בע"ה ג סיוון התשעו
מישל בן שושן
נשא מוש
נָשא (לעד)
למה לא כתוב נְשא, כמו כל ציווי רגיל, אלה נָשא?
אותה השאלה ניתן לשאול לגבי "שָמר את יום השבת" במקום "שְמר" או זָכר.
ייתכן מאוד שצורת הציווי הזו היתה קיימת בעבר . אבל יש מפרשים שמציעים הסבר רעיוני: מדובר על צורה מיוחדת של ציווי: תעשה זאת, אבל גם אם לא תעשה זאת, דע שזה ייעשה בכל זאת! כאילו הדבר כבר נעשה מעצמו! זכור את יום השבת. אבל דע שהשבת יש לו חיות משלו הזכירה של השבת כאן, אתה רק צריך להשתתף בזכירה!. גם כאן ניתן אולי להבין את הקמץ הזה ב"נָשא":
אתה משה חייב למנות את כל בני לוי ולתת לכל אחד תפקיד.
אבל דע לך שאפילו אם לא תעשה זאת, זה יקרה! אתה לא קובע את התפקיד שלהם, זה התפקיד שמתאים להם! ה' מבקש ממשה לקחת חלק בחלוקת התפקיד של הלווים אבל התפקיד נקבע מחוץ להחלטת משה.
שלושה דורות
אם כן ,מי קובע את התפקיד המיוחד לכל משפחה?
מה שקובע זאת היכולת האישית המיוחדת לכל אחד מהבנים של לוי.
כדי להסביר זאת, ה"מאור ושמש" מפרש גמרא ידוע(בבא מציעא פה.)
מי שהוא ובנו ובן בנו בני תורה, שוב אין התורה פוסקת מהם לעולם. שנאמר: "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם"(ישעיהו נט-כא)
המו"ש מסביר שאי אפשר להבין את הגמרא אלא אם כן הילדים ממשיכים בדרך אבותם. אי אפשר לפרש שאם שלושה דורות רצופים עוסקים בתורה אז כל השושלת היוצאת מהם יהיו בני תורה. זה נכון אך ורק אם הם ממשיכים בדרך אבותם.
אם כן, מה החידוש בגמרא? מה היא ההבטחה שכתובה בישעיה? כמובן שאם אדם לומד תורה, אז הוא בן תורה! אז מה מוסיפה העובדה ששלושה דורות לפניו עסקו בתורה?
והוא עונה שאיננו דומה אדם שלומד תורה לאחר שלומד תורה אחרי שאביו, סבו ואבי סכו למדו תורה. לשני יש "בונוס" מיוחד. הוא יכול להשתמש בבונוס , במידה וילמוד תורה גם הוא. או יכול להשאיר את הבונוס הזה בצד וזה יוכל לעזור לצאצאיו בהמשך.
אם כן, לומדים מזה ששלושה דורות רצופים קובעים מסוגלות מיוחדת שיכולה לעזור מאוד לצאצאים של השושלת הזו. זה החידוש של הגמרא.
לעניינו: יש לנו שלוש משפחות, קהת, גרשון ומררי. שלושתם הם בני לוי והוא הוא בן יעקב.
- קהת הוא בן לוי בן יעקב
- גרשון הוא בן לוי בן יעקב
- מררי הוא בן לוי בן יעקב
השושלת המיוחדת של כל אחד בונה לכל הצאצאים שלו להיות מסוגלים לתפקיד מיוחד.לכן יש תפקיד "לבני קהת" ותפקיד אחר עבור "בני גרשון" ותפקיד אחר עבור "בני מררי".
אם נסכם: השושלת המיוחדת של יעקב, לוי וקהת, מסוגלת לתפקיד המיוחד להם. משה "רק" מכריז על התפקיד שלה אבל הוא לא זה שקובע את המסוגלות של כל אחד. המסוגלות נקבעת על ידי מה שמיוחד אצל קהת והעובדה שהוא גם בן לוי ובן יעקב אבינו.
זה מתחבר אולי עם הרעיון שפיתחתי בהתחלה על הציווי נָשא
נשר שור ואריה
במחזה של יחזקאל הנביא המרכבה כוללת ארבע דמויות: נשר, שור אריה ואדם.
המקובלים עושים הקבלה עם ארבע דמויות בעם היהודי: יעקב, יצחק ואברהם ודוד המלך.
הם גם מקבילים לארבע מלאכים וארבעת כיווני אוויר: מיכאל בימין(דרום), גבריאל בשמאל(צפון), אוריאל במזרח ורפאל במערב.
יש שלושה מצבים
- המצב הרגיל השורר כל הזמן הוא : אברהם בימין- יעקב באמצע (המחבר)- יצחק בשמאל.
- כשיש קטרוג, מידת הדין, מצב מסוכן, יש אפשרות לבקש הגנה מיוחדת. במצב הזה, אנו "מנטרלים" את מידת הדין שמייצג יצחק אבינו . והמצב הוא כך: אברהם מימין- יצחק באמצע- יעקב בשמאל.
- אבל יש מצב הרבה יותר חמור שאנו זקוקים להרבה יותר הגנה. אז יש מצב מאוד מיוחד ומאוד בטוח: מצב שבו יעקב נמצא בימין יצחק באמצע ואברהם בשמאל.
| מצב רגיל | אברהם | יעקב | יצחק |
| מצב מגן | אברהם | יצחק | יעקב |
| מצב מגן מאוד | יעקב | יצחק | אברהם |
למה לא משתמשים במצב ה"מגן" כל הזמן? כי יש לתת לאדם את הבחירה החופשית, יש לתת לחיים להתנהל, יש לתת ליצרים לפעול ולחוקי הטבע להיות איתנים ככל שאפשר.
המאור ושמש מסביר שאלה שלושת המצבים שקיימים בראש השנה:
כדי להתגונן ממידת הדין, אנו תוקעים בשופר. יש שני סוגים של תקיעות
תקיעה בהתחלה (חסד- אברהם)- שברים או תרועה באמצע (הדין של יצחק)- תקיעה בסוף(הרחמים של יעקב)
או, אם יש צורך בכך, מצב יותר מגן
תקיעה בהתחלה (רחמים-יעקב)- שברים תרועה באמצע (הדין של יצחק)- תקיעה בסוף (חסד של אברהם)
אנו לא יודעים, לכאורה ההבדל בין תקיעה לתקיעה אבל שניהם ממתיקים הדין.
ייתכן שמכווני הכוונות יודעים מתי משתמשים במצב הבטוח הראשון או השני ומכוונים בצורה שונה בתקיעה של אברהם או של יעקב.
בין כה וכה, המצב הבטוח ביותר הוא:
יעקב- יצחק- אברהם
והוא מקביל לשלות דמויות המרכבה בסדר הזה:
נשר- שור ואריה
ראשי התיבות של שלושת החיות, בסדר הזה = נ-ש-א. נשא!!
אם אני מחבר את המאמר הזה של המאור ושמש לרעיון שהצעתי בהתחלה, מקבלים את המסכנה הזאת:
פרשת נשא מרמזת שקיימים מערכות מקביליות למציאות
אחרי שבפרשת במדבר, כל אחד מבני ישראל קיבל על עצמו תפקיד, מקום, חשיבות עצומות, באה הפרשה שלנו להרגיע אותנו קצת: אפילו אם אתם לא עושים מה שנדרש מכם לגמרי, קיימות מערכות מקבילות שיעשו את העבודה . מכאן גם הימצאותה של ברכת הכהנים שמתארת הגנה עליונה מעבר למידת הדין.
וגם אולי , ההשתתפות מעל לחוקי הטבע של הקדוש ברוך הוא בענייני אישיות, בין איש ואישה שהשלום בניהם בסכנה, על ידי מחיקת שם ה' ועל ידי ניסים שיגלו שהאישה נקייה ויחזיר השלום בין בני הזוג, בעניין אישה סוטה.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 