לזה? התורה לא באה לספר סיפורים של העבר כדי שנזכור או נמשיך לספר אותם סיפורים סתם.

התורה באה כדי לדר עם הקורא אותה. היא באה לעורר אותו.

במילים של המוש, התורה באה כדי לתת לנו הזדמנות למשוך מהקדושה שהייתה בסיפורים של העבר, בחיינו היום. למשל, הוא אומר שבהתלהבות של בני ישראל בנדבת המשכן, היתה אהבה, יראה, קדושה, כל כך חזקה עד כדי שהיו יכולים לעשות מזה דברים בזמנם, ונותרו עוד קדושות שיש לגלותם בעתיד! כאילו משה הכניס בתורה את הסיפור עם כל ה"קדושות", הכוונות, הפוטנציאל האדיר של התעוררות שבו, כדי שבכל דור, אנו ננסה לדלות מהסיפור דברים חדשים ו"קדושות" אין סופיות שהסיפור יכול לעורר בנו. את זה, משה כתב. וזה המשכן הפרטי האישי של משה. זו התורה שהוא כתב!! זה "משכן העדות" , משכן וירטואלי, שאמור לעורר בכל קורא גילוי כוונות מחדש בכל דור, על ידי הקריאה שלו. זה ממש משכן אחר, מקביל למשכן הראשון, שאנו נהנים ממנו בכל דור, אפילו אם המשכן הראשון איננו כבר הרבה שנים.

 

עדות

נראה לי שיש טעות בסיסית בפירוש העניין של העדות

בני ישראל אמורים להיות "עדים". כמו ששתי האותיות הבולטות בפסוק שמע ישראל הם "עד".

עדות, במובן הרגיל , חייבת להיות "העתקה מדויקת" ככל שאפשר של דבר שהיה. העד חייב להיגד אך ורק מה שראו עניו ולדווח בדיוק על מה שהיה.

אם כן, אם קוראים לתורה "עדות", הרבה אנשים חשובים שאסור להגיד משהוא שלא היה כבר כתוב בה. אסור לחדש אסור לחשוב!!

אם אנו עדים למה שהיה ותו לא, אז מה התפקיד שלנו? סתם לשכפל כמו מכונת שכפול את מה שכבר נאמר או נכתב בעבר?

אנו יודעים שלא כך הדבר. התנאים והאמוראים חדשו המון דברים. הסיפור הידוע שרבי עקיבא אומר דברים "ממשה בסיני", דברים שמשה עצמו לא אמר ולא מבין אותם, הסיפור הזה מסביר טוב העניין.

התורה שבכתב באה כדי לעורר את הקורא. וכך נוצרת התורה שבעל פה. מתחדשת כל הזמן.

אני ממשיל עניין התורה כמשחק כדורים (billard) שמכים על כדור כדי שילך ויתנגש עם כדור אחר שגם הוא ילך להתנגש עם כדור שלישי וכן הלאה. התורה שבכתב היא המכה הראשונה. אנחנו הכדורים האחרים. כל לימוד הוא מהלך של התנגשות והתעוררות של תזוזות הלומד. כל התזוזות האלה יוצרים את התורה שבעל פה. כל מפרש "מעורר" אותנו לחידוש משלנו. ואנו אמורים לעורר אחרים.

כשאמורא או תנא אומרים דברים "בשם אומרם", הם לא סתם מעתיקים. לא היינו זקוקים להעתק, יש לנו את המקור! אלא הם מסבירים לנו את מסלול ההתעוררות של המחשבה שלהם. הם מסבירים לנו אזה כדור פגש אותם והעיר אותם לזוז ולהגיד את מה שהם מביעים!

אותו המובן יש לשים במילה "שנאמר": אם חכם מביע רעיון, הוא מצטט פסוק, לא כדי להגיד שהוא "מעתיק" את הפסוק. אלא כדי לשלוח אותנו אל המשמעויות שאמורות להתעורר מהפסוק הזה ולהגיד לנו שהוא התכוון למשמעויות האלה. כאילו הוא אומר לנו: את מה אני לא יכול להגיד, יותר ממה שאמרתי, תוכלו למצוא מאחורי הפסוק הזה! כמו שהפסוק הזה מעורר דברים בכיוון הזה, כן כוונתי במה שאני אומר.

 

אם כן מה הפירוש של "עדות"???

אני לא מעיד על מה שהיה   ..   אני מעיד על מה שאני !!

ה' שם בכל אדם נשמה מיוחדת וחד פעמית. על כל אחד יש החובה לגלות, הביע את ההסתכלות המיוחדת שלו על המציאות. לגלות צד אחד , המיוחד לו, של התגלות ה' בעולם.

איך האדם יכול לגלות את ההסתכלות המיוחדת שלו? קודם כל כשהוא לא רדום! כשהוא מפעיל את האחריות שלו לקרוא את העולם. התורה עוזרת לו להתעורר! להגיב!! כשהוא מגיב ומבטא את עצמו, האדם מעיד על עצמו!! הוא קיים! הוא שווה! יש משהו מיוחד אצלו שבלעדיו ה"פאזל" הגדול חסר!!

ללא העדות שלו, אין אנו משיגים את כל התמונה!!

התורה היא "עדות" כי היא מחייבת את האדם להעיד על עצמו! וזו העדות על בריאת הבורא את העולם ואת האדם!!

האדם חייב להיות "עד" למציאות הבורא! איך? כשהוא מחדש, כשהוא משתמש בכוח הנשמה המיוחדת שהבורא שם בו. כשהוא יוצא מהבהמיות הסתמית שלו ומשתמש בצלם האלוהים שבו. כשהוא שותף למעשה בראשית, כשהוא שותף לאחריות על מצב העולם, עם הבורא. רק אז הוא "עד" זו עדות אקטיבית מאוד. ולא עדות פאסיבית. כי העדות הפסיבית, עושים כל הברואים האחרים על פני תבל. הם עדות לבריאת העולם פסיבית. השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. אבל בני האדם, חייבים להפעיל את הכוח המיוחד שהבורא שם בהם, והוא כוח המחשבה, היצירה, התגובה, הלימוד.

המוש שם לב ש"עדות" בגימטרייה=  "תלמוד"  470    !!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.