השבת אחרי המשכן

בע"ה כד אדר התשעז

מישל בן שושן

 

ויקהל פי

השבת- הרב גרוסמן

שאלות:

  1. למה התורה חוזרת על מצוות השבת באריכות , לפני מצוות בנין המשכן?
  2. למה התורה חזרה כבר בפרשת כי תישא על עניין השבת באריכות, אחרי מצוות עשיית המשכן?(אם זה רק כדי להגיד שהשבת דוחה בניין המשכן היה דאי בפסוק אחד בלבד!)

 

עיון במקורות:   עניין השבת מופיע לפחות 10 פעמים בתורה:

  1. 1. בסוף מעשה בראשית

בראשית פרק ב (א) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:(ב) וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה:(ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: פ

  1. 2. בפרשת המן שמות פרק טז (בשלח)

……                                 ……..שֵׁשֶׁת יָמִים, תִּלְקְטֻהוּ; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, לֹא יִהְיֶה-בּוֹ.

  1. 3. בעשרת הדברות שבפרשת יתרו:שמות פרק כ (יתרו)

 

1      ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.

2                ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָט וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:

3                           לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.

2                יכִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי;

3     עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת–וַיְקַדְּשֵׁהוּ.  {ס}

 

  1. בפרשת משפטים שמות פרק כג פסוק יב

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר:

  1. בפרשת כי תישא אחרי מצוות בניין המשכן שמות פרק לא

 

ב וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  יג וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר,

1  אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ:

2             כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם—

3                        לָדַעַת, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם

.                               4יד וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם;

5                                               מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת–כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ

.                                                                    6טו  שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה;

5                                                 כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת

.  4טז וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת,

3                         לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם

            יז בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–אוֹת הִוא, לְעֹלָם:

1  כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.  {ס}

 

  1. 6. בסוף פרשת כי תישא שמות פרק לד פסוק כא

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת:

  1. בהתחלת פרשת ויקהל, לפני שמשה יסביר שיש לבנות משכן שמות פרק לה (ויקהל)

א וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם  ב שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת.  ג לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת.  {פ}

  1. 8. בפרשת אמור עם שאר המועדים ויקרא פרק כג

ג שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ,

כ                               כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:

שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.  {פ}

  1. בפרשת פנחס לגבי הקרבנות המיוחדים לשבת במדבר פרק כח

(ט) וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ:

  1. בפרשת ואתחנן בעשרת הדברות במהדורה השנייה שלהם דברים פרק ה (ואתחנן)

 יא שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.

                         יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  יג וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:

לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר                                                        .                        בִּשְׁעָרֶיךָ–לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ

                      יד וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה;

עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת.  {ס}

 

לימוד:

קריאה בצורה מוצלבת (chiastique) מאפשרת , לפעמים, לגלות בתורה רמזים מעניין מאוד. הרב יונתן גרוסמן(ישיבת הר עציון) מציע לקרוא את שלושת הפרשות שמדברות על השבת בצורה זו:

כותבים את הטקסט כולו כשמגלים הקבלה בין המשפט הראשון והמשפט האחרון. וכן הקבלה בין המשפט השני וזה שלפני האחרון, וכן הלאה עד שמגיעים באמצע למשפט העיקרי. (הרב גרוסמן בוחן צורה זו בהרבה פרקים ופרשות בתורה ומגלה על ידם רמזים חדשים מעניינים מאוד)

 

ניקח למשל מצוות השבת בעשרת הדברות ביתרו:

 

1      ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.

2                ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָט וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:

3                           לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.

2                יכִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי;

1     עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת–וַיְקַדְּשֵׁהוּ.  {ס}

 

יש הקבלה בין

1-1:  לקדשו-ויקדשהו=אתה, בן ישראל , חייב לקדש את השבת-   כי ה' קידש אותו במעשה בראשית

2-2: ששת ימים :תעבוד כמו ששת ימים ה' ברא את העולם. ביום השביעי תשבות כמו שה' שבת בשבת

3: המשפט העיקרי: איסור המלאכה בשבת

 

יש כאן מימד נוסף למה שקראנו בבראשית.

בספר בראשית: ה' מקדש את היום השביעי

כאן, בעשרת הדברות, הוא דורש שישראל יקדשו בעצמם את היום השביעי-שבת

 

אבל החידוש מגיע במקור הבא, בפרשת כי תישא אחרי מצוות בניין המשכן שמות פרק לא:

 

ב וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  יג וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר,

1  אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ:

2             כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם—

3                        לָדַעַת, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם

.                               4יד וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם;

5                                               מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת–כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ

.                                                                    6טו  שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה;

5                                                 כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת

.  4טז וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת,

3                         לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם

            יז בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–אוֹת הִוא, לְעֹלָם:

1  כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.  {ס}

 

יש הקבלה בין

1-1: חוזרים על ההקבלה של עשרת הדברות: אתם תשמרו שבת כי ה' שמר שבת

2-2: אות היא :השבת היא "אות" בין העם היהודי וה'

3-3: המטרה ברורה: יש לדעת שה' מקדש את ישראל וזה יהיה הקשר לכל דורות העם היהודי ביניהם ובין ה'.

4-4: ושמרתם ושמרו: יש לשמור השבת.

5-5: מות יומת: כאן מדברים על עונש מוות למי שמחלל שבת

6 המרכז של הטקסט מביא את האיסור לעבוד כמו בכל שאר המקורות.

 

יש לשים לב לשני דברים:

  1. בחלק הראשון נושא הקדושה בולט ויש בו שלושה מרכיבים:

ה' מקדש את השבת= "קודש לה'"

ישראל מקדשים את השבת= " קודש היא לכם"

ה' מקדש את ישראל= "אני ה' מקדשכם"

 

כלומר עוברים למשולש: השבת- ישראל וה'.

יש התקדמות משמעותית בין בראשית (רק ה' מקדש השבת), מתן תורה( ישראל מקדשים השבת וה' מקדש השבת) וכאן, אחרי בניין המשכן (יש תוספת שה' מקדש את ישראל כי הם מקדשים את השבת)

עוברים ממצב של מימד אחד, לשני מימדים ולשלושה מימדים.

 

בראשית                                       מתן תורה                                     אחרי המשכן

ה'——–השבת                          ה'                  השבת                        ה'                השבת

 

 

ישראל                                                   ישראל

משולש כזה בין ה'-ישראל בעזרת השבת הוא אפשרי אחרי בנין המשכן.למה?

כי בניית המשכן מאפשר את ההכרה המשולשת הזאת:

ה' ברא את העולם. ישראל בונים משכן. ה' שוכן בתוך ישראל:

 

ה'                                                 העולם-המרחב- המשכן

 

ישראל

 

המשולש מאפשר לנו להבין את המשמעות של מימד אחד על ידי הבנת של המימד השני. זה משולש שווי צלעות!

כלומר, אם נבין את משמעות קדושת השבת על ידי הבורא, נבין יותר את משמעות קדושת השבת על ידי בני ישראל ואז נבין אולי יותר את משמעות קדושת עם ישראל על ידי ה'!

  1. 1. ה' מקדש השבת

ה' בורא את העולם בשישה ימים= כל הבריאה נראית כמפוצלת, הולכת בכל כיוון. המציאות שאנו חיים בתוכה (העולם) נראית לנו מחולקת בכל מיני מדורים, עולמות שונים. כשה' מקדש השבת, הוא מכניס את האפשרות לכיוון של הבריאה. השבת, מאפשר להפסיק את עולם היצירה והבריאה כדי לתת משמעות, כיוון, לכל הבריאה כולה. המטרה היא "לעשות" (אשר ברא אלוהים לעשות) אבל המשמעות של העשייה לא מתאפשר כל עוד עושים! העשייה, ריבוי הדברים שנבראים ונמצאים, מבלבלים . רק הפסקת הבריאה, מכניסה בתוך העולם את האפשרות לקחת מרחק מהעשייה , להתבונן ולמצוא מיד נוסף שממנו אפשר לתת משמעות למה שנעשה ולהמשיך לעשות.

הבורא הכניס את האפשרות הזאת בעולם. כשה' מקדש השבת, הוא מכניס בעולם הבריאה , העדר הבריאה, הפסקת הבריאה כדי לאפשר לבריאה עצמה לתפוס וגבה ומשמעות

  1. 2. ישראל מקדשים השבת:

האדם נמצא בעולם העשייה. אבל כשהוא מפסיק לפעול, נוצרת אצלו הזדמנות לקחת מרחק ולהתבונן אל עולמו ולחפש משמעות לכל העשייה בימי החול. איך האדם יכול לעשות זאת? כשהוא מבין מה ה' עשה בבריאת העולם. בעשרת הדברות, לא כתוב שעלינו לשבות בגלל שה' שבת אלא : עלינו לשבות בזכות זה שה' הכניס השביתה בעולם. הוא אפשר את ההסתכלות הזו על הבריאה עצמה. להפסיק לעבוד, זה לא לצאת מכללי העולם. כי ה' הכניס זאת בכללי העולם! הוא בעצמו שבת! לכן, כשאני שובת בשבת, זה בסדר, יש לי על מה להסתמך. על הבורא עצמו. וכשם שה' אפשר כיוון ומשמעות לבריאה על ידי השבת, כך אני מוזמן לתת כיוון ומשמעות לחיי העבודה שלי.

  1. 3. ה' מקדש את ישראל

במועדים, אנו מברכים "אשר בחר בנו מכל עם..וקידשנו מכל לשון..". זה משפט קשה להבנה. הרבה יהודים ואנטישמיים חשבו שמדובר ב"עליונות" של היהודים על שאר בני אדם. נראה לי שזו טעות חמורה. הבחירה והקדושה הזו, משמעותם שונה:  כמו שה' ברא את השב ת שיאפשר משמעות וכיוון ךשאר ימי המעשה, כך הוא ברא עם קטן שיראה את הכיוון לשאר בני האדם. עם ישראל אמור לייצג מימד שונה שממנו בעולם משפחות האדמה. הימצאות עם ישראל מפריעה, גורמת לשאלות, לא מאפשרת לחיות חיי הטבע והסוציולוגיה כרגיל. עם ישראל יוצא דופן בתור עם וזה אמור לאפשר חיפוש אחר משמעות מטרת בני האדם בעולם.

איך אפשר לגלות את קדושת עם ישראל על ידי ה'? פשוט בהיסטוריה   היוצאת דופן שלנו.

איך אפשר לגלות קדושת עם ישראל ומשמעותה? על ידי שמירת השבת ! שמירת השבת איננה מצוות רגילה. היא מאפשרת להיות קשור לקדושת עם ישראל על ידי הבורא!!

 

  1. החלק הראשון (1-2-3-4-5-) מדבר בגוף שני. ה' מדבר אל ישראל מולו. "תשמורו", "בניכם", "מקדישכם". בזמן שהחלק השני (5-4-3-2-1-) מדבר בגוף שלישי. "ושמרו בני ישראל" ", "בני ישראל"" ,לדורותם".

נראה לי להסביר זאת כך:

אחרי שבחלק הראשון, ה' מצווה לכל אחד לשמור השבת, אחר כך, אפשר להתעלות למימד העם ולדבר עליו ולא אליו, ולהכריז:"ושמרו בני ישראל את השבת"

למשל, מדינה איננה יכולה להתפאר ולהגיד "אנו מדינת זכויות האדם" כל עוד היא לא מצווה על כל אזרח לשמור חוקים רבים מפורטים! רק אחרי שהאזרחים והמערכות השלטוניות שומרות על זכויות האדם, ניתן להגיד שמדינהזו שומרת זכויות האדם.

כך, נראה לי, ההכרזה של ,ושמרו בני ישראל את השבת" כאידיאל שכל ישראל שומרים שבת, שהם לוקחים על עצמם מצווה זו, יכולה להיות הדגל המתנוסס מול עיני העם כאידיאל (אומרים שהמשיח יבוא כשכל ישראל ישמרו השבת). ומכריזים זאת בקידוש של שבת בבוקר.

 

 

תשובות על השאלות הראשונות:

אחרי המצווה לבנות המשכן, אנו מגלים מימד חדש: פעולה ממשית של בני האדם יכולה להשפיע על הקשר של הבורא איתם ועם העולם.

  • בעולם המרחב, יש לנו קדושת המקום:המשכן
  • בעולם הזמן יש לנו קדושת השבת
  • בעולם הנפש, בין בני האדם, יהיו לנו מצוות בין אדם לחברו, למשל בפרשת קדושים, שעל ידם מקדשים את היחס בין בני האדם.

אם כן, לא מדובר על סתם חזרה על מצוות השבת אלא על חידוש מהותי שמאפשר העמקת משמעות השבת במשולש בין ה', הזמן ועם ישראל.

            עולם(מרחב)                              שנה (זמן)                              נפש(מצוות בין אדם לחברו)

בורא העולם           המקום                 ה'              השבת                       ה' קדוש         ישראל קדושים

 

ישראל בוני המקדש                ישראל ששומרים השבת                     ה' מקדש את ישראל

 

החזרה על מצוות השבת בהתחלת הפרשה שלנו, מחזירה אותנו לשבת שלפני חטא העגל, כאילו סוגרים מעגל. העגל לא פוגע במשולש. לפני שמשה ידווח על מצוות בנין המשכן, הוא מסביר להם באיזו כוונה הם צריכים לבנות אותו: כמו השבת: ה' ברא העולם- ישראל יבנו משכן- וזה יאפשר השכנת השכינה של ה' בתוך ישראל.

אם לא, בניין המשכן היה עלול לגרום לעבודה זרה! הקשר עם השבת מנסה להמעיט סכנה זו.

 

לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת

 

המצווה הזו תמוה מאוד. היא המצווה היחידה המפורשת ממש בעניין המלאכות האסורות בשבת. חכמנו נחלקו במשמעות פסוק זה:

מסכת שבת דף ע עמוד א :תלמוד לומר: לא תבערו אש, הבערה בכלל היתה, ולמה יצאת – להקיש אליה, ולומר לך: מה הבערה שהיא אב מלאכה וחייבין עליה בפני עצמה – אף כל שהוא אב מלאכה חייבין עליה בפני עצמה. – שמואל סבר לה כרבי יוסי, דאמר: הבערה ללאו יצאת. דתניא: הבערה ללאו יצאת, דברי רבי יוסי. רבי נתן אומר: לחלק יצאת.

לחלק יצאת= כדי ללמד שכל מלאכה בפני עצמה היא חילול שבת. אין צורך בעשית כל המלאכות ביחד כדי לחלל שבת. כל מלאכה היא חילול שבת בפני עצמה.

ללאו יצאת= הבערת אש היא "פחות חמורה" כי היא לא ממש מלאכה אלא סתם "לאו" דבר שלא יעשה! זה יותר קשה להבין!

  • הרב ויצמן מישיבת מעלות לומד: אסור להדליק אש בשבת, במשמעות שיש להשכין שלום בשבת. האש הוא סמל לעבודה , למרוץ היום יומי. הכעס, הזריזות, ההתלהבות בעשייה שיש לנו ביום חול. יש לכבות האש הזאת לפני השבת ולהיכנס ב"שבת שלום". במיוחד כשהיהודים מובטלים ממלאכה, זו הזדמנות למריבות! לכן יש הדגשה וחשיבות יתרה במצווה זו! אל תדליקו אש המחלוקת בכל מושבותיכם ביום השבת עוד יותר משאר הימים. כי מהות השבת היא האפשרות להתענג ולמצוא משמעות לחיים.
  • הרב סמט מישיבת הר עציון מחדש: יש כל מני עיסוקים שמוציאים את האדם מהשבת. אפילו אם הם לא נכנסים בהגדרה של מלאכה, הם שוברים את רוח השבת. ואת כל אלה מסמל איסור הבערת אש בשבת, בתור "לאו" לבד. כאילו התורה אומרת: אתם מרגישים שהבערת אש בשבת היא הכי חמורה? אז כך תרגישו כלפי כל הפעולות שאינן כלולות ברשימה של 39 המלאכות אבל הן פוגעות קשות באווירת השבת!
  • באופן הרבה יותר פשטני, ניתן להציע שהאדם שרואה שמדליקים אש במשכן עבור הקרבנות בשבת, יכול לחשוב שגם בבית שלו, מותר להדליק בשבת. לכן יש מקום לאזהרה מיוחדת לאיסור הדלקת אש "בכל מושבותיכם"

בחירת הקידושים

נראה לי למצוא את ההתפתחות של המשולש במשך השבת עצמו:

בערב: הקידוש לקוח ממעשה בראשית, המימד הראשון. ה' מקדש השבת

בבוקר: מתחילים הקידוש עם עשרת הדברות(בהרבה מנהגים אומרים "זכור את יום השבת לקדשו..), המימד השני ומסיימים עם "ושמרו.." שאחרי המשכן, המימד השלישי.

 

בעשרת הדברות בספר דברים, בולט המעבר בין סיבת השבת: זה כבר לא בגלל שה' שבת בבריאה אלא בגלל שיצאנו מעבדות לחירות. מסבירים את אותו הדבר על ידי חוויה ממשית: היציאה מהשגרה כדי לתת משמעות לעשייה מתאפשרת על ידי היציאה מהשעבוד!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.