במדבר פי

בע"ה כו אייר התשעז

מישל בן שושן

 

מים כיור ובאר

פרשת במדבר הרב מנשה וינר

 

שאלה על הפרשה:

כל כלי המקדש מכוסים כדי שנוכל להוביל אותם, כשהמשכן מפורק בדרך. כל הכלים מורמים על ידי משפחות הלווים. אבל ברשימה של הכלים, חסר הכיור. למה?

 

נכון שהכיור הוא כלי שנראה שהתורה "שוכחת" אותו הרבה פעמים. גם בבניית הכלים, הכיור נדחה לפרשת כי תישא. גם בתיאור כל כלי הנחושת, חסר הכיור (למרות שהוא נעשה מנחושת).אבל זה רק מקשה עוד יותר על השאלה ולא משיב עליה! מה מעמדו של הכיור ולמה אף אחד איננו אמור להרים אותו במסעות??

 

בעיית המים במדבר:

מיד אחרי קריעת ים סוף, מגיעים למרה ושם כבר העם מתלונן שאין מים לשתות. ה' מראה איך אפשר להמתיק המים שם.

אחר כך, הם נוסעים לאלים. אבל שם, יש הרבה מעינות מים. כך שאין מחסור. להיפך, הם אפילו ימלאו מהמעיינות עבור הנסיעה הבאה.

לכן כשמגיעים חמדבר סין, לא מתלוננים עם מים כי יש להם בכליהם

מגיעים לרפידים. ושם אין כבר מים וצועקים על המים. משה מוציא להם צים צהר חורב על ידי זרימת נחל היורד מהר סיני ומגיע עד לרפידים.

מובן אם כן שכל השנה שהם היו בהר סיני, לא היה חסר מים כי שתו מהנחל היורד מההר.

הבעיה מתחילה מאז שיעזבו את הר סיני ועד הכניסה לארץ. מיד אחרי הנסיעה הראשונה בפרשת בהעלותך, העם מתלונן.. על אוכל! ולא על מים! אם כן היה להם מים. מאיפה היה להם מים??

נשמע על חוסר מים רק אחרי מות מרים, בשנה הארבעים.

המדרש מסביר שהיה להם "באר" שהיה נוסע איתם במדבר, בזכותה של מרים.

רש"י במדבר פרק כ פסוק ב (ב) ולא היה מים לעדה – מכאן שכל ארבעים שנה היה להם הבאר בזכות מרים:

 

הבאר של מרים

איפה היה הבאר הזה?

במדבר רבה פרשה א ד"ה ב ד"א וידבר והבאר בזכות מרים מה כתיב (שם /במדבר/ ך) ותמת שם מרים ותקבר שם ומה כתיב אח"כ (שם /במדבר כ'/) ולא היה מים לעדה, והיאך היתה הבאר עשויה סלע כמין כוורת היתה ומתגלגלת ובאת עמהם במסעות וכיון שהיו הדגלים חונים והמשכן עומד היה אותו הסלע בא ויושב לו בחצר אהל מועד והנשיאים באים ועומדים על גביו ואומרים עלי באר והיתה עולה,

הבאר היתה בחצר אוהל מועד!

על הבאר הזאת בני ישראל ישירו שירה מיוחדת:

במדבר פרק כא(טז) וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר יְקֹוָק לְמֹשֶׁה אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם: ס(יז) אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ:(יח) בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה:

והיא הבאר , הוא הסלע שמשה הוציא ממנו להם מים!

רש"י במדבר פרק כא פסוק כ (כ) ומבמות הגיא אשר בשדה מואב – כי שם מת משה ושם בטלה הבאר. דבר אחר כרוה נדיבי העם כל נשיא ונשיא כשהיו חונים נוטל מקלו ומושך אצל דגלו ומחנהו ומי הבאר נמשכין דרך אותו סימן ובאין לפני חניית כל שבט ושבט:

לפי רש"י, כל נשיא היה נכנס לאהל מועד, ומהבאר היה שם את המקל שלו ומושך המים משם ועד לחניית השבט שלו וכך היה להם מים במשך ארבעים שנה במדבר!

 

כשהמים האלה של מרים נעלמו, אז משה אמור להכות בסלע או לדבר איתו כדי להוציא מים. הכברה שהייתה על פי הבאר באוהל מועד הוא הסלע. אבל הסלע הלכה בין הסלעים ומשה שאל "המן הסלע הזה נוציא לכם מים?"

 

 

 

המים מתחת למקדש:

 

יחזקאל פרק מז : (א) וַיְשִׁבֵנִי אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ:(ב) וַיּוֹצִאֵנִי דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ אֶל שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים וְהִנֵּה מַיִם מְפַכִּים מִן הַכָּתֵף הַיְמָנִית:…(ז) בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד מִזֶּה וּמִזֶּה:(ח) וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה וְיָרְדוּ עַל הָעֲרָבָה וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים <ונרפאו> וְנִרְפּוּ הַמָּיִם:(ט) וְהָיָה כָל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִשְׁרֹץ אֶל כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל:

יחזקאל מתאר מים שיוצאים ממקום שנראה בדיוק מקום הכיור בחצר אוהל מועד! והמים האלה נובעים ומתגברים עד שמגיעים להיות נחל גדול שהולך עד לים המלח ומחייה את המים שם!! זו נבואה לאחרית הימים.

 

מסקנה:

לבני ישראל היה מים שיצאו, בזכות מרים, מבאר שהיה ממוקם בחצר אוהל מועד, מתחת לכיור. משם שאבו כל ישראל מים. כל נשיא היה נכנס ומושך מים, באופן כמובן ניסי, עד לפתח מחנה שבטו ומביא מים.

כשמרים מתה, הבאר הזה נעלם והיה משה צריך ללכת לחפש אחר הסלע שכיסה הבאר הזו והוציא ממנה  מים על ידי המטה שלו (כמו שעשו כל הנשיאים עד כה!). אבל יש קושי בהוצאת המים האלה באופן ניסי כי עוד מעט נכנסים לארץ ושם, אין יותר ניסים גלויים. כבר לא נאכל מן באופן ניסי ולא נאכל בשר באופן ניסי ולא יהיה ענן. כך שלא רק מיתת מרים גורמת למחסור במים ניסיים אלא העובדה שנכנסים לארץ ויש להתכונן ולקבל מים באופן טבעי.  בני ישראל שרים שירה מיוחדת לבאר הזאת שממנה שתו מים ארבעים שנה.

 

הכיור

אבל נעיין בכיור שעשה שלמה בבית המקדש. קוראים לכיור "ים":

מלכים א פרק ז (כג) וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב ..(כה) עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה:..(כז) וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּכֹנוֹת עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת ..(כט) וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיוֹת בָּקָר וּכְרוּבִים ..(ל) וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת …(לב) וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת …(לג) וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה … (לו) וַיְפַתַּח עַל הַלֻּחֹת יְדֹתֶיהָ וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת סָבִיב:(לז) כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת מוּצָק אֶחָד מִדָּה אַחַת קֶצֶב אֶחָד לְכֻלָּהְנָה: ס

הכיור של שלמה מאוד מזכיר את…מעשה המרכבה של יחזקאל. יש בו אפנים, אריות, בקר, כרובים, אדם, חלוקים לארבע. הכיור הוא בעצם כמן מרכבה של השכינה!!

הארון  הוא כיסא הכבוד של ה'. אבל בחוץ, יש את המרכבה שלו! הכיור!!

כשרואים הכיור בחוץ, אז יודעים שה' נמצא בפנים!! אבל מצד שני, הכיור מזכיר לנו שהוא יכול לנסוע מכאן ח"ו! כמו שאדם יכול ללכת בעזרת המרכבה שמחכה לו ביציאה!!

 

תשובה לשאלה הראשונה:

עכשיו מבינים:

הכיור הוא כלי מאוד חשוב. הרבה יותר ממשה שחשבנו בהתחלה. הוא מסמל את המרכבה של השכינה!! מתחתיו יוצאים מים ניסיים. משם, מהמקום שלו בבית המקדש , יצאו מים רבים שיבשרו על אחרית הימים!

הכיור איננו זקוק שמשהוא ירים אותו! הוא בעצמו המרכבה!

 

אם הארון היה "נושא את נושאיו" כי הוא מסמל את כיסא השכינה, על אחת כמה וכמה שהכיור שהוא המרכבה, איננו זקוק לנושאים!

 

בע"ה כו אייר התשעז    מישל בן שושן

במדבר סדר הופעת השבטים(הרב מנחם ליבטאג)

א-ה א-כ ב-י
מינוי מפקד  המיקום מסביב
הנשיאים המדבר למשכן
ראובן ראובן יהודה
שמעון שמעון יששכר
יהודה גד זבולון
יששכר יהודה ראובן
זבולון יששכר שמעון
אפרים זבולון גד
מנשה אפרים אפרים
בנימין מנשה מנשה
דן בנימין בנימין
אשר דן דן
גד אשר אשר
נפתלי נפתלי נפתלי

 

בתורה, שמות של השבטים מופיעים 18 פעמים. כל פעם, בסדר שונה.. ה"מי השילוח" מסביר שכל סדר מצביע על מצב שונה של העם. כאילו העם מורכב מ12 שבטים והסדר שלהם מכתיב צורה שונה של העם. כל סדר מאפשר לעם לגלות למשל פן אחר של דבר ה'. אחרי קריאת שמע של שחרית, מונים 18 כינוים לדבר ה' :(אמת, ויציב, ונכון, וקיים…) וכל אחד מהכינוים האלה מקביל לסדר אחר של הרשימה של שמות השבטים בתורה.

 

בקשר לפרשת במדבר, יש בה שלושה פעמים רשימת השבטים

  1. בפעם הראשונה, מונים את הנשיאים שיעמדו עם משה ואהרון כדי למנות את כל עם ישראל. הנשיאים מסודרים לפי סדר אחד.
  2. בפעם השנייה, מונים כל שבט . ואז יש לנו סדר אחר, רשון בעמודה השנייה של הטבלא.
  3. אחר כך, התורה מגלה את מיקום כל שבט מסביב למשכן. וזה יוצר סדר שלישי, בעמודה השלישית.

 

ההבדלים:

העמודה הראשונה מסודרת לפי האמהות: מתחילים בכל בני לאה, אחר כך בני רחל ואחר כך בני השפחות

בעמודה שהנייה, יש שינוי אחד: גד "קופץ" למעלה אחרי שמעון. למה? את זאת נבין אחרי שנעיין  בסדר שבו השבטים יחולקו מסביב למשכו.

 

אחרי חטא העגל, ה' עוזב את מחנה ישראל. כדי לדבר איתו, משה חייב לצאת מהמחנה ושם, הוא יכול לדבר עם ה'.

אחרי כפרת חטא העגל, ה' מבקש לבנות לו משכן כדי שהוא יחזור וישכון בתוך המחנה. ואכן המשכן ימוקם באמצע המחנה.

אם כן, חייבים 12 השבטים (חוץ מלוי שנמצא במרכז) להקיף המשכן. יהיו ארבע מחנות בעלי שלושה שבטים כל אחד.

מחנה אחד יהיה תחת פיקודו של הבכור :ראובן

מחנה אחר יהיה תחת פיקודו של בכור אחר: יהודה. אכן, יעקב בחר ביהודה כבכור מחליף אחרי חטא ראובן. ראבון נשאר בכור אבל יהודה תופס פיקוד אחר. (זה מזכיר לנו בעיית הבכורה בין יעקב ועשיו: יעקב מכיר בבכורת עשיו ולכן הוא מוכרח לקנות אותה ממנו. אבל מצד שני, הוא יגנוב הברכות כי הוא זכאי לברכות בתור הבכור העדיף).

מחנה שלישי מנוהל על ידי אפרים "בכור" יוסף (בקביעת יעקב)

מחנה רביעי תחת פיקודו של דן, בכור בני השפחות.

כל אחד מהמפקדים האלה לוקח שני שבטים: האחים הקרובים שלו. אבל יש בעיה: לוי מחוץ לחלוקה הזו. לכן, ראובן ושמעון יהיה חסר שלישי. זה יהיה גד שנלקח מבני השפחות שהם ארבעה!

זה מסביר למה גד "הוכנס", ברשימה השניים בין שמעון ליהודה.

יהודה נמצא במחנה מזרח. והוא יהיה המחנה הראשון במסעות. לכן, ברשימה השלישית, מחנה יהודה נמצא בראש הרשימה. וזה מסביר את הסדר של הרשימה השלישית!!

 

 

 

 

 

 

למי שזה מעניין, בניתי כאן טבלא עם כל הופעות השבטים בכל התורה כולה עם מספרי האוכלוסין שבכל שבט

  בראשית שמות במדבר דברים
  כט-לב לה-כג מו-ח מט-ג א-ב ו-יד א-ה א-כ ב-י ז-יא י-יח יג-ד כו-ה לד-יז כז-יג לג-ו
  סדר ישיבה ואלה ברכות ואלה נשיאי מינוי מפקד   סדר   קרבנות סדר שליחת מפקד כיבוש ברכה ברכת
  לידתם בארץ שמות יעקב שמות בית אב הנשיאים המדבר המיקום מסביב למשכן הנשיאים הדגלים מרגלים כניסה לארץ הארץ קללה משה
לאה ראובן ראובן ראובן ראובן ראובן ראובן ראובן ראובן יהודה 74,600   יהודה יהודה ראובן ראובן 43,730 גד שמעון ראובן
  שמעון שמעון שמעון שמעון שמעון שמעון שמעון שמעון יששכר 54,400 186,400 יששכר יששכר שמעון שמעון 22,200 ראובן לוי  
  לוי לוי לוי לוי לוי לוי     זבולון 57,400   זבולון זבולון יהודה גד 40,500 יהודה יהודה יהודה
  יהודה יהודה יהודה יהודה יהודה   יהודה גד ראובן 46,500   ראובן לוי-גר' ומר' יששכר יהודה 76,500 שמעון יששכר ללוי
בלהה דן יששכר יששכר זבולון יששכר   יששכר יהודה שמעון 59,300 151,450 שמעון ראובן אפרים יששכר 64,300 בנימין יוסף בנימין
  נפתלי זבולון זבולון יששכר זבולון   זבולון יששכר גד 45,650   גד שמעון בנימין זבולון 60,500 דן בנימין יוסף
זלפה גד יוסף דינה דן בנימין   אפרים זבולון לוי 22,000   אפרים גד זבולון מנשה 52,700 מנשה ראובן זבולון
  אשר בנימין גד גד דן   מנשה אפרים אפרים 40,500   מנשה לוי-קהת מנשה אפרים 32,500 אפרים גד יששכר
לאה יששכר דן אשר אשר נפתלי   בנימין מנשה מנשה 32,200 108,100 בנימין אפרים דן בנימין 45,600 זבולון אשר גד
  זבולון נפתלי יוסף נפתלי גד   דן בנימין בנימין 35,400   דן מנשה אשר דן 64,400 יששכר זבולון דן
  דינה גד בנימין יוסף אשר   אשר דן דן 62,700   אשר בנימין נפתלי אשר 53,400 אשר דן נפתלי
רחל יוסף אשר דן בנימין יוסף   גד אשר אשר 41,500 157,600 נפתלי דן גד נפתלי 45,400 נפתלי נפתלי אשר
  בנימין   נפתלי       נפתלי נפתלי נפתלי 53,400     אשר            
סה"כ 625,550 603,550 נפתלי סה"כ 601,730

 

 

בע"ה כו אייר התשעז

מישל בן שושן

 

במדבר פי

כיסוי כלי המשכן (הרב מאיר שפיגלמן)

 

בפרשת במדבר, מתוכנן המסע הקרב ובא של מחנה ישראל. הם נשארו כבר שנה בהר סיני, שם בנו את המשכן. ועכשיו יש לנסוע לעבר ארץ כנען. המסע דורש פירוק המשכן . כל כלי חייב להיות מכוסה היטב כדי שלא יראו ולא יגעו בו. גם הכהנים וגם הלויים, עלולים למות אם הם יגעו בכלי המשכן ללא כיסוי.

למשל, כדי להרים את הארון, הכהנים נכנסים לאוהל, ובלי לראות את הארון, הם לוקחים את הפרוכת, הווילון שמפריד בין הקדש ובין קודש הקדשים ומכסים איתו את הארון בפנים. כך שאף אחד לא יראה או ייגע בארון ישירות. המאמר הזה יעסוק בכיסוים האלה. נראה מה ניתן ללמוד בעיון הזה.

כיסוי הכלים:

 

 

 

 

 

 

הארון                          השולחן                            שאר הכלים                       מזבח העולה

 

 

כליל תכלת תחש    
תחש תולעת שני תחש תחש
הפרוכת תכלת תכלת ארגמן
הארון השולחן שאר הכלים מזבח העולה

=כלים נלווים

 

יריעות המשכן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מעל לאוהל יש שלושה (או ארבעה) כיסויים שנקראים "המשכן"

  1. יריעות עשויות היו מאריגה של עשרים וארבעה חוטים של תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש. היריעות, בדומה לפרוכת נארגו בצורה שלכרוב בדמות אריה מצד אחד ובדמות נשר מהצד השני ("כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב"). את היריעות ניתן היה לראות במבט מעלה מתוכו של המשכן. מתבונן חיצוני לא  יכול היה לראותן.:
  2. שיכבה השנייה של כיסויי המשכן, שהונחה מעל יריעות המשכן הייתה יריעות עזים שחורות
  3. מעל יריעות האוהל הונחו יריעות עור של אלים, מאדמים (צבועים באדום) בצדדים (לפי הרמב"ם) ועורות תחשים על הגג. (או שהונחו עורות אלים ותחשים זה על זה (לפי רבי יהודה):

מסביב לחצר המשכן: רשת יריעות משש

מסך הפתח:  עשוי "תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם"

 

בגדי כהן הדיוט : שש (פשתן מצרי)

  • כתונת: מפשתן ארוג בצורת משבצות
  • אבנט: חגורה ארוגה מחוטי צמר ופשתן בצבעי :תכלת ארגמן ותולעת שני.
  • מכנסים: ארוגים מפשתן
  • מגבעת: מפשתן

בגדי כהן גדול:  שש וזהב

  • מצנפת: מפשתן
  • מעיל: חוטי תכלת ארוגים עם פעמונים ורימונים
  • אפוד: חוטים תכלת ארגמן, תולעת שני, וחוטי זהב. עליו שני אבנים
  • חושן: בד ארוג מזהב, צמר בצבע תכלת ארגמן ותולעת שני, ופשתן. עליו, אבני האורים ותומים.
  • ציץ :מזהב שנקשר על ידי חוטי צמר צבועים תכלת.

 

הערות:

  • הכהנים לובשים בגדי שש, כמו חצר המשכן
  • הכהן הגדול לובש בגדי שש וזהב כי הוא משרת גם בהיכל שיש בו כלי זהב ויריעות שש
  • כל כלי המשכן מכוסים בעור תחש כמו שהאוהל מכוסה בתחש.
  • התכלת משקפת את ההיכל ובמיוחד הארון (כליל תכלת)
  • הכיסוי הפנימי ביותר הוא תמיד החשוב ביותר
  • התכלת מחברת: בין האפוד ובין החושן

את הציץ לראש הכהן הגדול

מחברת בין הקרסים

מחברת הפעמונים לכהן (על ידי המעיל)

התכלת משולבת עם חוטים אחרים, גבוה יותר מתכלת לבדה. כי כך היא מסמלת את התפקיד שלה: החיבור.   ציבור שכולו תכלת פחות מציבור שמכיל בתוכו כל מיני סוגי אנשים!! בניגוד לקרח שטען שכל העדה כולם קדושים, לכן עבורו טלית שכולה תכלת גבוה יותר              .

יריעות העיזים:   הן  מסמלות את מעמד בני ישראל בתוך המשכן. אבל כשהוא מפורק אין סיבה להימצאותם מסביב לכל כלי.הם הוחלפו על ידי התכלת

השש מסמל את החצר. לכן הוא לא מופיע מעל לכלים. חוץ מאשר בפרכות המכסה את הארון י יש חלק של ישראל בתורה. אפילו בלי משכן

עורות תחשים= מסמלים הפרדה גמורה. לכן אין תחשים במסך הפתח

הארון:  יש לו שני תפקידים:

  • כלי ככל הכלים. לכן הוא מכוסה בשני כיסוים עם תחש.
  • הוא נמצא בראש המחנה ותר לבני ישראל את הדרך. לכן יש עליו כיסוי שלישי: התכלת

ארבע או שלוש?

יש הרבה דברים שיש ספק אם הם ארבע או שלוש:

  1. בגדי כהונה: לפעמים מונים אותם בלי המכנסיים ולפעמים עם. הם או שלושה או ארבעה
  2. בגדי הכהן הגדול: הם לפעמים שלושה ( אפוד חושן ומעיל). ולפעמים מוסיפים להם הציץ, כך שהם ארבעה
  3. חוטי המשכן: עשויים משלושה חוטי צמר ומחוט אחד של פשתן
  4. המשכן מכוסה בשלושה כיסויים, אבל הכיסוי השלישי , מחולק לשני כיסויים (עורות אילים ועורות תחשים)
  5. כלי המשכן: הם שלושה (ארון שולחן ומנורה) בפנים ואחד (מזבח העולה) בחוץ.
  6. בני ישראל חונים מסביב למשכן במבנה של שלושה שבטים בארבע קיוונים.
  7. במזבח יש ארבע קרנות אך רק לשלוש מהם יש יסוד
  8. שלושה חוטי לבן בציצית וחוט אחד תכלת
  9. שלושה אבות וארבע אמהות.

 

אולי המצב האידיאלי הוא ארבע   והמצב המציאותי הוא שלושה.

אם עשיו היה צדיק הוא היה נושא את לאה והיו אולי ארבעה אבות וארבע אמהות

וכן הלאה

 

המצב האידיאלי הוא שהמשכן מחובר והשכינה בתוכו: ארבעה כיסויים

אבל כשהוא מפורק יש רק שלושה כיסויים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.