בהעלותך מוש

בע"ה ט סיוון התשעו

מישל בן שושן

 

בהעלותך מוש

 

  1. בהעלותך

 

הכהן חייב להדליק בכל יום את המנורה. אבל הפסוק נוקט בפועל לא שגרתי . במקום להגיד "להדליק" הוא אומר "להעלות" את הנרות. רש"י מסביר שהכהן צריך לעשות פעולה שתגרום לשלהבת "לעלות מאיליה".

ה"מאור ושמש" משווה את עבודת הכהן לעבודת הצדיק, הרבי החסידי שמטפל בבעיות של כל אחד מחסידיו. כמו מורה טוב, הוא לא צריך לכפות על התלמיד את השקפותיו ומידותיו שלו,אלא הוא צריך לפעול כדי שהשלהבת, התשוקה, הרצון של התלמיד יתעלו , ינבעו מאליהם. כך שהחסיד יהיה עצמאי באור שהוא מקרין. הצדיק צריך לעורר אצל החסיד את המיומנויות האישיות של החסיד כדי שהוא יתעלה מאליו. וכן מורה טוב לא צריך לגרום לתלות של התלמיד אליו אלה להיפך, להפוך את התלמיד לעצמאי.

 

 

 

  1. שני ה"נונים"

 

  1. בין פורענות לפורענות.

באמצע הפרשה, יש שני פסוקים כתובים בין שני סימנים גדולים: אות נון הפוכה מלפנים ונון הפוכה מאחור. זה מבליט את שני הפסוקים האלה. הגמרא שואלת מה מיוחד בשני הפסוקים האלה?

  • תנו רבנן: +במדבר י+" ויהי בנסע הארן ויאמר משה..", פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה.
  • רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו. כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: +משלי ט+ חצבה עמודיה שבעה – אלו שבעה ספרי תורה. כמאן – כרבי.
  • מאן תנא דפליג עליה דרבי – רבן שמעון בן גמליאל הוא, דתניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן – כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. פורענות שנייה מאי היא? – +במדבר יא+ ויהי העם כמתאננים. פורענות ראשונה – +במדבר י+ ויסעו מהר ה'; ואמר רבי חמא ברבי חנינא: שסרו מאחרי ה'. והיכן מקומה? – אמר רב אשי: בדגלים. (תלמוד בבלי מסכת שבת דף קטו עמוד ב )

הגמרא מביאה כאן שלוש דעות כדי להסביר הנונים ההפוכים  מסביב לשני הפסוקים (ויהי בנסוע – ובנוחה יאמר)

  1. אין זה מקומה. אלא בפרשת במדבר.
  2. כדי להגדיר ספר בפני עצמו (שני הפסוקים מהווים ספר- מה שלפני ספר ומה שאחרי ספר. סה"כ 7)
  3. להפסיק בין פורענות ראשונה לשנייה

 

רש"י מביא רק את הדעה השלישית.

מה שמעניין הוא הגדרת הפורענויות

  • הפורענות הראשונה היא :"ויסעו מהר ה'"!! (בלתי מובן! מה עניין פורענות לנסיעה הזו הרי ה' מצווה עליה. האם רצה הכתוב שיישארו כל חייהם בהר סיני???)
  • הפורענות השניה: "ויהיה העם כמתאוננים".

רש"י גם מסביר בגמרא מה פירוש "עתידה פרשה זו שתיעקר:

עתידה פרשה זו – לעתיד, שיהו כל הפורעניות בטלין, ולא ידאגו לפורענות, ויצר הרע בטל.

 

אם כן, הפרשה הזו נכתבה כדי להתגונן מהיצר הרע ומכל הבעיות שעם ישראל יפגוש במהלך ההיסטוריה!! מהרגע שאין יצר הרע ואין יותר צורך ב"פורעניות" אין צורך יותר בפרשה זו!!!

 

 

 

  1. ההגנה

אחת מהמטרות של הנונים ושל שני הפסוקים האלה היא ההגנה מבעיות. איך זה פועל?

א. עצם ההפרדה בין הפורענויות

כשהאדם שקוע בבעיות עד כדי כך שהוא לא יכול להבחין בהן, הוא נכנס לדכאון בהרגשה שאין יציאה מהבעיות. עצם ההפרדה בין הבעיות, הגדרה של כל בעיה ובעיה בפני עצמה, מאפשרת להסתכל עליהן במרחק מסויים. וזה התחלת הפתרון: להגדיר הבעיה . ההפרדה בין הבעיות היא היכולת לשלוט , מחשבתית, על הבעיות. וזה כבר צעד גדול מאוד בהתגברות נגד הדיכאון.

ב. האות נון

נון שווה 50. הוא השלב שמעל לטבע. הטבע ,סימנו 7. אפילו שמרכיבים הטבע, מגיעים ל49 7X7. אבל השלב שמעל לטבע הוא העולם של השמונה או של החמישים. האות נון, מסמלת ישועה מעבר להיגיון, לחוקי הטבע. ההצלה באה מעולם אחר. האדם יכול להתחבר לעולם המקביל הזה, בזמנים מסויימים ולהבין שיש מי שיעזור לו מלמעלה! זה עולם האמונה, התקווה, האהבה, הרצון להתגבר על הגזרות שנופלות עלינו.

 

ג.ים סוף:

בדומה לאות נון לפני ואחרי, המאור ושמש מזכיר לנו את הסיפור של המלאך שבא להגן על העם, מול ים סוף, אחרי שפרעה בא להילחם נגדם:

וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו:

(יח) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְקֹוָק בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו:

(יט) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם:

(כ) וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה:

( שמות פרק יד (יז))

נשים לב למצב: בני ישראל נמצאים מול הים. זו הבעיה המרכזית. היא "לפניהם."

פתאום, ה' מעיר את המצרים כדי שיבואו לאיים על ישראל "מאחריהם"!!

כשישראל מרגישים במצור בין הבעיה לפניהם ובין הבעיה מאחריהם, אז מלאך ה' שהיה מגן מלפניהם עובר לאחור וגם הענן שהיה מגן מלפנים נוסע לאחור. ההגנה שהייתה מלפנים, הופכת להגנה מאחור.

הכל נעשה , כביכול ביוזמת ה'. הוא רצה שהעם יפחד גם מלפנים (הביא אותם מול ים סוף) וגם לאחור (הביא את פרעה מאחור).

הענן והמלאך, הם כמו הנונים (אומר המאור ושמש). הם מגינים מלפנים ומאחור.

ההגנה מלפנים: האדם בדרך כלל מפחד מהבעיות שממולו. הוא פורץ דרך ואז הוא דואג למה שיבוא מולו. ולכן הוא בדרך כלל מגן על עצמו מלפנים.

אבל הרבה בעיות צצות מאחור. מהעבר, מהדברים שאנו חושבים שהם "מאחורינו". משם, כשאנו לא שמים לב , בגב שלנו, יש גם צורך בהגנה.

שני הנונים מסמלים את שתי הגנות האלה מלפנים ומאחור.

זה מזכיר את מה שאנו אומרים בתפילת ערבית:

"הסר השטן מלפנינו ומאחרינו"

 

  1. המנוע לפעול

הנונים הם גם מסמלים את הדחיפה לפעול:

מלפנים, מדובר על הרצון והיוזמה להתקדם בחיים. לפרוץ גדרים. זה כוח מניע עצום כי הוא בא מהרצון של האדם

מאחור, אבל, לפעמים, האדם פועל בגלל שהוא נאלץ לפעול. בגלל שהוא מקבל מכה מאחור. המאור ושמש טועןף

"בני ישראל לא היו נוסעים ממקום חנייתם עד שראו התעוררות הגבורה"!!

גם היום, המוטיבציה לעלות לארץ היא לא תמיד רק דחיפה אידיאולוגית ורצון לקיים מצוות יישוב הארץ. היא לפעמים מונעת על ידי אנטישמיות וסכנות העוברות בגלות שדוחפות היהודי לעלות ארצה!!

לכן, שני הנונים הם גם מנועים. אחד מקדימה שמושך והשני, מאחור שדוחף!!

 

  1. הפוך פעמיים

הנונים הם כתובים בצורה הפוכה, כלומר, הגב קדימה. אבל הם גם הפוכים מלמטה למטה. הגג של האות, הקצר, הוא למטה והצד הרחב למעלה! רמז לשתי הגנות:

ההגנה הראשונה, כשהנון הפוכה, מסמלת שהאדם יכול לצאת ממבוך, לפעמים, כשהוא מסתכל על המציאותמזווית אחרת.

ההגנה השנייה, ההפיכה מלמעלה למטה, היא ההגנה העל טבעית, "מלמעלה" הגנה מהאלוהים עצמו!! בהסתכלות מהשמים, מהתוכניות העליונות של הבורא בעצמו.

 

  1. סיבת כל הבעיות

המאור ושמש מסביר שלכתחילה, אין מקום למידת הדין בעולם. ה' ברא את העולם למען שכל ביריותיו יהינו. הוא רוצה שיהיה רק חסד. אבל, עצם הבריאה (ובמיוחד הריבוי בבריאה, הפיזור של הנבראים) גורמת לצורך במידת הדין. לחוקים. וזה גורם לכאבים, לבעיות, לצורך בענישה ובהפרעות בהנאה הפשוטה בעולם.

לכן, יש צורך בהגנות מיוחדות.

וייתכן שעל זה מדברת הגמרא למעלה כשהיא טוענת שלא נצטרך יותר את הפסוקים האלה , כשיצר הרע יעלם מהעולם, כשלא יהיה יותר קטרוגים ודינים על עם ישראל.

 

  1. שני הפסוקים
  • הפסוק הראשון, בין שני הנונים הוא

"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך"

יש כאן תיאור של תהליך אקטיבי. יוזמה, . קימה, אויבים שנפוצו. מנוסת האויבים. זה סימן לנסיעה בחיים.

  • הפסוק השני הפוך:

"ובנוחו יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל"

יש כאן מהלך של מנוחה, ישיבה, תשובה. הרגעה.

שני הפסוקים הם כמו הנשימה והנשיפה. רצו ושוב. נסיעה וחנייה. לילה ויום. זה טיב מהלך החיים. לכן, הוא מסמל בעצמו ספר שלם. הוא מרכז את שני המהלכים ההפוכים של החיים בתוכו.

הידיעה , ההכרה בשני המהלכים האלה, היא מעצמה מקור לרוגע , להגנה, ליישוב הדעת.

 

  1. האנוכי הריתי את העם?

אחרי התלונות של העם בעניין התאווה לבשר, משה פונה אל ה': ,למה הרעותה לעבדך.. לשום את משא כל העם הזה עלי? האנוכי הריתי את כל העם הזה? האנוכי ילידתיהו?…"

המאור ושמש מסביר שמשה לא יכול לעזור לעם .למה?

כי כשאדם נמצא בתחתית המדרגה מול היצר, הוא זקוק לעזרא ממי שנמצא קרוב אליו בקרב הזה. או לפחות מי שכבר התנשא בדבר וסבל כמוהו ויצא מזה. משה היה יותר מדי רחוק מכל הבעיות האלה והוא מרגיש לא קשור לעם. לכן, ה' יציע לו להאציל מנבואתו ל70 איש, מייצגי העם, שיטפלו בבעיות האלה. משה לא מרגיש שייך, זה הפירוש של "האנוכי הריתי את העם?" כלומר אין לנו קשר מהותי!

המו"ש משווה זאת לצדיק שנמצא בעולמות גבוהים מאוד, עד כדי כך שהוא לא יכול לעזור לחסיד שבא אליו עם בעיות "נמוכות". צדיק כזה איננו יכול לעזור לו!! החסיד צריך לפנות לצדיק אחר, שהוא יוכל להבין אותו , שתהיה לו אמפתיה אליו. בשביל זה, הצדיק הזה חייב להיות מאוד עניו ולדעת לרדת למדרגת כל אחד ולא להישאר תלוי למעלה!

אהרון הכהן נבחר לכהן כי הוא עבר טראומה של חטא העגל. הוא סבל כמו העם והרגיש אשם מאוד. לכן, רק הוא (ולא משה) היה יכול להיות כהן, כלומר איש שמטפל בבעיות של כל אחד ומוצא את מקומו של כל אחד בחברה.

 

  1. קברות התאווה

העם מתאווה לבשר. ה', במקום לתת להם את מבוקשם, רוצה לשבור את התאווה שלהם.

"הבשר עודנו בין שיניהם" כלומר, מה"ביס" הראשון, ה' גרם להם כבר למאוס בבשר! ושבר להם תאוותם. הוא גם אילץ אותם להמשיך לאכול. וזה הגעיל אותם סופית.

כך "נקרבה תאוותם" וקראו למקום "קברות התאווה"!!

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.