מטות פי

בע"ה כה תמוז התשעז

מישל בן שושן

 

מטות פי

מלחמת מדיין

בעקבןת שיעור של הרב מנשה וינר

 

 

במדבר פרק לא(א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(ב) נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ:(ג) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְקֹוָק בְּמִדְיָן:(ד) אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא…

 

רוב רובה של פרשת מטות עוסקת במלחמה נגד מדיין. אי אפשר שלא להתפעל מהתיאור המדויק והארוך הזה. מספר החיילים , תיאור ההריגה של כל הגברים ושרפת כל הערים. משה שכועס על שלא הרגו הילדים הזכרים הקטנים והנשים. תיאור השלל בפרוטרוט, חלוקת השלל ואפילו תיאור התכשיטים שנלקחו מהנשים! הכל מתואר, אפילו העילה למלחמה:בנות מדיין השתתפו עם נשי מואב בפיתוי בני ישראל לזנות ולעבודה זרה. החטא החמור הזה הביא כמעט לכלייה של העם לולי מעשה פנחס שהציל את המצב. אמנם מתו 24אלף ישראלים במגפה, אבל היה יכול להיות אסון גדול יותר.

 

בכל זאת עולות שאלות נוקבות:

  1. למה להילחם נגד מדין ולא נגד מואב?
  2. למה להחריב את כל האומה המדיינית בצורה כה מוחלטת?
  3. אם היה חטא זה מצד בני ישראל שנפלו בפיתוי ופחות באלה שניסו לפתות! מה היא ה"נקמה" שזה עורר אצל ה' או אצל בני ישראל??
  4. אנו מופתעים מהאכזריות שנדרשת מהעם. משה רבנו, בן 120 שנה, שכועס ודורש שנהרוג ילדים קטנים ונשים!! . זה מפתיע עוד יותר קוראים של התורה שרגילים לאהבת הזולת, אהבת הגר, קריאה לשלום. איסור הנקמה (לא תיקום ולא תיטור)….
  5. אריכות הנושא וכמות הפסוקים המוקדשים לנושא, מזכירות יותר …..אריכות תיאור בניין המשכן מאשר סתם מלחמה נוספת בסדרת מלחמות כיבוש.

הרב מנשה וינר מגלה שמתחת לפני השטח, קוראים דברים חשובים והתורה , לפעמים,מספרת את חלקם בלבד.

בעצם, מלחמת מדיין מזכירה לנו מלחמת עמלק. מצווה להשמיד, למחות את כל העם. גם נגד עמלק,  התורה לא כל כך מנמקת את סיבת העויינות הבסיסית הזאת (היא רק אומרת שעמלק בא "לקרר" את העם ביציאת מצרים, אבל לעשות ממלחמת עמלק מלחמת חורמה שתישאר כמטרה עליונה לכל אורך ההיסטוריה, עד שה' בעצמו יתערב ויקיים אותה, זה אומר דרשני!

הערה:אנו יכולים לטעות ולחשוב שיש עוד מצווה דומה להרוג אזרחים במלחמה: בכיבוש הארץ, יש לנו באמת הוראה להרוג אזרחים בלי לחמול. אבל זה לא אותו הדבר: נגד שבעת עמי כנען, אחרי שהם מסרבים לקבל עליהם שלום וגיור מינימלי, המלחמה נגדם היא מלחמה: חיילים מול חיילים. ואם יש האויב מסתתר נגד אזרחים או שההריגה שלהם תגרום למותם של אזרחים, אז התורה מרשה להרוג אזרחים. זה אכזרי, זה נורא, אבל זה הרבה פחות מאשר במלחמה נגד עמלק או מלחמה נגד מדיין. בשני המקרים האלה, המצווה היא פשוט להרוג אזרחים ולהשמיד את העם, כולל הערים . כאילו אלה מלחמת חורמה, ולא מלחמות כבוש. אם כן, שתי המלחמות האלה :מדין ועמלק יוצאות דופן ממש ויש להבין למה.

 

מדין ועמלק

פגשנו כבר את שני העמים האלה ביציאת מצרים. עמלק בא להילחם ומדין..לא! להיפך, יתרו, כהן מדין בא לברך אותנו! חשבנו שעמלק הם הרעים ומדיין הם הטובים. יכול להיות. אבל זה לא כל הסיפור.

 

מדין הוא אחד מבניו של אברהם אבינו עם פילגשו קטורה.

בראשית פרק כה (א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה:(ב) וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ:(ג) וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים:(ד) וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה:(ה) וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק:(ו) וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם:

אברהם מגרש את כל הילדים שלו כדי שיתרחקו מיצחק ושולח אותם לכיוון הקדם, המזרח. אחד מהם, מדיין לא ממש מתרחק ונשאר בסביבה הקרובה. הוא מנסה או להתקרב, או להחליף או לפרק את עם ישראל. את המדיינים אנו פוגשים שוב ממכירת יוסף:

בראשית פרק לז(כח) וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה:

בלי לגרוע מהאחריות של האחים, התורה מספרת שהמדיינים הם אלה שהעלו את יוסף מהבור ומכרו אותו. לא שמנו לב לפרט הקטן הזה. אבל החכמים יודעים לקרוא מה מתרחש מאחורי הקלעים. כשמשה ממנה את פנחס הכהן לצאת למלחמה נגד מדיין (ולא אלעזר אביו למשל), רש"י יודע להסביר:

:(ו) וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ.רש"י (ו) אותם ואת פינחס – … ומפני מה הלך פינחס ולא הלך אלעזר. אמר הקב"ה מי שהתחיל במצוה, שהרג כזבי בת צור, יגמור. דבר אחר שהלך לנקום נקמת יוסף אבי אמו, שנאמר (בראשית לז, לו) והמדנים מכרו אותו. …

איך שהוא, המדרשים יקשרו בן פנחס ליוסף כדי להסביר לנו שפנחס "נוקם נקמת יוסף" . הם רוצים שנבין שיש קשר הדוק בין סיפור בנות מדין, הריגת זמרי וכזבי על ידי פנחס, מלחמת מדיין…למכירת יוסף . אכן, יש בשני המקרים מדינים. יוסף קשור לפיתוים מיניים(אשת פוטיפר), לפיתוי ההתבוללות במצרים. יוסף ידע לעמוד בפיתוים האלה. יוסף עומד בפרץ מול הזנות והעבודה הזרה. העובדה שהמדיינים מכרו אותו מצביעים על אותו הרצון העמוק שיש אצל אויבי ישראל מסויימים, שמדיין הם הנציג המובהק שלהם, להשמיד את ישראל על ידי הפלת יוסף: השמדת שבט אחד מישראל שהוא המבצר נגד הזנות והעבודה הזרה.

 

גם עמלק הוא תמיד בסביבה כדי להשמיד את ישראל מעיקרו. אין כאן בעיה של שטחים או דת. יש בעמלק שינאה עמוקה ועקרונית. הוא לא מקבל את עצם קיומו של עם ישראל. עמלק הוא הצאצא של עשיו שלא קיבל את הדחייה של עשיו לטובת יעקב.(המדרשים מספרים לנו, כדי לשים אותנו בכיוון הזה, שהאימה שלו נדחתה אף היא מבית דין הגיור היהודי בתקופה ההיא!)

 

הבדל אחד יש בין עמלק למדיין:

אצל מדיין יש עדיין הרבה דברים טובים מעורבבים עם השנאה הרעה שלהם כלפנו. משה ידע להוציא ממדין את הטוב הזה. הוא ניסה לקרב את הבני-דודים במקום להרחיק אותם. הוא אכן הצליח בהרבה מישורים. הוא התחתן עם מדיינית. יתרו בא וכמעט התגייר. אלעזר הכהן גם הוא התחתן עם מדיינית. זמרי גם הוא חשב שכזבי המדיינית מתאימה לו. ואולי הוא צדק (לדעת האר"י ז"ל) אבל זה מקום מסוכן וקשה להתחבר עם מדיין כי זה יכול להביא טוב גדול או רעה גדולה והרסנית!! לא כל אחד יכול להתקרב אליהם ולצאת מזה בשלום!. יש פן מאוד הרסני במדיין נגד ישראל. זה אולי יכול להסביר למה יש פסוקים בתורה שבהם משה מבקש מיתרו לישאר ופסוקים שמספרים שהוא שילח (כמעט גירש) אותו אל ארצו!  אבל בעמלק אין טוב עבור ישראל בכלל.

 

בלעם ומדין

כשבלק שלח שרים כדי לבקש מבלעם לבוא לקלל את ישראל, הוא מצרף לשרי מואב, שרי מדיין. וכתוב "וקסמים בידם". מה הם הקסמים האלה שמביאים שרי מדיין?? ייתכן שיש קשר עם הקסמים שנתן אברהם אבינו לבנות קטורה.

רש"י בראשית פרק כה פסוק ו נתן אברהם מתנות – פירשו רבותינו שם טומאה מסר להם…

שרי מדין מביאים איתם את הכלים, כלי טומאה, כלי השמדה, כלי קללה שקבלו מאברהם אבינו בעצמו, כדי לתת אותם לבלעם לקלל את ישראל. אכן הכל קשור! בלעם , כנראה הוא ממדין. במלחמת מדיין שבפרשה שלנו, בני ישראל הורגים חמישה מלכי מדיין ואת בלעם. כלומר, בלעם הוא קשור מאוד לרצון העמוק של מדיין להציק/להשמיד את עם ישראל.

 

מואב

בניגוד למדין, מואב איננו מצאצאי אברהם שנדחה. הוא מצאצאי לוט והוא קיבל חבל ארץ משלו מעם האלוהים. הבעיה של מואב היא הפחד מישראל שיקחו ממנו את השטח שלו. הוא לא רוצה להחריב את עם ישראל. לכן, כשמואב שולח בנותיו נגד ישראל, זה תכסיס מלחמתי. נגדו יש לנו עניין של מלחמת כיבוש אם הוא לא ייתן לנו לכבוש את ישראל. ואפילו זאת, אסור לנו לפגוע בו. כי אין לנו עניין בשטחים שלו.

אבל מול מדיין ומול עמלק, יש לנו מלחמת הישרדות. מדובר על הקיום שלנו. הם מחפשים למחוק אותנו מהמפה בכלל.

 

משה

למה דווקא משה הוא זה שצריך להילחם נגד מדיין.

משה הוא הכי מדייני מכולם! הוא שהה במדיין הרבה שנים. שם הוא התחתן. בניו הם מדיינים! זה הנסיון הגדול השני בחיו:

משה גדל במשפחה מצרית. הוא היה נסיך מצרים. בתיה בת פרעה הצילה את חייו. בתור איש מצרי הוא היה חייב להילחם נגד המצרים ופרעה "אביו" כדי להוציא את העבריות מהמצריות שלו! משה לא רק הוציא את ישראל ממצרים אלה הוא הוציא את הישראליות שלו מתוך המצריות שלו!

וכך הוא נדרש לעשות שוב עם המדיניות שלו! הוא לא יכול לסיים את המשימה שלו בלי להילחם עד חורמה נגד המדיינים! אחרי שהוא הוציא מהם הדברים הטובים, נשאר בהם רק שינאה עמוקה וסכנה ענקית עבור קיום עם ישראל. בדיוק כמו שעם ישראל הוציא ממצרים "רכוש גדול", ונשארה מצרים ריקה (כמצולה בלי דגים), כך מדיין מראה רק רוע .

רק מי שחווה את התרבות המצרית או המדיינית, יכול להבחין בין הטוב ובין הרע שבה. רק הוא יכול להבחין בסכנות ורק הוא מסוגל לטפל בשלילה של התרבות הזו כשהיא מסכנת את ישראל. לכן, זו המשימה האחרונה של משה: לטפל במדיינים.

 

גדעון

גדול השופטים שיהיו בעם ישראל, גדעון , נלחם נגד מדיין. מעניין שהוא משתמש שם ב"לפידים" וקולות שופר, בדיוק כמו שבני ישראל שמעו במתן תורה! האם אלה רק תכסיסי מלחמה או שמה יש כאן אזכור לבחירת ישראל בהר סיני, נגד הנסיון להחליף את ישראל מצד מדיין?

 

בני לוי

מי יצא למלחמה נגד מדיין?

משה ביקש שכל שבט יבחר לו אלף איש. כך שסה"כ היו 12000לוחמים מובחרים (1/50 מהכוח הצבאי הכולל של ישראל שהיה 600000איש). אבל מעניין מה שאומר רש"י:

(ד) אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא

רש"י: לכל מטות ישראל – לרבות שבט לוי!

אם כן אפרים ומנשה נחשבים שבט אחד:שבט יוסף! כדי לחשב 12 שבטים, אם כוללים שבט לוי, חייבים לחבר בין שבט משנה ושבט אפרים, בני יוסף. הם שלחו ביחד 1000איש, בתור שבט..יוסף!! מכאן שתי שאלות:

  1. למה לוי?

הרי אנו יודעים ששבט לוי לא אמור להילחם! למה כאן , הוא נלחם? . כי זו לא מלחמת כיבוש!! לוי לא נלחם כדי לכבוש הארץ כי אין לא בה נחלה. אבל כאן, לא מדובר על כיובש ארץ כנען, מדובר על "נקמת ה'" כלומר עניין קיומי לאומי דתי. כמו שבלי לוי נלחמו בזמן מעשה העגל והם אלה שהרגו את החוטאים, כך כאן, הלויים נוקמים נקמת ה'. לוי מוכר בכוח הנקמה שלו בסיפור דינה ושכם. אם לוי לא היה נלחם באן, היינו אולי טועים וחושבים שמדובר בעוד מלחמת כיבוש. רש"י בא להזהיר אותנו מחשיבה מוטעית זו.

  1. למה יוסף?

עכשיו ברור לנו שהסיפור הוא קשור למכירת יוסף! יוסף דורש את נקמתו. לא בתור מנשה ואפרים אלא בתור יוסף עצמו!

 

 

שור ושה

בעצם, אנו נוגעים בסיפור הזה של מלחמת מדיין, לבעיה עמוקה עוד יותר:

בחטא העגל, בני ישראל גם חטאו בשני חטאים: גילוי עריות ועבודה זרה. כמו בבעל פעור.

בחטא העגל, ה' רצה גם כן להשמיד את עם ישראל.

בחנוכת המשכן, בני ישראל מתבקשים להביא עגל ושעיר לחטאת.

ב וַיֹּאמֶר אֶל-אַהֲרֹן קַח-לְךָ עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְהוָה.  ג וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר  קְחוּ שְׂעִיר-עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי-שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה.  ד וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן  כִּי הַיּוֹם יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם.

  • אהרון מביא עגל לחטאת על השתתפותו בחטא העגל
  • בני ישראל מביאים שעיר עיזים על חטא מכירת יוסף (טבלו את הכתנת בדמו של שעיר עיזים)

אם כן, שני החטאים האלה: מכירת יוסף וחטא העגל הם חטאים קרדינאלים שאי אפשר להתקדם ולחנך משכן בלי לכפר עליהם. שני החטאים האלה, מקבילים. באחד יש נסיון לבטל שבט אחד ובשני כמעט בוטלו כל השבטים כולן!

 

יש מצווה מוזרה שכדאי לבחון דרך ההסבר הזה:

(לז) כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה:

למה יש הבדל בין שור לשה בערך הקנס המוטל על הגונב?

 

כדי לענות אולי על השאלה הזו נשים לב לפרט מעניין:

עבור בניית המשכן , התורה מפרטת את התכשיטים מזהב בני ישראל הביאו:

שמות פרק לה (כב) וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז (4)כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיקֹוָק:  ארבעה תכשיטים!

 

בסיפור שלנו, במלחמת מדיין, התורה מפרטת את התכשיטים מהשלל:

במדבר פרק לא(נ) וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן יְקֹוָק אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז(5) לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְקֹוָק:….. חמישה תכשיטים!

 

  • בבניין המשכן,הם הביאו ארבעה תכשיטים, כאילו הם מכפרים על חטא מכירת יוסף, תמורת השה (שעיר עיזים שטבלו בו כתונת יוסף)
  • במלחמת מדיין, הם מביאים חמישה תכשיטים כאילו הם עכשיו מכפרים גם על חטא העגל, תמורת השור (שהעגל הוא בנו)

הכפרה נעשית בשני שלבים: בננין המשכן ובמלחמת מדיין. בראשון הם מביאים "רק" ארבעה תכשיטים ובשני חמישה. רק אז משה מסיים את תפקידו.

 

מסקנות

אם כן, מלחמת מדין מגלה שיש לעם ישראל כמה משקעים ומשימות נסתרים. יש בהם חולשות.ההיסטוריה שלהם מגלה את החולשות , הצלקות, נקודות התורפה שלהם.

מולם עומדים עמים שמטרתם לגלות ולשחק עם החולשות האלה.

יש בעם ישראל גיבורים כמו משה, כמו יוסף, כמו פנחס, שמעוררים בעם ישראל כוחות שעוזרים להם להתמודד מול החולשות שלהם ומול האויבים שלהם.

לא תמיד קל לזהות את הטוב ואת הרע שיש באויבים שלנו. אבל, יש מצבים שהסכנות עולות על הסיכוים ויש לדעת להשמיד לגמרי את האויבים כשהקיום של עם ישראל בסכנה.

מדין, כמו עמלק הם שני העמים שמחפשים תמיד לפגוע בעם ישראל באשר הוא. ולכן יש מצווה למחות אותם ואת זכרם, אפילו אם זה נראה לנו מאוד אכזרי. כי הקיום שלנו בסכנה מולם.

(כמובן שאין לנו היום מידע כל שהוא על זהותם של עמים אלה ולכן למעשה אי אפשר להתנהג בצורה כזו. אבל אין לנו לשכוח שכן לפעמים הקיום שלנו דורש עמידה חזקה ומוכנות להילחם עד חרמה)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ששת הנושאים המפרידים

מתוך שיעורו של הרב יונתן גרוסמן

 

 

כשמתבוננים ברצף הפרשות, אנו יכולים לשים לב שיש שישה נושאים שבאים להפריד בין התחלת עניין המדיינים לסופו:

פרשה נושא
בלק זנות בנות מואב-זמרי עם כזבי המדינית.פנחס
פנחס ברית שלום לפנחס
מצוות מלחמת מדיין "צרור את המדינים"
פקידת ישראל- חלוקת הארץ    הצו הכללי
בנות צלפחד היוזמה האישית
בשורת מות משה הצו האלוהי
מינוי יהושע היוזמה האישית
קרבנות הצו הכללי
מטות נדרים היוזמה האישית
מלחמת מדיין
גד וראובן
מסעי המסעות
מצוות ירושת הארץ-גבולות-נחלת הארץ
ערי מקלט-ערי הלויים
בנות צלפחד- מנשה

 

 

בלק ובלעם מנסים לקלל את ישראל. הם מצליחים לגרום להם לחטוא על ידי בנות מואב ומדין, פנחס בא להציל המצב ואחר כך ה' מצווה להילחם מול מדיין. אנו נמצאים בהתחלת פרשת פנחס.

אבל הביצוע של הצו הזה, כלומר המלחמה עם מדיין עצמה , באה רק בפרשה שלנו. בין שניהם, יש שישה סיפורים שלא מבינים מה הקשרם לסיפור שלנו.

הרב גרוסמן שם לב ששת העניינים האלה עוסקים בשלושה עניינים שכל אחד נחלק לשניים. החלק הראשון זה הצו האלוהי ובחלק השני, אנו מוצאים  את היוזמה האנושיתף

  • העניין הראשון= חלוקת הארץ
    1. החלק הראשון זה המפקד, וצורת החלוקה שמצווה ה'
    2. החלק השני זה היוזמה של בנות צלפחד וההצלחה של בקשתן
  • העניין השני הוא מות משה
    1. בחלק הראשון, ה' מצווה למשה למות "כאשר מת אהרון". אבל משה שם לב שהוא לא מבקש ממנו לעלות על ההר עם מחליפו כמו שאלעזר עלה עם אהרון והחליף אותו מהר ההר.
    2. החלק השני, זו היוזמה של משה: הוא דורש מה' שיהושע יחליף אותו וזה מתקבל
  • העניין השלישי הוא סדר העבודה בבית המקדש בקשר לקרבנות.
    1. החלק הראשון מסדר אתכל מצוות המוספים ( שם כתובב "לבד מנדרכים ונדבותיכם")
    2. בחלק השני, באים הנדרים והנדבותף יש מקום ליוזמה האנושית גם בקשר לפולחן ולעבודת ה'.

 

אם כן, רגע. לפני הכניסה לארץ , התורה מעלה על נס את הבגרות של העם ושל משה שמביעים יוזמות חיוביות וקבלתן על ידי ה'. לא רק ה' מצווה מלמעלה,  אלא עולה מלמטה היוזמה והתשוקה האנושית שמביעה מעלה גבוה מאוד של העם ומוכנותו להיכנס לארץ

בדיוק לבגרות הזו חיכו כדי להתמודד עם בעיית מלחמת מדיין.

ההתמודדות עם עמלק היתה פשוטה יותר כי היה ברור לכולם שעמלק בא להילחם

בגרות וכוח הבחנה גדול יותר התבשלו במשך ארבעים שנה כדי להבין שגם מדיין, העם שהיה כביכול ידידותי מאוד, הוא בעצם גם סכנה גדולה לישראל.

כמו שאומר הפתגם: אלוהים הגן עלי מפני ידידי אני אטפל באויבי!

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.