בע"ה טז אלול התשע"ז
מישל בן שושן
כי תבוא פי 2
מה מקשר את כל חלקי הפרשה?
- הדיבור
בחלק הראשון של הפרשה, הדגש נמצא על מה שהחקלאי אומר. יש נאומים מפורטים שחייב כל ישראלי להגיד.
הנאום של החקלאי המביא את הביקורים והנאום שהוא אומר כל שלוש שנים, "ווידוי מעשר" כשהוא עושה דוח על כל מה שהרוויח ומה שנתן לכהן , ללוי ולעניים, בתור מעשרות.
גם בחלק השני, יש נאום ארוך שך העם בהר גריזים והר עיבל.
שלושת הנאומים האלה, שנאמרים בהזדמנויות שונות, עוסקות בכוח הדיבור.
הדיבור הוא המחבר בין החלק הגשמי לחלק הרוחני שיש באדם:
בראשית פרק ב (ז) וַיִּיצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם :(ייצר עם שני יודים- שני יצרים שני חלקים)
עָפָר מִן הָאֲדָמָה : החלק הגופני, הביולוגי
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים : החלק הרוחני, הנשמה,
וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: : (אונקלוס: והות באדם לרוח ממללא= מדבר)
הדיבור המחבר בין שני חלקי האדם
ארץ ישראל הוא מקום מבחן: איך מתיחסים לשפע. איך מתיחסים לעולם הגשמי. במדבר, ישראל חיו בעולם של ניסים גלוים. עם לחם מהשמים ועננים ובאר. בארץ, החלק הגשמי בא לידי ביטוי . השאלה היא: האם הישראלי ישקע לגמרי בחומר או שמה יקשר החומר עם הרוח כדי ליהנות מממנו.
מצוות הביכורים היא אחד מהדרכים לקדש את החומר: קבלתי פירות. אני מודה לה', אני מכריז שהכל בא מה'. אני זוכר את ההיסטוריה של עם ישראל כדי להכניס את החיים בארץ במשמעות הכוונה האלוהית.
בהר גריזים ועיבל, היהודים נכנס במלוא אחריותו לברית: הוא מקבל את תוצאות הברית. במידה והוא לא יחבר בין הגשמי והרוחני, הוא יאבד לגמרי הזכות לחיות על הארץ. והכל מתבטא על ידי הדיבור, החלק האנושי ביותר והאלוהי ביותר.
משה לא נכנס לארץ בגלל שהוא "הכה" את הסלע ולא "דיבר " אליו. כמובן שזה רק סמל הבעיה של אי התאמת משה לארץ אבל הביטוי של התורה מאלף: נכנס רק מי שיודע לדבר! מים מקבלים רק על ידי דיבור ולא ידי הכאה. עד כה המטה עשה את כל הנסים. בארץ, מפסיקים להשתמש במטה ומתחילים להפעיל את כוח הדיבור. המחבר בין הגשמי והרוחני.
- הביכורים הם תיקון לחטאים
- חטא המרגלים
הארי ז"ל הסביר שמצוות הביכורים הם תיקון לחטא המרגלים:
גם הם הביאו ביכורים (והימים ימי ביכורי ענבים). אשכול ענבים. אבל הדיבור שלהים היה שלילי לגבי ארץ ישראל. הם הניאו את העם מלבוא לארץ. העונש היה נדודים במדבר ומוות.
| חטא המרגלים | הביכורים |
| מביאים מפרי הארץ | להביא מפרי הארץ |
| דיבור שלילי: דיבת הארץ | דיבור חיובי: שמחה להיות בארץ |
| עונש: גלות | שכר: ביאה לארץ והנאה מהטוב שלה |
דרך אגב: מצוות הביכורים מתקיימת אך ורק על ידי שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל:
דברים פרק ח(ח) אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ:
אם כן, למה המרגלים הביאו ענבים, תאנים ורימונים בלבד?
במדבר פרק יג (כג) וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים:
כי היה לבני ישראל מן:
- והמן הוא לחם. המחליף את "החיטה" ו"השעורה"
- המן נמשל גם לצפיחית בדבש
- וטעם המן "כטעם לשד השמן"
אם כן, מה שהיה חסר לעם במדבר זה א היה חיטה, שעורה , דבש ושמן אלה שלושת הפרות הנשארים: ענבים, תאנים ורימונים!
- חטא קין
למה ה' שעה למנחתו של הבל ולא שעה למנחתו של קיין?
בראשית פרק ד: ג וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה. ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ. ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.
כי קין לא הביא ביכורים!
הרי פעמיים בלבד כתוב בתורה הביטוי "פרי האדמה": במצוות ביכורים ובמנחת קיין:
בראשית פרק ד: ג וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה.
דברים פרק כו :(ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ
הבל הביא "מבכורות" צאנו! וקיין לא הביא "ביכורים"
עונשו של קיין היה : גלות! כמו שנראה בהמשך, גירוש מגן עדן:
בראשית פרק ד:(טז) וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן:
מלפני ה'= מגן עדן.
אם כן, יש מקום לחשוב שמצוות הביכורים היא תיקון חטא קיין: קיין אמנם מביא פרות אל ה' כמנחה אבל הוא לא עושה זאת בתור ביכורים. כלומר הוא לא מביא מ"פירותיו" (בניגוד להבל שהביא מצאנו), הוא לא מביא את הפרות הראשונים. הוא לא מכריז על ההכרה שהכל שייך לה' ולא מכנסי משמעות למנחה שלו.
כמו שקיין גורש מלפני ה', כך הביכורים חייבם לבוא ולתקן זאת על ידי הביאה לארץ, אל מקום המקדש, אל הכהן, לפני ה'!
- חטא אדם הראשון
גם הסיפור של חטא עץ הדעת עניינו אכילת פירות העץ בחטא. חווה והאדם אוכלים דבר אסור בלי לדבר על זה. בלי להכיר מה משמעות מעשיהם. הם אוכלים מהר, בהיחבא, רק כדי לספק צרכים ולא כהכרת הטוב והודאה לחסדי שמיים. העונש של החטא יהיה גירוש מגן עדן:
בראשית פרק ג(כג) וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְקֹוָק אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם:(כד) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים: ס
האדם לא רק גורש כמו שקיין גורש אלא הוא גם "נשלח" כלומר היתה לו שליחות! אם כן עונשו של קיין היה חמור יותר כי הגירוש שלו היה בלי שליחות!
איך האדם יוכל לחזור אל הגן שממנו גורש? כשהוא ידע להתגבר על הכרובים ועל חרב המהפכת ששומרים על הגן. אבל בעצם, הוא יחזור כשהוא יתקן את החטא שלו.
כל אדם שמביא ביכורים אל בית המקדש בירושלים, מקום גן העדן, מול הכרובים, הוא מתקן את חטא עץ הדעת וזוכה לביאה לארץ ולהנאה ממנה.
| חטא עף הדעת | מנחת קין | ביכורים |
| אכילת הפרי באופן אסור | הבאת פרות האדמה ללא ביכורים | הבאת ביכורים מפרי האדמה |
| העונש הוא גירוש מגן עדן | עונש : גירוש | שכר: ביאה והנאה מהארץ |
| קללת הארץ, קללת האדם | קללת קיין וזרעו | ברכות |
הברכות והקללות:
- הברכות:
בראשית פרק א :(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ …..(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ …(כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:
הבורא מברך את האדם על ידי פירות הארץ. גם הוא, האדם יפרה וירבה. הברכה תלויה ביחס של האדם אל הארץ. איך הוא יתנהג מול הפרות של הארץ. אסור לו ואכול מעץ מסויים. מצווה עליו לאכול מכל פרות העץ האחרים. הברכה היא פועל יוצא ישיר מאכילת פירות!
- הקללות
כל הקללות באות בעקבות יחס לא נכון לאכילת הפירות. הנחש ארור. האדמה ארורה. וגם חווה ואדם מקוללים:
בראשית פרק ג:(יד) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה …..אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:
בראשית פרק ד :(יא) וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ:(יב) כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ:(יג) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְקֹוָק גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא:(יד) הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי:
גם קין מקולל וגם האדמה בעקבותיו.
אם כן, מצאנו את החיבור שחיפשנו בין שני חלקי הפרשה שלנו:
מתן הארץ לבני ישראל, תלוי ביחס שלהם לפירות הארץ. כלומר, איך האדם הגשמי יכניס רוחניות בעולמו ויקדש את החומר. המבחן הוא היחס אל פירות הארץ והתוצאות הם קשורות להנאה מהארץ, או, להיפך, הגירוש ממנה! הקללות והברכות הנאמרות בברית הם תוצאה ישירה מהיחס של הישראלי לפרות הארץ ולכהן, לעני ולגר.
בשולי העניין הזה, הרב וינר מציע כמה פירושים לגבי סיפור חטא קין:
- שעטנז:
למה הבל היה רועה זאן?
הרי בזמנו, אסור היה לאכול מהבהמות!
אולי הבל שמע על קללת האדמה אחרי חטא עץ הדעת והוא התרחק מעבודת האדמה בגלל זה.
אבל ייתכן יותר שזה היה עבור הצמר: כדי להתכסות בבגדי צמר! הלבוש היה אחד התיקונים לחטא עץ הדעת.
למה קין היה עובד אדמה?
אולי כדי לתקן את קללת האדמה שאמורה היתה להוציא רק קוץ ודרדר!
אבל מעניין שהמדרשים אומרים שמתנת הבל היתה צמר (מצאנו)
ומתנת קיין היתה פשטן: מהצומח.
זה מסביר שהתורה אסרה לערבב צמר ופשטן. כי זה יכול לגרום לאסון שוב כמו שקרה כשהבל וקיין נפגשו!
- הסבר השמות:
לחווה יש שני שמות ושני הסברים שונים:
לפני החטא, האדם נותן שם ראשון לאשתו ומסביר:
פרק ב (כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:
אחרי החטא, אדם נותן שם אחר לאשתו:
פרק ג (כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי:
יש ירידת מדרגה! חווה היא רק היצור הביולוגי שמוליד ילדים. היא כבר לא הפרטנר של האדם בתכנית האלוהית! אחרי החטא האדם מוריד פרופיל ונראה מדוכא!
יש לנו סיפור דומה בשמות שחווה נותנת לילדים שלה:
לראשון היא קוראת קין ומסבירה למה ולשני הבל ולא מסבירה למה!
בראשית פרק ד (א) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְקֹוָק:(ב) וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה:
קין, זה קניין, כוח. לחווה יש הרגשה מרוממת מאוד. היא אפילו מקטינה את החלק של בעלה בלידת הבן , כאילו היא עשתה אותו רק עם האלוהים!!
אבל לילד השני, היא קוראת "הבל". בלי הסבר. כאילו אין צורך בהסבר! הבל, זה הבל הבלים! זה כלום! זה ההיפך הגמור מהראשון שהיה כולו כוח וקניין!
- מתי ואיפה קין הרג הבל?
לכארוה זה קרה אחרי הגירוש מגן עדן. אבל הרב וינר לא בטוח בזה!
רשי מלמד אותנו דבר חשוב בפרשנות המקרא: כשכתוב "והאדם ידע" זה אומר שזה קרה הרבה זמן לפני. אם היה כתוב "וידע האדם" זה אומר שזה קרא עכשיו, בסדר הדברים:
רש"י בראשית פרק ד (א) והאדם ידע – כבר קודם הענין של מעלה, קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההריון והלידה, שאם כתב וידע אדם נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים:
כלומר, אדם וחווה הולידו ילדים בגן עדן!!
בנוסף לזה, כשה' מגרש את האדם לגן עדן, כתוב:
פרק ג.(כד) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן
כשקיין מגורש, כתוב:
בראשית פרק ד:(טז) וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן
הוא כנראה גורש מגן עדן! כמו אדם. לכיוון קדם, מזרח.
- מי הביא מנחה ראשון?
לכאורה, בפסוקים, קין התחיל והביא מנחה לה', ראשון:
בראשית פרק ד (ג) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיקֹוָק:(ד) וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְקֹוָק אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ:
אבל, לפי החוק שלימד אותנו רש"י, כתוב כאן "והבל הביא" ולא כתוב "ויבא הבל". אם כן, הבל הביא הרבה קודם לכן! הבל הביא מנחה ראשון וקיין הביא בעקבותיו!
5 תשוקה ומשילות
זה משפט שאנו מוצאים בשני הסיפורים:
לאישה אחרי החטא נאמר: פרק ג (טז) אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ:
לקיין לפני חטאו נאמר: פרק ד (ז) הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ:
- ארורה האדמה:
אל אדם אחרי החטא נאמר פרק ג (יז) וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:
אל קיין אחר החטא נאמר:: פרק ד (יא) וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ:
אל האדם: פרק ג (יח) וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה:
אל קיין: פרק ד (יב) כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ
7: לעבדה ולשמרה
הבל רועה צאן כדי לשמור עליהם. לא כדי לאכול אותם
קין עובד את האדמה כדי להוציא ממנה פירות.
שניהם מקיימים בנפרד: לעבדה (קין) ולשמרה (הבל)
8 הדבש
בפסוק :"ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש", הדבש הוא דבש תמרים כי הפסוק מדבר על כל מה שיוציא מהארץ.
בפסוק "ארץ זבת חלב ודבש", הדבש הוא דבש הדבורים , דבש מהחי,כמו שהחלב הוא מהחי.
שני המימדים האלה של הרועה צאן והחקלאי נמצאים במושג הכפול של הדבש
קין והבל מסמלים את שני התפקידים האלה: החקלאי והרועה צאן.
בני ישראל הם מוגדרים כרועה צאן כשהם יורדים למצרים.
לכן, במעמד הסנה, ה' מדבר על ארץ כנען כארץ זבת חלב ודבש: כלומר, ארץ של מרעה
אבל כשישראל מתקרבים לארץ, הוא מוסיף ואומר להם שהארץ טובה לחקלאות
על עם ישראל לשבל את שני התפקידיםף רועה צאן וחקלאות!!
רועה הצאן מעדיפים להיות בהרים והחקלאים מעדיפים להתרחק מרעיית הצאן שאוכלים את הפירות ומתמקדים בערבה.
ארץ ישראל מבורכת בשני האזורים האלה:
- הרים בשביל גדילת הצאן והבקר
- והעמקים כדי לאפשר חקלאות!
9 מסקנה
אחת מהמסקנות של הרב וינר היא שסיפור קין והבל מאוד דומה לסיפור חטא עץ הדעת. ייתכן ששניהם קרו בגן עדן. שניהם מתחילים ביחס של האדם אל פירות הארץ. בשניהם העונש הוא גירוש מארץ ישראל. ובשניהם הברכות (על הפירות) הופכות לקללות כשאנו לא יודעים להתיחס טוב לפירות הארץ. הביאה לארץ הופכת לגלות.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 