בע"ה ו תשרי התשעח
מישל בן שושן
וזאת הברכה פי
מתוך שיעור של הרב מנחם ליבטאג
סדר השבטים
בתורה יש 16 פעמים, רשימה של 12 השבטים. בכל פעם, הסדר שונה. כאילו הסדר של השבטים וכמוט האנשים המרכיבים כל שבט הם פסיפס של צורה אחרת להסתכל על העם היהודי. או, לפי ה"מי השילוח", צורה שונה להשיג מציאות אחרת של הבורא עצמו. (16 הסדרים השונים מקבילים ל16 המילים המתארים את ה' עצמו : "אמת ויציב, ונכון וקיים וישר…") בפרשה שלנו, זו הפעם האחרונה שהשבטים מסודרים. משה מברך כל אחד מהשבטים.
הרב לבטאג מחפש הגיון בסדר המיוחד של השבטים כאן והוא מציע שהסדר עונה לשלושה קריטריונים:
- יש הפרדה בין בני נשי יעקב :הגבירות (לאה ורחל) והשפחות (זילפה ובלהה).
- יישכר וזבולון נמצאים בסדר הפוך מסדר לידתם, כמו שהם הפוכים בברכת יעקב
- משה מתאר את השבטים לפי ההתנחלות בארץ. גם תוכן הברכות קשור להתנחלות של כל שבט.
| הסדר בפרשה שלנו | חלוקה פנימית | הסדר לפי הלידה | |
| 1 | ראובן | בני הגבירות | 1 |
| 2 | יהודה | 4 | |
| 3 | לוי | 3 | |
| 4 | בנימין | 12 | |
| 5 | יוסף | 11 | |
| 6 | זבולון | 6 | |
| 7 | יששכר | 5 | |
| 8 | גד | בני השפחות | 9 |
| 9 | דן | 7 | |
| 10 | נפתלי | 8 | |
| 11 | אשר | 10 | |
ראובן:
משה מתחיל בראובן.
- אולי כי הוא הבכור? לאו דווקא. כי הרי הסדר כולו לא שומר את סדר הלידה
- כדי להבטיח שראובן לא נמחק מהרשימה. כי אחרי שיעקב נזף קשות בו אולי נשאר ספק לשמירת ראובן כשבט בכלל. ואכן, הברכה של משה מאשרת הישארותו בעם ישראל :"יחי ראובן ואל ימות"
- אבל ייתכן יותר שהבחירה בראובן בהתחלת הרשימה היא פשוט כי ראובן הוא הראשון שהתנחל (בעבר הירדן המזרחי! והברכה שלו "אל ימות, והיא מתיו מספר" מתייחסת לסכנה הגדולה שיש בהתיישבות מעבר לירדן. שם סכנות המלחמות וההתבוללות גדולות יותר.
יהודה:
הוא הראשון שמוכן לכבוש את החלק שלו.
שופטים פרק א(א) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיקֹוָק לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם בּוֹ:(ב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק יְהוּדָה יַעֲלֶה הִנֵּה נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ בְּיָדוֹ:
שמעון:
משה אנינו מזכיר את שמעון בברכותיו. ניתן להסביר זאת על ידי העבודה שנחלת שמעון היתה מובלעת בתוך נחלת יהודה. כמו שכתוב בהרבה מקומות
(ג) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגוֹרָלִי וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי וְהָלַכְתִּי גַם אֲנִי אִתְּךָ בְּגוֹרָלֶךָ וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ שִׁמְעוֹן:
לוי
אין לו נחלה. אבל "נחלתו" היא עבודת המקדש הנמצא בין נחלת יהודה ונחלת בנימין. לכן, מקומו נמצא בין יהודה ובנימין בברכות משה.
בנימין
כשעולים צפונה מנחלת יהושוע פוגשים את בנימין . גם ברכתו מתיחסת לנחלות שכוללת חלק מבית המקדש "ועל כתפיו שכן"
יוסף
כשעולים עוד יותר צפונה, פוגשים את שני שבטי יוסף אפרים ומנשה. ברכתו מדברת על שפע רב כאילו יוסף ימשיך להיות המשביר של כל א חיו גם בארץ כנען!. נחלתו היא עצומה יחסית.
זבולון
כשעולים עוד יותר צפונה, פוגשים את נחלת זבולון במערב,בחופי הים התיכון. זבולון הוא בנההאחרון של לאה וממוקם כאן לפני אחיו הגדול ממנו יישכר. שומרים על הסדר שקבע יעקב בברכתו בסוף ספר בראשית.
זבולון מגבל גם הוא ברכה הקשורה לנחלתו." שמח זבולֻן בצאתך" כי הוא עסוי להילחם נגד הפולשים דרך הים ולהיות במגע עם כל הארצות מסביב לים התיכון
יששכר
הוא נמצא יותר מזרחה מאחיו. בעמק יזרעאל. שם עוברים הדרכים החשובות שמובילות סוחרים ממסופוטמיה לכיוון מצרים
גד
עוברים עכשיו לבני השפחות. גד מתנחל מעבר לירדן. ולכן הוא הראשון המוזכר ברשימה.ייתכן שיש בברכתו רמז לקברו של משה מעבר לירדן, בנחלתו: "כי שם חלקת מחֹקק ספון"
דן
כשעולים צפונה, פוגשים את דן שיתנחל יותר מאוחר בגולן ("הבשן"). ועד קרית שמונה ותל דן של היום.
נפתלי
נחלתו נמצאת מערבה ודרומה מדן. לכן כתוב בברכתו: "ים ודרום ירשה" כלומר מערבה ודרומה.
אשר
נחלתו נמצאת בצפון הארץ, באזור הלבנון. זו חבל ארת משופעת בעצי זית ובמשאבי טבע רבים: "טֹבֵל בשמן רגלו.."
אשר
דן נפתלי
/
.
יששכר זבולון
מנשה מנשה אפרים
גד בנימין
ראובן
יהודה
שמעון
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 