תולדות פי.הנחש והעקב.

בע"ה א כסלו התשעז

מישל בן שושן

תולדות פי

 

אהבת עשיו

קל מאוד לחשוב שעשיו הוא הרשע ויעקב הצדיק. יש אפילו על מה להסתמך, ה' בעצמו אומר בפי הנביא מלאכי:

א :(ב) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְקֹוָק וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְקֹוָק וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב: (ג) וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר:

אם כן הכל ברור לכאורה. בין הצדיק לרשע יש להיפטר מהרשע ולתת לצדיק את כל הברכות והאמצעים להצלחת דרכו. עשיו הוא הרוע. נצדיק את הרחקתו מהשושלת של האבות. הוא הקליפה, מסירים אותה וניגשים אל הפרי , יעקב. קריאה כזו פשוטה, מרגיעה, ומתאימה לסיפור ה"בירורים" (בין הטוב והרע) במשפחת האבות. ישמעאל נדחה, עשיו יידחה. ואז נישאר בלי בעיות. נתמקד על הזרע הטהור של בני יעקב, עם ישראל.

  • אבל התורה בעצמה מקשה עלינו בחשיבה הזו:
  1. עשיו הוא התאום של יעקב. הוא לא בן שפחה מצרית. יש לו בדיוק את כל מה שיש ליעקב מבחינת התורשה.
  2. עשיו הוא הבכור. למה ה' נתן לעשיו להיות הבכור ביציאה מהבטן?. אם באמת הוא הרע, למה לסבך את העניינים ולתת לו , באופן טבעי, על ידי ההשגחה העליונה את המעמד החשוב כל כך של הבכורה?
  3. יצחק אוהב את עשיו!! ה' , בכבודו ובעצמו "שונא את עשיו" ויצחק אוהב דווקא את יעקב.

שלושת העובדות האלה, אינן מצוטטות על ידי המדרש. אלא על ידי התורה עצמה, במפורש.

ניתן להוסיף על שלושת הנקודות האלה "הרגשות" שיוצאות מרצף הסיפור: עשיו נראה בסדר גמור. הוא אוהב את הוריו. הוא משרת את אביו. יעקב הוא זה שגונב ממנו הברכות. יעקב הוא הרמאי. יעקב מחזיק בעקביו, הוא זה שמנצל חולשתו כדי לקנות הבכורה. ואפילו בסוף הסיפור, אחרי שיעקב חוזר מלבן,עשיו לא נלחם בו אלה מציע לו שותפות ואחווה. לולי המדרשים, הפרשנויות וההסברים שנותנים הפרשנים, יעקב נראה ברוב המקרים כרשע ועשיו הצדיק!

כל זה מאלץ אותנו לנסות ולהבין את הסיפור באופן פחות פשטני מכפי שרצינו לעשות בהתחלה!

 

  • נראה לי להקדים ולברר נקודה מקדימה, לעניות דעתי:

הרע והטוב מעורבבים בעולם. החלוקה בין טוב לרע באופן מוחלט, נעשית רק לצורך דידאקטי.וגם לצורך מוסרי. אבל באופן מציאותי, הכל מעורבב. יש בכל דבר חלק רע וחלק טוב. בפרופורציות שונות. ואם רוב הטוב גובר, קוראים לדבר טוב ולהיפך. החכמים מדברים על שני יצרים באדם, אחד טוב ואחד רע.זה מתאר את המתח שבו נמצא האדם בין שני הקטבים האלה. אבל האמונה באל אחד ובאחדות המידות מאלצת אותנו לחשוב שאין שתי רשויות ח"ו. אין את "הטוב" מצד אחד ו"הרע" מצד אחר. ההפרדה בין המושגים נחוצה לנו כדי להגיע להכרעות, לתיקון החברה, על ידי משפט, דין, אמת. אבל, באופן מהותי, האדם חי בתוך מתח של רע וטוב מורכבים ביחד. שני המושגים נבראו על ידי הבורא כדי ליצור את המתח הזה, ליצור כוח הבחירה אצל האדם ולתת לו אחריות בחייו.

אפילו כשאנו מכריזים "הכל לטובה" או "יצר האדם רע מנעוריו" או מתפללים אל "האל הטוב". ברור שהבורא יצר את הטוב וברא את הרע. ויש לברך על הטובה "כשם" שמברכים על הרעה. בלי להתבלבל בניהם! הרע איננו טוב והטוב איננו רע. אבל בכל דבר יש צדדים רעים וצדדים טובים. בכל פעולה, ביצר האדם, במנוע שמניע את האדם, יש תמיד מתח בין שתי הקצוות האלה שמשמשות כ"מצבר כוח" לתפקוד האדם כאדם.

  • נניח, לצורך הפשטת הדברים, שהעולם מתחלק בין שני תחומים: הגשמי והרוחני. כמו החלוקה בין הרע והטוב,גם חלוקה זו איינה נכונה. אבל היא עוזרת לפעמים להסביר מצבים שמורכבים משניהם.

נניח לצורך העניין שעשיו נמשך יותר לכיוון אחד. לעולם הגשמי.  ויעקב, איש תם , יושב אוהלים, לעולם כולו רוחני. (חלוקה זו קשה בעיני. אני לא מקבל שעשיו איננו איש רוח ושיעקב איננו איש מעשה. אבל נלך בחלוקה הגסה הזו כמודל בלבד).

יעקב אוחז בעקב עשיו= אחד איננו יכול למלא את תפקידו ללא השני!! האחד זקוק לשני! ומי שנראה זקוק יותר, הוא יעקב! עשיו יכול לתת הרגשה שהוא יכול להסתדר לבד בחיים. לפחות הרבה יותר מאשר יעקב !

יצחק אוהב את עשיו כי הוא רואה שהקדוש ברוך הוא בעצמו גרם לו להיות הבכור! יצחק חושב שלעשיו יש סיכוי יותר להיות המוביל. אם יעקב זקוק לעשיו אז כדאי להעניק את המנהיגות למי שזקוקים לו ולא למי שנזקק!

ייתכן מאוד שיצחק הכיר את עשיו. הוא הכיר את נטיותיו, את מידותיו ואת אופיו. הרב קוק, בדרוש ה29 ב"מדבר שור" (תודה לגבריאל מלול שהסב את צומת לבי למאמר)  אינו מקבל הרעיון שיצחק היה מנותק מהמציאות ולא הכיר טוב את "רשעות" בנו עשיו. יצחק אכן הכיר טוב את עשיו. אבל הוא סבר שדרך עשיו יש יותר סיכוי שהבירור והתיקון יצליחו!  זה מזכיר לי את העמדה הנפוצה אצל הרבה הורים שמאלצים את ילדיהם ללמוד מקצוע רווחי, לפני שהם יתפנו לרצונם להתעסק ברוחניות! "שיהיה לך משהו ביד- ואחר כך תפנה לאומנות או לפילוסופיה"!

בדרך כלל, מעדיפים למנות מנהיג שיודע להסדר בחיים! ולא פילוסוף! מעדיפים (כמנהיג) איש חזק, יודע ציד, על איש חלק וחולם חלומות. עמדת יצחק מוצדקת אם כן משני סיבות:

  1. האלוהים בחר בעשיו כבכור
  2. הוא יותר מתאים להיות מנהיג!

יצחק חושב שכדאי שעשיו יהיה המנהיג, הבכור, ויעקב יוכל בעתיד לממש את משימותיו בתוך עולמו של אחיו.

  • עמדת רקבה  הרבה יותר קשה להבנה. היא מעדיפה את יעקב . אולי בזכות העבר המשפחתי שלה אצל לבן.

היא יודעת שהעולם הגשמי לא תמיד מאפשר התפתחות רוחנית לטובה. אולי היא הבינה שאין בירור נוסף. יעקב יהיה האב האחרון בסדרה . "מיטתו תהיה שלמה". ממנו לא יצאו ילדים שיהיה צריך לדחות (כמו שקרא עם ישמעאל ועשיו).האלוהים כבר בישר לה ש"רב יעבוד צעיר", כלומר הבכור, עשיו, יהיה כפוף לקטן, יעקב.

הרב קוק מצביע על נקודה לשונית מעניינת: "ויאהב יצחק את עשיו..ורבקה אוהבת את יעקב". רבקה "אוהבת", עכשיו, בזכות מה שיעקב הוא כבר עכשיו. יצחק אהב את עשיו כי הוא עלול , בעתיד, להיות טוב . "ויאהב" זו צורת העתיד שהפכה לעבר. בניגוד ל"אוהבת" שהוא הווה מתמיד.

  • אם כן, למה רבקה לא דברה עם יצחק על זה?
  • למה יצחק עיוור דווקא ברגע שהוא אמור לתת את הברכות?
  • למה ההשגחה מסדרת את הדברים בצורה כזו שיעקב ישקר וייטול הברכות במרמה?

 

הכל מתנהל "כאילו". הכל צריך להיראות כאילו עשיו הוא הבן הטבעי ויעקב הבן שמתנהג במרמה. כאילו עשיו מתאים לחוקים הטבעיים, הרגילים, ויעקב שייך לעולם מקביל, פחות טבעי, יותר נסתר, עלום.

האם המסר שיעקב מייצג איננו יכול לעבור בצורה "חלקה"? האם הוא "חייב" לעבוד בצורה כזו בעולם הזה?

  • הרי האנטישמיות שליוותה את עם ישראל עמדה בעיקר על ההרגשה הזו: עם ישראל איננו שייך לחוקי העולם הזה! הוא נראה גונב, שקרן, לא ישר! בדיוק כמו שיעקב נראה בסיפור שלנו!

זה נראה "תפור" מראש על ידי …..ההשגחה!!

אין יצר טוב בלי יצר רע!

אין רוחניות בלי גשמיות

הרוחניות זקוקה לגשמיות למרות היותה העיקר!

הדרך של עשיו מסוכנת כי יש לו כוח. חוקי הטבע לא יזכירו לו הצורך בחלק השני, החלק של יעקב. עשיו יכול להרגיש שלם. למרות שהוא רק חלק אחד מהמשוואה, החלק שלו נותן לו הרגשה שהוא כל יכול , שהכל "עשוי" ואין מה לחפש בעולמות נסתרים, בעולמות עליונים. "וייבז עשיו את הבכורה". הוא בז לכל הדאגה הרוחנית של סיפור התולדות.

אבל מהצד השני, יעקב איננו יכול לחיות בלי עשיו! הוא שומר עליו. הוא מוכן למלא את תפקידו (כבכור) אם עשיו מסרב. יעקב תלוי בעשיו. הוא נאלץ למלא את שני התפקידים בנתיים!

יעקב חייב להתחזות בעולם הזה. הוא חייב לשחק כאילו הוא שייך לעולם הזה. כשיעקב מתחפש בבגדי עשיו, הוא מזכיר את היהודי שנשבע אמונים לגויים בגלות. הוא ישמור את חוקי המדינה הזרה שהוא גר בה כאילו הוא ממש כמוהם. רק כדי לשרוד! עד אשר יחזור לארצו. יעקב הוא היהודי הגלותי. (ישראל או ישורון, יהיה הישראלי הגאה בלאומיותו ובשילוב בין העולם הרוחני והעולם הגשמי ביחד).

  • לכן הסיפור מורכב מאוד!!

יעקב ועשיו הם שני החלקים שבתוך כל אדם. הם תאומים. לפעמים, זה יגבר על זה, לפעמים להיפך.

לכן ניתן לספר את הסיפור כאילו השאלה היא  "מי ישלוט?".

נזכיר את הפסוקים:

  • וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:
  • מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי
  • וַיִּקְרָא (יצחק) אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל
  • כז (טו) וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן:
  • ברכת יצחק ליעקב: הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ
  • וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים
  • וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ:

בכל הפסוקים האלה, נראה באמת שהסיפור הוא "מי יהיה הגדול ומי הקטן?. יצחק, אפילו כשהוא הבין את הכל, בסוף, קובע שיעקב יהיה השליט (לפחות בארץ ישראל). בחוץ לארץ, עשיו יוכל להוריד את עולו של יעקב מעליו. כשהאלוהים מדבר עם רבקה, הוא מבשר שאחד יהיה שולט על השני אבל הוא לא אומר מי!! הפסוקים מדגישים תמיד מי הגדול ומי הקטן.

 

 

 

הנחש ואדם

הרב מנשה וינר (ישיבת מעלות) מציע לפרש את הזוהר ואת כתבי האר"י ז"ל על הנושא כך:

מחלוקת יעקב ועשיו היא מהדורה שנייה למחלוקת בין הנחש ואדם הראשון!!

גם שם, הפסוק ברור: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב!

האלוהים מדבר אל הנחש וגוזר עליו שהוא יוכל להתגבר על האדם על ידי נשיכת עקבו. אבל האדם יוכל להתגבר על הנחש על ידי פגיעה בראשו!

על מה מדובר? נראה שיש תחרות בין הנחש והאדם והאלוהים איננו קובע מי ישלוט על מי! יש דרך לזה לשלוט ויש דרך אחרת לזה לשלוט. השאלה היא מי יהיה העקב, מי יהיה הראש, מי ישלוט על מי?. במה האלוהים מקלל את הנחש אם הוא נותן לו אפשרות להתגבר על האדם??

ההבדל היחיד שנשאר בין הנחש והאדם זה האבר שממנו אחד שולט על השני: הראש או העקב! אבל לשניהם אפשרות לשלוט על השני!!

  • הזהר אומר שיעקב הוא גלגולו של אדם הראשון בסיפור
  • עשיו הוא גלגלו של הנחש
  • ורבקה גלגולה של חווה!!

יעקב , בהתחלה, מתחפש בלבוש הנחש!!

  • הוא אוחז בעקב כמו הנחש
  • הוא שם עליו את בגדי עשיו, שהם, לפי רש"י הבגדים של אדם הראשון שהאלוהים תפר להם ושנגנבו דרך נמרוד!
  • הכל מתרחש כאילו יעקב מתחפש לעשיו, הוא לוקח את עמדת הנחש כדי להתמודד עם העולם של הנחש, עם העולם של עשיו.

עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם: (כז) עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל: תהלים פרק יח

  • האלוהים לא קבע מי ישלוט. הוא השאיר קשר בין האדם לנחש. כמו שהוא יצר את הקשר בין יעקב ועשיו! כמו שהוא ברא את האדם עם שני יצרים. עם הטוב והרע , עם החיים והמוות. הוא "שם לפני" האדם את שני הדרכים. המתח הזה חיוני!! והוא חיוני בעיקר כדי שהאדם יהיה אדם. עם בחירה, עם אחריות, עם יצרים, עם כוח יצירה, עם רגשות, עם אכזבות ושמחות, עם שותפות למעשה בראשית!

רבקה מקבלת על עצמה את התיקון למעשיה של חווה. כשהיא אומרת "עלי קללתך בני"(ראשי תיבות..עקב!) היא מסבירה ליעקב שהתיקון חייב להיות דרכה כי היא היתה חלק מתהליך קללת האדם. היא מבקשת מיעקב "שמע בקולי" כדי לתקן את החטא שלה "כי שמעת לקול אשתך"

הנה טבלא שיצרתי להציג את ההקבלות האפשריות בין שני הסיפורים:

 

אדם חווה והנחש יעקב עשיו ורבקה
הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב: וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב

(אל יעקב)הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ

(אל עשיו)וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ:

 

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה (ערמה)
לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ: (העניין מתנהל סביב האוכל) וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה
וַיַּעַשׂ יְקֹוָק אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם: וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן:

 

וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: …וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת
כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ שְׁמַע בְּקֹלִי
אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:

 

וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה:(יג) וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי
 (יח) וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה:

 

וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ
 וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְקֹוָק אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם:(כד) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן ַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם

 

 

ייתכן שהתיקון הסופי, כשיעקב יהיה ישראל, לי- ראש, ישר, ישורון, יתרחש כשהוא יחזור לארצו, אז יוכל לקבל על עצמו את שני התפקידים הראויים לו ועשיו יתפוס את מקומו הטבעי: הגשמי כפוף לרוחני.

"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לה' המלוכה".

 

יצחק ואברהם

פרשת תולדות מכילה בתוכה שני סיפורים משולבים:

  • הסיפור בין יעקב ועשיו (כאילו אין כאן הורים)
  • הסיפור של יצחק ורבקה אצל אבימלך (כאילו אין להם ילדים)

הנה טבלא שתמחיש את השילוב הזה:

יעקב ועשיו יצחק
  כה יט  וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק:
כה (כב) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ …..

כה (לד) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה: ס

קניין הבכורה

 
  כו (א) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה:…..

כו (לג) וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה: ס

יצחק אצל אבימלך

כו (לד) וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי:…

כח (ט) וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה: ס

קבלת הברכות

 

 

נלמד את הסיפור של יצחק אצל אבימלך ונשווה אותו עם אותו הסיפור שקראנו אצל אברהם. נראה מה שווה ומה שונה . זה יעזור לנו אולי להשיב על השאלה: למה הפרשה שלנו נקראת "תולדות" למרות שפרשת נוח, שמתחילה במילים דומות, נקראת "נוח":

ו(ט) אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ …………………………………….הפרשה נקראת :נח!

כה(יט) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק……………………………הפרשה נקראת תולדות:

העיקר בסיפור נוח הוא נוח עצמו. לא היותו בנו של למך. אלא מעלותיו וזכויותיו האישיות שלו.לכן הסדרה נקראת "נוח". אבל אצל יצחק, זה שונה: הסדרה איננה עוסקת ביצחק. היא עוסקת ביצחק בתור ממשיכו של אברהם אביו ובתור מי שיוסיף נפח חדש על מה שכבר ייסד אביו. העניין הוא עניין התולדות בין אביו אברהם לבניו יעקב ועשיו. לכן הסדרה נקראת "תולדות" ולא "יצחק". אם כן, אנו חייבים להבין במה יצחק ממשיך את דרכו של אברהם ובמה הוא מחדש. זה מסביר גם את המשך הפסוק:"ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק" זה העיקר! הקשר ביניהם. מי מוליד את מי כדי שזה יוליד עוד. אצל נוח, הפסוק עוסק רק בנוח עצמו :"נח איש צדיק היה.."

1.רעב

"ויהי רעב בארץ" התורה מספרת אותו הסיפור,גם יצחק חייב להתמודד עם אותה הבעיה, כמו שהיה בימי אברהם. גם הוא רוצה לרדת למצרים כמו אביו. ה' מונע זאת ממנו. אז הוא יורד לארץ פלישתים, כמו אביו. שם הוא פוגש, כמו אביו, את אבימלך ופיכול שר צבאו. שם , כמו אביו הוא קורא לאשתו אחותי.עד כאן, ההבדלים פחותים מדמוי הבעיות וההתמודדות מולם.

  1. ירושת הארץ

אברהם ויצחק ניצבים מול עוינות של הפלישטים. אברהם מגיב מהר בריצוי בקשות אבימלך. אבימלך דורש מאברהם שישבע לו ולזרעו שלא יפלוש לארצו עד עולם! מה עושה אברהם?: :  (כד) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ!!. בדיוק כמו הסיפור עם לוט. יש מחלוקת, אברהם מציע להיפרד ומוכן לתת חצי מהארץ ללוט. גם כאן, אברהם מוותר על כל חבל ארץ פלישטים!

יצחק, מקבל אותה בקשה מאבימלך. אבל הוא לא נשבע ולא מוותר על כלום: :(ל) וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ:(לא) וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם. ה"שבועה" כאן היא דו צדדית. כאילו נפרדים בדרך ארץ, כשני עמים גאים. אבל אין וויתור. אבימלך עוזב בלי כלום בידו.

  1. הבארות

מול אברהם נצבת בעיה: הפלישטים גוזלים הבארות שלו. איך מגיב אברהם?:" :(כה) וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ:(כו) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם:(כז) וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית:"

אברהם אמנם מציין שיש בעיה אבל הוא מיד מקבל את טענות אבימלך והוא נותן לו מתנות!! רק שיהיה שלום! אברהם מחפש שלום בכל מחיר ומוכן לוותר . הוא מוכן לתת מתנות תמורת הסכם.

לעומתו, יצחק ניצב בדיוק מול בעיות דומות: הפלישטים סתמו את בארות אברהם. סתם. הם מוכנים לוותר על מקור מים יקר רק בגלל השנאה התהומית שלהם. יצחק לא מוותר. ":(יח) וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו.

לא מדובר על חוסר יצירתיות של יצחק. אלה על מימד חדש: אברהם יצר דרך חדשה, הוא יכניס אותה באופן קבוע, לאורך זמן. אברהם אמר, חשב, הציע. יצחק מקבע זאת בזמן. הוא גורם לדברים להשתרש בעולם. אברהם המציא דרך אבל הוא לא גרם לדרך הזו להשתרש לאורך זמן. אם רוצים לשמוע אליו טוב . אבל מה יקרא בדורות הבאים? על זה יצחק עובד! ללא יצחק, דרכו של אברהם היה אולי נשכח מהר! הדרך היא דרכו של אברהם, אבל קביעת הדרך לדורות, היא עשייתו של יצחק בנו!

  1. הבארות החדשים

יצחק איננו מסתפק בחפירת בארות אביו . הוא חופר בארות חדשים!! גם עליהם רבים הפלישטים. יצחק קורא לבאר "עשק". לבאר השניה קורא "שטנה".הוא רוצה שהאנטישמיות תקבל שם! כן יש מחלוקת! לא מטאטאים את הבעיות מתחת לשטיח! הוא מתעקש וחופר באר אחרת שעליה הפלישטים כבר לא רבים! הוא הצליח! ההתעקשות שלו נושאת פרי! הוא קורא לבאר "רחובות": וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְקֹוָק לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ:

 

  1. פרינו בארץ

אברהם היה רועה צאן נווד. התורה מספרת בעיקר על מסעיו . יצחק ,לעומתו משתרש בקרקע.:" :(יב) וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ יְקֹוָק:. יצחק הבין שהאחיזה בקרקע חשובה. לא רק כדי לנחול את הארץ אלא גם כדי להשריש את דרכו הרוחנית של אברהם.יש פסוק יפה שבו המילה "שם" חוזרת כמה פעמים, כאילו יצחק הוא שם כדי להישאר שם ולא לברוח!:" :(כה) וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְקֹוָק וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר:

  1. באר שבע

אברהם ויצחק מסיימים את הסיפור בבאר שבע והתורה מספרת שכל אחד נתן אותו השם לאותה העיר, רק מסיבות שונות: אברהם קרא לעיר באר שבע בגלל שתי סיבות: (כח) וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן:(כט) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה:(ל) וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת: (לא) עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם.

  • הסיבה הראשונה היא שאברהם שוב מעניק מתנה לאבימלך. מתנת חינם רק כדי שנזכור שהיה כאן הסכם! שבע כבשות במתנה! אפילו אבימלך מופתע מהנדיבות הזאת! לא חשוב ! קח אותן רק כדי שנזכור שהיה הסכם!
  • הסיבה השנייה היא על השבועה של אברהם שלא ידרוש ממנו את ארץ פלישטים עד עולם!

יצחק , לעומתו קורא לבאר שבע על שם הבאר השביעית שהם חפרו !!סימן לשליטה על הארץ ללא עוררין!: (כח) וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן:(כט) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה:(ל) וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת: (לא) עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם.

נכון שמוזכר ש"שם נשבעו שניהם" כמו אצל אברהם , אבל הפסוק מזכיר בהתחלה את הבאר השביעית כמקור לשם! כלומר יש המשכיות מסויימת בין יצחק לאברהם אבל יש חידוש: אחיזה עיקשת בקרקע ארץ ישראל.

  1. הברכה

יש לשים לב שאברהם לא מברך את בני יצחק! אולי הוא בירך אותו אבל התורה לא מדווחת לנו על זה.למה? אולי בגלל שאברהם רצה להישאר "אב המון גויים" ולא לצמצם את מפעלו רק לבן אחד. ה' בכבודו ובעצמו יבוא ויברך את יצחק, במקום אברהם. והוא ייתן לו ..את ברכת אברהם!. כאילו ה' מכריע במקומו של אברהם: כן הסיפור העיקרי של התולדות יעבור דרך יצחק ולא דרך הילדים האחרים. התורה גם היא קובעת "אברהם הוליד את יצחק" כאילו זו ההולדה העיקרית שלו! עזבנו בסדרה. הקודמת את בני קטורה וישמעאל. עכשיו מתמקדים על יצחק כזרעו העיקרי של אברהם. ההתמקדות הזו דורשת הסתכלות שונה: יש להשתרש בקרקע ארץ ישראל. להילחם עבור ארץ ישראל, להתמודד ולא לוותר. זה תפקיד יצחק.יש לעבור מאברהם ליצחק!. בלי לשכוח את המשימות של אברהם! מה שיקבל יצחק מהאלוהים זו לא הברכה של יצחק אלא ברכת אברהם!!

 

שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:(ג) גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ:) וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ😦ה) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי

רק העמדה הזו של יצחק שמתעקש להמשיך את דרכו של אברהם יכולה להביא לעולם את יעקב ועשיו "האמורים בפרשה". בין יעקב ועשיו יתממשו המחלוקות בין אברהם ובנו יצחק! האם לוותר או להילחם בעד הלאומנות? האם העיקר הוא העולם הארצי, הגשמי או העולם הרוחני? מי ישלוט? האם בכלל יש חשיבות לשליטה של אחד על פני השני? איך נוכל לחיות עם המחלוקות ולחבר בין הקצוות?  אלה תולדות יצחק בן אברהם! יעקב האוחז בעקב אחיו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.