בחוקותי מוש

בע"ה יז אייר התשעו

מישל בן שושן

 

בחוקותי מוש

 

בחוקותי

לא מדובר על מצוות אלא על ההתנהגות וכוונת האדם בעיסוקו היום יומי. למשל, אם האדם חורש שדהו בכוונה להאכיל את בני משפחות, לתת לעניים, להתפנות אחר כך ללמוד, אז החרישה היא הליכה בחוקות ה'! וזה, כנראה הרבה יותר חשוב מאשר קיום המצוות(הפסוק מתחיל "אם בחוקותי תלכו" ורק אחר כך "ואת משפטי שתמרו ועשיתם אותם"). הסדרה מתחילה בהליכה בחוקות ולא בקיום המצוות כי היא העיקר.

המצוות חשובות כדי ללמד את האדם ללכת בדרך הנכונה בחיים שלו. אבל המבחן האמיתי הוא בתחום הרשות. בעיסוק בעולם החול. במשא ומתן, ביחסים עם סביבתו, בעמלו בכלל. אם הוא עושה כל זאת בכוונה טובה, בכוונת התורה, אז זה נקרא שהוא עמל, בתורה.

 

עושר ושלום

הברכות הראשונות מדברות על שלושה דברים

  1. שפע (פרנסה :גשם,פרות יבול..)

2 בטחון מפני אויבים (ושבתם לבטח)

3 שלום בין היהודים עצמם (ונתתי שלום בארץ)

בדרך כלל עושר מביא לידי מחלוקות ומריבות.

איום המלחמה יכול לגרום לאחדות רגעית

אבל כשיש גם עושר וגם ביטחון, סכנת המלחמות הפנימיות גדל! לכן באה ההברכה השלישית של השלום

 

רבבות אלפי ישראל

כשלבן "ברך" את בנותיו הוא אמר :"את היי לאלפי רבבה". האלף= אחדות, כמו אלף. לבן מאחל פירודף שהאחדות תהפוך לרבבה מפוזרת.

אבל משה מברך:"רבבות אלפי ישראל" שהריבוי יתאחד. המילה רבבה קודמת לאלף. האלף מאחד הרבבה.

 

בן בג בג (פרקי אבות)

ה' ברא את אדם וחווה מחוברים גב אל גב. אחר כך הוא ניסר אותם כדי שיוכלו להיות "פנים מול פנים" ולא גב אל גב. זו המטרה של ההתגלות פנים בפנים בסיני, וזו מטרתה של התורה: שהאדם יהיה מול האדם האחר ומול האלוהים ולא יפנה את גבו אל האחר.

"בן בג בג אומר: הפוך בה!" כלומר תחיה פנים מול פנים! (גב= בג)

כך שגם האות ה' הראשונה  של שם ה' תהיה מחוברת עם הה' השניה של שם ה'.

לכן הוא נקרא גם "בן ה' ה'" ששני הה' (ה= גב=בג) יהיו פנים מול פנים.

 

שבועות  וראש השנה

"ובעצרת העולם נידון על פירות האילן "(ראש השנה טז.)

יש הגבלה בין הא' בתשרי לשבועות. בשניהם יש מידת הדין שחלה. ולכן, האדם צריך להתכונן :

  • לפני ראש השנה על ידי חודש הסליחות באלול
  • לקראת שבועות על ידי ימי הספירה

שניהם מהלכים של חזרה בתשובה ורכישת מידות טובות.

לכן, יש הוראה לקרוא , לפני ראש השנה את הקללות של פרשת כי תבוא

ולפני שבועות פרשת בחוקותי

שתכלה השנה וקללותיה.

 

 

 

זכרון

מלשון זכר,"דוכרא",  משפיע

כשה' אומר "וזכרתי את בריתי יעקב" לא מדובר על זכרון שהוא ההיפך מהשכחה אלא זכרון מלשון השפעה: אני אשפיע עליכם את הלימודים של יעקב, מידת הרחמים שהוא ייסד.וגם הוא ישפיע על ישראל מידתו של אברהם, מידת החסד. אבל לא את מידת הדין של יצחק. לכן לא כתוב ביצחק "אזכור". רק עבור יעקב ואברהם. : "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם  אזכור והארץ אזכור.

כשמדברים למשל,על "זכר ליציאת מצרים", אנו גם לא מדברים על נוסטלגייה.

אנו מחויבים לחוות , למשל גאולה. גאולה עצמית, גאולת העם. הצלה ממצב עגום. יש מועדים לכך. כלומר, ה' קבע הזדמנויות מיועדות לחוויה הזו של הגאולה. למשל, ב15 בחודש ניסן. (או 14 באייר). ואז, יש לנו מצוות "מועד". כדי לעזור לנו לחוות את מה שאנו אמורים לחוות, משפיעים על עצמנו כוחות , דוגמאות מההיסטוריה, כמו יציאת מצריים שקרתה באותו תאריך כדי לתת לנו דחיפה והשראה. זה הוא ה"זכר" מלשון "זכר", משפיע.

 

אשראי

ביציאת מצרים קבלנו "אשראי" חינם מהקדוש ברוך הוא. לא היו לנו זכויות. רק ה' בטח בנו בזכות אבות

אבל אחר כך, עלינו לפרוע את החוב על ידי זכויות.

בשבועות מקבלים התורה כדי להמשיך הכל בזכות ולא בחסד.

  • "וזכרתי להם ברית ראשונים"= הנתינה בזכות האבות
  • "להיות להם לאלוהים"= על ידי עבודה שלהם וזכות עצמם.

גם החיים ניתנים לנו באשראי, בחינם, בזכות אבות(תרתי משמע).ומרגע הלידה, עלינו לזכות במה שניתן לנו.

 

שכר ועונש (לעד)

הסדרה שלנו מציבה בפנינו בעיית השכר והעונש. אם תהיו טובים, יהיה טוב ואם לא, יהיה רע. אבל אנו יודעים שיש גם צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. נראה לי להמתיק את הבעיה על ידי כמה רעיונות:

  1. בסדרה שלנו מדובר על כלל ישראל. ולא יחידים. למרות שהכלל מורכב מיחידים, השכלול של מה זכות כלל ישראל מכריע את הברכות או הקללות. מדובר בסדרה שלנו על דברים שבאים לכלל כמו גשם, תבואה, מלחמות, אויבים… לכן, ייתכן שיש צדיקים בכלל שנפרעים מחוק הערבות והשתייכות לכלל השורר.
  2. מידת הדין של האלוהים מורכבת מהמון שיקולים שאנו לא מכירים את כולם. הפרשה מתארת כמה מהשיקולים האלה אבל לא את כולם. יש למשל, שיקולים של היסטוריה, של זכות או חובות האבות. זכויות או חובות קודמים. ובסופו של דבר מה באמת טוב ומה באמת רע עבור האדם. ראייתו מצומצמת והוא יכול רק להרגיש טוב או רע בנקודת זמן נתונה.

אמשיל משל:

הרופא שיניים מבקש שנצחצח שיניים כדי שלא יהיו לנו בעיות בשיניים.

אבל יש אנשים שלא מצחצחים ואין להם בעיות ויש אנשים שמצחצחים ומקפידים ויש להם חורים ובעיות! האם זה אומר שההנחיה של הרופא שגויה? לא. מה שהוא אומר נכון . אבל הוא לא יכול לקחת את כל הגורמים שמשפיעים על בריאות השיניים. כמו התורשה, סוג האוכל, איכות החיים, עישון, סטרס…. ועוד המון גורמים שאנו עדיין לא מכירים. בניהם, ההמלצה לצחצח היא נכונה, למרות שנראה לפעמים שהיא לא "אוטומטית" מצד האדם עצמו.

 

  • אם כן, ניתן לקרא את הברכות והקללות כ"תוצאות" ממעשה בני אדם. אתם לא תשימו סוודר, תתקררו! זה לא עונש, זו אזהרה ממי שמכיר טוב יותר את המערכות! תעשו ספורט, כך תהיו בריאים יותר!

 

הטבע והמוסר (לעד)

עניין ברור שיוצא מהפרשה שלנו הוא שיש קשר הדוק בין חוקי הטבע לבים מוסריות האדם. דבר שאיננו מקובל בכלל היום (חוץ מהבעיות האקולוגיות). הבורא שם בטבע חוקים כאלה שיכולים להיות מושפעים על ידי התנהגות האדם!! אם אנו עושים מצוות, העץ ייתן פריו!!!

או שהאלוהים , בכל ר5גע, יכול לגרום לכך שהעץ הזה, עכשיו ייתן פריו או שלא ייתן פריו.

או שהבורא כבר תכנן את הבריאה מראש, כדי שתהיה מגיבה למוסריות האדם!!!

סגנון התורה מעניק לטבע כוחות ושיקול דעת! הארץ מקיאה את יושביה. השמים יתנו טלם. ונתנה הארץ יבולה..

ייתכן שהתורה מדברת בלשון בני האדם אבל השאלה מי קובע מה ומתי עדיין עומדת

האם יש חוקים בטבע שגורמים אוטומטית לתגובת הטבע ביחס למוסריות האדם או שמה האלוהים מחליט בכל רגע לתת פקודות לטבע כדי לנווט אותו בכיוון שהוא רואה לנכון?

התפילות על עצירת הגשמים למשל, נוטים לתשובה השנייה. אבל ייתכן שגם בראשונה יש חלק של אמת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.