בע"ה ח תשרי התשעח

מישל בן שושן

 

ספר יונה

הרב מנשה וינר

 

הרעיון העיקרי:

יונה חולק על ה'!! יונה איננו מקבל רעיון של "תשובה קטנה". תשובה חפוזה, מהירה, חיצונית. עבורו, תשובה צריכה להיות אמיתית, פנימית, עמוקה. התשובה, לפי יונה חייבת להיות נבחנת בזמן והיא צריכה לבוא מתוך עבודה רוחנית פנימית יסודית ולא מתוך פחד.

לכן, יונה מסרב ללכת לעיר נינווה ולגרום להם לעשות תשובה. לא בגלל שהוא לא מאמין שזה אפשרי אלא שהוא בטוח שזה ייגרם על ידי פחד זה יהיה סתם תשובה רגעית מהירה ולא אמיתית עקרונית.

 

רקע(לע"ד):

נראה לי שיש לזכור את הרקע ההיסטורי של הספר:

יונה הוא נביא מוכר בישראל. אנו נמצאים בזמן שארץ ישראל היה חלוק בין הדרום (ממלכת יהודה) והצפון (ממלכת ישראל) . ממלכת ישראל היא מאוד עשירה ומסגסגת. עם ישראל היושב בה איננו מקיים את מצוות ה' וקשה מאוד לגרום לו לתשובה. יש שני דרכים לנביא לגרום לתשובה של האנשים מולו:

• להפחיד אותו: לספר לו שעוד מעט ה' יפיל עליו או על סביבתו אסונות
• או להביא אותו להכרה עמוקה ואמיתית שיש לעזוב את דרך העבודה הזרה ולעבוד את ה' בלבד.

העבודה של נביא בממלכת ישראל קשה במיוחד. יש הרבה נביאים. חלקם הגדול הם נביאי שקר שמשתמשים יותר בכלי ההפחדה והמגיה מאשר השכנוע האידיאולוגי רוחני.

אם כן, הוויכוח הוא אמיתי: האם יש לחפש "תשובה" בכל מחיר, אפילו אם זו תשובה רגעית. או שמה יש  לחתור למהפך רוחני יסודי עמוק.

 

הסיפור

יונה נמצא אם כן בוויכוח הפנימי עקרוני הזה . הוא כבר בחר. העמדה שלו ברורה. הוא נקרא  "בן אמיתי". לא רק בגלל שאביו נקרא כך אלא בטח גם בגלל שהאמת היא המידה העיקרית אצלו.

כשה' מבקש ממנו ללכת לנינווה כדי לגרום להם לעשות תשובה, יונה בוחר לעזוב את הקשר שלו עם ה' מאשר ללכת נגד העקרונות שלו.

נינווה היא עיר גדולה של גוים. מננווה יצאו הגוים שיחריבו את כל ממלכת ישראל ויגרמו לגלות עשרת השבטים. נינווה היא סמל הרוע בעולם של אז. איך בשליחות אחת של איש אחד, הוא יוכל לגרום למהפך כל כך דרסטי ועמוק? אם זה יצליח זה רק על ידי הפחדה ותשובה רגעית מאגית. זה בדיוק מה שהוא לא מאמין בו.

 

אבל מה לעשות, וה' טוען להיפך ממה שהוא חושב ומצווה דווקא לו את השליחות הזו!

יונה בוחר לברוח: הוא לא יכול לקיים את ההיפך ממה שהוא חושב. מצד שני, הוא לא יכול לסרב לדבר האלוהים שאיתו יש קשר הדוק.

לכן, הבריחה שלו היא המוכנות לעזוב את הקשר שלו עם האלוהים. כאילו הוא אומר : תבחר משהוא אחר. אני כבר לא במשחק הזה! אני לא יכול!

 

התגובה של האלוהים מאוד מוזרה: הוא הולך ו"מחפש" אותו בירכתי הספינה! למה? הרי הוא יודע מה יונה מבין. זו עמדה מכובדת מאוד! כל הנביאים כבר אמרו שה' בוחן כליות ולב ושהוא מעוניין ביחסים אמיתיים איתו. הנביאים כבר למדו שההצגות של דתיות הן לא רצויות בעיני ה'! זו בדיוק העמדה של יונה! למה שה' לא יבחר נביא אחר ויניח ליונה??

 

כנראה שמטרת כל הסיפור היא לא התשובה של העיר נינווה אלא הוויכוח בין ה' ליונה עצמו!

זה מזכיר את וויכוח בין ה' למשה בהתחלת דרכו. גם משה סירב וה' התעקש. כי התשובה של משה עצמו מעסיקה את ה' והיא עצמה תהיה המנוע לגאולה! גם כאן, כנראה, ה' מעוניין מאוד שיונה יבין דבר עקרוני.

ושאנו, הקוראים את הסיפור נבין דבר עקרוני מאוד!

 

 

המלכים בספינה

בספינה, המלכים הגויים מגיבים כנראה מצויין. הם מודים שיש כוח עליון שמנהל את העניינים, במיוחד כשהדברים לא הולכים טוב. והם מוכנים לעשות הכל כדי להפסיק את הסכנה. הם מוכנים לחזור בתשובה מיד! הם מאוד "דתיים"!! הם אפילו קוראים ליונה לעשות סליחות!: "מה לך נרדם, קום קרא אל אלוהיך" (הפסוק הראשון בסליחות שלנו עד היום, לקוח מדברי המלכים!)

 

יונה נרדם. הוא כבר לא בעסק. אפילו שהוא יודע שהפטרון זה שיזרקו לים, הוא לא קופץ אל הים. הוא אומר להם: אם תרצו הטילוני אל הים! בפסיביות שמצביעה על הרצון לצאת מהמשחק, לא להיות חלק פעיל יותר!

 

המלכים עושים תשובה. אבל תשובתם חפוזה וחיצונית. הם נודרים נדרים אבל המדרשים יודעים לספר לנו שהם לא יקיימו אותם ברגע שהסכנה חלפה. הם מוכנים להיות מאוד תדיים. אבל רק בצורה חיצונית. לצאת מהסכנה בלבד. תשובה הכפויה על ידי פחד ממוות!

 

התפילה במעי הדג

למה יונה מתפלל? הרי הוא עדיין לא ניצל. להיפך, למות חנוק במעי דג זה אולי יותר חמור מאשר לנסות לשחות בים! מדרשים מציעים שהתפילה הזו היא לא במקומה ושהיא נעשתה רק אחרי שהדג הטיל אותו ביבשה. הם הרגישו בקושי של התפילה דווקא עכשיו. אבל הכתוב הוא כתוב!

הרב וינר מציע להבין שהתפילה של יונה היא שלב בתהליך התשובה שלו: הוא מרגיש שה' איננו עזב אותו! ה' ממשיך לדבוק ברצון שיונה דווקא יעשה את העבודה!

יונה מתחיל להבין שמדובר יותר עליו מאשר על התשובה של נינווה! ה' לא רוצה לנתק את הקשר שלו עם יונה. להיפך, זו מטרת כל הסיפור ויונה מתחיל להבין זאת.

 

התשובה של נינווה

יונה יומר להם משפט אחד בעת חמישה מילים בלבד:

יונה פרק ג (ג) וַיָּקָם יוֹנָה וַיֵּלֶךְ אֶל נִינְוֵה כִּדְבַר יְקֹוָק וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים:(ד) וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת:(ה) וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים וַיִּקְרְאוּ צוֹם וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים מִגְּדוֹלָם וְעַד קְטַנָּם:…(ח) וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם:

התשובה של אנשי נינווה היא מיידית ! הם לובשים שקים, צמים. אפילו הבהמות חוזרים בתשובה!או אולי יש להבין שהאנשים חוזרים בתשובה כבהמות!. נקרא נביא אחר, שדומה מאוד ליונה, הנביא יואל:

יואל פרק ב (יג) וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה

לא השקים חשובים! לא קריעת הבגדים והמעשים החיצוניים חשובים , לא הצומות חשובים אלא מה שקורא בפנים, בלב! יואל חושב בדיוק את מה שיונה חושב. זו לא תשובה אמיתית! אמנם יואל מדבר אל עם ישראל, אבל עניין התשובה הוא זהה.

ה' סולח לכל החטאים של נינווה וחוזר בו מלהשמיד אותה.

כנראה שזו הצלחה אדירה של יונה!!

 

אבל לא!

יונה נשאר בזירה כדי לדעת מה יקרא בעיר: אין לו ספק בכלל שהעיר נצלה. הוא נשאר ..כדי לדעת האם התשובה שלהם תחזיק מעמד. הוא רוצה להראות לאלוהים שהוא צדק! שאין דבר כזה תשובה מהירה. זו פארסה! והוא אכן עצוב מאוד:

יונה פרק ד (א) וַיֵּרַע אֶל יוֹנָה רָעָה גְדוֹלָה וַיִּחַר לוֹ:(ב) וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְקֹוָק וַיֹּאמַר אָנָּה יְקֹוָק הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה:(ג) וְעַתָּה יְקֹוָק קַח נָא אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי: ס

יונה טוען שה' איננו אמיתי!!

הוא לא אומר לו זאת בצורה חצופה אלא מזכיר בפניו את הכנוים שלו הרגילים ומשמיט מהרשימה את הכיוני "אמת"!! אכן נשווה עם המקור של 13 המידות שמשה מצטט:

שמות פרק לד(ו) וַיַּעֲבֹר יְקֹוָק עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:

(ז) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה

אכן , כמו הנביא יואל, יונה  שוכח (בכוונה) להגיד שה' הוא "אמת"!!

כי זו לא אמת! זו לא תשובה אמיתית!! יונה מוכן למות מאשר להיווכח להצגה הזאת!! יונה הוא איש אמת ואיננו סובל הרעיון שה' לא!!

 

הקיקיון

יש לקרוא טוב את הפסוקים: יונה בונה לו סוכה מפני השמש:

(ד) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ:(ה) וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בָּעִיר:

אם כן למה ה' מזמין ליונה קקיון אישי מעל ראשו? הרי הוא כבר בצל!!

(ו) וַיְמַן יְקֹוָק אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה:(ז) וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת וַתַּךְ אֶת הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ:(ח) וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי:

כנראה שהקיקיון בא להודיע שוב ליונה שה' דואג לו. ה' לא "השתמש בו" בשביל המשימה. ה' מעוניין מאוד במה שחושב ומרגיש יונה.

(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יוֹנָה הַהֵיטֵב חָרָה לְךָ עַל הַקִּיקָיוֹן וַיֹּאמֶר הֵיטֵב חָרָה לִי עַד מָוֶת:(י) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד:(יא) וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה:

ה' שואל את יונה: "ההיטב חרה לך"? מה ? אתה לא מרוצה אפילו כשיש טוב? הרי נינווה עשתה תשובה! זה טוב! על מה אתה מתלונן?

יונה מאוד שמח על קיקיון אחד ומיד אחר כך הוא מאוד עצוב ובדיכאון! יונה , איש אמת, הוא אבסולותי או שהכל טוב או שהכל רע! לנקודה הזאת ה' רוצה להביא אותו. תזכור כמה שמחתה על הקיקיון. על זה שאני דואג לך דווקא. על זה שאני אוהב אותך. ומיד אחר כך, אם כבר אין קיקיון, אז אתה בדיכאון כי אתה חושב שאני כבר עזבתי אותך! זה מזכיר מאוד את ההפרעה הנפשית: "דו קוטביות" (BI POLAIRE) או שמרגישים מאוד שמחים או שמרגישים, דקה אחר כך מאוד עצובים.

זה מאוד מתאים למי שמחפש רק אמת אחת. האמת שלו!

 

וזה המסר העיקרי שה' רוצה ללמד את יונה:

ה' הוא "אמת" אבל אין לאדם לקבוע מה היא האמת של ה'!

ה' הוא לא רק אמת. יש לו 13 מידות, שלוש עשרה כינויים, דווקא כדי להגיד לנו שאין אנו יכולים ל"תפוס" אותו איך שנוח לנו! הוא כולל המון מידות. מידות שעלולות להיות עבור שכלנו והבנתנו הפוכות זו מזו.

 

בעיני ה': אפילו תשובה קטנה, מהירה, חפוזה, זה כבר משהוא! אם אדם אחד לא הרג את חברו באותו יום בזכות התשובה הרגעית הזו זה כבר משהוא!!

 

המסר של הספר הוא שאין להיות יותר דתי מהאלוהים!

ייתכן שכולנו כמו אנשי נינווה שאיזה שהוא מובן. אנו כולנו כמו המלכים בספינה. וגם תשובות קטנות כאלה מועילות.  ההיסטוריה מתקדמת על ידי צעדים קטנים. ואין אנו תמיד מבינים הכל!

 

 

ייתכן שקריאת ספר יונה דווקא במנחה של כיפור, כשיש לנו אולי הרגשה שעדיין לא עשינו הכל. שיש לנו עוד הרבה לבקש. שמהש עשינו איננו שווה,  באה כדי להריגע אותנו מעט: תעשו את מה שאני מבקש. אפילו אם יש לכם הרגשה שזה לא הדבר הגדול שחשבנו, אפילו אם זה נראה קטן מול המשימות גדולות.

אפילו תשובות קטנות, מועילות!

 

מה קרה בסוף עם נינווה? הסיפרו מסתיים עם פסוק סתמי:

……….נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה.

ה' הוא אלוהי העולם. אנו אנשים קטנים. אל לנו לקחת את מקומו של האלוהים. הוא יודע את מכלול הדברים. עלינו להיות יותר ענווים ולהסתפק בהשתדלות שלנו .

על ידי צעדים קטנים בונים דברים ענקיים!

 

לפעמים, אנו מזלזלים ב"יהודים של יום כיפור" שבאים לבית הכנסת רק ביום כיפור. חושבים עליהם: אם הם לא מאמינים, אז למה הם צמים?. שיעשו הכל או לא כלום.

כמו כן אנו עלולים לחשוב על עולים חדשים. לזלזל בסיבות לעליה. יש עליות כלכליות (מיסים נמוכים) או אנטישמיות.. וחושבים שיש עליה טובה שהיא עליה מתוך אידיאולוגיה וציונות והם רק נדחפו לכאן.

אלה מחשבות זדוניות. מתנשאות.

כל עליה היא עליה. כל מעשה טוב הוא מעשה טוב. כל יהודי הוא עולם ומלואו. מי אנו כדי לדון את האחר ואת טהרת כוונותיו? ספר יונה בא כנראה ללמד אותנו המון ענווה גם בהקשר הזה! כולנו יהודים של יום כיפור!