הצחוק ישמעאל והעקידה

בע"ה טו מרח שוון התשע"ז

מישל בן שושן

 

וירא פי

יצחק ישמעאל והצחוק

עקדת ישמעאל

(מתוך רעיון של הרב חנוך וקסמן)

הרב מציע שנסתכל על הסיפור של גירוש הגר וישמעאל מזווית שונה. אנו רגילים לקרוא הסיפור כהגשמה של רצון שרה. היא רצתה לגרש האמה ובנה וכן נעשה. אבל התורה מאריכה בסיפור יותר מזה. היא לא מסתפקת בפסוק אחד כמו למשל "ויגרש אברהם את הגר וישמעאל". אלא היא מתעניינת מאוד במה שקורה להם עד אשר הגר תמצא לבנה אישה. למה התורה עושה זאת? הרי היא לא סתם מספקת מידע היסטורי . אנו, הקוראים בכל דור אמורים ללמוד מהפסוקים והסיפור הזה לגבנו.

הרב מציע שהתורה רוצה להשוות בין ישמעאל ליצחק. לתת לנו להבין למה יצחק נבחר על פני ישמעאל. אם כן, נקרא שוב את הסיפור של גירוש ישמעאל, בהשוואה לסיפור אחר באותה הסדרה: עקידת יצחק.

בשני הסיפורים, אברהם מתבקש להיפרד מהבן שלו. בשני הסיפורים התורה מספרת את הסיבה לגרוש, המסע של ההורה עם הנער, היא מתארת "הסכנה" (מות הנער) , היא מספרת ההצלה על ידי מלאך ה' והברכה שהנער וההורה מקבלים. אם כן יש כמה נקודות דומות אבל יש גם נקודות שוני. הנה טבלה עם סיכום נקודות השוואה ושוני:

 

ישמעאל יצחק
שוני דמיון דמיון שוני
מצחק סיבת הגרוש סיבת העקדה: יצחק  (ראה מאמר הבא)
(יב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ …. אברהם מתבקש להיפרד מבנו אברהם מתבקש להיפרד מבנו כב-:(ב) וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק
..לחם וחמת מים כא-יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח… כב-ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר ..וַיִּקַּח… ….המאכלת
משוטטים ללא מטרה: וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע מסע של הילד עם הורה אחד מסע של הילד עם הורה אחד וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה
 (טז) וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת הילד נמצא בסכנת חיים במהלך המסע הילד נמצא בסכנת חיים במהלך המסע (ו) .. וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו
 וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק וילכו שניהם יחדיו
וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר  הילד ניצל בעזרת ה', ומובטח לו כי הוא יהפוך ללאום.  הילד ניצל בעזרת ה', ומובטח לו כי הוא יהפוך ללאום. (יא) וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְקֹוָק מִן הַשָּׁמַיִם … וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה.
(יט) וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם ..ַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר: פתרון והצלה פתרון והצלה (יג) וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל .. וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ:
בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ..

וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר ..

ברכת ה' ברכת ה' (יז) כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ ..
וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עיסוק בנישואין הקשורים לעתיד הילד עיסוק בנישואין הקשורים לעתיד הילד (כג) וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה

 

 

נציין כמה נקודות מתוך הטבלא:

  • לאברהם ויצחק יש נחישות, החלטיות ואומץ, אמונה ואחדות בניהם כל הזמן. לעומתם,התנהגותה המיואשת של הגר במסעה אינה נחושה או אמיצה. בנוסף לכך, היא תועה במדבר, כלומר משוטטת חסרת מטרה או כיוון – בניגוד מוחלט ל"מקום" שאברהם הכיר מיד, למרות שלאנאמר לו לאן ללכת.
  • לישמעאל (בן ה16 ), יש תגובה הפוכה מזו של יצחק: הפסיביות שלו בסיפור אינה איפוק אמיץ , אלא התפוררות נפשית ורגשית.
  • אברהם ויצחק הולכים תמיד ביחד בזמן שהגר וישמעאל נפרדים
  • דרך ההצלה של הנערים שונה ומבטאת השוני בניהם: הצלתו של ישמעאל נובעת מ 'שמיעתו' של ה', בהתאם לשם שניתן לו "ישמע-אל". אנו נמצאים מול מצב מוכר בכל דת: האלוהים שומע צעקת הדלים שמתפללים אליו ואז הוא מושיע אותם. "צעקת עניים אתה תשמע, זעקת הדל תקשיב ותושיע", זהו הוא המודל "הכללי" בהשגחת ה' בעולם.
  • ההצלה של יצחק, לעומת זאת, היא הרבה יותר מוזרה. יש מהפך על מהפך: ה' שהבטיח "כי ביצחק יקרא לך זרע" מבקש להקריב אותו. זו כבר הפתעה לא מוסברת. ואחרי שאברהם מוכן כן להקריב את בנו, אחרי שהוא כבר עקד אותו ולקח את המאכלת והרים ידו, רק אז המלאך מתערב כדי להפסיק המהלך! ושוב מהפך ברצון ה' כביכול. ההצלה של יצחק היא הפתעה שנייה, קיצונית בהקשרה – ההצלה פשוט לא אמורה לקרות לאברהם. ה"הפוך על הפוך" הזה מפתיע ומבלבל;
  • אם כן, סיפור גירוש ישמעאל והצלתו רווי בצפוי, בנורמאלי ובמובן – התבנית האוניברסאלית של "צעקת הדל תקשיב ותושיע". ישמעאל נולד בטבעיות, גדל בטבעיות. קורא לו אמנם סיפור לא נעים אבל מובן ומתקבל על הדעת. תגובת האלוהים מובנת ומקובלת. לעומתו, סיפור הצלת יצחק, מאופיין על ידי מהפכים בלתי צפויים ולא מובנים. ה' מסתיר כוונותיו ואף מתעה את אברהם. יש בהצלה זו מודל חדש של הצלה – הצלה בלתי מובנת; ההיפוך המביא לאסון, ולאחר מכן – ההיפוך הגורם לרווח ולהצלה.
  • כבר מלידתו, יצחק היה "ניסי", בלתי צפוי. בחירתו מול אחיו הבכור היא גם כן מפתיעה ולא מקובלת, לפחות לא טבעית.

נראה שיש כאן תיאור של שני סיפורים שמגדירים היטב את בחירתו של יצחק: מיצחק יצא עם "מוזר", בלתי צפוי, שאיננו עונה על חוקי הטבע הרגילים. ההיסטוריה של העם הזה והחוקים הקובעים את מהלכיו אינם צפוים, אינם "טבעיים" אינם רגילים. ישמעאל הוא הרגיל, יצחק היוצא דופן.

  • דרך אגב, בכל תרבות, קיימים טקסים שבהם הנער חייב להסתכן, לעבור אתגרים, לפעמים מסוכנים מאוד, כדי שיזכה למעבר למעמד של מבוגר. הטקסים של :"מסע- סכנה- הצלה" הם מתארים את ההתבגרות והמעבר של "הנער" שזוכה בסוף הטקס לברכה. ההיפרדות מהילדות ומההשגחה הצמודה של ההורים, הם מהלכים תמיד טראומטיים ודרמאטיים. כאן, לא רק הנערים מתבגרים, אלא גם ההורה מתבגר! אברהם ילמד להקריב חלק מעצמו. הוא היה רוצה שהילדים שלו יהיו כמוהו והנה שה' מבקש ממנו שיהיה אחרת! שהבן הנבחר לא יהיה זה שהוא חשב לכתחילה (ישמעאל) ואפילו הוא (יצחק) יהיה שונה בתכלית מאביו. אברהם בעל החסד נותן ליצחק להיות בעל מידת הדין ההפוכה!. אכן, שני מהלכי ההתפרדות האלה הם לא רק נסיונות עבור הנערים עצמם אלא גם עבור אברהם עצמו.
  • עקידת ישמעאל מאפשרת עקידת יצחק כי הוא חייב להעלות את הבן "היחיד" שלו. כלומר צריך שישמעאל יצא מהמשחק כדי שעקידת יצחק תקבל משמעות חזקה.

סיכום ביניים:

מתוך סיפור ההיפרדות מישמעאל לומדים

  1. ה' מעוניין שמשהוא שונה יצא מאברהם. מידת החסד (אברהם) חייבת להוליד מידת הדין (יצחק) כדי שבסופו של דבר יעשה איחוד המידות על ידי יעקב ובניו.
  2. ישמעאל "לוקח" את "הקליפה של החסד". הוא ימשיך את האפשרות של החיים מזוויתו הבלעדי של החסד אברהם חייב להבין שיצחק שונה מישמעאל. אם לא היה נולד ישמעאל, היה אברהם יכול להתבלבל ולעשות מיצחק ילד כמו ישמעאל. כך נראה לי להסביר בפשטות את העניין של הקליפה: הקליפה מאפשרת את יצירת הפרי ושמירתו אבל יש להיפרד ממנה כדי להגיע לפרי. ישמעאל ימשיך לחיות עם זרע גדול מאוד כדי להמשיך ללמד לזרעו של יצחק את ההבדל ביניהם והייחודיות של יצחק כלפיו. אפילו אם אברהם נפרד מישמעאל, אנו לא נפרדים ממנו. הגויים שיצאו ממנו ימשיכו להוות זרם מרכזי במשפחות הגויים. עבור זרעו של יצחק, הוא ימשיך להיות עדות חייה למידת החסד המוגזמת. בהמשך, ה' יעניק למשפחת ישמעאל "דת" שתאזן את המידה המוגזמת של החסד. זו תהיה הדת של מידת הדין המוגזם, האסלאם. זה התיקון שלו. כדי להגיע בסופו של דבר לאיחוד המידות.
  3. לומדים שיצחק וזרעו מעידים על קיום מימד "אחר", שונה ממה שנראה לעיין. יש השגחה מסוג אחר. יש חוקים אחרים מהחוקים הטבעיים שמנהלים את העמים. לומדים את יציאת הדופן של עם ישראל דרך ההפרדה מהנורמאליות של ישמעאל. לידת יצחק תהיה לידת האדם הראשון שאליו מתכוון הבורא עבור יצירת עם ישראל.

 

הצחוק

 

אני מזמין אתכם לקרוא את הפסוקים שמדברים על הצחוק בפרשות שלנו. מתוכם, נגלה עוד יותר את ה"מוזרות" וה"אל טבעיות" שתאפיין את יצחק אבינו, וזרעו:

 

בראשית פרק יז :(יג) הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם:(יד) וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר: ס(טו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ:(טז) וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ:(יז) וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד:(יח) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ:

(יט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו:(כ) וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל:(כא) וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת:

 

מי שצוחק ראשון בסיפור הוא דווקא אברהם עצמו! אם הצחוק היה דבר שלילי, ה' היה מגיב כבר כאן. וה' לא היה מצווה לקרוא לבנו בשם החטא הזה!. מכאן, כבר בפרשת "לך לך", לומדים שאין שום בעיה בזה שצוחקים על בשורת לידת יצחק.

נראה לי להציע ההיפך: המטרה של האלוהים היא להביא לעולם את יצחק. איש שיגלה מימד שונה מכל מה שהיינו רגילים אליו עד כה. איש ששמו, תפקידו ותפקיד זרעו יהיה ללמד לעולם לצחוק: כלומר לקחת פרספקטיבה שונה על מה שקורה. לחשוב אחרת. להתייצב במימד שונה ממה שרגילים להיות בו. יצחק אכן יבטא את ההסתכלות הזו. לכן, ה' רוצה שהוריו של יצחק (אברהם ושרה) יבינו זאת לפני לידתו. כדי שיצחק יוולד מהורים שיבינו מה תפקידו וייעודו.  לכן לידת יצחק, התנאים שמובילים ללידתו מאפיינים את מהותו העתידית של הילד הזה! לכן השלב הראשון הוא שאברהם יצחק! שיבין שזה דבר לא טבעי, מוזר . ואכן אברהם צוחק וזה מצויין.

 

בראשית פרק יח :(ט) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל:(י) וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו:

למה מלאכים באים אל אברהם? הרי כבר ה' בעצמו הודיע לאברהם בפרשת לך לך על לידת יצחק בשנה הבאה??. המטרה העיקרית היא: ששרה גם היא תצחק!!  לכן המלאכים שואלים "איה שרה אשתך?" כנראה שאברהם לא הודיע לה על הבשורה! המלאך בא כדי ששרה תצחק!!

(יא) וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים:

 

לא רק אברהם ושרה צריכים לצחוק, אלא גם הקורא בעצמו. התורה מדברת אל הקורא: אתה יודע שההורים האלה זקנים . הם הרי לא יכולים להביא ילדים ! אז תצחקו גם אתם, תגלו המוזריות שיש בדבר!

 

(יב) וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן:

 

שרה מצחקת רק "בקרבה" .רק באופן תת מודע. היא עדיין לא מבינה לגמרי משמעות הדבר.

 

(יג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי:

(יד) הֲיִפָּלֵא מֵיְקֹוָק דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן:

 

ה' לא מדבר אל שרה אלא אל אברהם: הוא דורש מאברהם לשים לב ששרה צחקה!! זה השלב השלישי. ארחי שאברהם צוחק, אחרי ששרה צוחקת חייבים כל אחד להבין הששני צוחק! אברהם היה נוכח כששרה שמעה את המלאך עכשיו אברהם חייב לדעת ולהבין שהיא צחקה ולדבר איתה על זה.

 

(טו) וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ:(טז) וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם:

 

סליחה, יש עוד דבר!: שרה איננה מודעת לגמרי שהיא צחקה בקרבה. יש להודיע לה שבאמת היא צחקה ושהיא תפנים את הצחוק לגמרי . שרה בנויה ממידת הדין. היא ,יראה". קשה לה מאוד לקבל את הצחוק הזה, קיום של מימד שונה, מחוץ לחוקי הטבע. מהרגע שהיא תפנים זאת, אין למלאכים סיבה להישאר עוד דקה. הם סיימו את תפקידם: שרה צחקה, אברהם מבין זאת, הוא דיבר איתה והיא הפנימה שבאמת היא צחקה.

 

משמעות הדברים עד כאן:

ה' רוצה שיבוא לעולם אדם שיעיד על קיום מערכת שונה . מחוץ לחוקי הטבע הרגילים. כל חייו הוא יצביע על המימד הזה. כדי שילד כזה ייוולד, חייבים הוריו להבין זאת . לכן, חשוב מאוד שהם יגלו את המוזריות והנס שיש בדבר. כל אחד יצחק וכל אחד יכיר בצחוק של השני. ה' כבר תכנן מכבר לקרוא ליצחק כך. הוא רק מחכה שאברהם ושרה יבינו זאת כדי שיולידו בן כזה.

 

יצחק (בעתיד) או מצחק (בהווה)?

 

אבל יש מימד אחר,לא פחות חשוב:

מתי נוכל לצחוק באמת? מתי נוכל להבין שכל מה שאנו חיים בעולם הזה הוא בעצם מנוהל על ידי הבורא לטובה? מתי נבין שכל מה שאנו סובלים עליו ולא מבינים אותו, יתברר שזה היה לטובה? מתי נבין את חוקי המשחק שאנו חיים?

  • יצחק = לצחוק בעתיד. נדע זאת רק לעתיד לבוא!! "אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה". לא עכשיו.
  • מצחק= בהווה.כל מי שצוחק כבר עכשיו,חושב אולי שהמשיח כבר הגיע, טועה בגדול! הוא מסתפק במה שקיים ותו לא. הוא לא פונה אל עתיד טוב יותר. הוא תסתפק באושר השטחי של הרגע. אין לו ראייה אל העתיד. אמנם הוא רגוע מאוד כי הוא חי את הרגע אבל אין לו את חיי העולם הבא!.

יצחק נמצא "במתח"!! הוא חי עבור העתיד. בנתיים הוא ירא, הוא מול מידת הדין. הוא לא מרפה את עצמו. הוא רציני מאוד כל הזמן. כי אין סיבה בנתיים לצחוק. אבל הוא יודע שבעתיד כן נצחק.

 

ישמעאל מצחק

סיבת הגרוש של הגר וישמעאל היא :

בראשית פרק כא :(ח) וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק:(ט) וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק😦י) וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק:

 

ישמעאל "מצחק". בהווה! לא בעתיד כמו "יצחק"! זו הסיבה של הגירוש האכזרי של הגר וישמעאל: הוא יקלקל את יצחק! הוא יוציא אותו מהמתח! הוא ירגיע את יצחק ויראה לו שיש ליהנות בעולם הזה ולא לחשוב על העתיד! הוא יכניס חסד מופרז בתוך יצחק! זה אסון עבור התכנון של האלוהים! כדי לתת ליצחק להמשיך בדרכו יש לשמור על המתח שבו הוא נמצא. רבקה אשתו (בעלת חסד) תשאיר אותו כל הזמן במתח! היא תשמור עליו, שיישאר תמיד יצחק! אבל ישמעאל מסוכן בשבילו

 

גרוש לוט

יש עוד בן משפחה שאברהם מגרש: את לוט! גם לוט מצחק בהווה. הוא מחפש ההנאה המיידית הוא בוחר בסדום כי כולה משקה. הוא מחפש החיים הטובים. הוא  לא חושב יותר מדי על העתיד. את זה, אנו נגלה בפסוק הבא:

 

בראשית פרק יט :(יד) וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי מַשְׁחִית יְקֹוָק אֶת הָעִיר וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו

 

לסיכום:

אכן עם ישראל הוא עם יוצא דופן. הוא "מוזר" בעיני העמים. זה תפקידו! להיות מוזר, להראות דרך שונה. לחשוב אחרת. להיות עד לקיום מימד אחר בעולם: השגחת אל אחד שברא את כל הבריאה ומשגיח עליה. עם זה מצפה לישועה שתבוא בעתיד . אז נגלה את סודות ההשגחה שלוותה אותנו במשך העולם הזה.

עם ישראל, שאיפתו היא להיות "בן העולם הבא". לצפות למשיח שעדיין לא הגיע. להאמין שיהיה טוב. להאמין שנצחק בעתיד.

יצחק הוא אבינו במידת הדין. היראה. אנו בני יעקב שיעשה איחוד המידות בין הדין והחסד. ההרגעה שלנו עוברת רק דרך איחוד המידות ולא דרך ההרגעה השטחית של אושר מסולף של צחוק רגעי בהווה.

לכן, יש להיפרד מלוט, מישמעאל שצוחקים בהווה. הם מצחקים. הם מחפשים האושר כאן ועכשיו בלבד.

 

הערה:

מעניין ללשים לב שיצחק אוהב תמיד ללכת למקום שקוראים אותו בתורה "באר לחי רואי". זה מקום מושבו של ישמעאל! יש פיתוי כזה להתחבר אל ישמעאל כדי להירגע! לצחוק כבר עכשיו.

ואכן יצחק וישמעאל יתאחדו בקבורת אביהם אברהם.

כנראה שהגירוש  של ישמעאל היה הכרחי בהתחלת דרכו של יצחק. אחרי שהוא כבר בנה אתעצמו, החיבור עם ישמעאל איננה מזיקה כל כך.

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.