פנחס מוש

בע"ה יד תמוז התשעו

מישל בן שושן

 

פנחס מוש

 

בנות צלפחד

"ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן משנה ..בן יוסף"

למה הפסוק מייחס אותן ליוסף? אנו כבר יודעים שמנשה הוא בנו של יוסף וגם מכירים את גלעד בן מכיר!?

לפי המאור ושמש, הן דאגו לעניין אחר מאשר רק נחלה בשם אביהם. הן דאגו שבאחרית הימים, משיח בן יוסף לא ימות לפני בוא משיח בן דוד!!! על מה מדובר?

יש כמה נבואות (בן השאר יחזקאל) שמדברים על שני שלבים בגאולה האחרונה של עם ישראל

  1. משיח בן יוסף: שלב של בניין המסגרות החומריות של יישוב עם ישראל בארץ ישראל. החזרת המלכות (השלטון), יישוב הארץ וחזרת הגולים לארצם.
  2. משיח בן דוד: הכנסת תוכן רוחני למפעל הזה.

החכמים בקשו מעם ישראל להתפלל , כל הזמן, כדי שבאחרית הימים, משיח בן יוסף לא ייהרג טרם בוא משיח בן דוד!! הפרט הזה נתון בידי בני ישראל ולהם האחריות על הדבר הזה.

 

פוסט ציונות

רוח הציונות מתחילה היום להתפוגג בליבם של הרבה ישראלים. יש הרגשה כאילו תמה התקופה של משיח בן יוסף. עדיין לא הגיע זמן משיח בן דוד. ונראה לי שיש סכנה שתיווצר תקופת ביניים ריקה מכל רוח משותפת בין כל האוכלוסייה בישראל.

בהקמת המדינה, כולם ידעו למה הם כאן וכולם השתתפו בלב שלם בבניין הארץ ובמלחמות. אבל, עכשיו שהמדינה נראית כבר בנויה, חלק גדול מהנוער החילוני איננו מוצא עניין בהמשך המפעל הזה. מה שחשוב היום יותר, זה לחיות טוב במדינה נורמאלית עם מחיר קוטג' נמוך ותנאי ביטחון נורמאליים. הנוער הזה איבד כל חזון. אין יותר תוכן משמעותי להמשך החיים בארץ.

מנגד, ל"דתיים" הציונים, מרגישים שהמטרה היא ההתיישבות ונלחמים עבור אחיזה בכל השטחים. אבל החזון הזה נראה "סקטוריאלי" ולא קונה לצידו את כל חלקי העם.

החרדים, שלא ראו בציונות שום ערך, מחכים ש"המשיח יבוא" ולא מנסים לחבר את שאר חלקי האוכלוסייה לאמונתם. להיפך, בהתנהגותם (הסקטוריאלית, ההתנהגותית, הסירוב לשרת בצה"ל, הסירוב להרגיש חלק מההוויה הישראלית), הם דוחים הרבה אזרחים אחרים.

כך שנראה לי, אין עדיין "חזון" משותף, חדש, רוחני, שיכול לשחוף אחריו את היושבים בציון. כלומר, משיח בן דוד עדיין לא הגיע!!

הסכנה שחזו, כנראה חכמנו (והמאור ושמש בניהם) היא שרוח הציונות לא תפגוש את רוח משיח בן דוד שטרם הגיע. הם תיארו זאת ב"מותו של משיח בן יוסף טרם בוא משיח בן דוד). למה זה חמור? כי לא נאחד, סוף סוף, את שני חלקי העם, את יוסף ואת יהודה לעץ אחד. יש סכנה אם משיח בן יוסף ימות לפני בוא משיח בן יהודה.

החלק של העם הוא להתפלל ולפעול כדי שזה לא יקרה. יש להמשיך את רוח הציונות ויש לתת לרוח משיח בן יהודה להופיע.

 

משיח בן יהודה

נראה לי שאנו צריכים להיות מוכנים להיות "מופתעים" על ידי משיח בן יהודה.

להאמין ש"המשיח יבוא", זה להיות מוכן להפתעות!!

כשכל אחד חושב שהמשיח יהיה הרבי שלו או שיקרה מה שהוא חושב צריך להיות, זה אומר שאף אחד איננו עדיין מוכן לקבל את פני המשיח! כי אם המשיח עדיין לא הגיע, זה אומר שכל הדוגמאות , הדמויות, הפרדיגמות,שאנו כבר מכירים, זה עדיין לא המשיח!

נזכור שההתחלה של הגאולה שחווינו במאה השנים האחרונות, הפתיעה לגמרי את כל התחזיות והפרדיגמות שהיו ליהודים. עד כדי כך שאפילו אחרי שמשיח בן יוסף כבר הגיע, הרבה יהודים לא מאמינים שזה אכן קרה!!

רק הגדולים ביותר מתוך עמנו, הבינו שהקמת המדינה היא משיח בן יוסף. אפילו אם זה לא היה "כשר" במושגים של הגלות, אפילו אם זה לא היה זהה לחלומות הדתיים, זה קרה!! וזה הפתיע את כולם!

כמו כן, נראה לי שכולנו חייבים להיות מוכנים להרבה הפתעות לגבי משיח בן יהודה.

ההפתעה תהיה גדולה כי זה יבוא מצד שאנו לא צופים וזה יהיה בצורה שאין לנו מושג היום.

לכן, נראה לי, הרמב"ם, מתאר המשיח כתהליך שאנו נתוודע אליו רק בדיעבד. כשזה כבר יצליח! אחרי שרוב חלקי העם ייסחפו אחרי תוכן רוחני הקשור למסורת, אבל שיהיה בלבוש חדש לגמרי.

"אני מאמין בביאת המשיח". אנו מכריזים כל יום. אבל נראה לי שהמוכנות היא להפתעה שתהיה! וזה לא יהיה רחוק מ"אונס" עבור כל אלה שיש להם בראש תרחיש כבר מוכתב וברור, שנעתק מחלומות העבר.

לא לחינם מדובר ב"ביאה".!

 

פמיניזם

מעניין מאוד שהדאגה לחיבור בין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, באה דווקא מנשים, בנו צלפחד! התעוררות הפמיניזם, התעוררות הנשים ללימוד תורה ולרצון להשתתף בהחלטות ובעשייה התורנית גוברת דווקא בעידן שבו רוח הציונות נחלשת ונדרשת חשיבה מחודשת לגבי רוחניות חדשה המבוססת על המסורת.

בנות צלפחד יוזמות. הן מבטאות תשוקה לארץ ישראל. אכפת להם מהמסורת ואיכפת להם להציב אתגרים להנהגה הישנה. בזכותן התחדשו הלכות. בזכותן אולי משה מערב את האלוהים בשאלת החיבור בין המצוי והרצוי.

האם משיח בן דוד יתקרב בזכותן של הנשים גם היום?

בנות צלפחד דאגו שמשיח בן יוסף לא ימות לפני בוא משיח בן דוד.

"אבינו מת במדבר" אומר המאור ושמש, מדובר על יוסף שאחיו רצו להרוג אותו בגלל דיבוריו

 

 

משפטן

"ויבא משה את משפטן לפני ה'". למה הנון במשפטן גדולה? כאילו הרגיש שיש חוסר מהותי בדאגה לחיבור בין שני המשיחים. נון שערי בינה חסר. האות הגדולה דומה לאות עם נקודה מעליה. היא מסמלת החוסר.

נזכור שמשה לקח איתו את ארונו של יוסף ביציאת מצרים. הוא אחראי על יוסף. הוא חייב לזכור את יוסף. משה ייתן התורה, הרוחניות. אבל הוא חייב לדאוג גם לפן השני: הפן הפיזי. יוסף דאג שלכולם יהיה אוכל. שלכולם יהיה ביטחון כלכלי. הוא דאג לאחדות האחים. הוא דאג שיהיה להם ארץ גושן לגור ביחד. משיח בן יוסף הוא זה שידאג לאחדות, לארץ, למדינה, למלכות, לביטחון, לכלכלה.

משה ,רבנו, נותן התורה, דאג שתהיה לנו תורה, דרך, תוכן רוחני, חוקים וחזון.

כשבנות צלפחד באים אל משה לספר לו על יוסף, זה מדבר אליו מאוד.

המאור ושמש אומר שמשה היה בעד טענותיהן. אבל הוא לא ידע איך להגשים את הפטרון. ולכן הוא מסר הבעיה לאלוהים.

 

משפטם

בפרשת הקרבנות, פעמיים בלבד כתובה המילה  "כמשפטם". בכל מוספי החגים, תמיד כתוב "כמשפט" חוץ משני מועדים:

  • ראש השנה
  • שמיני עצרת

בין שני התאריכים האלה, יש 21 ימים.

בימים האלה, אנו מתפללים לישועה ולנחמה . יש סליחות, שופר עד להושענא רבא (ערב שמיני עצרת).

התקופה הזו היא התקופה הגלויה , שבה בני ישראל מנסים להתערב כדי להביא גאולה לעולם.

המאור ושמש שם לב שיש גם כן 21 ימים בין 17 בתמוז לתשעה באב.

בתקופה הזו, עם ישראל נמצא במצב של יראה, מנסה לעבור התקופה בלי פגע. כאילו הוא היה מעדיף שהתקופה הזו תעבור מהר! אבל בתקופה הזו, הגאולה השלמה עושה את דרכה בסתר. וכדי שזה יצליח, מתבקשים היהודים לעבור אותה בשקט ובסתר.עד 9באב שעתיד להיות מועד הגאולה השלמה ולחג גדול.

המאור ושמש מתאר את שתי התקופות האלה:

בין ראש השנה לשמיני עצרת= העבודה הגלויה עבור הגאולה

בין המצרים= העבודה הנסתרת עבור הגאולה.

שתי התקופות, בעלות 21 ימים, מקבילות אחת לשנייה, אחת בסתר ואחת גלויה!

 

נראה לי מעניין שבאותה הפרשה, שני נושאים, לכאורה רחוקים זה מהזה  (קרבנות החג ובנות צלפחד), קשורים על ידי מילה סמלית אחת : משפטן ומשפטם!! כאילו שניהם עוסקים באותו העניין: ההכנה לגאולה!

כמו שנאמר: "ציון במשפט תפדה"!!

פנחס וברית המילה

המו"ש טוען שהסדר באותיות חשוב. במיוחד כשמדובר באותן האותיות. למשל, האותיות חותם:

-פנחס "השיב את חמתי מעל בני ישראל"

-פנחס יהיה נוכח בכל ברית מילה, אות "חותמי".

פנחס הפך "חמתי" ל"חותמי", ברית המילה.

 

בן פוטי זה

רש"י מביא המדרש שאומר שבני ישראל התחילו להתקומם נגד פנחס כי הוא הרג נשיא שבט בישראל. הם אמרו שפנחס, בעצם הוא בכדו של יתרו שהיה עובד עבודה זרה!

המאור ושמש מסביר: כדי להכשיר מעשה של קנאי, יש תנאי חשוב: אסור שתהיה לו נגיעה אישית בעניין ואסור שיהיה לקנאי דחף טבעי רגשי של כעס ואלימות.

האם פנחס פעל משיקולים אישיים ובכעס טבעי בהמתי או שמה פעל רק "לשם שמים"?

הטענה שרוצה להרשיע את פנחס אומרת: אלעזר אבי פנחס התחתן עם בת יתרו. האם הם אנשים כשרים? האם הם לא פועלים משיקולים זרים, כך שפנחס הופע מהייחוס הרע הזה?

ה' עונה להם שלא. שאלעזר בדק את אשתו ואחיה של אשתו (שהיו כולם משרתים בלשכת הגזית(דברי הימים א ב נה- סנהדרין קד.) וגם יתרו: כולם עשו תשובה וכשרים הם.

בדיוק כמו שאהרון סבו בדק את אשתו אלישבע, את אחיה (נחשון) ואת אביה (עמינדב).

לכן, יחסו הכתוב לאהרון: כמו שאהרון התחתן עם אישה כשרה, גם אלעזר התחתן עם אישה כשרה. ואין מה לחשוש מהייחוסים האלה.

 

בני גד..לצפון..לחגי..לשוני..

גד= מסמל את מעשה הצדקה. כי האותיות של שמו מורות על "ג" גומל חסדים ל"ד" לדלים. גד הוא גומל דלים.

לכן, בניו (צפון, חגי ושוני)מסמלים איך יש לקיים מצוות הצדקה:

צפון= מוצפן, מוצנע. יש לתת בצנעה

חגי= יש לתת בשמחה . כמו שמחת החג.

שוני= יש לתת ולחזור ולתת. לשנות המעשה ולא להסתפק בנתינה אחת.

דרך אגב, המו"ש נותן טעם למה לא מברכים על מצוות הצדקה? כי, לצערנו, רוב האנשים שנותנים צדקה, עושים זאת מאולצים ולא עושים זאת בשמחה. ומכיוון שאין ברכה של מצווה אלה על שמחת המצווה, לא מברכים!

 

המתים ירשו את החיים

החלוקה של הארץ צריכה להיות "לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו". אם כן, יש לשים לב כמה ילדים יש לכל אחד ולתת להם נחלה מתאימה לפי גודלם. אבל לא מסתכלים כמה ילדים יש לבאי הארץ אלא עושים החשבון לפי אבותם שירדו למצרים!! כלומר, אם לשבט זה היו הרבה ילדים בתקופת מצרים, יש לתת לשבט שלו נחלה גדולה. ולא חשוב אם עכשיו, בביאה לארץ, התמעטו האוכלוסיה שלו!

כלומר, לוקחים בחשבון אלה שירדו למצרים כדי להנחיל את הארץ.

זה עושה קשר חזק בין בני השבטים שירדו למצרים, לגלות לאלה שנכנסים לארץ. אין לעשות נתק. אין להגיד, אלה היו בגלות, לא אכפת לנו מהם, מה שחשוב זה רק מי נכנס היום לארץ.

טעות זו נעשתה , למשל, בהתחלת הציונות כשרצו לבנות "ישראלי חדש" מנותק מ"היהודי הגלותי".

  • נראה לי שזו הסיבה שהתורה מונה כל הילדים שנולדו כבר לפני בואם למצרים (שבעים הנפשות שירדו) ולכל אחד היא נותן "שם משפחה" שיקבע את זהותם של כל הצאצאים אחריו.

לכן כתוב בכל אחד: "לצפון, משפחת הצפוני", "לשוני משפחת השוני", וכן לכל ה70~!!

 

האם הגלות היא בלתי נמנעת?

המו"ש טוען שלא. אפילו לגבי הטענה שיש "לקלוט בתוך עם ישראל את כל הניצוצות של כל העמים", הוא אומר שארץ ישראל משקה את כל הארצות שבעולם וכל הארצות שותות מתמצית ארץ ישראל. לכן, אם לא היו חוטאים, לא היו צריכים לגלות והיו מלקטים כל ניצוצות כל העמים, מתוך ארץ ישראל.

 

 

 

 

משה ויהושוע

המו"ש מזהיר אנשים גדולים שרוצים "לתת" הרבה מעצמם לאחרים, שלא יאבדו את נפשם במהלך הזה. הם לא צריכים לתת יותר ממה שניתן. יש לדאוג לעצמם! (כנראה, שבתור צדיק, החסידים שלו דרשו הרבה ממנו והוא הרגיש הסכנה שבתהליך הנתינה האין סופית. הוא יכול לאבדאת עצמו במהלך!)

לכן, ה' מבקש ממשה להעניק ליהושוע מה שהוא יכול, בלי לאבד את עצמו! "ונתת מהודך עליו" ולא כתוב "ונתת את כל הודך עליו"

 

משה דורש שה' ימנה איש אשר ידע לצאת ולבוא, ולהוציא ולהביא את העם

כלומר, איש שיודע להתעלות בעולם הרוחני מצד אחד. אבל שידע גם כן לרדת לעולם הגשמי.

שיידע להעלות את העם לעולמות רוחניים גבוהים אבל מצד שני שידע לרדת איתם לעניינים גשמיים קטנים.

יהושוע מתאים מאוד לתיאור הזה כי הוא גם ינק ממשה את תורתו וגם ידע להתחבר אל העם. הוא היה הירח מול משה השמש.

 

ייתכן שמשה חשש שפנחס יתפוס את השלטון! כי הוא איש קנאי, ואין הוא ראוי להיות המנהיג הכולל. כהן גדול כן אבל לא מלך!

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.