אסרו חג לעד7

בע"ה כג תשרי התשעח

מישל בן שושן

 

אסרו חג לעד7

 

אחרי החגים.. מה נשאר??

 

5קילוגרמים בתוספת, להוריד!

 

ניתן לנסות ולחשוב על "מה  "זה" (חודש של קיום מצוות מטורף) עשה לנו "?

הרי עברנו כל כך חוויות, חגים, תפילות, לימודים… שחייב להישאר בנו משהוא מכל זה

ואם לא, אז זה היה לשווא!

 

בדיוק נגד הרעיון הזה רציתי לכתוב:

החוויה הדתית, קיום המצוות, ברמה של כל אחד, היא מעבר לכל מה שאנו יכולים להגיד על מה "שנשאר".

אין לנו מושג באמת על מה שזה עשה לנו ובנו. אבל אני בטוח שזה עשה בנו רושם גדול מאוד.

הטענו את עצמנו  כמו שאנו מטעינים סלולר. אבל יותר מזה: הטעינה היא לא רק טובה לשעה, שבוע, או אפילו שנה. היא טובה לדורי דורות!!

 

כשאני רואה יהודי שאין לו, לכאורה שום קשר עם היהדות (במובן של קיום מצוות או לימוד), והיהודי הזה מביע גאונות, רעיון "יהודי" בתחום כל שהוא (באומנות, במדע, בכלכלה..) נראה לי שהוא מביע את הפוטנציאל שצברו עבורו דורי דורות אבותיו.

 

יהודי חילוני הוא יהודי ויכול להביע גאונות יהודית, תרבות יהודית, בזכות מה שהוא "קיבל" (אין לי מושג איך) מאבות אבותיו שצברו והטעינו יהדות במובן קיום מצוות ולימוד תורה.

 

אני לא אומר זאת כדי להרגיע את עצמי על משמעות המאמצים שאני והדתיים הסובבים אותי מפתחים בקיום מצוות. אני באמת חושב שזו "טעינת יהדות" אמיתית. משמעותית ביותר שמשפיעה בצורות נסתרות בנו, מסביבנו ולאורך דורות רבים.

 

היום, בעידן הפוסט מודרניזם, יש הרגשה שכל מה שעושה האדם, זה לטובתו בלבד.

"אתה רוצה להיות דתי? תהיה דתי! לבריאות"

"אם זה עושה לך טוב, בבקשה תהיה דתי רק שלא תפריע לי"

"אני יהודי בדרך שלי" (כלומר אני חושב שהדרך שלך להיות יהודי , אין לה משמעות עבורי ואולי זו דרך ישנונית ואובסולטית, יש דרכים מודרניות להיות יהודי…).

 

לדעתי, קיום תורה ומצוות (כולל כמובן, בראש ובראשונה, החיים הגשמיים במדינת ישראל), הם טעינת המצבר היהודי שבנו ובעם כולו וכל מי שהתנתק מפעולת הטעינה הזו, פשוט אוכל על חשבון האחרים והדורות שקדמו לו. הוא מנצל את הזרם שטענו עבורו אחרים. הוא מביע תרבות יהודית, אבל לולי הטעינה שקדמה לו ושאחרים טוענים עבורו, הוא לא היה יכול לבטא שום דבר יהודי.

 

למרות זאת, אין לנו (הדתיים, שומרי המצוות ולומדי התורה) להתנשא בכלל על אף אחד . אנו בעצמנו חיים על המצברים שטענו אבותינו (זכות אבות) ושאר בני עמנו. ואין לנו לעשות חשבונות "מי מטעין" "מי מנצל".

ייתכן שכל אחד מקבל טעינה מבחוץ ומצד שני, הוא טוען, בצורה שלו, את המצברים להבא.

במיוחד כל מי שגר ומיישב את העולם בארץ ישראל.

 

מסקנה:

אפילו אם יכולים להגיד בהיסח הדעת " ב"ה עברו החגים"! "עברנו את זה בשלום" כאילו ניצלנו מסופת הוריקן בשלום, יש לנו להכיר שאם אנו עברנו את זה, "זה" השאיר בנו רושם אדיר, שרובו בלתי מודע, והעיקר של הרושם איננו יכול להימדד כי הוא צולל בעמקי נפשנו , נפש עמנו , ולאורך דורות רבים מאוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.