בע"ה כ סיוון התשעו

מישל בן שושן

 

שלח לך לעד6

 

לעניות דעתי, חטא המרגלים היה:

שהסתכלו על העתיד בעיני העבר!!

השתמשו בקריטריונים של העבר (החיים בהר סיני, קבלת התורה,  הנהגה ניסית. רוחניות מלאה ותמידית) כדי לדון את הכניסה לארץ.

ארץ ישראל דורשת שינוי קונספציה גמור.

תורת ארץ ישראל אינה דומה לתורת הגלות.

ייתכן שגם משה רבנו לקה באותה הבעיה.

 

הזהר הקדוש טוען שהחטא שלהם היה כי הם ידעו שהם יוחלפו כמנהיגי הדור בבואם לארץ, ולכן, הם לא רצו לאבד את התפקידים שלהם והם הניאו את העם מלהיכנס.

אין לחשוש שאנשים פחותי ערך היו. ולא עשו זאת רק כדי להישאר בתפקיד. אלא שהם באמת חשבו שלא טוב לעם ישראל להיכנס לארץ כי שם, ילמדו פחות תורה, שם יוכלו להתבולל, שם יצטרכו לעבוד ולהילחם.. וכל זה יגרום להם לעזוב את התורה!!

אנו יכולים להבין זאת היום, היטב, כי חלק גדול מעם ישראל טוען אותו דבר. והם אמורים להיות "כולם אנשים, ראשי בני ישראל" בעולם הדתי!

 

זה תואם האשמה של "לשון הרע", או , בלשון התורה "דיבה"

כי בסופו של דבר, אין הלשון הרע דבר שקר הוא. אבל הוא לא לוקח בחשבון הרבה דברים אחרים. הוא דן את המצב לפי העבר.

למשל, כשאני אומר "אדם זה הוא קמצן". למרות שזו האמת, אסור להגיד זאת. למה אסור? כי אני מצמצם את האפשרות שלו להשתנות. אני מקבע את ההתנהגות שלו בעיני האחרים, דבר שיקשה לו להשתנות לטובה!

 

לכן נראה לי שעוון לשון הרע, הוא בעיקר החטא להסתכל על הדברים החדשים בקריטריוני העבר.

כך גם בחתונה: אם נסתכל על הבן זוג בעיני החיים שלנו כרווקים, נגיע מהר מאוד ללשון הרע עליו כי הוא לא מתאים לקונספציה שהייתה לי לפני כן. החתונה, ה כניסה לארץ ישראל, ההתבגרות, דורשים שינוי מחשבתי עמוק

 

לכן, נראה לי, פרשת ציצית מסיימת הסדרה שלנו:

לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם":

מטרת המצוות, היא להכין את האדם להסתכל על הדברים, כל הזמן באופן שונה. לא להיגרר לשגרת החיים שמכתיבה קיבוע מחשבתי!

אסור להסתכל עם העיניים של העבר

אסור לדון על ידי הלב שמושפע על רגשות העבר

כי אלה נטיות האדם והוא ניזון מהם כל הזמן.

הציצית באים להזכיר לי את מטרת "כל מצוות ה'": להיות מוכן להסתכל על המציאות המתהווה בעינייםחדשות!!